נחום טרבניק: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:כפר חב"ד: אישים" ב־"קטגוריה:אישים בכפר חב"ד") |
(←משפחתו: הבן היה כתוב פעמיים) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (63 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות| | {{דמות| | ||
שם=הרב נחום טרבניק | שם=הרב נחום טרבניק | ||
|תמונה= | |תמונה=נחום.jpg | ||
|תיאור=רבו של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תשל"ד]] - [[תשד"מ]] | |תיאור=רבו של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תשל"ד]] - [[תשד"מ]] | ||
|תאריך לידה=ט אלול תרס"ד | |תאריך לידה=[[ט' אלול]] [[תרס"ד]] | ||
|תאריך פטירה=[[ג' תשרי]] [[תשד"מ]] | |תאריך פטירה=[[ג' תשרי]] [[תשד"מ]] | ||
|מקום פעילות=[[כפר חב"ד]] | |מקום פעילות=[[רוסיה הסובייטית]], [[כפר חב"ד]] | ||
|תפקידים נוספים=[[ר"מ]] | |תפקידים נוספים=[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], חבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] | ||
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | |השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''נחום טרבניק''' ( | הרב '''נחום טרבניק''' ([[ט' אלול]] [[תרס"ד]] - [[ג' תשרי]] [[תשד"מ]]) פעל ב[[רוסיה הסובייטית]] במסירות נפש. כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]], [[צרפת]] בשנים [[תש"ז]] - [[תש"ט]]. לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו ארצה]] כיהן כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. היה חבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] ויו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ולחם לתיקון [[חוק מיהו יהודי]]. ולאחר [[פטירה|פטירת]] חותנו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כיהן במשך כעשר שנים ([[תשל"ד]] - תשד"מ) כרבו של [[כפר חב"ד]], עד פטירתו. כמו כן הוציאו לאור על חידושיו ספר "מנחת נחום". | ||
==תולדות חיים== | |||
===ילדותו וצעירותו=== | |||
נולד ב[[ט' אלול]] [[תרס"ד]], לרב [[אליעזר מרדכי טרבניק]] ולמרת רבקה טרבניק, בעיירה לויבעשא שב[[רוסיה]]. בשנת [[תרע"ו]] בגיל 12 הלך ללמוד יחד עם אחיו שמעון בישיבת ראדין של [[החפץ חיים]] ששכנה באותם ימים בעיר שומיאץ, פלך מוהוליב<ref>הישיבה הגיעה לשם מראדין בעקבות מלחמת האזרחים שהתחוללה ברוסיה</ref>. | |||
שנתיים לאחר שהגיע לישיבה, התקרבו קרבות ה[[קוזקים]] לעיר, והישיבה עברה לעיר סנובסק, פלך צ'רניגוב. | |||
כמה שנים לאחר מכן, כשהחלה [[המהפכה הקומוניסטית]], השתלטו הבולשביקים על העיר סנאווסק, ובשנת [[תר"פ]], עברה הישיבה על תלמידיה וראשיה ל[[פולין]], זאת כיון שה"חפץ חיים" סבר של[[יהודים]] אסור לחיות ב[[ברית המועצות]] תחת מרות הקומוניסטים. עד כדי כך היה נחרץ בדעתו, עד שהודיע כי מותר לצאת ב[[רכבת]] מברית המועצות אפילו ב[[יום כיפור]] שחל ב[[שבת]] {{דרוש מקור}}. | |||
===ממקימי הישיבה בסנאווסק === | |||
מסיבות שונות, הרב טרבניק ואחיו הרב שמעון יחד עם חברם לישיבה ר' ברוך מוניץ, לא עברו ל[[פולין]] יחד עם שאר תלמידי הישיבה והם נשארו ב[[רוסיה]]. | |||
כשראו שהממשלה הקומוניסטית מכריחה את [[ילדי ישראל]] ללמוד בבתי הספר הממלכתיים, בהם מחנכים את הילדים על ברכי האידיאלים הקומוניסטיים. פתחו [[ישיבה]] שנקראה אף היא "חפץ חיים", אשר למדו בה למעלה מחמישים תלמידים, תושבי העיר וסביבותיה. | |||
הרב טרבניק היה אומר שיעור קבוע באחת מכיתות הישיבה. למרות גילו הצעיר, כבר אז ניכרה בו גאונותו, הוא היה בקי ב[[ש"ס]] ונודע כבעל סברה ישרה, המבקש לדעת את הפשט על בוריו. | |||
באותה תקופה השלטונות העלימו עין מהישיבה עד כמה שאפשר. לעיתים היו מתרים במנהלים כי עליהם לסגור את הישיבה, אבל לפועל לא נגעו בראשי הישיבה ובתלמידיה. אך בשנת [[תרפ"ג]] החלו השלטונות בצעדים אקטיביים יותר כדי להצר את צעדי הישיבה. הם הפחידו את הורי התלמידים באיומים קשים, ולבסוף סגרו את בית המדרש על מנעול ובריח. | |||
בעקבות זאת, אחיו של הרב נחום, הרב שמעון טרבניק, נדד ל[[האדיטש]], שם התקבל ל[[רב]]. והרב נחום נשאר בעיר להמשיך את הפצת התורה, הוא מסר שיעורים ליהודי העיר ב[[דף היומי]], ב[[גמרא]] וב[[תנ"ך]]. גם לשיעורים אלו התנכלו השלטונות, אך הרב טרבניק המשיך להרביץ [[תורה]] ב[[מסירות נפש]]. | |||
===נישואיו והפיכתו לחסיד חב"ד=== | |||
בשנים אלו [[התחתן]] הרב טרבניק עם מרת חיה רבקה, בתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] שהגיע באותה תקופה לעיירה לאחר שנאלץ בלחץ השלטונות לעזוב את מקום מגוריו. | |||
הרב טרבניק | במשך 14 שנים למד ולימד הרב טרבניק בסנאווסק, עד שאנשי [[המשטרה החשאית]] הגיעו לביתו והוא נאלץ לברוח ל[[לנינגרד]]. בתחילה עבד שם כשומר, ולאחר תקופה קצרה השיג משרה בחנות תוך שהוא אינו עובד ב[[שבת]] בהסכמת בעל החנות. | ||
לאחר נישואיו החל להכיר את [[חסידות חב"ד]], לא מעט בזכות חמיו הרב גרליק. באווירה ששררה באותם ימים בלנינגרד, יחד עם חסידים רבים שהתגוררו במקום, פעל עליו עם השנים, עד שהחל ללכת ב[[דרכי החסידות]] ואף [[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
שנה לאחר שהגיע ללנינגרד, נפתחה בבית הכנסת הגדול בלנינגרד מסגרת לימוד "[[תפארת בחורים לנינגרד|תפארת בחורים]]", וביחד עם הרבנים [[אלחנן מרוזוב]] ו[[אברהם ישעיה סברדלוב]] מסרו שיעורים. הרב טרבניק מסר את השיעורים ב[[גמרא]] וב[[שולחן ערוך]], בעוד שאת שיעורי ה[[חסידות]] מסרו חוניע מרוזוב ואברהם סברדלוב. | |||
הרב | רדיפות הממשל הגיעו גם ל"תפארת בחורים". אך הרדיפות לא הרתיעו את הרב טרבניק למשיך ללמד תורה, ואדרבא - פתח שיעורים מיוחדים גם לבנות ה[[חסידים]]. | ||
===מאסר וגלות=== | |||
בימים שלאחר [[יום הכיפורים]] [[תרח"צ]], הגיעו אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] לבית משפחת טרבניק, והחלו בחיפוש דקדקני שנמשך עד אור הבוקר. תוצאות החיפוש העלו שני שקים של ספרים, וכן כתבי חידושי תורה שהיו שייכים לאחיו שמעון טרבניק. בסיום החיפוש הודיעו אנשי הנ.ק.וו.ד. לרב טרבניק כי הוא אסור. | |||
ביום השלישי למאסרו נקרא לחקירה בה נודע לו כי הוא מואשם ב"ארגון לימוד אמונה פילוסופית". הרב טרבניק לא הודה: "אני יהודי מאמין ולכן אני מתפלל ב[[בית הכנסת]], אבל אינני מארגון קבוצות לימוד של תלמידים". החוקרים לא האמינו לו, שכן היה בידם מידע מבוסס אודות פועלו של הרב, ובאיומים ניסו לסחוט ממנו הודאה, אך הוא לא נכנע להם. | |||
במשך חודש ימים איימו עליו ועינו אותו כדי שיודה שעמד בראש מחזקי היהדות בלנינגרד, וכדי שיגלה שמות של אלו שסייעו לו, אך עמד בסירובו. | |||
לאחר עינויים רבים, ביום השלושים מאז שנעצר, חתם על הודאה כי אכן יזם ואירגן שיעורי תורה, וזאת מתוך ידיעה שהחוקרים בין כה וכה יודעים את מעשיו, ואולי כך יעזבהו אותו לנפשו. אולם אחרי שהודה רק הוחמר מצבו. | |||
לאחר כשבועיים, הוצא מתאו באמצע הלילה ואיתו רבים כמוהו, וביניהם הרב [[אברהם ישעיה סברדלוב]] ואחרים. האסירים הוכנסו למכונית השחורה שכונתה 'וורונוק' ('העורב') - בה נלקחו הבוגדים בממשלה הקומוניסטית שדינם היה חמור. הם הובלו לתחנת רכבת קרובה, והועלו על [[רכבת]] ל[[סיביר]]. שלושה ימים ארכה הנסיעה, עד שהרכבת הגיעה למחנה עבודה ליד העיר וולדיבסטוק שבסיביר. כאשר הגיע למחנה נודע לו כי נשפט שלא בפניו לעשר שנות גלות בסיביר באשמת בגידה. | |||
===שחרורו=== | |||
בקיץ [[תש"א]] כאשר הצבא הנאצי פלש לתוככי [[רוסיה הסובייטית]], החליטו השלטונות לשחרר אסירים פוליטיים רבים. ניירותיו של הרב טרבניק אבדו בדרך. הוא נשאר אפוא בלית ברירה במחנה. | |||
רק לאחר ששוחרר נודע לו על ה[[נס]] שנעשה לו. הרב [[אברהם ישעיה סברדלוב|סברדלוב]] ורבים אחרים ששוחררו, הגיעו לביתם ומיד נשלחו להילחם בחזית כנגד הנאצים. הרב סברדלוב נהרג בחזית על ידי הצבא הנאצי ימ"ש, ואילו הוא, הרב טרבניק, אמנם סבל עוד שנתיים במחנה, אך נותר בחיים. | |||
כעבור שנתיים הוחלט כי אסירים חולים שאינם יכולים להתרפא בתנאי המחנה, יצאו לחופשי. במחנה היה רופא יהודי שחיבב את הרב טרבניק, והוא סידר מסמכים על מחלה קשה כביכול שיש לרב. בעקבות זאת שוחרר הרב טרבניק לביתו לאחר חמש שנות גלות. | |||
באותה עת סבל ממצוקה חריפה בשל מחסור באוכל. הוא יצא את המחנה יחד עם גוי ששוחרר אף הוא בגין מחלה. ושניהם יחד נדדו ממקום למקום מבלי שהיה בידם אף לא מעט אוכל. | |||
בדרכם נקלעו למקום יישוב, והתיישבו בצד הרחוב ללא כח ללכת. ברעבונם העז חשבו כיצד יוכלו להשיג דבר מאכל כדי שלא ימותו מרעב. תוך כדי שיחה הבחינו בשתי נשים שעברו ברחוב ופצחו גרעינים. במר ליבם פנו לנשים הללו וביקשו שירחמו עליהם ויתנו להם מעט מהגרעיניים שבידיהן. לפתע זיהה הרב טרבניק את אחת הנשים - הייתה זו אחות אשתו של אחיו הרב שמעון טרבניק. שבאותה עת שימשה כרופאה בכירה בבית רפואה מקומי. היא דאגה אפוא מיד לאשפז אתו ואת ידידו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] המקומי, שם טופלו וקיבלו מעט [[לחם]] ומים. הרב טרבניק התחזק וכעבור זמן שוחרר. | |||
לאחר מסע תלאות ממושך הגיע ל[[טשקנט]], שם פגש ברעייתו, בבתו ובחמיו יחד עם עוד בני משפחה ו[[חסידים]] רבים. | |||
החסידים בעיר שהכירו במעלותיו, מינוהו לבוחן של תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]] וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים בעיר. | |||
== | ===בצרפת ובארץ ישראל=== | ||
[[קובץ:נחום טרבניק מלמד בישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|290px|הרב נחום מלמד כתת תלמידים ב[[תות"ל לוד|ישיבה בלוד]]]] | |||
לאחר המלחמה יצא הרב נחום טרבניק, את [[ברית המועצות]] ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]'. | |||
כשהגיעו החסידים ל[[צרפת]] הקימו את [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינוא]], שם כיהן הרב טרבניק כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]] עם רעייתו, בתו ובנו. | |||
עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] המשיך ללמד ולהרביץ תורה ברבים. הוא מונה למגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]]. לאחר כשנתיים עבר לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם לימד עד שב[[חודש טבת]] [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]]. יחד עם הישיבה עבר גם הוא לכפר חב"ד, שם לימד עד ימיו האחרונים. | |||
כשנה לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו את הספר 'מנחת נחום', שבו קובצו חלק מהחידושים שנאמרו על ידו בישיבה, הספר נערך ע"י הרב דוד אברהם מנדלבאום. | |||
===כמרא דאתרא בכפר חב"ד=== | |||
[[קובץ:הרב נחום טרבניק, משגיח במאפית המצות של הרב יוסף פרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום טרבניק משגיח ב[[מאפיית המצות כפר חב"ד|מאפיית המצות של הרב יוסף פרמן]] ב[[כפר חב"ד]]]] | |||
לאחר [[שניאור זלמן גרליק#פטירתו|פטירתו]] הטרגית של חמיו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] בשנת [[תשל"ד]], היה זה טבעי שהרב טרבניק ימלא את מקומו. בני משפחת גרליק הציעו לו את המשרה, אך הוא דחה אותה בשתי ידיים. הרבצת התורה הייתה חשובה לו יותר ממשרת הרבנות{{הערה|במשך השנים מסר שיעורי תורה רבים בבתי הכנסת של כפר חב"ד, אולם לא פסק הלכות.}}. | |||
תושבי [[כפר חב"ד]], וועד הכפר הרוחני, [[כתיבה לרבי|כתבו לרבי מכתב]] בו הציעו הצעות שונות בדבר ממלא מקום. [[הרבי]] ענה שאנשי הכפר הם האחראים להחליט בדבר. לבסוף הוחלט כי הרב טרבניק יהיה המרא דאתרא של כפר חב"ד וינהיג את ענייני הכלל. | |||
הרב טרבניק מונה אפוא לרבה של כפר חב"ד, בעודו ממשיך ללמד [[תות"ל כפר חב"ד|בישיבה]]. | |||
כאשר | ===חבר בית דין רבני חב"ד באה"ק=== | ||
בשלהי שנת [[תשל"ו]] הוקם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], והוא נמנה כחבר בית הדין. לאחר פטירתו של [[הרב זוין]] שכיהן כ[[אב בית דין|אב בית הדין]], הורה [[הרבי]] למנות את ה[[מורה הוראה|רבנים]] המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב טרבניק, הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. | |||
==ב[[ | ===חסיד מקושר לרבי=== | ||
[[קובץ:הרב טרבניק בהתוועדות אצל הרבי.jpg|ממוזער|250px|הרב טרבניק ב[[התוועדות]] אצל [[הרבי]] בשנת [[תש"מ]] (מאחור בצד ימין)]] | |||
כשנה לפני פטירתו של הרב טרבניק, נפטר הרב [[יהודה פלדי]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]. זמן קצר לאחר מכן מונה הרב טרבניק על ידי [[הרבי]], למלא את מקומו. מאז עמד בראש מלחמת הקודש של הרבי למען תיקון חוק '[[מיהו יהודי]]'. | |||
שבועיים לפני פטירתו של הרב טרבניק, התפטר מר [[מנחם בגין|בגין]] במפתיע מתפקידו כ[[ראש ממשלה]]. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. | |||
הוא שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". | |||
מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק. | |||
הרב טרבניק היה קשור ל[[רבי]] ב[[לב]] ו[[נפש]], הוא ביצע במסירות את הוראות הרבי, ולחם את מלחמות ה' עד ימיו האחרונים. | |||
===פטירתו=== | |||
בליל [[שבת תשובה]], [[ג' תשרי]] [[תשד"מ]], הרב נחום טרבניק [[נפטר]]. | |||
ב[[הלוויה|הלוייתו]] שהתקיימה ב[[ירושלים]], השתתף קהל גדול מכל החוגים, ובתוכם [[חסידי חב"ד]] מכל רחבי הארץ, [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד. | |||
הרב טרבניק נטמן בחלקת רבני חב"ד ב[[הר הזיתים]] בסמוך לקבר חמיו הרב [[שניאור זלמן גרליק|גרליק]]. | |||
הרב טרבניק נטמן בחלקת רבני חב"ד ב[[הר הזיתים]] בסמוך לקבר חמיו הרב גרליק. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''מנחת נחום''', תשמ"ה. | *'''מנחת נחום''', [[תשמ"ה]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*ביתו מרת לובה שטוקמן | * רעייתו, חיה רבקה - נפטרה ג תמוז תשמ"ז. | ||
*בנו ר' פנחס לייב טרבניק, [[כפר חב"ד]]. | *ביתו מרת לובה (אהובה) שטוקמן, נפטרה ב[[י"ד חשון]] [[תשס"ה]]. | ||
*בנו ר' [[פנחס לייב טרבניק]], [[כפר חב"ד]]. | |||
*אחיו היה הרב [[שמעון טרבניק]], מתלמידי [[החפץ חיים]]. כיהן תקופה כרבה של [[האדיטש]], ור"מ בישיבת "קול יעקב" במוסקבה. | |||
*אחותו פסיא התחתנה עם גיסו הרב [[אברהם שמואל גרליק]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]]. | ||
*'''התמים הראשון''', עמוד 362 ואילך | |||
*שבועון בית משיח גליון 850 | |||
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | |||
{{סדרה|הקודם=הרב [[שניאור זלמן גרליק]]|הבא=הרב [[מרדכי אשכנזי]]|רשימה=[[מרא דאתרא|רבו הראשי]] של [[כפר חב"ד]]}} | {{סדרה|הקודם=הרב [[שניאור זלמן גרליק]]|הבא=הרב [[מרדכי אשכנזי]]|רשימה=[[מרא דאתרא|רבו הראשי]] של [[כפר חב"ד]]}} | ||
{{סדרה|הקודם=הרב [[חיים יהודה פלדי]]|הבא=הרב [[שמואל חפר]]|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשמ"ג]] - [[תשד"מ]]}} | {{סדרה|הקודם=הרב [[חיים יהודה פלדי]]|הבא=הרב [[שמואל חפר]]|רשימה=יו"ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=[[תשמ"ג]] - [[תשד"מ]]}} | ||
{{מיון רגיל:טרבניק נחום}} | {{מיון רגיל:טרבניק נחום}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]] | |||
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:דיינים]] | [[קטגוריה:דיינים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]] | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]] | ||
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]] | |||
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:04, 20 באוקטובר 2024
| הרב נחום טרבניק | |
|---|---|
 רבו של כפר חב"ד בין השנים תשל"ד - תשד"מ | |
| לידה | ט' אלול תרס"ד |
| פטירה | ג' תשרי תשד"מ |
| מקום פעילות | רוסיה הסובייטית, כפר חב"ד |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תפקידים נוספים | ר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, חבר בית דין רבני חב"ד באה"ק |
הרב נחום טרבניק (ט' אלול תרס"ד - ג' תשרי תשד"מ) פעל ברוסיה הסובייטית במסירות נפש. כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים ברינוא, צרפת בשנים תש"ז - תש"ט. לאחר עלייתו ארצה כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. היה חבר בית דין רבני חב"ד באה"ק ויו"ר הועד למען שלימות העם ולחם לתיקון חוק מיהו יהודי. ולאחר פטירת חותנו הרב שניאור זלמן גרליק כיהן במשך כעשר שנים (תשל"ד - תשד"מ) כרבו של כפר חב"ד, עד פטירתו. כמו כן הוציאו לאור על חידושיו ספר "מנחת נחום".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ילדותו וצעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט' אלול תרס"ד, לרב אליעזר מרדכי טרבניק ולמרת רבקה טרבניק, בעיירה לויבעשא שברוסיה. בשנת תרע"ו בגיל 12 הלך ללמוד יחד עם אחיו שמעון בישיבת ראדין של החפץ חיים ששכנה באותם ימים בעיר שומיאץ, פלך מוהוליב[1].
שנתיים לאחר שהגיע לישיבה, התקרבו קרבות הקוזקים לעיר, והישיבה עברה לעיר סנובסק, פלך צ'רניגוב.
כמה שנים לאחר מכן, כשהחלה המהפכה הקומוניסטית, השתלטו הבולשביקים על העיר סנאווסק, ובשנת תר"פ, עברה הישיבה על תלמידיה וראשיה לפולין, זאת כיון שה"חפץ חיים" סבר שליהודים אסור לחיות בברית המועצות תחת מרות הקומוניסטים. עד כדי כך היה נחרץ בדעתו, עד שהודיע כי מותר לצאת ברכבת מברית המועצות אפילו ביום כיפור שחל בשבת [דרוש מקור].
ממקימי הישיבה בסנאווסק[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסיבות שונות, הרב טרבניק ואחיו הרב שמעון יחד עם חברם לישיבה ר' ברוך מוניץ, לא עברו לפולין יחד עם שאר תלמידי הישיבה והם נשארו ברוסיה.
כשראו שהממשלה הקומוניסטית מכריחה את ילדי ישראל ללמוד בבתי הספר הממלכתיים, בהם מחנכים את הילדים על ברכי האידיאלים הקומוניסטיים. פתחו ישיבה שנקראה אף היא "חפץ חיים", אשר למדו בה למעלה מחמישים תלמידים, תושבי העיר וסביבותיה.
הרב טרבניק היה אומר שיעור קבוע באחת מכיתות הישיבה. למרות גילו הצעיר, כבר אז ניכרה בו גאונותו, הוא היה בקי בש"ס ונודע כבעל סברה ישרה, המבקש לדעת את הפשט על בוריו.
באותה תקופה השלטונות העלימו עין מהישיבה עד כמה שאפשר. לעיתים היו מתרים במנהלים כי עליהם לסגור את הישיבה, אבל לפועל לא נגעו בראשי הישיבה ובתלמידיה. אך בשנת תרפ"ג החלו השלטונות בצעדים אקטיביים יותר כדי להצר את צעדי הישיבה. הם הפחידו את הורי התלמידים באיומים קשים, ולבסוף סגרו את בית המדרש על מנעול ובריח.
בעקבות זאת, אחיו של הרב נחום, הרב שמעון טרבניק, נדד להאדיטש, שם התקבל לרב. והרב נחום נשאר בעיר להמשיך את הפצת התורה, הוא מסר שיעורים ליהודי העיר בדף היומי, בגמרא ובתנ"ך. גם לשיעורים אלו התנכלו השלטונות, אך הרב טרבניק המשיך להרביץ תורה במסירות נפש.
נישואיו והפיכתו לחסיד חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים אלו התחתן הרב טרבניק עם מרת חיה רבקה, בתו של הרב שניאור זלמן גרליק שהגיע באותה תקופה לעיירה לאחר שנאלץ בלחץ השלטונות לעזוב את מקום מגוריו.
במשך 14 שנים למד ולימד הרב טרבניק בסנאווסק, עד שאנשי המשטרה החשאית הגיעו לביתו והוא נאלץ לברוח ללנינגרד. בתחילה עבד שם כשומר, ולאחר תקופה קצרה השיג משרה בחנות תוך שהוא אינו עובד בשבת בהסכמת בעל החנות.
לאחר נישואיו החל להכיר את חסידות חב"ד, לא מעט בזכות חמיו הרב גרליק. באווירה ששררה באותם ימים בלנינגרד, יחד עם חסידים רבים שהתגוררו במקום, פעל עליו עם השנים, עד שהחל ללכת בדרכי החסידות ואף התקשר לאדמו"ר הריי"צ.
שנה לאחר שהגיע ללנינגרד, נפתחה בבית הכנסת הגדול בלנינגרד מסגרת לימוד "תפארת בחורים", וביחד עם הרבנים אלחנן מרוזוב ואברהם ישעיה סברדלוב מסרו שיעורים. הרב טרבניק מסר את השיעורים בגמרא ובשולחן ערוך, בעוד שאת שיעורי החסידות מסרו חוניע מרוזוב ואברהם סברדלוב.
רדיפות הממשל הגיעו גם ל"תפארת בחורים". אך הרדיפות לא הרתיעו את הרב טרבניק למשיך ללמד תורה, ואדרבא - פתח שיעורים מיוחדים גם לבנות החסידים.
מאסר וגלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימים שלאחר יום הכיפורים תרח"צ, הגיעו אנשי הנ.ק.וו.ד. לבית משפחת טרבניק, והחלו בחיפוש דקדקני שנמשך עד אור הבוקר. תוצאות החיפוש העלו שני שקים של ספרים, וכן כתבי חידושי תורה שהיו שייכים לאחיו שמעון טרבניק. בסיום החיפוש הודיעו אנשי הנ.ק.וו.ד. לרב טרבניק כי הוא אסור.
ביום השלישי למאסרו נקרא לחקירה בה נודע לו כי הוא מואשם ב"ארגון לימוד אמונה פילוסופית". הרב טרבניק לא הודה: "אני יהודי מאמין ולכן אני מתפלל בבית הכנסת, אבל אינני מארגון קבוצות לימוד של תלמידים". החוקרים לא האמינו לו, שכן היה בידם מידע מבוסס אודות פועלו של הרב, ובאיומים ניסו לסחוט ממנו הודאה, אך הוא לא נכנע להם. במשך חודש ימים איימו עליו ועינו אותו כדי שיודה שעמד בראש מחזקי היהדות בלנינגרד, וכדי שיגלה שמות של אלו שסייעו לו, אך עמד בסירובו.
לאחר עינויים רבים, ביום השלושים מאז שנעצר, חתם על הודאה כי אכן יזם ואירגן שיעורי תורה, וזאת מתוך ידיעה שהחוקרים בין כה וכה יודעים את מעשיו, ואולי כך יעזבהו אותו לנפשו. אולם אחרי שהודה רק הוחמר מצבו.
לאחר כשבועיים, הוצא מתאו באמצע הלילה ואיתו רבים כמוהו, וביניהם הרב אברהם ישעיה סברדלוב ואחרים. האסירים הוכנסו למכונית השחורה שכונתה 'וורונוק' ('העורב') - בה נלקחו הבוגדים בממשלה הקומוניסטית שדינם היה חמור. הם הובלו לתחנת רכבת קרובה, והועלו על רכבת לסיביר. שלושה ימים ארכה הנסיעה, עד שהרכבת הגיעה למחנה עבודה ליד העיר וולדיבסטוק שבסיביר. כאשר הגיע למחנה נודע לו כי נשפט שלא בפניו לעשר שנות גלות בסיביר באשמת בגידה.
שחרורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקיץ תש"א כאשר הצבא הנאצי פלש לתוככי רוסיה הסובייטית, החליטו השלטונות לשחרר אסירים פוליטיים רבים. ניירותיו של הרב טרבניק אבדו בדרך. הוא נשאר אפוא בלית ברירה במחנה.
רק לאחר ששוחרר נודע לו על הנס שנעשה לו. הרב סברדלוב ורבים אחרים ששוחררו, הגיעו לביתם ומיד נשלחו להילחם בחזית כנגד הנאצים. הרב סברדלוב נהרג בחזית על ידי הצבא הנאצי ימ"ש, ואילו הוא, הרב טרבניק, אמנם סבל עוד שנתיים במחנה, אך נותר בחיים.
כעבור שנתיים הוחלט כי אסירים חולים שאינם יכולים להתרפא בתנאי המחנה, יצאו לחופשי. במחנה היה רופא יהודי שחיבב את הרב טרבניק, והוא סידר מסמכים על מחלה קשה כביכול שיש לרב. בעקבות זאת שוחרר הרב טרבניק לביתו לאחר חמש שנות גלות.
באותה עת סבל ממצוקה חריפה בשל מחסור באוכל. הוא יצא את המחנה יחד עם גוי ששוחרר אף הוא בגין מחלה. ושניהם יחד נדדו ממקום למקום מבלי שהיה בידם אף לא מעט אוכל.
בדרכם נקלעו למקום יישוב, והתיישבו בצד הרחוב ללא כח ללכת. ברעבונם העז חשבו כיצד יוכלו להשיג דבר מאכל כדי שלא ימותו מרעב. תוך כדי שיחה הבחינו בשתי נשים שעברו ברחוב ופצחו גרעינים. במר ליבם פנו לנשים הללו וביקשו שירחמו עליהם ויתנו להם מעט מהגרעיניים שבידיהן. לפתע זיהה הרב טרבניק את אחת הנשים - הייתה זו אחות אשתו של אחיו הרב שמעון טרבניק. שבאותה עת שימשה כרופאה בכירה בבית רפואה מקומי. היא דאגה אפוא מיד לאשפז אתו ואת ידידו בבית הרפואה המקומי, שם טופלו וקיבלו מעט לחם ומים. הרב טרבניק התחזק וכעבור זמן שוחרר.
לאחר מסע תלאות ממושך הגיע לטשקנט, שם פגש ברעייתו, בבתו ובחמיו יחד עם עוד בני משפחה וחסידים רבים.
החסידים בעיר שהכירו במעלותיו, מינוהו לבוחן של תלמידי ישיבת תומכי תמימים טשקנט והחדרים המחתרתיים בעיר.
בצרפת ובארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר המלחמה יצא הרב נחום טרבניק, את ברית המועצות ב'בריחה הגדולה'.
כשהגיעו החסידים לצרפת הקימו את ישיבת תומכי תמימים ברינוא, שם כיהן הרב טרבניק כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה לארץ הקודש עם רעייתו, בתו ובנו.
עם הגיעו ארצה המשיך ללמד ולהרביץ תורה ברבים. הוא מונה למגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים תל אביב. לאחר כשנתיים עבר לישיבת תומכי תמימים לוד, שם לימד עד שבחודש טבת תשכ"ג עברה הישיבה הגדולה לכפר חב"ד. יחד עם הישיבה עבר גם הוא לכפר חב"ד, שם לימד עד ימיו האחרונים.
כשנה לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו את הספר 'מנחת נחום', שבו קובצו חלק מהחידושים שנאמרו על ידו בישיבה, הספר נערך ע"י הרב דוד אברהם מנדלבאום.
כמרא דאתרא בכפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו הטרגית של חמיו הרב שניאור זלמן גרליק בשנת תשל"ד, היה זה טבעי שהרב טרבניק ימלא את מקומו. בני משפחת גרליק הציעו לו את המשרה, אך הוא דחה אותה בשתי ידיים. הרבצת התורה הייתה חשובה לו יותר ממשרת הרבנות[2]. תושבי כפר חב"ד, וועד הכפר הרוחני, כתבו לרבי מכתב בו הציעו הצעות שונות בדבר ממלא מקום. הרבי ענה שאנשי הכפר הם האחראים להחליט בדבר. לבסוף הוחלט כי הרב טרבניק יהיה המרא דאתרא של כפר חב"ד וינהיג את ענייני הכלל.
הרב טרבניק מונה אפוא לרבה של כפר חב"ד, בעודו ממשיך ללמד בישיבה.
חבר בית דין רבני חב"ד באה"ק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשלהי שנת תשל"ו הוקם בית דין רבני חב"ד באה"ק, והוא נמנה כחבר בית הדין. לאחר פטירתו של הרב זוין שכיהן כאב בית הדין, הורה הרבי למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב טרבניק, הרב יהודה בוטרשוולי והרב דוד חנזין.
חסיד מקושר לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשנה לפני פטירתו של הרב טרבניק, נפטר הרב יהודה פלדי, יו"ר הועד למען שלימות העם. זמן קצר לאחר מכן מונה הרב טרבניק על ידי הרבי, למלא את מקומו. מאז עמד בראש מלחמת הקודש של הרבי למען תיקון חוק 'מיהו יהודי'.
שבועיים לפני פטירתו של הרב טרבניק, התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. הוא שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'".
מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.
הרב טרבניק היה קשור לרבי בלב ונפש, הוא ביצע במסירות את הוראות הרבי, ולחם את מלחמות ה' עד ימיו האחרונים.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליל שבת תשובה, ג' תשרי תשד"מ, הרב נחום טרבניק נפטר.
בהלוייתו שהתקיימה בירושלים, השתתף קהל גדול מכל החוגים, ובתוכם חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ, הרב מרדכי אליהו ועוד.
הרב טרבניק נטמן בחלקת רבני חב"ד בהר הזיתים בסמוך לקבר חמיו הרב גרליק.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחת נחום, תשמ"ה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, חיה רבקה - נפטרה ג תמוז תשמ"ז.
- ביתו מרת לובה (אהובה) שטוקמן, נפטרה בי"ד חשון תשס"ה.
- בנו ר' פנחס לייב טרבניק, כפר חב"ד.
- אחיו היה הרב שמעון טרבניק, מתלמידי החפץ חיים. כיהן תקופה כרבה של האדיטש, ור"מ בישיבת "קול יעקב" במוסקבה.
- אחותו פסיא התחתנה עם גיסו הרב אברהם שמואל גרליק.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב.
- התמים הראשון, עמוד 362 ואילך
- שבועון בית משיח גליון 850
| הקודם: הרב שניאור זלמן גרליק |
רבו הראשי של כפר חב"ד | הבא: הרב מרדכי אשכנזי |
| הקודם: הרב חיים יהודה פלדי |
יו"ר הועד למען שלימות העם תשמ"ג - תשד"מ |
הבא: הרב שמואל חפר |
- חב"דפדיה: ערכים הדורשים מקורות
- חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א
- חסידים שנאסרו בברית המועצות
- חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה
- אישים בטשקנט
- צוות תומכי תמימים ברינואה
- חברי בית דין רבני חב"ד בעבר
- דיינים
- חברי הועד למען שלימות העם
- אישים בכפר חב"ד
- רבני כפר חב"ד
- אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים
- אישים שנפטרו בשנת תשד"מ
- אישים שנולדו בשנת תרס"ד
- רבני בתי כנסת
- רבני קהילות חב"ד