←משווקי אתרוגים: הרחבה, קישורים פנימיים, ויקיזציה, תמונה
טאפרו דא פלאחו (שיחה | תרומות) (←רקע) |
(←משווקי אתרוגים: הרחבה, קישורים פנימיים, ויקיזציה, תמונה) |
||
| (41 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:אתרוג קלבריה (יאנאווער).png|ממוזער|אתרוג קלבריה]] | ||
חסידי חב"ד מקפידים לברך בנטילת [[ארבעת המינים]] על '''[[אתרוג|אתרוגי]] קלבריה''', או בשעת הדחק על אתרוגים שצמחו משתילים של זן זה. אתרוגים אלו גדלים במחוז קלבריה שבדרום-מזרח [[איטליה]]. אתרוגים אלו נקראים גם בשם "אתרוגי יאנווע"{{הערה|משום שהיו נשלחים מהעיר "יאנווע".}}. | [[קובץ:חלוקת ד' מינים תנש"א.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרבי]] בוחן אתרוגים מקלבריה במעמד [[חלוקת ד' מינים]] ב[[גן עדן התחתון]] (תנש"א)]] | ||
[[קובץ:הרב מטוסוב בוחר אתרוגים בקלבריא.jpeg|שמאל|ממוזער| הרב [[ראובן מטוסוב]], בבחירת אתרוגים בקלבריא]] | |||
חסידי חב"ד מקפידים לברך בנטילת [[ארבעת המינים]] על '''[[אתרוג|אתרוגי]] קלבריה''' הגדלים באיטליה, או בשעת הדחק על אתרוגים שצמחו משתילים של זן זה. אתרוגים אלו גדלים במחוז קלבריה שבדרום-מזרח [[איטליה]]. אתרוגים אלו נקראים גם בשם "'''אתרוגי יאנווע'''"{{הערה|משום שהיו נשלחים מהעיר "יאנווע".}}. | |||
אתרוגים אלו מתייחדים בכשרותם המהודרת, והם אינם מורכבים כלל. על פי המסורת באתרוגים אלו השתמשו בני ישראל כאשר הצטוו במדבר על מצוות נטילת ארבעת המינים{{הערה|1='''"וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם" וגו' שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ"''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=&pgnum=149 אגרות קודש חלק י"ג עמוד ק"י]}}. | אתרוגים אלו מתייחדים בכשרותם המהודרת ובהדרם, והם אינם מורכבים כלל. על פי המסורת באתרוגים אלו השתמשו בני ישראל כאשר הצטוו במדבר על מצוות נטילת ארבעת המינים{{הערה|1='''"וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם" וגו' שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ"''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=&pgnum=149 אגרות קודש חלק י"ג עמוד ק"י]}}. | ||
==מעלתם של אתרוגי קלבריה== | ==מעלתם של אתרוגי קלבריה== | ||
אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים. | אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים. | ||
גם [[חת"ם סופר|שו"ת חתם סופר]] מעיד על תכונה זו, ומעיר כי מסורת על כשרות האתרוג חזקה מהסמנים: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. על כן אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו {{מונחון|חכמי הצרפתים|הכוונה לבעלי התוספות}} אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&st=&pgnum=155 שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן ר"ז]. מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. כך גם כתב [[ישראל מאיר הכהן|בעל]] ה[[משנה ברורה]], כי אין לסמוך על הסימנים בלבד מבלי מסורת כשרות{{הערה|1="אין לסמוך על סימנים כלל להקל אלא דינו של אתרוג עוף טהור הנאכל במסורת דהיינו שאותו מקום יהיה מוחזק מימים קדמונים שאתרוגיהם אינם מורכבים הועלה מן כל האמור:"כל האתרוגים שאינם מיאנווע אין ליקח בלי כתב השר שיודע המעיד שאינם מן המורבים ואין לסמוך על הסימנים", [[משנה ברורה]] [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14166&st=&pgnum=239 סימן תרמ"ח סעיף כ"א סעיף קטן (משנה ברורה) ס"ה]}}. | גם [[חת"ם סופר|שו"ת חתם סופר]] מעיד על תכונה זו, ומעיר כי מסורת על כשרות האתרוג חזקה מהסמנים: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. על כן אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו {{מונחון|חכמי הצרפתים|הכוונה לבעלי התוספות}} אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&st=&pgnum=155 שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן ר"ז]. מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. כך גם כתב [[ישראל מאיר הכהן|בעל]] ה[[משנה ברורה]], כי אין לסמוך על הסימנים בלבד מבלי מסורת כשרות{{הערה|1="אין לסמוך על סימנים כלל להקל אלא דינו של אתרוג עוף טהור הנאכל במסורת דהיינו שאותו מקום יהיה מוחזק מימים קדמונים שאתרוגיהם אינם מורכבים הועלה מן כל האמור:"כל האתרוגים שאינם מיאנווע אין ליקח בלי כתב השר שיודע המעיד שאינם מן המורבים ואין לסמוך על הסימנים", [[משנה ברורה]] [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14166&st=&pgnum=239 סימן תרמ"ח סעיף כ"א סעיף קטן (משנה ברורה) ס"ה]}}. | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
==חב"ד ואתרוגי קלבריה== | ==חב"ד ואתרוגי קלבריה== | ||
במשך הדורות השתדלו נשיאי חב"ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: "מנהג חסידי חב"ד לקחת [[ארבעת המינים]] את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם 'קאלאבער' ע"ש מקום גידולם, או בשם 'יאנובער' ע"ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]]" | במשך הדורות השתדלו נשיאי חב"ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות{{הערה|ספר המאמרים תשי"א עמ' 101.}}. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: "מנהג חסידי חב"ד לקחת [[ארבעת המינים]] את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם 'קאלאבער' ע"ש מקום גידולם, או בשם 'יאנובער' ע"ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]]"{{הערה| אג"ק חלק ג עמ' רפ}}. | ||
הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] היה סוחר אתרוגים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמוד 85, [[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=225&hilite= חלק כ"ג עמוד רי"א]}}, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי היה לקחת 'גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב{{מקור}}. מסחר זה עבר בהמשך לחתנו ר' [[מרדכי דוב אלטיין]] ולצאצאיו. | הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] היה סוחר אתרוגים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמוד 85, [[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=225&hilite= חלק כ"ג עמוד רי"א]}}, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי היה לקחת 'גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב{{מקור}}. מסחר זה עבר בהמשך לחתנו ר' [[מרדכי דוב אלטיין]] ולצאצאיו. | ||
== | ==הוראות הרבי בהשגחת האתרוגים== | ||
בראשית שנות | בראשית שנות היו"דים התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים: עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים, ולפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - מראה המתאים לפירות המטופחים היטב. התופעה עוררה חשד אצל מספר אנשים, שמיהרו לכתוב על כך לרבי. | ||
איזכור ראשון לחששות הללו נמצאת במכתב מחורף שנת [[תשי"ג]] אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: "מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוות דעתי... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא - הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר..."{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמ' קס"א]}}. | איזכור ראשון לחששות הללו נמצאת במכתב מחורף שנת [[תשי"ג]] אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: "מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוות דעתי... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא - הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר..."{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמ' קס"א]}}. | ||
| שורה 25: | שורה 27: | ||
מכתב נוסף שלח רבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה. | מכתב נוסף שלח רבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה. | ||
בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' [[ישראל ג'יקובסון]] - שהיה בקי בענינייני אתרוגי קלבריה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=225&hilite= חלק כ"ג עמוד רי"א]}} - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו. כשהגיע ר' ישראל לאיטליה החל לברר אודות דרך גידול האתרוגים, ואסף מידע שהיה | בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' [[ישראל ג'יקובסון]] - שהיה בקי בענינייני אתרוגי קלבריה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=225&hilite= חלק כ"ג עמוד רי"א]}} - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו. כשהגיע ר' ישראל לאיטליה החל לברר אודות דרך גידול האתרוגים, ואסף מידע שהיה עלול לאמת את החששות. לבסוף, הגיע ר' ישראל למסקנה כי אכן מטעים רבים באיטליה החלו לגדל את פרדסיהם בשיטת ההרכבה, ומכאן ולהבא יש להיזהר ולבדוק אחר כל משלוח אתרוגים מקלבריה. | ||
כשדיווח על כך ר' ישראל לרבי, הורה הרבי כי מעתה ואילך לקיחת האתרוגים תתבצע רק ממטעים שיוכשרו ויבדקו על ידי רבני המקום. | כשדיווח על כך ר' ישראל לרבי, הורה הרבי כי מעתה ואילך לקיחת האתרוגים תתבצע רק ממטעים שיוכשרו ויבדקו על ידי רבני המקום. | ||
== | ==משווקי אתרוגים== | ||
לאורך השנים עסקו מספר חסידים בייבוא ושיווק אתרוגי קלבריה-איטליה, כשאצל חלקם עוברת המסורת במשפחה כבר עשרות שנים: | |||
*אתרוגי אלטיין - המשך המסורת של שיווק אתרוגי קלבריה על ידי סב המשפחה הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]. | |||
*'מסורת אנ"ש' בהנהלת ר' מרדכי מושיאשווילי ובהשגחת הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], ו[[איגוד הרבנים בארצות הברית וקנדה]]. | |||
*ר' [[בצלאל יקונט]] - אתרוגי קלבריה בהשגחת [[בד"צ קראון הייטס]] ובד"צ העדה החרדית שנשתלו בקלבריה מזרע אתרוג שהרבי בירך עליו. | |||
*הרב [[ראובן מטוסוב]] שליח הרבי ללשכה האירופאית פריז. | |||
*הרב ראדאל והרב [[משה לזר]] שלוחי הרבי במילנו. | |||
*בשנים האחרונות נותן הרב [[יוסף גרליק]] הכשר על אתרוגים מקלבריה הנמכרים בשכונת [[קראון הייטס]]. | |||
==קלבריא כפר חב"ד== | |||
ב[[כפר חב"ד]] ניטעו פרדסי אתרוגים בשנים הראשונות להקמתו. בשנת [[תשט"ו]] הגיע יהודי מכפר חסידים, ביודעו שכפר חב"ד הוא ישוב דתי-חסידי, והציע לתושבים לקנות שתילי אתרוגים. מספר חסידים קנו, ביניהם ר' [[אליהו ריבקין]] ור' [[לייב פרמן]]. המוכר עזר לטעת את האתרוגים, והלך לאחר שיעץ כמה עצות בנוגע לגידול אתרוגים. אז לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית. | ב[[כפר חב"ד]] ניטעו פרדסי אתרוגים בשנים הראשונות להקמתו. בשנת [[תשט"ו]] הגיע יהודי מכפר חסידים, ביודעו שכפר חב"ד הוא ישוב דתי-חסידי, והציע לתושבים לקנות שתילי אתרוגים. מספר חסידים קנו, ביניהם ר' [[אליהו ריבקין]] ור' [[לייב פרמן]]. המוכר עזר לטעת את האתרוגים, והלך לאחר שיעץ כמה עצות בנוגע לגידול אתרוגים. אז לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית. | ||
[[קובץ:מטע.jpg|שמאל|ממוזער|280px|מטעי האתרוגים בכפר חב"ד]] | |||
==הרבי מורה על העברת השתילים | ===הרבי מורה על העברת השתילים=== | ||
במקביל לאותה תקופה, התגלה עניין ההרכבה של אתרוגי קלבריה | במקביל לאותה תקופה, התגלה עניין ההרכבה של אתרוגי קלבריה. | ||
ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה. | ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה. | ||
בסביבות קיץ [[תשט"ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה [[ | בסביבות קיץ [[תשט"ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה ב[[פתח תקווה]] על מנת שיקלטו בארץ, במעמד בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני חב"ד בעת ההיא - הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - רבו של כפר חב"ד, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם פריז]]. | ||
הרב אלבוים בישר לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט"ז [[אייר]] [[תשט"ז]] כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, | הרב [[נחמן אלבוים]] בישר לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט"ז [[אייר]] [[תשט"ז]] כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ועם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה ל[[כפר חב"ד]] כי "שם צוה ה' את הברכה עד העולם". | ||
בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם [[שמואל גרליק]] שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה. | בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם [[שמואל גרליק]] שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה. | ||
כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב"ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. ולמרות שאין להם את מעלת "משמני הארץ יהיה מושבך", אך הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל. | כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב"ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. ולמרות שאין להם את מעלת "משמני הארץ יהיה מושבך", אך הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל. | ||
מגדלי האתרוגים בכפר חב"ד עברו נסיונות ומשברים קשים מאוד בדרך ליצירת פרדסים גדולים הנותנים פרנסה לבעליהם{{הערה|ראה: הרב [[אליהו מטוסוב]] אתרוגים בהלכה, ויהי שלום בחילך מוסף [[בית משיח]] גיליון סוכות תשפ"ד}}. | |||
===הרבי שולח אתרוגים=== | |||
בשנת [[תשכ"ג]] נסע ר' אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וב[[יחידות]] נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים. | |||
הרב ריבקין נסע לארץ ישראל מיד לאחר חג הסוכות, ובבואו [[ארץ הקודש|ארצה]] הזמין שני עדים - הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]], ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתלו בקרקע הפרדס. מאתרוג זה צמחו ארבעה עצים. את שאר העצים ייבש, ומאז האתרוגים בפרדסו הנם מגזע אתרוג קלבריה עליו בירך הרבי. | |||
בשנת [[תנש"א]] נסע הרב [[משה נפרסטק]] לרבי, הוא הכניס לרבי מכתב בו כתב שכיוון שהשנה היא שנת 'אראנו נפלאות' וישנו השנה 'שטורעם' מיוחד בנושא זה של נפלאות, ועל כן, באם אפשר לקבל את האתרוג של הרבי על מנת לזכות ממנו את אנ"ש. | |||
הרב נפרסטק לא זכה למענה, ואחר חג הסוכות חזר לארץ. ימים ספורים לאחר מכן, קיבל טלפון מהמזכירות בשעה 2:00 בלילה. על הקו היה המזכיר שבישר לרב נפרסטק כי יצאה תשובה מהרבי לתת להם את שני האתרוגים שהרבי השתמש בהם בחג השתא. | |||
כיום כל פרדס האתרוגים של ר' משה נפרסטק ור' אלעזר גורליק הוא מגזע אתרוג שבירך עליו הרבי. | |||
== מסירת האתרוג לרבי== | |||
[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] אתרוגים מהפרדס]] | |||
{{ערך מורחב|חלוקת ארבעת המינים}} | |||
הרב [[אליהו ריבקין]] נהג לשלוח לרבי אתרוג מידי שנה עוד משנת [[תשי"ט]]. הרבי אז הגיב שלאתרוג זה יש את כל הסימנים של אתרוג בלתי מורכב. | |||
בכל שנה מונתה משלחת מכובדת מכפר חב"ד שנסעה להגיש לרבי את האתרוגים. [[ועד כפר חב"ד]] היה קונה אתרוג מכל פרדס, ובנוסף לכך כל פרדס היה שולח את אתרוגו המובחר לרבי. את האתרוגים שהוועד קנה היו מניחים בקופסאות עשויות עץ אותן ייצרה המחלקה לנגרות ב[[בית ספר למלאכה]]. הקופסאות החדשות יוצרו כל שנה בעיצוב שונה ומחודש מהשנים הקודמות. | |||
הרב | הרב [[שמעון בקרמן]], שכיהן שנים רבות כחבר וועד הכפר, זכה במשך כמה שנים להגיש את האתרוג לרבי. הפעם הראשונה שהצטרף למשלחת הייתה בשנת תשכ"ו, ומשנת [[תשל"ו]] הגיש את האתרוג לרבי כל שנה. | ||
הרבי היה אומר ברכה ושיחה קצרה בעת קבלת האתרוגים. | |||
עד שנת [[תשל"ח]] התקיים המעמד ב[[חדר הרבי]]. מאז, הוא התקיים במבואה אליו המכונה '[[גן עדן התחתון]]'. | |||
==מחקרים ופולמוסים== | |||
[[קובץ:ספר אתרוגים בהלכה.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר אתרוגים בהלכה - מסורת אתרוגי קלבריה]] | |||
מחקרים ופולמוסים הגותיים בעד ונגד אתרוגי קלבריה, פורסמו במהלך השנים, על ידי כותבים שונים, אך בחב"ד הובהר כי המסורת היא מתקופת אדמו"ר הזקן וכיום אתרוגי קלבריה נקטפים בהשגחה מיוחדת לפי הוראות הרבי. | |||
הרב אליהו | '''אתרוגים בהלכה'''. בקיץ [[תשפ"ג]] הוציא לאור הרב [[אליהו מטוסוב]] את הספר - אתרוגים בהלכה מסורת אתרוגי קלבריה - ובו מחקרים מעמיקים ויסודיים אודות חזקת הכשרות של אתרוג קלבריה, במשך הדורות ובימינו. | ||
בספר מובהרת דעת הרבי כי חסידי חב"ד נוהגים לברך על אתרוג קלבריא שגדל באיטליה וכדי לקטוף אתרוגים בקלבריא, דרושים מומחים בתחום. ובאתרוגי זן קלבריא המצויים בכפר חב"ד יש מעלת בלתי מורכב אך אין בהם הגר כמו קלבריא איטליה. | |||
'''הדרכות הרבי לרב פרלוב'''. ב"יהי שלום בחילך" מוסף [[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון סוכות תשפ"ד, הובא תיעוד נרחב של הדרכות הרבי לרב מרדכי פרלוב, כיצד לאתר איזורים בקלבריא בהם אתרוגים לא מורכבים וגם הדרכות מפורטות כיצד להעביר שתילים לנטיעה בארץ הקודש. במחקר הנרחב מוסבר כי דעת הרבי שאתרוגי קלבריא באיטליה, במקומות בהם החסידים קוטפים, זהו האתרוג המהודר ביותר. | |||
הרבי | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''זה תיקון האתרוג''', סקירה על הפרוייקט של אתרוגי קלבריה בקלבריה מזרע האתרוג עליו בירך הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 39. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 81: | שורה 107: | ||
*הרב מנשה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15558&CategoryID=2431 אתרוגי קלברייה לארץ הקודש]''' - בתוך גליון [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] פרשת וילך ה'תש"פ | *הרב מנשה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15558&CategoryID=2431 אתרוגי קלברייה לארץ הקודש]''' - בתוך גליון [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] פרשת וילך ה'תש"פ | ||
*הרב משה רוזנבלט, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/23-09-2020-03-03-21-%D7%A7%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90-7.pdf אתרוגי קבריה בימינו - הסיפור ה(לא?) מורכב של אתרוגי קלבריה]''', מכון הידור מצווה ערב חג הסוכות ה'תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}} | *הרב משה רוזנבלט, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/23-09-2020-03-03-21-%D7%A7%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90-7.pdf אתרוגי קבריה בימינו - הסיפור ה(לא?) מורכב של אתרוגי קלבריה]''', מכון הידור מצווה ערב חג הסוכות ה'תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}} | ||
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_-_%D7%97%D7%92_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA.pdf סוחרי האתרוגים]''', בתוך גליון 'ואנוהו', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view מכתבי הרב חיים מרדכי פרלוב לרבי בנוגע לאתרוגי קלבריה]''', הוספה לקובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 175 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||