זלמן טוביה אבלסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ")
 
(422 גרסאות ביניים של יותר מ־100 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
{{לעריכה}}
[[תמונה:אבלסקי.jpg|left|thumb|250px|הרב אבלסקי עם שגריר [[מדינת ישראל|ישראל]] ב[[מולדובה]]]]
{{דמות
הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]] ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה.
|שם=ר' זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=אבלסקי.jpg
|כינוי=הרב אבלסקי
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
|השתייכות= ועשרה ספרי יהדות וחסידות בשפה הרוסית
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' (בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו) ([[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]], ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש, ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת רומניה.


הרב זלמן אבלסקי נולד בשנת [[תש"ז]] ב[[רוסיה]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מרוסיה למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]] ולאחר מכן נסע בשליחות חשאית של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. בעקבות שליחות זו, כפי הנראה, מינהו הרבי ל"שגריר" רומניה ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל"ד]] (בה מינה הרבי חסידים ידועים כ"שגרירי מדינות" בעולם), למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות.
==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[שמריהו אבלסקי|שמריהו]] ב"ר משה אבלסקי ולאמו מרת נחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שוב]], ה'בוידער רב'), ב[[כ"ו אדר א']] שנת [[תרפ"ז]] ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]. לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את מרת לאה (לבית הורביץ).


בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארצות הברית]] ובשנת [[תשי"א]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. בשנת [[תש"כ]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], שם הקים וניהל את קהילת חב"ד, בית הכנסת חב"ד ובית הספר "אהלי יוסף יצחק" ממנה התפתחה הקהילה. הרב אבלסקי הקים בכשרון גם רשת שיעורי תורה בקיבוצים הדרום, תחת הארגון [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]].  
במהלך שהותו בישיבה בפאקינג קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית לרומניה במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, והרבה [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של [[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.


בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי.
==שנות ילדותו==


בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ב[[קישינב]] שב[[מולדובה]]. הוא שאל על כך את הרבי שנתן את הסכמתו וברכתו והרב אלבסקי נסע לקישינב. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.
בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י [[מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.
 
באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן שלום דוב בער, נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טובי' ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.
 
הבר-מצוה שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.
 
אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.
 
===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].
 
האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול ]]  מ[[סקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.
 
לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], גמרא ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת תשע"ט) והיה לידיד חב"ד.
 
[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא".
 
==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.
 
במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.
 
ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"או"ם" משלו]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.
 
הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי מלך המשיח כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.
 
חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר הריי"צ ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.
 
==פעילות בארץ הקודש==
 
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
 
הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ בערבי חב"ד ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ איידשיקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.
 
===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
הרב אבלסקי עזר להקמת רשת אוהלי יוסף יצחק, תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.
 
במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] שימש הרב אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, יפו וכפר סבא.
 
מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.
 
על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.
 
===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי שליט"א מלך המשיח, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.
 
הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום  ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז.
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.
 
פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל  והרבי שליט"א מלך המשיח "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.
 
הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב  אבעלסקי הייתה  אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).
 
ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב  אבלסקי.
 
בשנת תשכ"ז הוקמה [[תומכי תמימים קריית גת|ישיבה]] בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.
 
כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.
 
הרב אבלסקי עשה מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת").
 
ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי שליט"א מלך המשיח]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.
 
===פעילות מטעם ארגון חמ"ה===
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון [[חמ"ה]], כינוסים ארציים ליהודים דוברי רוסית.
 
==השליחות במולדובה==
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי  כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.
 
מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי שליט"א מה"מ, ופעל באופן גלוי ומלא.
 
בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".
 
===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי שליט"א מה"מ, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.
 
===רב ראשי למולדובה===
בט"ו בשבט ה'תנש"א התמנה לרבה הראשי של מולדובה. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.
 
כחלק מפעולותיו כרב ראשי, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש".
 
===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
{{ערך מורחב|מולדובה}}
הרב    אבלסקי  היה ראשון השלוחים לחבר העמים, הוא  ייסד את  הקהילות היהודיות במדינת מולדובה  ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם ישיבת תומכי תמימים, כולל, בתי ספר, גנים ועוד, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת בערים נוספות,
 
==חיבוריו==
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]].
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן [[רוסית]], [[תנש"א]] .
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור רוסית, [[תשנ"ב]].
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי מליובאוויטש סיפורי מבצעים ומפעל השליחות רוסית, .
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות המהר"ל מפראג רוסית, [[תשנ"ד]].
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]].
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]].
*י"ט כסלו - סיפור המאסר והגאולה ברוסית.
 
==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.
 
מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון בארץ הקודש מ[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], כשהוא עוצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לירושלים ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים, ושם מנוחתו כבוד.
 
==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממשיך דרכו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.
 
ביום ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ובבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנצרת עילית].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.
 
==פעולות לזכרו==
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הק' הוסף לבית הכנסת המרכזי חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו לרומני' ובסרבי'.
* '''מעיינות הרז"א''' - מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי חסידות וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל משיחי.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'פאראד'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי רשת אוהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים, (חלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* בכ"ט סיוון - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
;בניו
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב יוסף אבלסקי - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב משה אבלסקי - [[אהלי תורה]], [[קראון הייטס]].
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב ישעיה זושא אבלסקי - מנהל [[עזרת אחים]] וידידי יהדות חב"ד קישינב ומולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.


;חתניו
;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נצרת עילית]].
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נצרת עילית]].
*הרב נחמן מיידנצ'יק - מנהל [[בית חב"ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב משה זלמנוב - מנהל ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי למגדל העמק, חבר הנהלת הישיבה ב[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}
 
==לקריאה נוספת==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
 
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אבלסקי זלמן]]
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אבלסקי זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה: רבני חב"ד כיום|אבלסקי זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|אבלסקי זלמן]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

גרסה אחרונה מ־21:03, 11 בדצמבר 2024

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עריכה
ר' זלמן טוביה אבלסקי

השליח והרב הראשי למדינת מולדובה

מלפנים: שליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה, חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש, ראשון השלוחים לעיר קריית גת.

הרב אבלסקי
לידה כ"ו אדר א' תרפ"ז
בעיר מוסקבה ברוסיה
פטירה כ"ט סיון תשע"ד
קישינב, מולדובה
מקום פעילות רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
השתייכות ועשרה ספרי יהדות וחסידות בשפה הרוסית
תפקידים נוספים נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
רבותיו אדמו"ר הריי"צ, הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין
חיבוריו "תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
השליח הרב זלמן אבלסקי עם האדמו"ר מסקולען (אייר תשע"א)

הרב זלמן טוביה אבלסקי (בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו) (כ"ו אדר א' תרפ"ז - כ"ט בסיוון תשע"ד) שליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה, ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה. ממיסדי וחברי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק וחבר הנהלת צעירי חב"ד בארץ הקודש, ראשון השלוחים לעיר קריית גת. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת רומניה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו הרב שמריהו ב"ר משה אבלסקי ולאמו מרת נחמה רחל (בתו של הרב ישעיה זושא שוב, ה'בוידער רב'), בכ"ו אדר א' שנת תרפ"ז במוסקבה שברוסיה, ולמד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות וביניהם בתומכי תמימים סמרקנד. לאחר שיצא מברית המועצות במסגרת הבריחה הגדולה למד בתומכי תמימים פאקינג. נשא את מרת לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה בפאקינג קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לצאת בשליחות סודית לרומניה במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, והרבה מסירות נפש, בתנאים הקשים ביותר של רוסיה הקומוניסטית. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

שנות ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר מוסקבה, בסמיכות לבית הכנסת החבד"י מארינע ראשצע, שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן שלום דוב בער, נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טובי' ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

הבר-מצוה שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

בחצר סקולען[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם להתקשרות לנשיא הדור.

האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פרטיגול מסקולען חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית מצות לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת חג הפסח, ועוד. בנוסף להפצת היהדות והחסידות, ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי ישראל אברהם פרטיגול, גמרא ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת תשע"ט) והיה לידיד חב"ד.

הרבי התייחס לשליחות זו ביחידות עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין ליובאוויטש וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא".

בעל הבית של מדינת רומניה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – "האו"ם החסידי"

בחג הסוכות תשל"א, התקיימה ועידה של נציגי האו"ם שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

בשמיני עצרת של אותה שנה בעת ההקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי מלך המשיח כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר הריי"צ ברומניה הקומוניסטית. הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב יוסף יצחק אבלסקי שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

פעילות בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"י נסע לארץ הקודש. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב לאגודת חסידי חב"ד בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון הפעילים והתמנה לחבר הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ בערבי חב"ד ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ איידשיקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

ממקימי ומייסדי ה'רשת'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אבלסקי עזר להקמת רשת אוהלי יוסף יצחק, תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.

במהלך השנים תשי"ב - תשי"ט שימש הרב אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, יפו וכפר סבא.

מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ט יצא, בהוראת הרבי שליט"א מלך המשיח, לשליחות בקריית גת, וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז. מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל והרבי שליט"א מלך המשיח "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. הרב אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב אבעלסקי הייתה אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ומשפיע. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב אבלסקי.

בשנת תשכ"ז הוקמה ישיבה בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע. והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב אבלסקי עשה מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת").

בחודש שבט בשנת תשמ"ז במעמד חלוקת דולרים, כשעבר הרב אבלסקי אמר לו הרבי שליט"א מלך המשיח, "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

פעילות מטעם ארגון חמ"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר עליית יהודי ברית המועצות ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון חמ"ה, כינוסים ארציים ליהודים דוברי רוסית.

השליחות במולדובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם הרב גרשון מענדל גרליק בכינוס השלוחים האירופאי במוסקבה בשנת תנש"א

בקיץ תשמ"ט פנו אליו אנשי עזרת אחים וביקשוהו לנסוע לשליחות לקישינב ומולדובה. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו[2] הוא נסע לשם. בשנת תשנ"ב כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי שליט"א מה"מ, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת תש"נ הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' משה סלונים דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"נ קיים תהלוכת ל"ג בעומר ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי שליט"א מה"מ, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, תנש"א, החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

רב ראשי למולדובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בט"ו בשבט ה'תנש"א התמנה לרבה הראשי של מולדובה. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולותיו כרב ראשי, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש".

פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מולדובה

הרב אבלסקי היה ראשון השלוחים לחבר העמים, הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם ישיבת תומכי תמימים, כולל, בתי ספר, גנים ועוד, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת בערים נוספות,

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חוברות ופעולות - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת עברית, תש"כ - תשמ"א.
  • בת הש"ך - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן רוסית, תנש"א .
  • צדיק יסוד העולם - על צדיק הדור יחיד בדור רוסית, תשנ"ב.
  • ופרצת חב"ד - על הרבי מליובאוויטש סיפורי מבצעים ומפעל השליחות רוסית, .
  • תולדות המהר"ל - סיפור תולדות המהר"ל מפראג רוסית, תשנ"ד.
  • משיח - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה עברית ורוסית, תשס"ח.
  • אלטער רבי - תולדות האדמו"ר הזקן בעל התניא רוסית, תשע"ב.
  • י"ט כסלו - סיפור המאסר והגאולה ברוסית.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום שישי כ"ט סיון תשע"ד היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות האגרות קודש, וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי שבת קודש במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון בארץ הקודש מ770 בכפר חב"ד, כשהוא עוצר בבית הכנסת בית מנחם ומשם המשיך לירושלים ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים, ושם מנוחתו כבוד.

הנצחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממשיך דרכו הרב יוסף יצחק אבלסקי, והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו[3].

ביום ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב ובבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד[4]. אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקריית גת[5], ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית[6], בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד. באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון[7]" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

פעולות לזכרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית זלמן טוביה - כהוראות הרבי בשיחותיו הק' הוסף לבית הכנסת המרכזי חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו לרומני' ובסרבי'.
  • מעיינות הרז"א - מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
  • קרן ספרי קודש - הפצת ספרי חסידות וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
  • ספריות הילדים - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל משיחי.
  • דיי קעמפ גן ישראל מגדל העמק שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
  • משיח קמפיין - קמפיין להפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת תהלוכת ל"ג בעומר הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'פאראד'.
  • חינוך חי - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי רשת אוהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש.
  • בית מדרש ע"ש הרז"א - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
  • חסדי הרז"א - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים, (חלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
  • חסיד בחזית - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית,
  • ספר תורה - כתיבת ספר תורה לזכות נשמתו.
  • בכ"ט סיוון - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים בהר הזיתים ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו
חתניו
עץ משפחת אבלסקי
משולם ישעיהו זושא שובאוומשה אבלסקי
 
 
 
 
נחמה רחל אבלסקי
 
שמריהו אבלסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דוב בער אבלסקיזלמן טוביה אבלסקי
 
לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישראל דוד נחשון
 
בלומה
 
נחמה רחל מיידנצי'ק
 
נחמן יוסף מיידנצ'יק
 
חנה
 
משה זלמנוב
 
ישעיהו אבלסקי
 
משה אבלסקי
 
יוסף יצחק אבלסקי
 
שמריהו אבלסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל נחשוןנחמה דינה פריימןשמואל מיידנצ'יק

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
  2. ↑ לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה
  3. ↑ מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש - באתר ,  י"ז בתמוז ה'תשע"ד
  4. ↑ עצרת התעוררות בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.
  5. ↑ אירוע לציון יום השלושים קריית גת.
  6. ↑ ציון השלושים בנצרת עילית.
  7. ↑ קובץ "וידום אהרון"
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=זלמן_טוביה_אבלסקי&oldid=724301"