לדלג לתוכן

ישיבת אהלי תורה קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
 
(37 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבת אהלי תורה שבקראון הייטס|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}
{{ישיבה|
{{ישיבה|
|שם=אהלי תורה
|שם=אהלי תורה
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg
|כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה
|כתובית=מבנה הישיבה הגדולה (מימין) (משמאל ניתן לראות חלק מהמבנה ה[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|תלמוד תורה]])
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]
שורה 14: שורה 14:
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]
|מנהל כללי=הרב [[מנחם מענדל בלוי (קראון הייטס)|מנחם מענדל בלוי]]
|מספר תלמידים=300 (ישי"ג)
|מספר תלמידים=300 (ישי"ג)
|ספר פלפולים=
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.
|קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
}}
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
[[קובץ:סמל מוסדות אהלי תורה.png|ממוזער|סמל ישיבת אהלי תורה]]
[[קובץ:ישיבה קטנה אהלי תורה.jpeg|ממוזער|אהלי תורה מתיבתא ([[תשפ"א]])]]
[[קובץ:אהלי תורה זאל.jpeg|ממוזער|אל הישיבה הגדולה כיום]]
[[קובץ:אוהלי תורה.jpg|ממוזער|חלק מתלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית על רקע 770 (תשפ"ג)]]
[[קובץ:אהלי תורה זאל תשפ''ד.jpg|ממוזער|אהלי תורה זאל שיעור א' וב' בתמונה קבוצתית (תשפ"ד)]]
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], {{דרוש עדכון}} נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים.


==הסטוריית הישיבה==
==מבני הישיבה==
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).
[[קובץ:אוהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מתלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית על רקע 770 (תשפ"ג)]]
[[קובץ:אהלי תורה שיעור ד' פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהלי תורה שיעור ד' בתמונה קבוצתית (תשפ"ד)]]
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).


השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מדי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת היום כיתה ח'.


משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (על פי הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}.


לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, ועמד בראשה הרב [[אברהם חיים שטערן]], אך נסגר עם סוף שנת הלימודים [[תשפ"ב]].
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.


==יחס הרבי לישיבה==
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ"א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.


לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.


הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.


==הוצאה לאור==
==הוצאה לאור==
שורה 48: שורה 48:


==מבני הישיבה==
==מבני הישיבה==
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).


שורה 61: שורה 60:
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.


בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.
בתחילת שנת [[תשפ"ב]], חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}} הממוקם בשכונת "רעמסן ווילעדזש" הסמוכה לקראון הייטס.
 
==מסגרת המכינה - כיתה ח'==
מנהל רוחני: הרב חיים ישראל וילהלם.
סגן מנהל: הרב מנחם מענדל הרשקופ.
* משפיעים: הרב שמולי בריסקי.
* מנהל המבצעים והפעילות: הרב יוסי בריסקי.
 
;צוות הישיבה בעבר:
* הרב [[זושא וילהלם]] (עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]]).


[[קובץ:אהלי תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]
==צוות הישיבה קטנה==
==צוות הישיבה קטנה==
* מנהל רוחני ו[[ראש ישיבה]].: הרב משה סילמאן.
* מנהל רוחני ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה דובער סילמאן]].
*הרב שניאור זלמן לויפער - [[סגן מנהל]].
* מנהל שיעור א': הרב אלימלך אסטער.
*הרב אלימלך אסטער - [[סגן מנהל שיעור א']].
* סגן מנהל שיעורי ב' וג': הרב שניאור זלמן לויפער.


;[[משפיע]]ים:
;[[משפיע]]ים:
*הרב לוי גרייזמן.
* הרב לוי גרייזמן.
*הרב יחיאל מיכל מרוזוב.
* הרב לוי יצחק וילהלם
*הרב שמעון ריבקין.
* הרב יחיאל מיכל מרוזוב.
*הרב [[ניסים לגזיאל]].
* הרב שמעון ריבקין.
*הרב רפאל נחמן דובאוו.
* הרב [[ניסים לגזיאל]].
הרב [[ישראל נח ליפסקר]]{{הערה|עד שנת [[תשפ"ה]] שימש [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]].}}.
* הרב רפאל נחמן דובאוו.
*הרב יצחק פרוס.
* הרב [[ישראל נח ליפסקר]]{{הערה|עד שנת [[תשפ"ה]] שימש [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]].}}.
* הרב יצחק פרוס.
* הרב יהושע פרידמאן
* הרב  [[שמואל באטלער]]


;[[ר"מ|רמי"ם]]:
;[[ר"מ|רמי"ם]]:
* הרב חיים לפקיבקר - [[ר"מ]].
* הרב חיים לפקיבקר.
* הרב משה הלפרין - ר"מ.
* הרב מנחם מענדל מרזוב
* הרב דוד לוין - [[ר"מ]].
* הרב דוד לייב מרזוב
* הרב מענדל שניאור - ר"מ.
* הרב דוד לוין.
*הרב פרץ קפלן - ר"מ.
* הרב חננינה וועכטער.
*הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ.
* הרב מענדל שניאור.
* הרב פרץ קפלן.
* הרב [[ניסים לגזיאל]].


;[[משיב|משיבים]]:
;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[נחמן יוסף טווערסקי]] - משיב.
* הרב [[נחמן יוסף טווערסקי]].


;צוות הישיבה בעבר:
;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[פנחס קארף]] משפיע עד פטירתו בתשפ
* הרב [[פנחס קארף]] משפיע עד פטירתו ב[[תשפ]].
*הרב [[שלום דוד גייסינסקי]] - משיב ב770
* הרב [[שלום דוד גייסינסקי]]{{הערה|כיום משמש כמשיב ב[[770]] וכ[[ראש ישיבה]] בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]]}}.
*הרב [[מיכאל זליגסון]]
* הרב [[מיכאל זליגסון]].
*הרב [[זושא וילהלם]] (עד שנת [[תשע"ט]])
* הרב [[אליהו טענענבוים]] - שימש כ[[משיב]] עד פטירתו בשנת [[תשפ]].
*הרב [[אליהו טענענבוים]] - [[משיב]] עד פטירתו בתשפ


==צוות הישיבה גדולה==
==צוות הישיבה גדולה==
;שיעור א-ב:
;שיעור א-ב:
*הרב ניסן דייטש - מנהל
*הרב [[ניסן דייטש]] - מנהל
*הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח
*הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח
*הרב משה טייטלבוים - משפיע
*הרב [[משה טייטלבוים]] - משפיע
*הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
*הרב [[לוי יצחק מטוסוב]] - משפיע.
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].
*הרב שמואל טוביה קליין - [[ר"מ]]
*הרב [[שמואל טוביה קליין]] - [[ר"מ]]
*הרב מאיר ראדאל - ר"מ
*הרב מאיר ראדאל - ר"מ
*הרב מנחם מענדל ברונר - משיב
*הרב מנחם מענדל ברונר - משיב
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].
*הרב [[יום טוב ליפמן הלר]] - [[ר"מ]].
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].
;שיעור ד:
;שיעור ד:
*הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]
*הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]
*הרב [[נחמן שפירא]] - משפיע ראשי
*הרב [[נחמן שפירא]] - משפיע ראשי
*הרב אלחנן לשס - מנהל, ומשגיח
*הרב [[אלחנן לשס]] - מנהל, ומשגיח
*הרב [[אברהם חיים שטערן]] - ר"מ, ומנהל שיעור ה' (עד שנת תשפ"ג, שאז עבר לישיבה קטנה). ועכשיו ר"מ בשיעור ד'
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - נו"נ נגלה לגרסא.
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - נו"נ נגלה לגרסא.
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] משפיע
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] משפיע
* הרב בערל קארף - [[משפיע]]
* הרב [[שלום דובער קארף]] - [[משפיע]]
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].
*הרב שמואל שור - [[משפיע]].
*הרב [[שמואל שור]] - [[משפיע]].
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].
*הרב [[שניאור זלמן וילנקין (קראון הייטס)|שניאור זלמן וילנקין]] - [[משפיע]].
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר"מ]].
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר"מ]].
*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].
*הרב [[שלמה הורביץ]] - [[ר"מ]].
*הרב שלום וויגלער - משיב
*הרב שלום וויגלער - משיב


שורה 134: שורה 146:
*הרב [[זעליג כצמן]]
*הרב [[זעליג כצמן]]
*הרב שמואל הבר
*הרב שמואל הבר
*הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ, ומנהל שיעור ה' (עד שנת [[תשפ"ג]], שאז עבר לישיבה קטנה).


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 140: שורה 151:
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]


==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabad.info/tag/%d7%90%d7%94%d7%9c%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94/ לכל הכתבות מהמוסד לחץ כאן]''' באתר {{אינפו}}


{{תומכי תמימים}}
{{תומכי תמימים}}

גרסה אחרונה מ־11:17, 24 באוגוסט 2025

אהלי תורה

מבנה הישיבה הגדולה (מימין) (משמאל ניתן לראות חלק מהמבנה התלמוד תורה)
אפיון ישיבה גדולה, ישיבה קטנה, תלמוד תורה
תאריך יסוד תשט"ז
מיקום קראון הייטס
מייסד הרב מיכאל טייטלבוים
ראש הישיבה הרב מאיר שלמה קפלן (ישי"ג)
משגיח ראשי הרב אלחנן לשס (ישי"ג)
משפיע ראשי הרב נחמן שפירא (ישי"ג)
מנהל גשמי הרב יוסף רוזנפלד
מספר תלמידים 300 (ישי"ג)
קובץ הערות קובץ הערות וביאורים, קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.
סמל ישיבת אהלי תורה
אהלי תורה מתיבתא (תשפ"א)
אל הישיבה הגדולה כיום
חלק מתלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית על רקע 770 (תשפ"ג)
אהלי תורה זאל שיעור א' וב' בתמונה קבוצתית (תשפ"ד)

ישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם הינה מוסד לימוד חב"די על טהרת הקודש, נכון לשנת תשע"ג (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים.

מבני הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה נפתחה בשנת תשכ"ב, בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).

לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת היום כיתה ח'.

בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטערן פארקווי פינת ברוקלין, רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי 770[2].

בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.

לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.

בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.

בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים[3].

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה

מבני הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה נפתחה בשנת תשכ"ב, בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).

לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.

בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטערן פארקווי פינת ברוקלין, רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי 770[5].

בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.

לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.

בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.

בתחילת שנת תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים[6] הממוקם בשכונת "רעמסן ווילעדזש" הסמוכה לקראון הייטס.

מסגרת המכינה - כיתה ח'[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהל רוחני: הרב חיים ישראל וילהלם. סגן מנהל: הרב מנחם מענדל הרשקופ.

  • משפיעים: הרב שמולי בריסקי.
  • מנהל המבצעים והפעילות: הרב יוסי בריסקי.
צוות הישיבה בעבר

צוות הישיבה קטנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפיעים
רמי"ם
  • הרב חיים לפקיבקר.
  • הרב מנחם מענדל מרזוב
  • הרב דוד לייב מרזוב
  • הרב דוד לוין.
  • הרב חננינה וועכטער.
  • הרב מענדל שניאור.
  • הרב פרץ קפלן.
  • הרב ניסים לגזיאל.
משיבים
צוות הישיבה בעבר

צוות הישיבה גדולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיעור א-ב
שיעור ד
צוות הישיבה בעבר

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.
  2. הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב צבי הירש חיטריק שהיה חבר (על פי הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה[1].
  3. ראה בדיווח כאן
  4. בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.
  5. הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב צבי הירש חיטריק שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה[4].
  6. ראה בדיווח כאן
  7. עד שנת תשפ"ה שימש משפיע בישיבת תומכי תמימים קווינס.
  8. כיום משמש כמשיב ב770 וכראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים קווינס