הושענא רבה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־19:58, 11 ביוני 2024

הושענא רבה הוא יום השביעי של חג הסוכות. ביום זה עורכים את כל ההושענות שאומרים בחג הסוכות, בהקפה את הבימה עם כל^[1] ספרי התורה.

עבודת הערבה - למעלה מטעם ודעת

העבודה דימים אלו, שופר - בראש השנה, וערבה - בהושענא רבה, היא למעלה מטעם ודעת.

ובפרטיות: העבודה דשופר - ענינה קבלת עול מלכות שמים, שהוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. ולכן תקיעת שופר היא בקרן של בהמה דווקא, להורות שבמדריגה זו האדם משתווה לבהמה, שהוא והבהמה הם בשוה. ועבודה זו מגעת למקום שבו נאמר "אדם ובהמה תושיע ה'" - אור שלמעלה מהשתלשלות, שלגביו אדם ובהמה הם בהשוואה.

ועל דרך זה העבודה של ערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח", דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא", על שם שגדלים באחוה - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת עול אין חילוקים.

ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה", שבו מקיימים "מנהג נביאים" לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה^[2].

מנהגים

אמירת ספר דברים - במשך הלילה, קודם אמירת התהילים בחצות, נוהגים לומר את כל חומש דברים. אדמו"ר הרש"ב היה אומר ספר דברים - משנה תורה - לבדו (ותהילים היה אומר יחד עם הקהל)^[3].
אמירת תהילים בציבור - לאחר חצות הלילה אומרים יחד את כל ספר התהילים, רבותינו נשיאינו נהגו גם הם לומר עם הציבור, ובשונה משבת מברכים שאומרים את היהי רצון רק בסיום כל ספר התהילים ברצף, בליל הושענא רבה אומרים יהי רצון מיוחד בסיום כל ספר. באמירת התהילים בליל הושענא רבה נוהגים לאומרו בזריזות^[4]. בחלק מהשנים הרבי נעמד רק לאמירת ה'יהי רצון' שבסיום כל ספר, ובשנים האחרונות מנהג הרבי הוא לעמוד במשך כל אמירת התהילים בלילה זה.
וזאת הברכה - מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין פרשת וזאת הברכה רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב שמחת תורה, כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת^[5].
איחול 'פתקא טבא' - אין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא'^[6].
חלוקת תפוח בדבש - באחד השנים הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוחים מתוקים, וכאשר חוזרים לבית אוכלים את התפוח בדבש כל אחד בסוכתו שבביתו. ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש. המנהג הוא לקבל תפוח מהגבאים דווקא, ומקופת הקהל^[7].
זריקת אבטיחים ותפוחים - אחר אמירת תהלים בהושענא רבא - בתומכי תמימים ליובאוויטש ובבתי הכנסת, היו הנערים זורקים מעזרת נשים אבטיחים ותפוחים^[8]. כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב יהודה חיטריק.
להישאר ערים כל הלילה - מנהג חב"ד שלאחר סיום אמירת התהילים, נשארים ערים כל הלילה^[9].
כריכת הערבות, כורכים את הערבות בעלי לולב דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית^[10].
הסרת הכריכות העליונות של הלולב - לאחר תפילת עמידה בשחרית, לפני הלל, נוהגים להסיר את כריכות הלולב^[11] על מנת להוסיף בשמחה, וכדי להוסיף במשמעות הנענועים של עצירת טללים ורוחות רעות^[12].
הוצאת כל הספרי תורה, בשעת ההקפות של הושענא רבה, נוהגים להוציא את כל ספרי התורה שבארון הקודש^[13].
הפרדת הערבות, הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה.
אופן חביטת הערבות, הרבי מקפיד לחבוט בקרקע דווקא, וחובט קלות. לאחר החבטה היו שנים שהרבי השאיר את הערבות על הקרקע או על הכסא, ובחלק מהשנים הרבי לקח את הערבות עמו.
חביטת הערבות בבני הבית, רבותינו נשיאינו נהגו לחבוט קלות עם הערבות על הכתפיים של הבנים. למבוגרים מעל גיל י"ח היו חובטים ג' פעמים, ולצעירים היו חובטים חבטה אחת יתירה על מספר שנותיהם, ואומרים אגב כך 'גבורות ממותקות'^[14].
חלה בדבש - בסעודות יום זה נהוג להטביל חלה בדבש^[15].
אכילת קרעפלאך - מנהג חב"ד לאכול קרעפלאך בהושענא רבה^[16].
הוספה בצדקה - ביום זה שענינו מיתוק הגבורות יש להוסיף בצדקה יותר מהרגילות^[17].

חלוקת "לעקאח"

בהושענא רבה נוהג הרבי לחלק לעקאח למי שלא קיבל בערב יום הכיפורים. בתחילה הייתה החלוקה על פתח סוכתו האישית של הרבי שבחזית בניין 770, ומשנת תשנ"ב - על פתח חדרו הקדוש.

קישורים חיצוניים

לקוטי שיחות מועדים - הושענא רבה
מהו יום הושענא רבה, ומה עושים בו?
כתב שטורעם בארצות הברית, הושענא רבה ה'תשמ"ט ■ מופת בפתח סוכתו של הרבי - באתר שטורעם
הרב יוסף ישעיה ברוין, כל הלכות ומנהגי חב"ד להושענא רבה

וידאו

הערות שוליים

↑ אדמו"ר הריי"צ,ספר השיחות תש"ח
↑ הרבי. ובשיחת ליל שמחת תורה תשט"ז.
↑ אדמו"ר הריי"צ,ספר השיחות תש"ח
↑ ובלשון ספר המנהגים: "ואין מאריכים באמירתו". בחלק מהשנים נמשכה האמירה אצל רבותינו נשיאינו כ-50 דקות בלבד (אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד שלא.
↑ תורת מנחם ובהיום יום כ"א תשרי.
↑ ספר המנהגים: "לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מספר השיחות תש"ח סוף עמוד 171 - "לא נהגו בליובאוויטש", אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'הלכות ומנהגי חב"ד במגזין התקשרות מספר 587
↑ שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה, ושיחת ליל הושענא רבה תשמ"ז.
↑ מזכרונות הרב יהודה חיטריק.
↑ היום יום כ"א ניסן, שביעי של פסח.
↑ רשימות הרב יעקב לנדא. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב אליהו לנדא שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהילים.
↑ היום יום כ"א תשרי.
↑ התבאר בלקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1368.
↑ הובא בלוח יומי הלכה למעשה בד"ץ קראון הייטס תשרי תשע"ז עמוד י.
↑ ספר השיחות תש"ה עמוד 52.
↑ אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תש"ח
↑ הערת הרבי ('לכאורה') על המנהג לאכול קרעפלאך ביום כיפור. הובא באוצר מנהגי חב"ד אלול תשרי עמוד שמב. התוועדויות תנש"א חלק א' עמוד 213 בהערה.
↑ שיחת ליל הושענא רבה תשד"מ.

[1] אדמו"ר הריי"צ,ספר השיחות תש"ח

[2] הרבי. ובשיחת ליל שמחת תורה תשט"ז.

[3] אדמו"ר הריי"צ,ספר השיחות תש"ח

[4] ובלשון ספר המנהגים: "ואין מאריכים באמירתו". בחלק מהשנים נמשכה האמירה אצל רבותינו נשיאינו כ-50 דקות בלבד (אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד שלא.

[5] תורת מנחם ובהיום יום כ"א תשרי.

[6] ספר המנהגים: "לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מספר השיחות תש"ח סוף עמוד 171 - "לא נהגו בליובאוויטש", אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'הלכות ומנהגי חב"ד במגזין התקשרות מספר 587

[7] שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה, ושיחת ליל הושענא רבה תשמ"ז.

[8] מזכרונות הרב יהודה חיטריק.

[9] היום יום כ"א ניסן, שביעי של פסח.

[10] רשימות הרב יעקב לנדא. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב אליהו לנדא שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהילים.

[11] היום יום כ"א תשרי.

[12] התבאר בלקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1368.

[13] הובא בלוח יומי הלכה למעשה בד"ץ קראון הייטס תשרי תשע"ז עמוד י.

[14] ספר השיחות תש"ה עמוד 52.

[15] אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תש"ח

[16] הערת הרבי ('לכאורה') על המנהג לאכול קרעפלאך ביום כיפור. הובא באוצר מנהגי חב"ד אלול תשרי עמוד שמב. התוועדויות תנש"א חלק א' עמוד 213 בהערה.

[17] שיחת ליל הושענא רבה תשד"מ.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הושענות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ה'הושענות' בהושענא רבה]]
+[[קובץ:הושענות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ה'הושענות' בהושענא רבה תשנ"ב]]
-[[קובץ:הושענא רבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת 'לעקאח' בהושענא רבה]]
+'''הושענא רבה''' הוא יום השביעי של [[חג הסוכות]]. ביום זה עורכים את כל ה[[הושענות]] שאומרים בחג הסוכות, בהקפה את הבימה עם כל{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 [[אדמו"ר הריי"צ]],[[ספר השיחות]] תש"ח]}} ספרי התורה.
-'''הושענא רבה''' הוא יום השביעי של [[חג הסוכות]]. ביום זה עורכים את כל ההושענות שאומרים בחג הסוכות, בהקפה את הבימה עם כל{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 [[אדמו"ר הריי"צ]],[[ספר השיחות]] תש"ח]}} ספרי התורה.
-== הושענא רבה ==
-על פי תורת הקבלה, בחותם דהושענא רבה ניכר בחסרון הצל אדם בראשו שלא יוציא שנתו, ואף על פי כן יחיה עד סוף שנה.
 [[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמירת [[תהלים]] בליל הושענא רבה ב-[[770]]]]
-הטעם לכך הוא הוא מצד שאין למזל חיבור עם אור וחיות ה[[נשמה]] שבגוף, רק שבהעלם מאיר בו.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tshu/2/6d/6d&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר האמצעי]}}
 == עבודת הערבה - למעלה מטעם ודעת ==
 העבודה דימים אלו, [[שופר]] - ב[[ראש השנה]], וערבה - בהושענא רבה, היא למעלה מטעם ודעת.
-ובפרטיות: העבודה דשופר - ענינה [[קבלת עול מלכות שמים]], שהוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. ולכן [[תקיעת שופר]] היא בקרן של [[בהמה]] דווקא, להורות שבמדריגה זו האדם משתווה לבהמה, שהוא וה[[בהמה]] הם בשוה. ועבודה זו מגעת למקום שבו נאמר "אדם ו[[בהמה]] תושיע ה'" - אור שלמעלה מהשתלשלות, שלגביו אדם ו[[בהמה]] הם בהשוואה.
+ובפרטיות: העבודה דשופר - ענינה [[קבלת עול מלכות שמים]], שהוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. ולכן [[תקיעת שופר]] היא בקרן של [[בהמה]] דווקא, להורות שבמדריגה זו האדם משתווה לבהמה, שהוא והבהמה הם בשוה. ועבודה זו מגעת למקום שבו נאמר "אדם ובהמה תושיע ה'" - אור שלמעלה מהשתלשלות, שלגביו אדם ובהמה הם בהשוואה.
 ועל דרך זה העבודה של ערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח", דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא [[קבלת עול]] בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא", על שם שגדלים באחוה - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת עול אין חילוקים.
-ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי [[חג הסוכות]] אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה", שבו מקיימים "מנהג נביאים" לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/102&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 הרבי]}}
+ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי [[חג הסוכות]] אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה", שבו מקיימים "מנהג נביאים" לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/102&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 הרבי]. ובשיחת ליל שמחת תורה תשט"ז.}}.
 == מנהגים ==
-[[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר [[ספר דברים]] - משנה תורה - לבדו, ו[[תהילים]] היה אומר עם הקהל.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר הריי"צ,[[ספר השיחות]] תש"ח]}}
+*'''אמירת ספר דברים''' - במשך הלילה, קודם אמירת התהילים בחצות, נוהגים לומר את כל חומש דברים. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר [[ספר דברים]] - משנה תורה - לבדו (ותהילים היה אומר יחד עם הקהל){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר הריי"צ,[[ספר השיחות]] תש"ח]}}.
+*'''אמירת תהילים בציבור''' - לאחר חצות הלילה אומרים יחד את כל ספר התהילים, רבותינו נשיאינו נהגו גם הם לומר עם הציבור, ובשונה משבת מברכים שאומרים את היהי רצון רק בסיום כל ספר התהילים ברצף, בליל הושענא רבה אומרים יהי רצון מיוחד בסיום כל ספר. באמירת התהילים בליל הושענא רבה נוהגים לאומרו בזריזות{{הערה|1=ובלשון ספר המנהגים: "ואין מאריכים באמירתו". בחלק מהשנים נמשכה האמירה אצל רבותינו נשיאינו כ-50 דקות בלבד ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=346&hilite= אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד שלא].}}. בחלק מהשנים הרבי נעמד רק לאמירת ה'יהי רצון' שבסיום כל ספר, ובשנים האחרונות מנהג הרבי הוא לעמוד במשך כל אמירת התהילים בלילה זה.
+*'''וזאת הברכה''' - מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין [[פרשת וזאת הברכה]] רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב [[שמחת תורה]], כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/13/112&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם] וב[[תבנית:היום יום/כ"א תשרי|היום יום כ"א תשרי]].}}.
+*'''איחול 'פתקא טבא'''' - אין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא'{{הערה|1=ספר המנהגים: "לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מספר השיחות [[תש"ח]] סוף עמוד 171 - "לא נהגו בליובאוויטש", אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'{{קישור התקשרות צאח|767|2403|587|הלכות ומנהגי חב"ד}}}}.
+*'''חלוקת תפוח בדבש''' - באחד השנים הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוחים מתוקים, וכאשר '''חוזרים לבית''' אוכלים את התפוח בדבש כל אחד בסוכתו שבביתו. ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש. המנהג הוא לקבל תפוח מהגבאים דווקא, ומקופת הקהל{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה, ושיחת ליל הושענא רבה תשמ"ז.}}.
+*'''זריקת אבטיחים ותפוחים''' - אחר אמירת תהלים בהושענא רבא - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים '''אבטיחים ותפוחים'''{{הערה|1=מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]].}}. כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב [[יהודה חיטריק]].
+*'''להישאר ערים כל הלילה''' - מנהג חב"ד שלאחר סיום אמירת התהילים, נשארים ערים כל הלילה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א ניסן|היום יום כ"א ניסן, שביעי של פסח]].}}.
+*'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי [[לולב]] דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהילים.}}.
+*'''הסרת הכריכות העליונות של הלולב''' - לאחר תפילת עמידה בשחרית, לפני הלל, נוהגים להסיר את כריכות הלולב{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א תשרי|היום יום כ"א תשרי]].}} על מנת להוסיף בשמחה, וכדי להוסיף במשמעות הנענועים של עצירת טללים ורוחות רעות{{הערה|התבאר בלקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1368.}}.
+*'''הוצאת כל הספרי תורה''', בשעת ההקפות של הושענא רבה, נוהגים להוציא את כל ספרי התורה שבארון הקודש{{הערה|1=הובא ב[https://chabad.info/beis-medrash/216961/ לוח יומי הלכה למעשה בד"ץ קראון הייטס תשרי תשע"ז עמוד י].}}.
+*'''הפרדת הערבות''', הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה.
+*'''אופן חביטת הערבות''', הרבי מקפיד לחבוט בקרקע דווקא, וחובט קלות. לאחר החבטה היו שנים שהרבי השאיר את הערבות על הקרקע או על הכסא, ובחלק מהשנים הרבי לקח את הערבות עמו.
+*'''חביטת הערבות בבני הבית''', רבותינו נשיאינו נהגו לחבוט קלות עם הערבות על הכתפיים של הבנים. למבוגרים מעל גיל י"ח היו חובטים ג' פעמים, ולצעירים היו חובטים חבטה אחת יתירה על מספר שנותיהם, ואומרים אגב כך 'גבורות ממותקות'{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 52.}}.
+*'''חלה בדבש''' - בסעודות יום זה נהוג להטביל חלה בדבש{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/11/169&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר הריי"צ, [[ספר השיחות]] תש"ח]}}.
+*'''אכילת קרעפלאך''' - מנהג חב"ד לאכול [[קרעפלאך]] בהושענא רבה{{הערה|הערת הרבי ('לכאורה') על המנהג לאכול קרעפלאך ביום כיפור. הובא באוצר מנהגי חב"ד אלול תשרי עמוד שמב. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&st=&pgnum=232 התוועדויות תנש"א חלק א' עמוד 213 בהערה].}}.
+*'''הוספה בצדקה''' - ביום זה שענינו מיתוק הגבורות יש להוסיף בצדקה יותר מהרגילות{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשד"מ.}}.
-מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין [[פרשת וזאת הברכה]] רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב [[שמחת תורה]], כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/13/112&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם]}}
+=== חלוקת "לעקאח" ===
+[[קובץ:הושענא רבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת 'לעקאח' בהושענא רבה]]
-בספר-המנהגים נאמר שאין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא' {{הערה|"לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מסה"ש [[תש"ח]] ס"ע 171 - "לא נהגו בליובאוויטש"}}, אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|767|2403|587|הלכות ומנהגי חב"ד}}}}.
+בהושענא רבה נוהג [[הרבי]] לחלק [[לעקאח]] למי שלא קיבל בערב יום הכיפורים. בתחילה הייתה החלוקה על פתח סוכתו האישית של הרבי שבחזית בניין [[770]], ומשנת [[תשנ"ב]] - על [[גן עדן התחתון|פתח חדרו]] הקדוש.
-ביום זה נהוג להטביל חלה בדבש.{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/11/169&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר הריי"צ,[[ספר השיחות]] תש"ח]}}
-== זריקת אבטיחים ותפוחים ==
-אחר אמירת [[תהילים]] ב[[הושענא רבא]] - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים '''אבטיחים ותפוחים'''. {{הערה|1=מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]]}}.
-כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב חיטריק.
-== חלוקת "לעקאח" ==
-בהושענא רבה נוהג [[הרבי]] לחלק [[לעקאח]] למי שלא קיבל בערב יום הכיפורים. בתחילה היתה החלוקה על פתח סוכתו הקדושה, ומשנת [[תשנ"ב]] - על [[גן עדן התחתון|פתח חדרו]] הקדוש.
 ==קישורים חיצוניים==
+*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/hoshana_rabbah לקוטי שיחות מועדים - הושענא רבה] {{מפתח}}
 *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1980051 מהו יום הושענא רבה, ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}
-*{{קישור שטורעם|75538|news|הושענא רבה ה'תשמ"ט ■ מופת בפתח סוכתו של הרבי|כתב שטורעם בארה"ב|כ"א בתשרי תשע"ה}}
+*{{קישור שטורעם|75538|news|הושענא רבה ה'תשמ"ט ■ מופת בפתח סוכתו של הרבי|כתב שטורעם בארצות הברית|כ"א בתשרי תשע"ה}}
 *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA/ כל הלכות ומנהגי חב"ד להושענא רבה]''' {{אינפו}}
 ;וידאו
-*{{קישור חבד וידפו|3983|הרבי בוכה: אין מקום כלל לכך שיהודי יישאר בגלות}}
+*{{קישור חבד וידפו ישן|3983|הרבי בוכה: אין מקום כלל לכך שיהודי יישאר בגלות}}
-*{{קישור חבד וידפו|3145|הנהגות הרבי בהושענא רבה ● וידאו}}
+*{{קישור חבד וידפו ישן|3145|הנהגות הרבי בהושענא רבה ● וידאו}}
-*{{קישור חבד וידפו|2614|ליל הושענא רבה עם הרבי ● וידאו}}
+*{{קישור חבד וידפו ישן|2614|ליל הושענא רבה עם הרבי ● וידאו}}
 *'''[http://chabad.info/video/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%94/ הרבי בתפילה בהושענא רבה]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
-*{{קישור שטורעם|59227|news|הרבי מסמן לצלם לקרוא תהילים בליל הושענא רבה|מערכת שטורעם|כ' בתשרי תשע"ג}}
+*{{קישור שטורעם|59227|news|הרבי מסמן לצלם לקרוא תהלים בליל הושענא רבה|מערכת שטורעם|כ' בתשרי תשע"ג}}
-*{{קישור חבד וידפו|2615|הרבי בעריכת ההושענות בהושע"ר ● וידאו}}
+*{{קישור חבד וידפו ישן|2615|הרבי בעריכת ההושענות בהושע"ר ● וידאו}}
+*''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ הרב שרגא דהן: הלכות הושענא רבה]''' {{וידפו}}
 {{הערות שוליים}}
+{{תבנית:סוכות}}
 {{חגים וזמנים}}
 [[קטגוריה:סוכות]]
+[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

זמן שמחתנו
זמנים	ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו
סוכה	דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה
ארבעת המינים	לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב
חג הסוכות בבית המקדש	ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל
תפילות ומנהגים	הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות
שמיני עצרת ושמחת תורה	• הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות
ניגוני החג	אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב

חגים וזמנים
מדברי תורה	שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה
מדברי חכמים	חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין
תעניות	צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם
מנהג ישראל	חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב
שבתות מיוחדות	שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות