תהלים קי"ד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{חלונית
-| רוחב = 20%
+| ניקוד = כן
-| כותרת = פרק קיד
+| כותרת = תהלים קי"ד{{ש}}בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם
-| תוכן = '''א''' בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקב מֵעַם לֹעֵז:
+| תוכן =<poem>
+'''א''': בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקב מֵעַם לֹעֵז{{ש}}
+'''ב''': הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאל מַמְשְׁלוֹתָיו{{ש}}
+'''ג''': הַיָּם רָאָה וַיָּנס הַיַּרְדֵּן יִסּב לְאָחוֹר{{ש}}
+'''ד''': הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־ צאן{{ש}}
+'''ה''': מַה־לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסּב לְאָחוֹר{{ש}}
+'''ו''': הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־ צאן{{ש}}
+'''ז''': מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקב{{ש}}
+'''ח''': הַהפְכִי הַצּוּר אֲגַם־מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָיִם{{ש}}
+</poem>
+}}
+'''תהלים קי"ד''' הוא המזמור ה-114 ב[[תהלים|ספר תהלים]].
-'''ב''' הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:
+פרק זה נכלל ב[[תפילה|תפילת]] [[הלל]].
-'''ג''' הַיָּם רָאָה וַיָּנס הַיַּרְדֵּן יִסּב לְאָחוֹר:
+על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנת הקי"ד ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-113, ועד ליום ההולדת ה-114.
-הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־ צאן:
+== תוכן המזמור ==
+ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת ה[[מזמור תהלים|מזמור]] "בו מבואר מפני מה זכה יהודה למלכות"{{הערה|כמו שכתוב 'היתה יהודה לקדשו', שנחשון משבט יהודה קפץ לתוך הים ובזכות זה נבקע הים.}}, והוא מספר על הנס של [[קריעת ים סוף]], שכל הימים שבעולם נבקעו, ה'ריקוד' של [[הר סיני]] שהזדעזע בשעת מתן תורה כשירדה עליו השכינה, בקיעת הירדן על ידי יהושע{{הערה|על פי פירוש המלב"ים על הפסוק.}}, והוצאת מים מהסלע על ידי משה רבינו{{הערה|ראו דברים ח, טו.}}.
-מַה־לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסּב לְאָחוֹר:
+כל פסוק במזמור, כופל את הענין במילים שונות.
-הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי־ צאן: ז מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקב: ח הַהפְכִי הַצּוּר אֲגַם־מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָיִם:
+==בתורת החסידות==
-}}
+*'''הים ראה וינוס''' - חז"ל דורשים כי קריעת ים סוף אירעה בזכות ארונו של יוסף, ולמדו זאת בגזירה שווה מכך שגם אצל יוסף נאמר (בסיפור עם אשת פוטיפר) 'וינס', וגם בפסוק זה נאמר ראה הים 'וינס', והדיוק בלשון חז"ל שהיה זה בזכות 'עצמותיו' של יוסף, כלומר שהיה זה בזכות העצם והתוקף שלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 85.}}.
-'''"בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם"''' הוא  קי"ד(הפרק ה-[[גימטריא|114]]) בספר [[תהלים]]. פרק זה נכלל ב[[תפילה|תפילת]] [[הלל]]
-על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנת הקי"ד ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-113, ועד ליום ההולדת ה-114.
+== בניגוני חב"ד ==
+{{ערך מורחב|ערך=[[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)]]}}
-== תוכן המזמור ==
+בשנת [[תשע"ה]] לכבוד יום הולדתו ה-113 של [[הרבי]], בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]]  מתוך למעלה מ-60 ניגונים, את הניגון בצאת ישראל ממצרים, שחובר על ידי ר' [[ישראל גרונבטר]].
-ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת ה[[מזמור]] "בו מבואר מפני מה זה יהודה למלכות"
-== בניגוני חב"ד ==
+==לקריאה נוספת==
-{{ערך מורחב|ערך=בצאת ישראל ממצרים (ניגון)}}
+*'''תהלים עם פירוש תהלות מנחם''', חלק ה' עמוד סג.
-בשנת [[תשע"ה]] לכבוד יום הולדתו ה-113 של [[הרבי]],
-בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]]  מתוך למעלה מ-60 ניגונים, את הניגון בצאת ישראל ממצרים
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=141 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''
 {{תהילים}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:תהלים]]