תהלים מ"ח – הבדלי גרסאות

{{חלונית

| ניקוד = כן

| תוכן = '''א:''' שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח.{{ש}}

'''ב:''' גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱ-לֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ.{{ש}}

'''יג:''' סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ.{{ש}}

'''יד:''' שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן.{{ש}}

'''תהלים מ"ח''' הוא המזמור הארבעים ושמונה בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד''', והוא אחד מתוך 12 המזמורים שבתהלים שנאמרו על ידי בני קורח כתפילה על הגאולה, והוא נקבע כ[[שיר של יום]] ליום שני.

בתורת החסידות מבואר שהתוכן של מזמור זה קשור עם יום שני דווקא ולכן נקבע לומר אותו כ[[שיר של יום]] של יום שני, כיון שביום שני 'נבראה המחלוקת' והתוכן הפנימי של הפרק היא הגדולה שנעשית בשם הוי' דווקא על ידי הירידה בעולם שבו יש מחלוקת ונבראים נפרדים{{הערה|ד"ה לא היו ימים טובים תשד"מ.}}.

הקשר של תורה זו לבעל שם טוב ולאדמו"ר הזקן חזר שוב כאשר ה'תורה' הראשונה שאדמו"ר הזקן שמע מהבעל שם טוב היתה על מזמור זה, וכך גם המאמר הראשון שאמר אדמו"ר הזקן כשקיבל בגלוי את הנשיאות, היתה על מזמור זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400150018 שיחת שבת פרשת כי תבוא תשי"ג].}}.

*'''גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלוקינו''' - חז"ל דורשים את הפסוק, שהגדולה של שם הוי' היא דווקא כשהוא בעיר אלוקינו, ובחסידות מבואר שההתהוות היא אמנם משם הוי', אך הוא חייב להצטמצם כדי שיוכל להאיר ולהתגלות בעולם, וזאת על ידי שם אלוקים, ולמרות שזו ירידה לגביו, יש בזה גם גדולה ומעלה: א) על ידי כך הוא מתגלה גם בנבראים. ב) על ידי זה נמשך כח העצמות. ג) נפעלת אחדות ה' שמודגשת ביותר דווקא כשיש גם נבראים מחולקים שבטלים לקב"ה{{הערה|שם=גדול}}{{הערה|תורה אור וארא נו, ב.}}.

*'''יפה נוף משוש כל הארץ''' - רש"י פירש את המילה נוף מלשון 'כלה של יופי', ובארמית 'נינפי', ואדמו"ר הצמח צדק מפרש את הטעם לכך כי 'נינפי' הוא לשון תנופה והרמה, וברוחניות, הכלה היא ספירת המלכות ש'מתרוממת' אל החכמה והבינה, וזאת על ידי עבודת הבירורים דווקא בגשמיות שמוסיפים 'יופי' ו'תנופה' בנשמה העוסקת בהם{{הערה|שיחת שבת פרשת קדושים תשל"ו.}}.

==קישורים חיצוניים==

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תהלים|מ"ח]]