קריאת התורה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:50, 17 במרץ 2024

קריאת התורה, היא קריאה הנקראת מתוך ספר תורה כשר, בשעת התאספות מניין, בימי שני וחמישי ושבת קודש, וכן בימים מיוחדים כיום טוב, ראש חודש, תענית ציבור, חול המועד, חנוכה ופורים.

צורת הקריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ברכת התורה שבקריאת התורה

התורה מחולקת לחמישים וארבע פרשיות (ג"ן ובראשית), ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי בשבוע, כדי שעמי הארצות שאינם לומדים כלל, לא ישהו שלושה ימים ללא לימוד התורה^[1]. אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שבשבת קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד.

לפני הקריאה, הקורא מראה לעולה לתורה את מקום הקריאה, והעולה מנשק בטליתו את ספר התורה. אם לא הראה לעולה את מקום הקריאה, צריך העולה לחזור ולברך כשהוא יודע בשעת הברכה את מקום הקריאה.

למרות שעיקר התקנה הייתה שהעולה בעצמו יקרא את ספר התורה, הדבר נפסק לאחר זמן, כדי שלא לבייש את מי שאינו בקי בקריאה, ולכן ישנו יהודי המתלמד מבעוד מועד את הקריאה את נקודותיה וטעמיה הנכונים, הוא קורא בקול רם את תיבות התורה, ואילו העולה חוזר אחריו בלחש.

הדיוק בקריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבותינו נשיאינו הקפידו מאוד על קריאת התורה בדקדוק רב, וחלקם אף היו קוראים בעצמם בתורה בבית הכנסת בו התפללו.

אדמו"ר הריי"צ באחד ממאמריו מתבטא, שקריאת התורה צריכה להיות באופן המדוקדק ביותר, וכפי גודל הזכות הנעלית של קריאת התורה, כך גם האחריות המוטלת על כתפיו של הבעל קורא, ואם הוא מזלזל בקריאה חס ושלום, נוגע הדבר בחייו ממש, ועונשו גדול ביותר עד שהוא נחשב כמחטיא את הרבים!^[2].

וכן סיפר הרב יעקב לנדא שפעם אחת העיר לו אדמו"ר הרש"ב על 2 טעויות שהיו לו בקריאה, שהחליף מרכא לטפחא, ושקרא תיבה מסויימת בשני יו"דים ושבא נע ולא כפי שצריך להיות ביו"ד אחד ושבא נח. ויש ללמוד מזה עד כמה דקדקו הרביים בשמיעת קריאת התורה^[3].

הגבהת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הגבהת התורה

לאחר סיום הקריאה, מגביהים ספר התורה. ישנם מנהגים שונים בעניין, לפי מנהג הספרדים המגביהים את ספר התורה בעודו סגור, ולפי מנהג האשכנזים מגביהים אותו בעודו פתוח. בחב"ד המנהג הוא להגביה את הספר בעודו פתוח, להניחו על הבימה, ושוב להגביהו בעודו סגור, כך יוצאים ידי חובת כל הדיעות.

כאשר מגביהים את הספר בעודו פתוח, המנהג להביט באותיות הספר, וכל אחד מביט באות בה מתחילה שמו. על פי קבלת האר"י, כאשר האדם מביט בספר במרחק שהוא יכול לקרוא את אותיות הספר, נשפע עליו אור גדול.

לאחר הגבהת הספר שלאחר הקריאה, גוללים אותו בישיבה, ועל פי הגמרא "הגולל נוטל שכר כנגד כולם". ישנם דיעות כי הכוונה היא כלפי מי שמגביה את הספר ואוחז אותו בידו, ולא כלפי מי שגולל אותו בעמידה.

השם "קריאת התורה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי הסבר אדמו"ר הזקן, הסיבה לקריאת שם זה ללימוד התורה, בשם "קריאת התורה", וכנזכר במשנה פעמים רבות גם לגבי לימוד התורה סתם - "הקורא בתורה", הוא מכיון שעל ידי עסק התורה קורא להקב"ה לבוא אליו כביכול, כאדם הקורא לחבירו שיבא אליו, וכבן קטן הקורא לאביו לבא אליו להיות עמו בצווותא חדא ולא ליפרד ממנו ולישאר יחידי ח"ו.

על פי זה מסביר אדמו"ר הזקן את פירוש הפסוק קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, קריאה זאת היא קריאת ולימוד התורה הנקראת אמת, שהרי אין אמת אלא תורה. והביאור בפסוק הוא שהשי"ת עונה למי שקורא להקב"ה על ידי התורה דוקא, ולהוציא מי שקורא אותו שלא על ידי עסק התורה, אלא צועק כך אבא אבא. וכמו שקובל עליו הנביא ואין קורא בשמך כו'.

אדמו"ר הזקן מעורר שמכך יתבונן המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בשעת עסק התורה^[4].

מדריגת לימוד התורה שבקריאת התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקריאת התורה שעל ידי הטעמים, ישנו אור מיוחד.

ישנן שתי דרגות של לימוד:

האור שבלימוד התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המדריגה הראשונה, שהיא כמזון ממש, כמו ותורתך בתוך מעי ממש, וכמו המאכל שצריך לאכול בכל יום בוקר וערב וכדי שביעה לנפש, כך מזון דתורה בקביעת עתים בוקר וערב, כמו פרק א' שחרית כו' וק"ש בקר וערב כידוע שזהו ענין מזון - כאמור בפסוק ובשכבך ובקומך.

האור שבנקודות והטעמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדריגה השניה בתורה, היא כמו שהוא בבחינת ההתכללות, בעונג ושעשועים העצמיים דעצמות אור אין סוף ברוך הוא ממש, טרם שירדה למטה באבי"ע, כנרמז בפסוק ואהיה אצלו אמון אמון מוצנע כו' שעשועים יום יום כו'.

מדריגה זו היא בהנגינות וטעמים שבתורה שנקראים "שירו" כאמור בפסוק: ויהי שירו כו', שהוא בחינת מקיף דשעשועים העליונים שנקראים שעשועי המלך בעצמותו, שירד להשתעשע באור החכמה הקדומה של התורה הקדושה. ועל כן בחינת העונג העליון שבקריאת התורה בנגינות וטעמים הוא בבחינת העלם ומקיף בעונג העצמי ממש, שלמעלה מבחינת הגבלת האותיות דתורה לגמרי.

מסיבה זו גם לא נדרש שום דרש בטעמים, ורק בנקודות יש דרש ועל כל קוץ ותג^[5].

למרות זאת, גם אם טעה הקורא בתורה בנגינות הטעמים, אין הוא צריך לחזור ולקרוא בתורה את המילה בה שגה, ובמקום הדחק, כאשר אין בעל קורא אחר, מותר לקרוא גם ללא נגינות הטעמים.

אם שגה הקורא בנקודות התיבות, צריך הוא לחזור ולקרוא שוב, אם בשגיאתו יש בכדי לשנות את משמעות המילה. אך אם משמעות המילה אינו משתנה כלל על ידי הטעות, אין הדבר מעכב את ידי חובת הקריאה.

מי שברך[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מנהג ישראל לברך את העולים לתורה ב'מי שברך' עם נוסח מיוחד לשבתות רגילות, ונוסח שונה למועדים.

ברוב הקהילות נהוג לעשות 'מי שברך' נפרד לכל אחד שעלה לתורה, ולאחר מכן 'מי שברך' נוסף לבני משפחתו, ובהזדמנות זו העולה מנדב לקופת בית הכנסת. הרבי כתב על מנהג זה "כמדומני, בליובאוויטש לא נהגו כן"^[6], ואכן במנין של הרבי המנהג הוא לברך רק כשיש צורך מיוחד, כגון לידה וכיוצא בזה.

בסיום הקריאה, נוהגים לעשות 'מי שברך' לחולים, ואומרים זאת אף בשבת עם הסיומת: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא"^[7].

בבתי כנסת חב"דיים רבים, נוהגים להוסיף גם 'מי שברך' לרבי.

חזרת חסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדור האחרון התפשט המנהג לחזור נקודה מתורת הרבי באמצע התפילה, כשברבים מבתי הכנסת נוהגים לעשות זאת קודם קריאת התורה^[8], אך מפי השמועה הביע הרבי תמיהה על מנהג זה שמקדימים 'תורה שבעל פה' ל'תורה שבכתב'^[9], ונוהגים לעשות זאת רק לאחר קריאת התורה והחזרת ספר התורה לארון הקודש. הרבי התבטא כי הבעלי-בתים אוהבים שנושא ה'דרשה' קשור לפרשת השבוע^[10], ובכל אופן - כדאי שהנושא דברים בפני הקהל לא יעמוד כשגבו ממש מאחורי ארון הקודש, אלא יסלק עצמו לצדדין^[11].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנחם ברונפמן, להתחיל מבראשית - התייחסויות רבותינו נשיאינו בקשר עם קריאת התורה, שבועון כפר חב"ד גליון 1879
הרב מנחם והבה, כוונה וחזרה בקריאת התורה, במדור 'הלכות בטעמיהן' שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 60

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתר ללימוד קריאת התורה, מכיל הקלטות של הרב מרדכי שוסטרמן וצילומי תיקון סופרים, מסודרים לפי פרשיות התורה
קריאת התורה על פי נוסח חב"ד מוקלט על ידי הבעל קורא מיכאל סלווין ספר בראשית, ספר שמות, ספר ויקרא, ספר במדבר, ספר דברים
בדביקות עילאית: המשפיע הנודע הרב יוסף יצחק אופן קורא בתורה
רבי לילדים: מה צריך לעשות במהלך קריאת התורה?
הרב גדליה אוברלנדר, מניין לתפילה או לקריאת התורה - מה עדיף?, קובץ הערות 'ולמען ילמדו' בופולו י"א ניסן תשפ"ג עמוד 37
תפילה בציבור או קריאת התורה - מה עדיף?, הערות וביאורים טורונטו 'ויתן עוז למלכו' י"א ניסן תשפ"ג עמוד 145
הרב ברוך אבערלנדר, ברכה על קריאת התורה הלא נכונה, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 30

הערות שוליים

↑ בבא קמא פב, א.
↑ מאמר דיבור המתחיל 'תניא שבעה דברים'.
↑ למען ידעו... בנים יולדו עמ' 139-140
↑ ליקוטי אמרים - פרק ל"ז.
↑ אדמו"ר האמצעי, תורת חיים, פרשת בשלח
↑ אג"ק כרך ב עמ' שכז.
↑ ראו סיפורי חסידים שבועות שבועות, בשם רבי חנוך מאלעסק שזמן קריאת התורה מסוגל לברך את החולים, דוגמת מתן תורה שאז נתרפאו כל החולים.
↑ ככל הנראה מהשיקול שאם יעשו זאת לאחר הקריאה רבים מהנוכחים שלא נמנים על חסידי חב"ד יעזבו את המקום לפני תפילת מוסף ולא יישארו להתוועדות וכדומה.
↑ לקט מנהגי שבת קודש זליגסון, פרק שביעי עמוד צז (משבועון כפר חב"ד גליון 627 עמוד 21 בשם ר' בנימין קלוגר, מהמשמשים בקודש אצל האדמו"ר מקלויזנבורג.
↑ שיחת י"ב תמוז תשי"ב סעיף י"ב.
↑ מתצלום מענה הרבי, נעתק בלקט מנהגי קודש זליגסון, פרק שביעי עמוד צז.

[1] בבא קמא פב, א.

[2] מאמר דיבור המתחיל 'תניא שבעה דברים'.

[3] למען ידעו... בנים יולדו עמ' 139-140

[4] ליקוטי אמרים - פרק ל"ז.

[5] אדמו"ר האמצעי, תורת חיים, פרשת בשלח

[6] אג"ק כרך ב עמ' שכז.

[7] ראו סיפורי חסידים שבועות שבועות, בשם רבי חנוך מאלעסק שזמן קריאת התורה מסוגל לברך את החולים, דוגמת מתן תורה שאז נתרפאו כל החולים.

[8] ככל הנראה מהשיקול שאם יעשו זאת לאחר הקריאה רבים מהנוכחים שלא נמנים על חסידי חב"ד יעזבו את המקום לפני תפילת מוסף ולא יישארו להתוועדות וכדומה.

[9] לקט מנהגי שבת קודש זליגסון, פרק שביעי עמוד צז (משבועון כפר חב"ד גליון 627 עמוד 21 בשם ר' בנימין קלוגר, מהמשמשים בקודש אצל האדמו"ר מקלויזנבורג.

[10] שיחת י"ב תמוז תשי"ב סעיף י"ב.

[11] מתצלום מענה הרבי, נעתק בלקט מנהגי קודש זליגסון, פרק שביעי עמוד צז.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עולה לתורה]]
+'''קריאת התורה''', היא קריאה הנקראת מתוך [[ספר תורה]] כשר, בשעת התאספות [[מניין]], בימי שני וחמישי ו[[שבת קודש]], וכן בימים מיוחדים כ[[יום טוב]], [[ראש חודש]], [[תענית ציבור]], [[חול המועד]], [[חנוכה]] ו[[פורים]].
+==צורת הקריאה==
+{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת התורה שבקריאת התורה]]}}
+התורה מחולקת לחמישים וארבע פרשיות (ג"ן ובראשית), ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי בשבוע, כדי שעמי הארצות שאינם לומדים כלל, לא ישהו שלושה ימים ללא [[לימוד התורה]]{{הערה|[[בבא קמא]] פב, א.}}. אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שב[[שבת]] קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד.
+לפני הקריאה, הקורא מראה ל[[עלייה לתורה|עולה לתורה]] את מקום הקריאה, והעולה מנשק בטליתו את ספר התורה. אם לא הראה לעולה את מקום הקריאה, צריך העולה לחזור ולברך כשהוא יודע בשעת הברכה את מקום הקריאה.
-[[קובץ:קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עולה לתורה]]
+למרות שעיקר התקנה הייתה שהעולה בעצמו יקרא את ספר התורה, הדבר נפסק לאחר זמן, כדי שלא לבייש את מי שאינו בקי בקריאה, ולכן ישנו יהודי המתלמד מבעוד מועד את הקריאה את נקודותיה וטעמיה הנכונים, הוא קורא ב[[קול]] רם את תיבות התורה, ואילו העולה חוזר אחריו בלחש.
-'''קריאת התורה''', היא בימי שני וחמישי ו[[שבת קודש]].
-התורה מחולקת לכשישים פרשיות, ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי כדי שעמי הארצות שאינם לומדים כלל, לא ישהו שלושה ימים ללא [[לימוד התורה]]. {{הערת שוליים|[[בבא קמא]] פב, א.}}, אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שבשבת קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד. '''לערך מורחב: [[קריאת התורה]].'''
+==הדיוק בקריאה==
+רבותינו נשיאינו הקפידו מאוד על קריאת התורה בדקדוק רב, וחלקם אף היו קוראים בעצמם בתורה בבית הכנסת בו התפללו.
-לפני הקריאה, הקורא מראה לעולה לתורה את מקום הקריאה, והעולה מנשק בטליתו את ספר התורה. אם לא הראה לעולה את מקום הקריאה, צריך העולה לחזור ולברך כשהוא יודע בשעת הברכה את מקום הקריאה. '''לערך מורחב: [[ברכת התורה שבקריאת התורה]].'''
+[[אדמו"ר הריי"צ]] באחד מ[[מאמר]]יו מתבטא, שקריאת התורה צריכה להיות באופן המדוקדק ביותר, וכפי גודל הזכות הנעלית של קריאת התורה, כך גם האחריות המוטלת על כתפיו של ה[[בעל קורא]], ואם הוא מזלזל בקריאה חס ושלום, נוגע הדבר בחייו ממש, ועונשו גדול ביותר עד שהוא נחשב כמחטיא את הרבים!{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19833&st=&pgnum=28 מאמר דיבור המתחיל 'תניא שבעה דברים'].}}.
-למרות שעיקר התקנה היתה שהעולה בעצמו יקרא את ספר התורה, הדבר נפסק לאחר זמן, כדי שלא לבייש את מי שאינו בקי בקריאה, ולכן ישנו יהודי המתלמד מבעוד מועד את הקריאה את נקודותיה וטעמיה הנכונים, הוא קורא בקול רם את תיבות התורה, ואילו העולה חוזר אחריו בלחש.
+וכן סיפר הרב [[יעקב לנדא]] שפעם אחת העיר לו [[אדמו"ר הרש"ב]] על 2 טעויות שהיו לו בקריאה, שהחליף מרכא לטפחא, ושקרא תיבה מסויימת בשני יו"דים ושבא נע ולא כפי שצריך להיות ביו"ד אחד ושבא נח. ויש ללמוד מזה עד כמה דקדקו הרביים בשמיעת קריאת התורה{{הערה|1=למען ידעו... בנים יולדו עמ' 139-140}}.
 == הגבהת הספר ==
@@ שורה 14: / שורה 22: @@
 לאחר סיום הקריאה, מגביהים ספר התורה. ישנם מנהגים שונים בעניין, לפי מנהג הספרדים המגביהים את ספר התורה בעודו סגור, ולפי מנהג האשכנזים מגביהים אותו בעודו פתוח. בחב"ד המנהג הוא להגביה את הספר בעודו פתוח, להניחו על הבימה, ושוב להגביהו בעודו סגור, כך יוצאים ידי חובת כל הדיעות.
-כאשר מגביהים את הספר בעודו פתוח, המנהג להביט באותיות הספר, וכל אחד מביט באות בה מתחילה שמו. על פי קבלת [[האר"י]], כאשר האדם מביט בספר במרחק שהוא יכול לקרוא את אותיות הספר, נשפע עליו אור גדול.
+כאשר מגביהים את הספר בעודו פתוח, המנהג להביט באותיות הספר, וכל אחד מביט באות בה מתחילה שמו. על פי קבלת [[האר"י]], כאשר האדם מביט בספר במרחק שהוא יכול לקרוא את [[אותיות]] הספר, נשפע עליו אור גדול.
 לאחר הגבהת הספר שלאחר הקריאה, גוללים אותו בישיבה, ועל פי הגמרא "הגולל נוטל שכר כנגד כולם". ישנם דיעות כי הכוונה היא כלפי מי שמגביה את הספר ואוחז אותו בידו, ולא כלפי מי שגולל אותו בעמידה.
 == השם "קריאת התורה" ==
+על פי הסבר [[אדמו"ר הזקן]], הסיבה לקריאת שם זה ללימוד התורה, בשם "קריאת התורה", וכנזכר במשנה פעמים רבות גם לגבי [[לימוד התורה]] סתם - "הקורא בתורה", הוא מכיון שעל ידי עסק התורה קורא ל[[הקב"ה]] לבוא אליו כביכול, כאדם הקורא לחבירו שיבא אליו, וכבן קטן הקורא לאביו לבא אליו להיות עמו בצווותא חדא ולא ליפרד ממנו ולישאר יחידי ח"ו.
-על פי הסבר [[אדמו"ר הזקן]], הסיבה לקריאת שם זה ללימוד התורה, בשם "קריאת התורה", וכנזכר במשנה פעמים רבות גם לגבי לימוד התורה סתם - "הקורא בתורה", הוא מכיון שעל ידי עסק התורה קורא להקב"ה לבוא אליו כביכול, כאדם הקורא לחבירו שיבא אליו, וכבן קטן הקורא לאביו לבא אליו להיות עמו בצווותא חדא ולא ליפרד ממנו ולישאר יחידי ח"ו.
+על פי זה מסביר [[אדמו"ר הזקן]] את פירוש הפסוק קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, קריאה זאת היא קריאת ולימוד התורה הנקראת אמת, שהרי אין אמת אלא תורה. והביאור בפסוק הוא שהשי"ת עונה למי שקורא ל[[הקב"ה]] על ידי התורה דוקא, ולהוציא מי שקורא אותו שלא על ידי עסק התורה, אלא צועק כך אבא אבא. וכמו שקובל עליו הנביא ואין קורא בשמך כו'.
-על פי זה מסביר אדמו"ר הזקן את פירוש הפסוק קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, קריאה זאת היא קריאת ולימוד התורה הנקראת אמת, שהרי אין אמת אלא תורה. והביאור בפסוק הוא שהשי"ת עונה למי שקורא להקב"ה ע"י התורה דוקא, ולהוציא מי שקורא אותו שלא על ידי עסק התורה, אלא צועק כך אבא אבא. וכמו שקובל עליו הנביא ואין קורא בשמך כו'.
-[[אדמו"ר הזקן]] מעורר שמכך יתבונן המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בשעת עסק התורה.<REF>[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז]].</REF>
+[[אדמו"ר הזקן]] מעורר שמכך יתבונן המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בשעת עסק התורה{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז]].}}.
-== מדריגת לימוד התורה שבקריאת התורה ==
+== מדריגת [[לימוד התורה]] שבקריאת התורה ==
 בקריאת התורה שעל ידי הטעמים, ישנו אור מיוחד.
-ישנן שני דרגות של לימוד:
+ישנן שתי דרגות של לימוד:
 === האור שבלימוד התורה ===
+המדריגה הראשונה, שהיא כ[[מזון]] ממש, כמו ותורתך בתוך מעי ממש, וכמו המאכל שצריך לאכול בכל יום בוקר וערב וכדי שביעה לנפש, כך מזון דתורה בקביעת עתים בוקר וערב, כמו פרק א' שחרית כו' וק"ש בקר וערב כידוע שזהו ענין מזון - כאמור בפסוק ובשכבך ובקומך.
-המדריגה הראשונה, שהיא כמזון ממש, כמו ותורתך בתוך מעי ממש, וכמו המאכל שצריך לאכול בכל יום בוקר וערב וכדי שביעה לנפש, כך מזון דתורה בקביעת עתים בוקר וערב, כמו פרק א' שחרית כו' וק"ש בקר וערב כידוע שזהו ענין מזון - כאמור בפסוק ובשכבך ובקומך.
 === האור שבנקודות והטעמים ===
 מדריגה השניה בתורה, היא כמו שהוא בבחינת ה[[התכללות]], בעונג ושעשועים העצמיים ד[[עצמות]] [[אור אין סוף]] ברוך הוא ממש, טרם שירדה למטה ב[[אבי"ע]], כנרמז בפסוק ואהיה אצלו אמון אמון מוצנע כו' שעשועים יום יום כו'.
 מדריגה זו היא בהנגינות וטעמים שבתורה שנקראים "שירו" כאמור בפסוק: ויהי שירו כו', שהוא בחינת מקיף דשעשועים העליונים שנקראים שעשועי המלך בעצמותו, שירד להשתעשע באור החכמה הקדומה של התורה הקדושה. ועל כן בחינת העונג העליון שבקריאת התורה בנגינות וטעמים הוא בבחינת העלם ומקיף בעונג העצמי ממש, שלמעלה מבחינת הגבלת האותיות דתורה לגמרי.
-מסיבה זו גם לא נדרש שום דרש בטעמים, ורק בנקודות יש דרש ועל כל קוץ ותג.<REF>[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/14/237d&search=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 פרשת בשלח]</REF>
+מסיבה זו גם לא נדרש שום דרש בטעמים, ורק בנקודות יש דרש ועל כל קוץ ותג{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/14/237d&search=קריאת+התורה פרשת בשלח]}}.
 למרות זאת, גם אם טעה הקורא בתורה בנגינות הטעמים, אין הוא צריך לחזור ולקרוא בתורה את המילה בה שגה, ובמקום הדחק, כאשר אין בעל קורא אחר, מותר לקרוא גם ללא נגינות הטעמים.
 אם שגה הקורא בנקודות התיבות, צריך הוא לחזור ולקרוא שוב, אם בשגיאתו יש בכדי לשנות את משמעות המילה. אך אם משמעות המילה אינו משתנה כלל על ידי הטעות, אין הדבר מעכב את ידי חובת הקריאה.
+==מי שברך==
+{{להשלים}}
+מנהג ישראל לברך את העולים לתורה ב'מי שברך' עם נוסח מיוחד לשבתות רגילות, ונוסח שונה למועדים.
+ברוב הקהילות נהוג לעשות 'מי שברך' נפרד לכל אחד שעלה לתורה, ולאחר מכן 'מי שברך' נוסף לבני משפחתו, ובהזדמנות זו העולה מנדב לקופת בית הכנסת. הרבי כתב על מנהג זה "כמדומני, בליובאוויטש לא נהגו כן"{{הערה|אג"ק כרך ב עמ' שכז.}}, ואכן במנין של הרבי המנהג הוא לברך רק כשיש צורך מיוחד, כגון [[לידה]] וכיוצא בזה.
+בסיום הקריאה, נוהגים לעשות 'מי שברך' לחולים, ואומרים זאת אף בשבת עם הסיומת: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא"{{הערה|ראו סיפורי חסידים שבועות שבועות, בשם רבי חנוך מאלעסק שזמן קריאת התורה מסוגל לברך את החולים, דוגמת מתן תורה שאז נתרפאו כל החולים.}}.
+בבתי כנסת חב"דיים רבים, נוהגים להוסיף גם 'מי שברך' לרבי.
+==חזרת חסידות==
+בדור האחרון התפשט המנהג לחזור נקודה מתורת הרבי באמצע התפילה, כשברבים מבתי הכנסת נוהגים לעשות זאת קודם קריאת התורה{{הערה|ככל הנראה מהשיקול שאם יעשו זאת לאחר הקריאה רבים מהנוכחים שלא נמנים על חסידי חב"ד יעזבו את המקום לפני תפילת מוסף ולא יישארו להתוועדות וכדומה.}}, אך [[מפי השמועה]] הביע הרבי תמיהה על מנהג זה שמקדימים 'תורה שבעל פה' ל'תורה שבכתב'{{הערה|לקט מנהגי שבת קודש זליגסון, פרק שביעי עמוד צז (משבועון כפר חב"ד גליון 627 עמוד 21 בשם ר' בנימין קלוגר, מהמשמשים בקודש אצל האדמו"ר מקלויזנבורג.}}, ונוהגים לעשות זאת רק לאחר קריאת התורה והחזרת ספר התורה לארון הקודש. הרבי התבטא כי הבעלי-בתים אוהבים שנושא ה'דרשה' קשור לפרשת השבוע{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשי"ב סעיף י"ב.}}, ובכל אופן - כדאי שהנושא דברים בפני הקהל לא יעמוד כשגבו ממש מאחורי ארון הקודש, אלא יסלק עצמו לצדדין{{הערה|מתצלום מענה הרבי, נעתק בלקט מנהגי קודש זליגסון, פרק שביעי עמוד צז.}}.
+==ראו גם==
+*[[עלייה לתורה]]
+*[[בעל קורא]]
+==לקריאה נוספת==
+*מנחם ברונפמן, '''להתחיל מבראשית''' - התייחסויות רבותינו נשיאינו בקשר עם קריאת התורה, שבועון כפר חב"ד גליון 1879
+*הרב מנחם והבה, '''כוונה וחזרה בקריאת התורה''', במדור 'הלכות בטעמיהן' שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 60
+==קישורים חיצוניים==
+* [http://www.beverlyhillschabad.com/torah-reading/TORAH-MENU.HTM אתר ללימוד קריאת התורה], מכיל הקלטות של הרב [[מרדכי שוסטרמן]] וצילומי תיקון סופרים, מסודרים לפי פרשיות התורה {{תמונה}} {{שמע}}
+* קריאת התורה על פי נוסח חב"ד מוקלט על ידי הבעל קורא מיכאל סלווין [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=102 '''ספר בראשית'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=103 '''ספר שמות'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=104 '''ספר ויקרא'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=105 '''ספר במדבר'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=106 '''ספר דברים'''] {{אודיו}} {{אינפו}}
+*[https://77012.blogspot.com/2024/02/blog-post_29.html בדביקות עילאית: המשפיע הנודע הרב יוסף יצחק אופן קורא בתורה] {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
+*רבי לילדים: '''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/644954/ מה צריך לעשות במהלך קריאת התורה?]''' {{וידפו}}
+*הרב גדליה אוברלנדר, '''[https://drive.google.com/file/d/1xNhLuXf7XZsxs13Zz5JLeoQpGiv7Yntf/view מניין לתפילה או לקריאת התורה - מה עדיף?]''', קובץ הערות 'ולמען ילמדו' בופולו י"א ניסן תשפ"ג עמוד 37
+*'''[https://drive.google.com/file/d/1i_MNhv90bT0HoCTkl4uiYjwnwFAT-B9g/view תפילה בציבור או קריאת התורה - מה עדיף?]''', הערות וביאורים טורונטו 'ויתן עוז למלכו' י"א ניסן תשפ"ג עמוד 145
+*הרב ברוך אבערלנדר, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view ברכה על קריאת התורה הלא נכונה]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 30
+{{סתם}}
 {{תפילה}}
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:קריאת התורה|*]]
 [[קטגוריה:תפילה]]
+[[קטגוריה:סת"ם]]
+[[קטגוריה:בתי כנסת]]

סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות
מצוות מהתורה ותקנות דרבנן	כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה
כתיבת סת"ם	סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה
כתבי קודש מיוחדים	ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש
מושגים קרובים	מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין