כינוס תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
*'''כינוסי תורה בליובאוויטש''', רשימות הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] בגליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2114&CategoryID=715 חלק ראשון] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2134&CategoryID=717 חלק שני] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2163&CategoryID=722 חלק שלישי] | *'''כינוסי תורה בליובאוויטש''', רשימות הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] בגליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2114&CategoryID=715 חלק ראשון] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2134&CategoryID=717 חלק שני] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2163&CategoryID=722 חלק שלישי] | ||
{{פסח}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:19, 25 ביולי 2023
כינוס תורה הינו כינוי להתכנסות של יהודים בכדי לדון ולשוחח בדברי תורה. כינוס כזה נהוג לקיים בימי אסרו חג לאחר הרגלים.
המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהג ישראל לערוך כינוס כזה, בכל איסרו חג (היום שאחרי החג), או בימים הסמוכים לו. הרבי השתתף לעיתים בכינוסים אלו על ידי אמירת שיחה תורנית שנאמרה בהתוועדויות החג[1]. פעמים רבות הרבי אף היה מעניק לאחראים שאריות מהתקרובת שהוגשה לפניו בשעת ההתוועדות כדי שיחלקו אותה בין המשתתפים.
הרבי עודד את החסידים להשתתף בכינוסים אלו, ואף הביע חוסר שביעות רצון כאשר ראה חסידים שמסתובבים מחוץ ל-770 בשעת הכינוס תורה[2].
בקשר עם כינוסים אלו, עורר הרבי אודות הדפסת קבצי חידושי-תורה שנאמרו בהזדמנויות אלו, ובכלל.
בשנת תשל"ט, הציע הרבי לערוך - ביום נפרד - 'כינוס תורה' גם לנשים, שיעסוק בעניינים הנוגעים לנשי ובנות ישראל כגון: טהרת-המשפחה, כשרות האכילה ושתייה והדלקת נרות שבת קודש ויום-טוב[3].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כינוסי תורה בליובאוויטש, רשימות הרב מרדכי מנשה לאופר בגליון התקשרות חלק ראשון חלק שני חלק שלישי