לדלג לתוכן

זלמן טוביה אבלסקי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שולם ס. (שיחה | תרומות)
2,292 עריכות
ביטול גרסה 819507 של 109.248.159.14 (שיחה) לא תקין
 
(389 גרסאות ביניים של יותר מ־100 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=ר' זלמן טובי' אבלסקי
|שם=הרב זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=[[קובץ:אבלסקי.jpg|250px]]
|תמונה=אבלסקי.jpg
|כינוי=הרב אבלסקי
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה,  
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,  
חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קרית גת.
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר מוסקבה ב[[רוסיה]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, גרמניה, רומניה, ארץ הקודש, מולדובה
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
 
|תלמידיו=
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
|השתייכות= חב"ד
}}
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' ([[תרפ"ז]]-[[תשע"ד]]) כיהן כ[[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]] ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה, חבר הנהלות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש, וראשון השלוחים לעיר [[קרית גת]].
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ"ו באדר|כ"ו באדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) היה [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]], נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד בארץ הקודש]], ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב זלמן אבלסקי נולד לאביו הרב שמריהו אבלסקי ולאמו מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] בשנת [[תרפ"ז]] ב[[רוסיה]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מרוסיה למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]] ולאחר מכן נסע בשליחות חשאית של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]].  
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ב[[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] לרב [[שמריהו אבלסקי]] ולנחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]]).
 
למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]].
 
לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את לאה (לבית הורביץ).


===בשליחות הריי"צ ברומניה===
במהלך שהותו בישיבה ב[[פוקינג]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית ל[[רומניה]] במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי [[רוסיה]]. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.


בישיבה בפוקינג קיבל את הוראה מאדמו"ר מהוריי"צ לצאת לרומניה בשליחות סודית ביותר במטרה לסייע משם ביציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב והרבה מאד [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של רוסיה הסטאליניסטית. זמן רב חיפשו אחריו, ובניסים גדולים יצא בריא ושלם מתוך לוע הארי.
===שנות ילדותו===
בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.
 
באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן [[שלום דוב בער אבלסקי|שלום דוב בער]], נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טוביה ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.
 
[[בר מצוה|בר המצוה]] שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.
 
אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.


===בחצר סקולען===
===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].


במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]], כל פעולה קשה הטיל האדמו"ר מסקולען על "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. ידע האדמו"ר כי כל פעולה "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", יבצע אותה על הצד הטוב ביותר, בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]] ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.
האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מ[[סקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצה|מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.


ר' זלמן היה יושב עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ומלמד אותו גמרא ומפרשים, הוא השקיע בנער הצעיר רבות כבקשת אביו האדמו"ר, באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים בנו וממלא מקומו של אביו באדמו"רות של חסידות סקולען וידיד חב"ד.  
לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], [[תלמוד|גמרא]] ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו [[בני ישראל]]. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]]) והיה לידיד חב"ד.


[[הרבי]] מלך המשיח שליט"א התבטא לר' זלמן פעם : "בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא". כי פעולות ליובאוויטש במדינה ההיא, רומניה הקומוניסטית פעל שם בשליחות אדמו"ר הריי"צ השליח הרב זלמן אבלסקי, יחד עם האדמו"ר מסקולען, שליחות אותה ייקר [[הרבי]] וחיבב עד למאוד.
[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו ב[[ברית המועצות|מדינה ההיא]]".


בשנת תשע"א, ביקור ידידו האדמו"ר ב[[מולדובה]] נרשם כ'ביקור היסטורי' של 'סגירת מעגל', האדמו"ר ביקר במוסדות [[חב"ד]] בעיר והתוועד עם [[שליח]] הרבי והרב הראשי למולדובה, הרב זלמן הכהן אבלסקי, יצויין ש'סקולען' היא עיר במולדובה, שם קבור 'הרב מסקולען'.
==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האו"ם החסידי]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי [[סוכות|חג הסוכות]], החל מהיום הראשון של החג, ועד ל[[שמחת תורה]].


כשהרב פורטיגול נאסר ברומניה, ה[[חסיד]] השליח הרב זלמן אבלסקי, דיווח על כך לרבי והרבי פעל למען הצלתו. הרבי הפעיל את חסידיו וקשריו, ושלח את הרב אליעזר סילבר לוושינגטון כדי לדאוג לשחרורו. תחילה סירב הרב סילבר באומרו שרבים ניסו ולא הצליחו, אך בפועל הסכים לבקשת הרבי ובדרך פלא פגש פקיד שהכיר ממקום מגוריו. הוא כתב לממונים עליו שידאגו לשחרר את האדמו"ר מסקולן שבמאסר ברומניה. השגרירות בארצות הברית שלחה מכתב רשמי לרומניה והיה זה באותו עיתוי שממשלת רומניה ביקשה לשלוח שגריר רומני חדש לארצות הברית. ממשלת רומניה ראתה את בקשת השחרור כתנאי לאישור השגריר החדש והורתה לשחרר את האדמו"ר.
במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר [[אומות העולם]] מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בענייני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.
מסכת קשרים מלאה ביצעה הרב אבלסקי, עם הגורמים והשלטונות במקום, ואף חתם את שמו בשם האדמו"ר וזכו לאישור המיוחל מרומניה הקומוניסטית אודות לברכתו של הרבי ולמאמציו של שליחו הרב אבלסקי.


==בעל הבית של מדינת רומניה==
ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[או"ם החסידי]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.
 
הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[רומניה]].
 
חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.
 
==פעילות בארץ הקודש==
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
 
הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.


במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.
במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה.


ב[[שמחת תורה]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|הקים הרבי]] "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.
===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
הרב אבלסקי עזר להקמת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.


הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.
במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] שימש הרב אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, [[יפו]] ו[[כפר סבא]].


חסידים משערים כי מנויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר מהוריי"צ ברומניה הקומוניסטית.  
מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מ[[תימן]] ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו שיגיד לחיים בתור נציגו.


==פעילותו==
על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].


==ממקימי ומייסדי ה'רשת'==
===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.


כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו.  
הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לבנות בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, הרב אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד ב[[קריית גת|קרית גת]], והשקיע רבות בהקמת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים בעיר]] בשנת [[תשכ"ז]].
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקריית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.


בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] והרב  זלמן אבלסקי מקיימי ומייסדי הרשת מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' [[זלמן אבלסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת "זרם בלתי-זרמי".  
פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בפרט "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.


על הסיבה ל'התעקשות' של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי.  
הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב אבלסקי הייתה אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).


לימינו של הרב חנזין פעל ללא לאות הרב זלמן אבלסקי, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.
ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב אבלסקי.


===מקים בתי ספר חב"ד בארץ===
בשנת [[תשכ"ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.


במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו כבר לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר חב"ד במקומות הללו.
כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.
זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.
בית-הספר, נוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרב זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.
‘מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, גם לבית ספר זה סייע רבות.
ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. בשנותיו הקשות של הקמת ניהל את בית-הספר הרב אבלסקי
חרש זרע וייסד, והעביר את המלאכה הקלה יחסית, כשממשיך לזרוע ביעד הבא.
גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. אותו ניהל בשנותיו הראשונות והקשות הרב זלמן אבלסקי, בניהלו את בית ספר זה, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודותו כעבודת עבד נאמן.


===שליח ומייסד בקהילת חב"ד בקרית גת===
הרב אבלסקי עשה מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקריית גת").
בשנת [[תש"כ]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], שם היה שותף בייסוד הקהילה ומוסדות החינוך שלה. שימש כחבר הנהלה ומשפיע בישיבה, בבית הכנסת חב"ד ובבית הספר "אהלי יוסף יצחק".


בשנת [[תשל"ב]] הקים כחלק מ[[ע"א מוסדות]] [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה]] בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנות.


===בכוח המשלח מברך יהודים===
ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.
{{חלונית
|כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב אבלסקי
|מקור= רואיין ב[[א' כסלו]] [[תשע"ד]]  
|תוכן=
"לא עת לחוש ולא זמן לשתוק! הרבי נתן לנו משנה סדורה, לפרסם לכל העולם כולו על ביאת המשיח, מתוך תעמולה רחבה בנושא. מאוד מוזר בעיני שישנם כאלו שמתביישים ומפחדים מכך. צריכים אנו לאמץ את דרכי העבודה של חסידי ליובאוויטש במשך כל הדורות. פעם היה מקובל אצל חסידים, שמה שרבותינו נשיאנו אומרים ברמז – חסידים עשו מזה רעש ושטורעם. לדאבוננו, נוצר היום מצב הפוך: הרבי אמר בשטורעם הכי גדול, ופתאום אנו שומעים קולות הפוכים – שמה שהרבי אמר והורה בקול רעש גדול, צריכים החסידים לדבר ברמז... למעשה, מהרבי קיבלנו לא רק רמז אלא דברים ברורים. ודאי וודאי שצריך לפעול בזה בשיא השטורעם, להכין את העולם כולו למלכותו של רבינו שליט"א, שיהיה מלך על כל העולם בגאולה השלימה.
 
"כאשר מביטים במפת השליחות של הרבי, רואים מול העיניים את פועלו של משיח בעולם. זהו הרי עניינו של משיח – לקרב את ליבם של כל ישראל לה' ולמשה עבדו. נביט ללשונו של הרמב"ם שכותב שמשיח הוא צדיק הדור הנקרא בכמה שמות ומהם: יחיד בדור (רמב"ם, בפירוש המשניות) נשיא הדור (במדבר כא, וברש"י). דבר הדור (דברים, לא, ז, ורש"י סנהדרין ח, ע"א). איש כזה לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות – כותב הרמב"ם – שאר האנשים נבראו כדי להיות משמשים לאחד ההוא כדי שהיחיד בדור ימצא צרכו מזומן . . ותתישב הארץ ותהי' החכמה מצוי'.


יש הרבה יהודים שעוסקים בהפצת התורה. ברם, כוחם ויכולתם מספיקים להם רק בכדי להפיץ תורה במקום מגוריהם או במקום ספציפי. לא מעבר לכך! הפצה כזאת של תורה ויהדות בעולם כולו, יכול לעשות רק הדַבָּר של הדור, וזהו אחד הסימנים, שעל פיו אנו רואים מיהו המשיח של הדור, הרבי הוא היחיד בדורנו המפיץ תורה ומצוות בכל העולם כולו. ממלכת חב"ד-ליובאוויטש אין לה גבולות. היא משתרעת על פני כל העולם כולו, והשלוחים נמצאים בכל מקום בכל קצות הגלובוס. לנו, השלוחים, יש את הזכות הגדולה להיות חלק מן המערך של פעולותיו של משיח בעולם.  
===פעילות מטעם ארגון חמ"ה===
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון [[חמ"ה]], כינוסים ארציים ליהודים דוברי [[רוסית]].


"כשמציגים את מקורות תורתנו הקדושה – לא ניתן להתווכח. ניתן ללכת עם זה לחסידי פולין ולכל מי שרוצים. זוהי הרי הלכה ברורה בתורתנו, כי ההלכה אומרת שהרבי מליובאוויטש משיח וזה דבר ברור. חשוב גם לציין את פסק הדין של מאות רבנים על הרבי שהוא הוא המלך המשיח. כאשר אדם יגיע ויחקור את ההלכה 'אליבא דנפשי' מכל כיוון אפשרי, יגיע למסקנה אחת ברורה חד משמעית שהליובאוויטשער רבי, הוא הוא משיח צדקנו.
==השליחות במולדובה==
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.


"הובטחנו, שכאשר אומרים את הדברים כמו שצריך, בתוקף ובנועם המתאים, הדברים מתקבלים ומתגלית בהם במלוא עוצמתה ה'אמונת-חכמים' הטבעית החבויה בכל מי שדם יהודי זורם בעורקיו, עדי כדי כך שהם בעצמם מפיצים את הדברים לחבריהם ומכריהם. אסור בשום אופן לשתוק. יש לשוחח אודות כך עם רבנים וראשי ישיבות שיש להם השפעה על קהלים רחבים יותר, שידעו ויעיינו בכל המקורות בתורתנו הקדושה, על מציאותו של מלך המשיח ועל חייו הנצחיים. יש ללמוד עמם את הדברים מתוך המקורות המצוינים לעיל כמו: הרש"י 'חתם סופר', וה'ילקוט שמעוני' 'אגרת דכלה', ועוד מקומות רבים בתורתנו הקדושה. עד שתהיה לזה פעולה נמשכת, כך שבעקבותיהם ילמדו תלמידיהם את הדברים בעיון הראוי, וידעו כל העולם 'אז ליובאוויטש לעבט, אייביק. או דער רבי לעבט אייביק (ליובאוויטש חי' לנצח, והרבי חי לנצח) עד שנראה זאת בחוש ובעינינו הגשמיות בהתגלות המלאה והמושלמת".}}
מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.


בחודש שבט בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי, ויהודים רבים בכל מרחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו שברכם בהוראת הרבי
בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".
פעולות נוספות
הרב אבלסקי הקים בכשרון גם רשת שיעורי תורה בקיבוצים ובישובים ברחבי הארץ, במסגרת הארגון [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]].  


===השליחות במולדובה===
===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.


בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. כחסיד שאל את הרבי שנתן את עידודו הסכמתו וברכתו. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.
===רב ראשי למולדובה===
ב[[ט"ו בשבט]] [[תנש"א|ה'תנש"א]] התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.


לרב אבלסקי קשרים מסועפים עם נציגי השלטון מארח ומתארח על רבות אצל פוליטקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה.
כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.


==תפקידיו==
===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
הרב אבלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם [[ישיבת תומכי תמימים]], כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים [[קעמפ גן ישראל|מחנות קיץ גן ישראל]], עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת ובתי חב"ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.


* שליחו החשאי של אדמו"ר מהוריי"צ למדינת רומניה.
הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את [[בשורת הגאולה]], ו[[שבע מצוות בני נח]] לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.
* חבר ארגון הפעילים.
* ממייסדיי וחבר הנהלת'רשת אוהלי יוסף יצחק'.
* חבר הנהלת צערי אגודת חב"ד.
* משפיע ומחנך.
* חבר הנהלת הישיבה ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת]].


==פטירתו==
הרב אבלסקי הוציא לאור עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה ה[[רוסית]], על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]], ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע נכדו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתים להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.


מסע הלוויתו החל במוצאי שבת קודש במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון יצא מ[[770 כפר חב"ד]] ועצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לעבר ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים. שם מנוחתו כבוד.
===מוסדות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
;בתי כנסת
הרב אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:
* קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר [[השואה]]. במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב [[מקווה|מקווה טהרה]].
* בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.


==ימי השבעה==
;מוסדות חינוך
רבנים, שלוחים, אוליגרכים לצד משפחות אנ"ש מרחבי הארץ, תלמידי ובוגרי ישיבת תו"ת בקישינב, סטודנטים לרפואה יוצאי המקום, מקורבים, תלמידי רשת אוהלי יוסף יצחק, עסקני חב"ד, חברים מהקהילה היהודית בקישינב, חברי כיתתו בישיבה המחתרתית תו"ת בפאקינג, רבנים ראשים למדינות בחבר העמים, תלמידיו הרבים מקהילת חב"ד בקריאת גת, ועוד רבים רבים אנ"ש ומשפחותיהם הגיעו לנחם את בניו ובנותיו ורעייתו מרת לאה תבדלחט"א. הסיפורים שסופרו בימי השבעה, נתנו להבין איזה אדם גדול איבדה חסידות חב"ד, אלפי תלמידיו, מושפעיו וכלל עמך בית ישראל.
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת [[תש"נ]] נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר הרב אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.
* גן ילדים יהודי
* בית הספר אחר הצהריים
* מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי.
* מכון חמ"ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.


לקראת סיום ימי השבעה, נציגות מהמשפחה ובני המנוח יצאו לחזק ולעורר את הקהילה היהודית במולדובה ובירתה קישינב.
;מקווה טהרה
שם הודיעה המשפחה על המשכת את מפעל השליחות והרבנות לצד הנהגת הקהילות במדינת מולדובה, ובנו הרב יוסף יצחק הכהן אבלסקי, ימלא את מקום אביו - כבקשת וכרצון אביו המנוח - יחד עם משפחות השלוחים נמרצים שיגיעו למדינה בקרוב{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון ● ראיון|ראיין: דובער פישמן; צילום: אלכס חן|{{תע|11/08/2012}}}}}}.
הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר.
בסיום ימי השבעה תחת אבטחה כבדה עלו של כוחות מג"ב מוגברים והשמירה המקומית, בני המשפחה עלו בסיום השבעה לקברו לגילוי המצבה ואמירת תהילים, קדיש, ובקשת הגאולה השלימה של ראש משפחתם הענפה הרב אבלסקי, להר הזיתים מול מקום המקדש, שם נקבר השליח והרה"ר בחלקת חב"ד.


==הנצחה==
== ספר ==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממלא מקומו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות והתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.  
[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער]]
לקראת [[ה' בטבת]] [[תשפ"ה]], יצא הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב אבלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך נכדו הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.


ביום לציון ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגן כנסי זיכרון ועצרות התעוררות באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול ב קישינב בירת מולדובה.
==חיבוריו==
בבית הכנסת המרכזי בבכפר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158]}}.
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]]
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190]}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222]}}, בנוסף להתוודעויות חסידים ברחבי תבל, ארץ הקודש, ובשכונת המלך. בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, מקורביו, מקוריו, משפעיו ועוד.
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - [[רוסית]], [[תנש"א]]
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, [[תשנ"ב]]
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות [[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] - רוסית, [[תשנ"ד]]
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]]
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]]
*'''י"ט כסלו''' - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|המאסר והגאולה]] ברוסית
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב
*'''תודה לרבי''' - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב


==פטירתו==
באירועים חולק חוברת "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180]}}" ובו מכתבי ניחומים ופעולות לזכרו שנערכו עד לימי השלושים.
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.


==פעולות לזכרו==
מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] מ-[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], עצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך ל[[ירושלים]] ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]], ושם מנוחתו כבוד.
* '''קרן ספרי קודש''' - עבור הקהילות היהודיות במולדובה וברחבי תבל.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל ע"י נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש השנה לעילוי נשמתו.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - בית מדרש ע"ש הרב זלמן אבלסקי, תוכנית לימודית בתורה בחסידות ובגאולה ומשיח, מוקם בימים אלו לסטודנטים הישראלים הלמדים במולדובה בעבר ובהווה, מתוך התאמה לסטודנטים בכל רחבי תבל.
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית.


* '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב אבלסקי, שיוכנס בעזרת השם לבית הכנסת הגדול במולדובה.
==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.


== משפחתו ==
ביום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ובבית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי ב[[קריית גת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי ב[[נוף הגליל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.


;אביו
ביום הולדתו - [[כ"ו באדר|כ"ו אדר א']], וביום היארצייט - [[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.
הרב שמריהו אבלסקי - משפיע בישיבת תומכי תמימים


;אחיו
בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר "זלמן דער ליובאוויטשער" הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. 
הרה"ת שלום דובער אבלסקי -


;רעייתו
==פעולות לזכרו==
מרת לאה אבלסקי (לבית הורביץ) - השליחה והרבנית הראשית למולדובה.
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הקדושות הוסף לבית הכנסת אותו החייה וייסד בקישינב מולדובה חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו ל[[רומניה]] ובסרביה ושליח הרבי למדינת מולדובה ומחייה היהדות בה.
* [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי [[חסידות]] וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'[[הפאראד אצל הרבי|פאראד]]'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* ב[[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.


== משפחתו ==
;בניו
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]] וממלא מקום אביו.
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]]. - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] וידידי יהדות חב"ד קישינב ומולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.


;חתניו
;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נצרת עילית]].
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נוף הגליל]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב"ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי אד"ש למגדל העמק, חבר הנהלות ישיבות [[מגדל העמק]] ו[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}
 
==לקריאה נוספת==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מענדל זלמנוב]], [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)|ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], תשפ"''ה.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/זלמן%20אבלסקי תגית: הרב זלמן אבלסקי]''' {{לחלוחית|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*{{קישור חבד אינפו|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_25.html 'עובד השם' אמיתי באריכות התפילה: סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
 
{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
שורה 188: שורה 229:
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:מנהלי בתי ספר ברשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

גרסה אחרונה מ־21:40, 29 בינואר 2026

הרב זלמן טוביה אבלסקי

השליח והרב הראשי למדינת מולדובה

מלפנים: שליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה, חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש, ראשון השלוחים לעיר קריית גת.

לידה כ"ו אדר א' תרפ"ז
בעיר מוסקבה ברוסיה
פטירה כ"ט סיון תשע"ד
קישינב, מולדובה
מקום פעילות רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
תפקידים נוספים נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
רבותיו אדמו"ר הריי"צ, הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין
חיבוריו "תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
השליח הרב זלמן אבלסקי עם האדמו"ר מסקולען (אייר תשע"א)

הרב זלמן טוביה אבלסקי (כ"ו באדר א' תרפ"ז - כ"ט בסיוון תשע"ד) היה שליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה. ממיסדי וחברי הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק וחבר הנהלת צעירי חב"ד בארץ הקודש, ראשון השלוחים לעיר קריית גת. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת רומניה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד במוסקבה שברוסיה בכ"ו אדר א' תרפ"ז לרב שמריהו אבלסקי ולנחמה רחל (בתו של הרב ישעיה זושא שובאוו).

למד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות וביניהם בתומכי תמימים סמרקנד.

לאחר שיצא מברית המועצות במסגרת הבריחה הגדולה למד בתומכי תמימים פאקינג. נשא את לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה בפוקינג קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לצאת בשליחות סודית לרומניה במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה במסירות נפש מצדו בשל המצב ששרר ברוסיה הקומוניסטית. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

שנות ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר מוסקבה, בסמיכות לבית הכנסת החבד"י מארינע ראשצע, שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן שלום דוב בער, נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טוביה ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

בר המצוה שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

בחצר סקולען[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם להתקשרות לנשיא הדור.

האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פרטיגול מסקולען חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית מצות לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת חג הפסח, ועוד. בנוסף להפצת היהדות והחסידות, ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי ישראל אברהם פרטיגול, גמרא ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת תשע"ט) והיה לידיד חב"ד.

הרבי התייחס לשליחות זו ביחידות עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין ליובאוויטש וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא".

בעל הבית של מדינת רומניה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – האו"ם החסידי

בחג הסוכות תשל"א, התקיימה ועידה של נציגי האו"ם שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בענייני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

בשמיני עצרת של אותה שנה בעת ההקפה הרביעית, הקים הרבי או"ם החסידי, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר הריי"צ ברומניה הקומוניסטית. הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב יוסף יצחק אבלסקי שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

פעילות בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"י נסע לארץ הקודש. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב לאגודת חסידי חב"ד בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון הפעילים והתמנה לחבר הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ בערבי חב"ד ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות אדמו"ר הריי"צ ברומניה.

ממקימי ומייסדי ה'רשת'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אבלסקי עזר להקמת רשת אהלי יוסף יצחק, תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.

במהלך השנים תשי"ב - תשי"ט שימש הרב אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, יפו וכפר סבא.

מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ט יצא, בהוראת הרבי, לשליחות בקריית גת, וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לבנות בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, הרב אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת תשכ"ז. מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקריית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל והרבי בפרט "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. הרב אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב אבלסקי הייתה אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ומשפיע. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב אבלסקי.

בשנת תשכ"ז הוקמה ישיבת תומכי תמימים קריית גת בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע. והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב אבלסקי עשה מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקריית גת").

בשנת תשל"ב הקים כחלק מע"א מוסדות תלמוד תורה בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנות.

בחודש שבט בשנת תשמ"ז במעמד חלוקת דולרים, כשעבר הרב אבלסקי אמר לו הרבי, "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

פעילות מטעם ארגון חמ"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר עליית יהודי ברית המועצות ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון חמ"ה, כינוסים ארציים ליהודים דוברי רוסית.

השליחות במולדובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם הרב גרשון מענדל גרליק בכינוס השלוחים האירופאי במוסקבה בשנת תנש"א

בקיץ תשמ"ט פנו אליו אנשי עזרת אחים וביקשוהו לנסוע לשליחות לקישינב ומולדובה. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו[2] הוא נסע לשם. בשנת תשנ"ב כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת תש"נ הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' משה סלונים דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"נ קיים תהלוכת ל"ג בעומר ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, תנש"א, החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

רב ראשי למולדובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בט"ו בשבט ה'תנש"א התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.

פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אבלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם ישיבת תומכי תמימים, כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים מחנות קיץ גן ישראל, עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת ובתי חב"ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.

הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את בשורת הגאולה, ושבע מצוות בני נח לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.

הרב אבלסקי הוציא לאור עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה הרוסית, על תולדות חייהם של המהר"ל מפראג והשל"ה, על מפעל השליחות של הרבי, ועל מלך המשיח. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע נכדו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.

מוסדות חב"ד ליובאוויטש מולדובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתי כנסת

הרב אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:

  • קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר השואה. במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב מקווה טהרה.
  • בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.
מוסדות חינוך

הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת תש"נ נוסדה ישיבת תומכי תמימים קישינב בהסכמת הרבי, שם הכשיר הרב אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.

  • גן ילדים יהודי
  • בית הספר אחר הצהריים
  • מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי.
  • מכון חמ"ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.
מקווה טהרה

הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר.

ספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער

לקראת ה' בטבת תשפ"ה, יצא הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - ר' זלמן דער ליובאוויטשער, קווים מתולדות חייו של השליח הרב אבלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך נכדו הרב מנחם מענדל זלמנוב. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים מעיינות הרז"א - חב"ד ליובאוויטש.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חוברות ופעולות - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - עברית, תש"כ - תשמ"א
  • בת הש"ך - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - רוסית, תנש"א
  • צדיק יסוד העולם - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, תשנ"ב
  • תולדות המהר"ל - סיפור תולדות המהר"ל מפראג - רוסית, תשנ"ד
  • משיח - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה עברית ורוסית, תשס"ח
  • אלטער רבי - תולדות האדמו"ר הזקן בעל התניא רוסית, תשע"ב
  • י"ט כסלו - סיפור המאסר והגאולה ברוסית
  • ופרצת חב"ד - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב
  • תודה לרבי - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום שישי כ"ט סיון תשע"ד היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות האגרות קודש, וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי שבת קודש במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון בארץ הקודש מ-770 בכפר חב"ד, עצר בבית הכנסת בית מנחם ומשם המשיך לירושלים ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים, ושם מנוחתו כבוד.

הנצחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות[3].

ביום ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב ובבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד[4]. אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקריית גת[5], ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל[6], בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד. באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון[7]" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

ביום הולדתו - כ"ו אדר א', וביום היארצייט - כ"ט סיוון - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.

בשנת תשפ"ה יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר "זלמן דער ליובאוויטשער" הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

פעולות לזכרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית זלמן טוביה - כהוראות הרבי בשיחותיו הקדושות הוסף לבית הכנסת אותו החייה וייסד בקישינב מולדובה חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו לרומניה ובסרביה ושליח הרבי למדינת מולדובה ומחייה היהדות בה.
  • מעיינות הרז"א - חב"ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
  • קרן ספרי קודש - הפצת ספרי חסידות וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
  • ספריות הילדים - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל.
  • דיי קעמפ גן ישראל מגדל העמק שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
  • משיח קמפיין - קמפיין להפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת תהלוכת ל"ג בעומר הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'פאראד'.
  • חינוך חי - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי רשת אהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש.
  • בית מדרש ע"ש הרז"א - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
  • חסדי הרז"א - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
  • חסיד בחזית - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל,
  • ספר תורה - כתיבת ספר תורה לזכות נשמתו.
  • בכ"ט סיוון - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים בהר הזיתים ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו
חתניו
עץ משפחת אבלסקי
{| class="mw-collapsible mw-collapsed autocollapse" style="border: 1px #aaaaaa solid; background-color: #f9f9f9; text-align: center; clear: both; width: 75%; margin: 0.5em auto;" cellspacing="3" עץ משפחת אבלסקי


ישעיהו משולם זושא שובמשה אבלסקי
 
 
 
 
נחמה רחל אבלסקי
 
שמריהו אבלסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דוב בער אבלסקיזלמן טוביה אבלסקי
 
לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישראל דוד נחשון
 
בלומה
 
נחמה רחל מיידנצי'ק
 
נחמן יוסף מיידנצ'יק
 
חנה
 
משה זלמנוב
 
ישעיהו אבלסקי
 
משה אבלסקי
 
יוסף יצחק אבלסקי
 
שמריהו אבלסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת נחשוןחיה מושקא
 
 
חנה
 
 
 
 
 
מנחם מענדל אקסלרודנחום סטולין

|}

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | שלום שבת | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. ^ ראו בהרחבה בפסקה #בעל הבית של מדינת רומניה
  2. ^ לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה
  3. ^ מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש - באתר ,  י"ז בתמוז ה'תשע"ד
  4. ^ עצרת התעוררות בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.
  5. ^ אירוע לציון יום השלושים קריית גת.
  6. ^ ציון השלושים בנוף הגליל.
  7. ^ קובץ "וידום אהרון"
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=זלמן_טוביה_אבלסקי&oldid=821174"