סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

אברהם אלאשוילי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אלאשוילי

הרב אברהם אלאשווילי (יליד שנת תשכ"ד, 1964) הוא חסיד חב"ד המתגורר בשיכון חב"ד לוד, עורכם ומחברם של ספרים תורניים רבים ויושב ראש 'מכון הספר'.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בעיירה קולאשי שבגרוזיה בכ"ז אב תשכ"ד לאביו החכם רפאל אלאשוילי, שלימים שימש כרבה של העדה הגרוזינית בישראל, ולאמו מרת דינה.

בשנת תשל"ב עלה יחד עם משפחתו לארץ הקודש והתיישב בלוד. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד, תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים 770.

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת מלכה בת ר' אבישי בטאשווילי התיישב בלוד, לצידו של אביו, ולמד בכולל האברכים לעולי גרוזיה.

עריכת ספרים[עריכה]

במהלך לימוד הלכות שבת החל בעריכת 'קיצור להלכות שבת' משולחן ערוך הרב. לאחר פתיחת מכון אהלי שם התקבל כחבר במכון, והמשיך בעריכת הקיצור (יחד עם הרב יעקב הורביץ מראשון לציון), בשנת תש"נ הו"ל את הקיצורים כספר.

בהמשך עבודתו במכון הוציא לאור מספר ספרים, כשהבולט שבהם הוא שולחן המלך - לקט מביאורי הרבי על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

במהלך השנים פרש הרב אלאשווילי מן המכון ופתח את מכון הספר (מקביל ל"נחלת הספר"). במסגרת עבודתו במכון ערך והוציא את הספר תניא מבואר, תדפיס מ"רמב"ם מבואר", הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן מנקודות ומבוארות, "חשבונו של עולם" על הנהגות הרבי בשנים תשמ"ח-תשנ"ד (יחד עם בנימין מנשה ליפקין) ועוד.

בד בבד, החל בשנת תש"ס (במסגרת מערכת אוצר החסידים) את עריכת המהדורה החדשה של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בליווי שפע של הערות, מראי מקומות וציונים. את המלאכה השלים הרב אלאשווילי (יחד עם הרב שלום דובער לוין וחברי מערכת נוספים) בשנת תשס"ו.

בשנים האחרונות פתח הרב אלאשווילי בשלושה פרויקטים חדשים: א) הוצאת הלכות שבת לאדמו"ר הזקן בליווי מקורות, מקבילות, טעמים ותוספת דינים. פרקים מיצירה זו מתפרסמים מזמן לזמן במקומות שונים. ב) מורה נבוכים עם הערות והארות מתורתם של רבותינו נשיאנו. ג) אש"ל אברהם - חומש בו מתבארים שלושת הפרשנים המרכזיים - תרגום אונקלוס, שבה במהדורה זו עם ביאורי מילים והדגשת תוספת פירוש של אונקלוס. רש"י - עם ביאורים מלוקטים מגדולי המפרשים, מנשיא דורנו וביאורי העורך וליקוט מיוחד מפירושי הרמב"ם לתורה. יצאו לאור חמשה כרכים על חמשת חומשי התורה.

משנת תשע"ד יזם מבצע לימוד מיוחד - מבחן בשו"ע הרב, שנערך בכל שנה בכ"ד טבת יום ההילולא של אדמו"ר הזקן, בו נבחנים אלפי אברכים בכל שנה על חלקים נבחרים בשו"ע הרב בעיון.

לקראת חג הגאולה י"ט כסלו תשע"ה השיק הרב אלאשווילי (יחד עם אחיו הרב אהרן אלאשווילי) את ספר התניא במהדורה מתורגמת לשפה הגיאורגית.

כמו כן משמש הרב אלאשווילי כחבר בוועד הביקורת של "פרס הספרות החב"די" שעל ידי 'מכון תפארת לוי', ועומד בראש בית המדרש הווירטואלי "חברים מקשיבים".

חשיפת שורות חדשות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן[עריכה]

בפורים קטן תשפ"ב, התפרסם בעיתון כפר חב"ד, שהרב אלאשוילי, הצליח למצא בתוך ספר בכתב יד (מכונה "ביכל") שהגיע העתק ממנו תקופה קצרה קודם לכן מספריה בשם "אוסף שוקן", לספריית ליובאוויטש, שורות נוספות במספר סעיפים בסימנים קנ"ה-קנ"ו. החשיפה הביאה לרעש גדול בכל עולם התורה היהודי.

הדבר נעשה בזכות שכמה ימים קודם לכן, עלתה מכתב היד סריקה לאתר הספריה, הרב אלאשוילי מצא באמצע 'ביכל' שרובו מאמרים ארבע עמודים שלשם נעתקו סימנים משולחן ערוך הרב, ושם מצא מספר שורות שלא נודעו עד אז.

חלקים גדולים של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן נשרפו, ושני סימנים אלו לא היו אצל בני הגאון המחבר בזמן שהדפיסו את השולחן ערוך, ונוספו רק במהדורות מאוחרות יותר מהעתקים של חסידים, והרב אלאשוילי מצא העתק עם חלקים נוספים.

בישיבה בלוד[עריכה]

במשך שנים ארוכות שימש הרב אלאשווילי כר"מ ונו"נ בגמרא לגירסא בישיבת תומכי תמימים לוד. פרישתו היתה עקב עיסוקיו הרבים.

בשנים תש"ע-תשע"ט החל הרב אלאשווילי למסור מידי שבוע במוצאי השבת (בחורף) שיעור בהלכה, בו מוצגים בפניו שאלות שונות בהלכה מאת תלמידי הישיבה ועליהם הוא עונה במקום.

חיבוריו[עריכה]

  • שולחן המלך (3 חלקים) - ביאורים והערות מהרבי על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
  • קיצור הלכות שבת.
  • תניא מבואר.
  • הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן.
  • מגילת ספר.
  • הלכות תלמוד תורה.
  • חשבונו של עולם
  • ביאורים על מורה-נבוכים בתפיסה חסידית.
  • תורה ופירושה, אשל אברהם (5 כרכים), תשע"א.
  • "שולחן ערוך המבואר" [תשע"ו]
  • "שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה עם ביאור קצר" [תשע"ו]

ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכה]