האוכלוסיה החב"דית: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (21 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''האוכלוסייה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים{{הערה|ראו | '''האוכלוסייה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים{{הערה|ראו לדוגמה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]].}}, דיכוי והגליה המוניים, ועוד. | ||
ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן | ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מהצטרפות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל, והן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]]. | ||
ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ- | ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על (לכל הפחות) כ-25,000 משפחות שרואות עצמם כחסידי חב"ד ומחנכות את ילדיהם במוסדות חב"ד לפי מחקר אקדמי שנעשה בארה"ב מספר משפחות חסידי חב"ד בשנת 2016 ע"פ רשימות טלפונים ואנשים במאגרים שונים הוא 16800{{ הערה| marcin | ||
wodzin'ski historical atlas of hazidism הוצאת | |||
אוניברסיטת פרינסטון 2018 עמודים 192-6 }}, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסייה החב"דית. | |||
השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסייה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד. ולפי סקר שנערך למעלה מ-1,000,000 (מליון) [[יהודים]] מתפללים מידי שנה בבתי כנסת חב"ד{{הבהרה|מי עשה את הסקר, מקור}}. | השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסייה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד. ולפי סקר שנערך למעלה מ-1,000,000 (מליון) [[יהודים]] מתפללים מידי שנה בבתי כנסת חב"ד{{הבהרה|מי עשה את הסקר, מקור}}. | ||
| שורה 56: | שורה 59: | ||
תפנית היסטורית במיקומי האוכלוסין של חסידי חב"ד אירע בשנת [[תרפ"ח]] לאחר שאדמו"ר הריי"ץ עבר מרוסיה ל[[לטביה]] ובעקבות-כך היגרו עשרות משפחות חסידי חב"ד משטחי רוסיה הקומוניסטית למדינות החופשיות יחסית לטביה ו[[פולין]] שם חזקו את קהילות חב"ד הקיימות ואף ייסדו עשרות קהילות חדשות בעיירות ובכפרים השונים במדינות אלה, כשהשיא היה ב[[ורשה]] שם מנו חסידי חב"ד מאות משפחות ואף יותר מכך{{הערה|בית משיח גיליון מספר 497 עמודים 45 - 48}}. | תפנית היסטורית במיקומי האוכלוסין של חסידי חב"ד אירע בשנת [[תרפ"ח]] לאחר שאדמו"ר הריי"ץ עבר מרוסיה ל[[לטביה]] ובעקבות-כך היגרו עשרות משפחות חסידי חב"ד משטחי רוסיה הקומוניסטית למדינות החופשיות יחסית לטביה ו[[פולין]] שם חזקו את קהילות חב"ד הקיימות ואף ייסדו עשרות קהילות חדשות בעיירות ובכפרים השונים במדינות אלה, כשהשיא היה ב[[ורשה]] שם מנו חסידי חב"ד מאות משפחות ואף יותר מכך{{הערה|בית משיח גיליון מספר 497 עמודים 45 - 48}}. | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש. | עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים [[יימח שמו|ימ"ש]]. | ||
בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מרוסיה להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. באותה העת היו במשוער כ-2000 משפחות של חסידי חב"ד בעולם{{הערה|באותה העת רובם של חסידי חב"ד התגוררו ברוסיה, וביציאה הגדולה שבה יצאו רוב מוחלט מהחסידים שם יצאו כאלף חסידי חב"ד.}} אם כי במכתב שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לנשיא רוזבלט בשנת [[ת"ש]] ציין אדמו"ר הריי"ץ שהוא כותב לנשיא בשם כ-150,000 חסידי חב"ד הדרים ב-ארצות הברית (ראה מסגרת). | בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מרוסיה להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. באותה העת היו במשוער כ-2000 משפחות של חסידי חב"ד בעולם{{הערה|באותה העת רובם של חסידי חב"ד התגוררו ברוסיה, וביציאה הגדולה שבה יצאו רוב מוחלט מהחסידים שם יצאו כאלף חסידי חב"ד.}} אם כי במכתב שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לנשיא רוזבלט בשנת [[ת"ש]] ציין אדמו"ר הריי"ץ שהוא כותב לנשיא בשם כ-150,000 חסידי חב"ד הדרים ב-ארצות הברית (ראה מסגרת). | ||
| שורה 81: | שורה 84: | ||
=== משפחות אנ"ש חסידי חב"ד בעולם=== | === משפחות אנ"ש חסידי חב"ד בעולם=== | ||
{{טורים|תוכן= | {{טורים | ||
==== ארצות הברית{{הערה|[https://anash.org/tag/los-angeles-ca/ חלק מהנתונים על פי אתר אנ"ש]}} ==== | | תוכן = ==== ארצות הברית{{הערה|[https://anash.org/tag/los-angeles-ca/ חלק מהנתונים על פי אתר אנ"ש]}} ==== | ||
*[[קראון הייטס]] - | *[[קראון הייטס]] - 6.200 | ||
*[[לוס אנג'לס]] - 750 | *[[לוס אנג'לס]] - 750 | ||
*[[פלורידה]] - 600 | |||
*[[מיאמי]] - מאות משפחות | |||
*[[בורו פארק]] - 250 | *[[בורו פארק]] - 250 | ||
*[[שיקגו]] - 250 | *[[שיקגו]] - 250 | ||
*[[מונסי]] - 200 | *[[מונסי]] - 200 | ||
*[[ניו ג'רזי]] - 200 | *[[ניו ג'רזי]] - 200 | ||
*[[בולטימור]] - 200 | *[[בולטימור]] - 200 | ||
| שורה 95: | שורה 99: | ||
*[[פומונה]], ניו יורק: 100 | *[[פומונה]], ניו יורק: 100 | ||
*[[דטרויט]] - 100 | *[[דטרויט]] - 100 | ||
*[[יוסטון]] (טקסס) - 90 | *[[יוסטון]] (טקסס) - 90 | ||
*[[מארין פארק]] - 50 | *[[מארין פארק]] - 50 | ||
סך הכל - מעל ל-8, | סך הכל - מעל ל-8,200 | ||
==== קנדה ==== | ==== קנדה ==== | ||
| שורה 126: | שורה 129: | ||
====צרפת==== | ====צרפת==== | ||
*[[פריז]] - 1,700. | *[[פריז]] - 1,700{{מקור}}. | ||
*[[ברינוא]] - 100. | *[[ברינוא]] - 100. | ||
*[[יער]] - | *[[יער (צרפת)|יער]] - 70. | ||
סך הכל - 1,850 | סך הכל - 1,850 | ||
| שורה 164: | שורה 167: | ||
====[[ארץ ישראל]]==== | ====[[ארץ ישראל]]==== | ||
על-פי נתוני המכון החרדי למחקרי מדיניות לשנת תשפ"ד, האוכלוסייה החב"דית בארץ ישראל מונה כ-50,000 נפשות{{הערה|1=[https://col.org.il/news/147719 דיווח של המכון החרדי למחקרי מדיניות] {{COL}}}}. | |||
להלן מספר ה'''משפחות''' המשוער של קהילות חב"ד ברחבי הארץ: | להלן מספר ה'''משפחות''' המשוער של קהילות חב"ד ברחבי הארץ: | ||
| שורה 173: | שורה 176: | ||
*[[אשדוד]] - 100 | *[[אשדוד]] - 100 | ||
*[[אשקלון]] - 100 | *[[אשקלון]] - 100 | ||
*[[באר שבע]] - | *[[באר שבע]] - 250. | ||
*[[בית שאן]] - 25. | *[[בית שאן]] - 25. | ||
*[[בית שמש]] - 350. | *[[בית שמש]] - 350. | ||
| שורה 189: | שורה 192: | ||
*[[חברון]] - 10 | *[[חברון]] - 10 | ||
*[[טבריה]] - 20 | *[[טבריה]] - 20 | ||
*[[ירושלים]] - | *[[ירושלים]] - 800. | ||
*[[יצהר]] - 10 | *[[יצהר]] - 10 | ||
*[[כפר חב"ד]] - 1800. | *[[כפר חב"ד]] - 1800. | ||
| שורה 200: | שורה 203: | ||
*[[נתניה]] - 300. | *[[נתניה]] - 300. | ||
*[[עכו]] - 10 | *[[עכו]] - 10 | ||
*[[עמנואל]] - | *[[עמנואל]] - 150. | ||
*[[עפולה]] - 150. | *[[עפולה]] - 150. | ||
*[[ערד]] - 60. | *[[ערד]] - 60. | ||
*[[פרדס חנה]] - 40. | *[[פרדס חנה]] - 40. | ||
*[[פתח תקווה]] - 200. | *[[פתח תקווה]] - 200. | ||
*[[צפת]] - | *[[צפת]] - 900. | ||
*[[קריית אתא]] - 100. | *[[קריית אתא]] - 100. | ||
*קריית ביאליק - 50. | *קריית ביאליק - 50. | ||
| שורה 212: | שורה 215: | ||
*קריית ים - 50. | *קריית ים - 50. | ||
*קריית מוצקין - 100. | *קריית מוצקין - 100. | ||
*[[קריית מלאכי]] - 1, | *[[קריית מלאכי]] - 1,300. | ||
*[[קריית שמואל]] - 150. | *[[קריית שמואל]] - 150. | ||
*ראש פינה - 15. | *[[ראש העין]] -15 | ||
*[[ראש פינה]] - 15. | |||
*[[ראשון לציון]] - 200. | *[[ראשון לציון]] - 200. | ||
*[[רחובות]] - 700. | *[[רחובות]] - 700. | ||
| שורה 225: | שורה 229: | ||
סך הכל בארץ - 12,210 | סך הכל בארץ - 12,210 | ||
'''סך כללי בכל קצוות תבל: | '''סך כללי בכל קצוות תבל: 25,520 משפחות''' | ||
}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־21:03, 11 בדצמבר 2024
האוכלוסייה החב"דית ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים[1], דיכוי והגליה המוניים, ועוד.
בדור השביעי של החסידות, עם עלותו של הרבי על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מהצטרפות של בעלי תשובה לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל, והן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה.
ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על (לכל הפחות) כ-25,000 משפחות שרואות עצמם כחסידי חב"ד ומחנכות את ילדיהם במוסדות חב"ד לפי מחקר אקדמי שנעשה בארה"ב מספר משפחות חסידי חב"ד בשנת 2016 ע"פ רשימות טלפונים ואנשים במאגרים שונים הוא 16800[2], כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסייה החב"דית.
השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסייה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד. ולפי סקר שנערך למעלה מ-1,000,000 (מליון) יהודים מתפללים מידי שנה בבתי כנסת חב"ד[דרושה הבהרה].
האוכלוסייה לאורך הדורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הדור הראשון - אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
| " | אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" באגרת הקודש "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת | " |
כאשר אדמו"ר הזקן ייסד את חסידות חב"ד בשנת תקל"ב, היה זה עוד בחייו של רבו המגיד ממעזריטש. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.
בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של המגיד ממעזריטש ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת ליטא לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד והתקשרו לאדמו"ר הזקן, ובשנת תק"מ מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה[3].
במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת תקנ"ה נערך מפקד על ידי השד"רים והמשפיעים שמינה אדמו"ר הזקן להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי רוסיה ואוקראינה[3].
בשנת תקנ"ז הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של אדמו"ר הזקן נאמד במאה אלף[4], מה שהביא לכך שאדמו"ר הזקן הגביל את הנסיעה אליו בשורת תקנות מיוחדות והדפיס את ספר התניא מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.
בפגישתם של אדמו"ר הזקן עם ר' נחמן מברסלב בשנת תק"ע שנים ספורות לפני הסתלקותו, שאל אותו ר' נחמן האם זה נכון שיש לו 80,000 חסידים, ואדמו"ר הזקן השיב שאכן הדבר ייתכן, היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים קופת צדקה המיועדת עבור החזקת ביתו והם מחנכים את ילדיהם לתת בזה צדקה וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו[5].
הדור השני - אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם הסתלקותו של אדמו"ר הזקן התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי אהרן מסטרשלה לבין בנו אדמו"ר האמצעי שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.
מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך צ'רניגוב, ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר[6].
הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק, שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים למתנגדים, ומספר שנים לאחר שהחל את רבנותו נפטר רבי חיים רפאל הורביץ ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי אהרן מסטרשלה, ורבים מחסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.
בזמן אדמו"ר הצמח צדק הייתה התקופה עם כמות חסידי חב"ד הגדולה ביותר שמנתה כ־600,000 חסידים (שישים ריבוא).
עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.
בתקופתו וביוזמתו הוקמה העיירה החסידית שצעדרין שהייתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי העיירה ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד[7].
הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו של אדמו"ר הצמח צדק, המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל אדמו"ר המהר"ש שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד[דרוש מקור], ידוע שלקראת סוף חייו הציעו אנשי ביל"ו[8] לאדמו"ר המהר"ש לעלות לארץ, אולם אז ענה להם אדמו"ר המהר"ש שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר"ת שלו "באור ה'" אזי הוא יעלה לארץ ישראל עם מאה אלף חסידיו, מכאן מובן שבתקופה זו היו לו מאה אלף חסידים.
הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הסתלקות אביו, במשך עשר שנים לא הסכים אדמו"ר הרש"ב לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם חורבן ליובאוויטש וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסייה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.
בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב.
בחודש אלול תרנ"ז הקים אדמו"ר הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים והעמיד בראשה את בנו אדמו"ר הריי"צ. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי רוסיה גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסייה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה בפולין שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.
בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה מלחמת העולם הראשונה, שגררה את רוסיה כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ברוסיה אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסייה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.
הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת תרפ"ד הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.
הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות תלמודי תורה ישיבות ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה בסיביר שם מצאו רבים מהם את מותם.
בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה למקווה טהרה, והן בגלל עליית גיל הנישואין והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של הק.ג.ב. תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.
תפנית היסטורית במיקומי האוכלוסין של חסידי חב"ד אירע בשנת תרפ"ח לאחר שאדמו"ר הריי"ץ עבר מרוסיה ללטביה ובעקבות-כך היגרו עשרות משפחות חסידי חב"ד משטחי רוסיה הקומוניסטית למדינות החופשיות יחסית לטביה ופולין שם חזקו את קהילות חב"ד הקיימות ואף ייסדו עשרות קהילות חדשות בעיירות ובכפרים השונים במדינות אלה, כשהשיא היה בורשה שם מנו חסידי חב"ד מאות משפחות ואף יותר מכך[9].
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ברוסיה מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד בפולין ליטא ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.
בשנת תש"ו, החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית יציאת רוסיה תש"ו, ושלח את אלפי החסידים שיצאו מרוסיה להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו בפריז שבצרפת, בכפר חב"ד שבארץ ישראל, ובקראון הייטס שבברוקלין. באותה העת היו במשוער כ-2000 משפחות של חסידי חב"ד בעולם[10] אם כי במכתב שכתב אדמו"ר הריי"צ לנשיא רוזבלט בשנת ת"ש ציין אדמו"ר הריי"ץ שהוא כותב לנשיא בשם כ-150,000 חסידי חב"ד הדרים ב-ארצות הברית (ראה מסגרת).
הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם עלותו של הרבי על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהצטרפות של בעלי תשובה רבים לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל הרבי במבצעי המצוות ומפעל השלוחים העולמי תחת הסיסמא 'ופרצת'. נכון לשנת תשפ"א ההערכה היא כי חסידי חב"ד בעולם מונים כ-20,000 בתי אב.
התייחסויות מרבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי המתנגדים, התקשרו בני תורה רבים למגיד ממעזריטש. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, אדמו"ר הזקן דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של אדמו"ר הצמח צדק ש"אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" באגרת הקודש "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"[11].
למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא אדמו"ר הזקן את רצונו ש"שכל החסידים יחיו כמו משפחה אחת על פי התורה באהבה"[12], ונכדו אדמו"ר הצמח צדק טבע את הביטוי "חסידים איין משפחה" - חסידים הינם משפחה אחת.
האוכלוסייה החב"דית כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד.
שלוחי הרבי בעולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלוחים באסיה - 50.
- שלוחים באירופה - 1200.
- שלוחים באפריקה - 50.
- שלוחים באוסטרליה - 100.
- שלוחים באמריקה - 2500.
- שלוחים בארץ ישראל - 1,000[13].
- סך הכל שלוחים - 5300[14]
משפחות אנ"ש חסידי חב"ד בעולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
ארצות הברית[15]
- קראון הייטס - 6.200
- לוס אנג'לס - 750
- פלורידה - 600
- מיאמי - מאות משפחות
- בורו פארק - 250
- שיקגו - 250
- מונסי - 200
- ניו ג'רזי - 200
- בולטימור - 200
- פיטסבורג - 200
- קינגסטון (עיירה) - 200
- פומונה, ניו יורק: 100
- דטרויט - 100
- יוסטון (טקסס) - 90
- מארין פארק - 50
סך הכל - מעל ל-8,200
קנדה
סך הכל - 1,100
אוסטרליה
- סידני - 100
- מלבורן - 350.
סך הכל - 450
אירופה
אוסטריה
ווינה - 60.
אנגליה
- לונדון - 400.
- מנצ'סטר - 100.
סך הכל - 600
איטליה
סך הכל - 80
צרפת
סך הכל - 1,850
בלגיה
- אנטוורפן - 50.
גרמניה
ברלין - 20.
הונגריה
בודפסט - 30.
רוסיה
סך הכל - 150
אוקראינה
- אודסה - 50.
- דונייצק - 50.
- דנייפרפטרובסק - 150.
סך הכל - 250
דרום אפריקה
- יוהנסבורג - 600.
- קייפטאון - 20.
סך הכל - 620
ברזיל
- פאולו - 200
- ריו דה ז'נירו - 50
ארגנטינה
- בואנוס איירס - 120
ארץ ישראל
על-פי נתוני המכון החרדי למחקרי מדיניות לשנת תשפ"ד, האוכלוסייה החב"דית בארץ ישראל מונה כ-50,000 נפשות[16].
להלן מספר המשפחות המשוער של קהילות חב"ד ברחבי הארץ:
- אופקים - 55.
- אור יהודה - 50.
- אילת - 20
- אלעד - 250.
- אשדוד - 100
- אשקלון - 100
- באר שבע - 250.
- בית שאן - 25.
- בית שמש - 350.
- ביתר עילית - 800.
- בני ברק - 300.
- ברקת - 110.
- בת ים - 50.
- גבעת שמואל - 10
- גדרה - 10
- דימונה - 10
- הרצליה - 100.
- חדרה - 30
- חולון - 100.
- חיפה - 200.
- חברון - 10
- טבריה - 20
- ירושלים - 800.
- יצהר - 10
- כפר חב"ד - 1800.
- כפר סבא - 50.
- לוד - 1200.
- מגדל העמק - 300.
- נהריה - 30.
- נוף הגליל - 100.
- נתיבות - 20
- נתניה - 300.
- עכו - 10
- עמנואל - 150.
- עפולה - 150.
- ערד - 60.
- פרדס חנה - 40.
- פתח תקווה - 200.
- צפת - 900.
- קריית אתא - 100.
- קריית ביאליק - 50.
- קריית גת - 300[17].
- קריית חיים - 50.
- קריית ים - 50.
- קריית מוצקין - 100.
- קריית מלאכי - 1,300.
- קריית שמואל - 150.
- ראש העין -15
- ראש פינה - 15.
- ראשון לציון - 200.
- רחובות - 700.
- רמלה - 20
- רמת גן - 20
- רעננה - 50.
- שדרות - 10
- תל אביב - 100.
- רמת אביב - 80.
סך הכל בארץ - 12,210
סך כללי בכל קצוות תבל: 25,520 משפחות
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנין עדי עד, מפת הדיור החב"די של הקהילות הצעירות בארץ, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 36
הערות שוליים
- ↑ ראו לדוגמה התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו).
- ↑ marcin wodzin'ski historical atlas of hazidism הוצאת אוניברסיטת פרינסטון 2018 עמודים 192-6
- ↑ 3.0 3.1 רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך בטאון חב"ד שבט תשל"ג.
- ↑ הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות, עמוד 29.
- ↑ פגישתם של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן מברסלב.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה.
- ↑ כל עצמותי, עמוד 2.
- ↑ ר"ת "בית יעקב לכו ונלכה"
- ↑ בית משיח גיליון מספר 497 עמודים 45 - 48
- ↑ באותה העת רובם של חסידי חב"ד התגוררו ברוסיה, וביציאה הגדולה שבה יצאו רוב מוחלט מהחסידים שם יצאו כאלף חסידי חב"ד.
- ↑ היום יום, י' מנחם אב.
- ↑ היום יום, כ"ד טבת.
- ↑ מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק
- ↑ 'קול חי' מציג: המספרים המיוחדים של עולם השליחות
- ↑ חלק מהנתונים על פי אתר אנ"ש
- ↑ דיווח של המכון החרדי למחקרי מדיניות
- ↑ חבד מייל מגזין 11 פרשת שופטים תשפ"ג.