דבר מלכות ערב פסח (ב'): הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) מ (חב"דפדי פעיל העביר את הדף דבר מלכות ערב פסח לשם דבר מלכות ערב פסח (ב)) |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דבר מלכות ערב פסח''' הינו [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בערב פסח אחרי מנחה, [[י"ד ניסן]] [[תנש"א]]. | {{מפנה|דבר מלכות ערב פסח|ר"ד אור לי"ד ניסן אחרי מכירת חמץ|דבר מלכות ערב פסח (א')}} | ||
{{ציטוט-צף|ולהעיר, שהמעלה ד"שמיני" מודגשת גם בחג הפסח (נוסף לכך שבשניהם מודגש הדילוג למעלה מהעולם) – '''ששמיני של פסח''' (בחו"ל) שייך במיוחד (יותר משאר ימי הפסח) להגאולה העתידה לבוא ע"י משיח צדקנו, שלכן מפטירין בנבואת הגאולה "ויצא חוטר מגזע ישי וגו'", ואוכלים "סעודת משיח", כידוע ומפורסם המנהג המקובל מהבעש"ט.|אות ד'}} | |||
'''דבר מלכות ערב פסח (ב')''' הינו [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בערב פסח אחרי מנחה, [[י"ד ניסן]] [[תנש"א]]. | |||
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
"קרבן פסח" מורה על הקירוב להקב"ה באופן של דילוג ופסיחה, ו"סדר" קרבן פסח הוא, שהדילוג וקפיצה בעילוי אחר עילוי - נעשה סדר קבוע ותמידי בעבודתו, עד ש"אם הפסח נמצא טריפה - לא עלה לו עד שמביא אחר". היינו, שגם כאשר מגיע למסקנה שביחס למעמדו ומצבו האמיתי אין עבודתו נחשבת לעלייה - צריך להתקרב לקב"ה באופן אחר לגמרי, שלא בערך כלל לגבי עבודתו הקודמת, למעליותא{{הערה|עבודת התשובה, להפוך את ה"אחר" לקדושה.}} ובפרט ע"י ההוספה במצוות הצדקה, ו"המברך מתברך בברכתו של הקב"ה", כל הנ"ל לא יתקיים רק במחשבה או בדיבור ("ונשלמה פרים שפתינו") אלא יחדור בעולם המעשה בפועל, עי"ז שתיכף ומיד ממש נעשית הגאולה, ואז נקריב את הפסח כפשוטו ממש, ונעלה לרגל לבית המקדש השלישי. | "קרבן פסח" מורה על הקירוב להקב"ה באופן של דילוג ופסיחה, ו"סדר" קרבן פסח הוא, שהדילוג וקפיצה בעילוי אחר עילוי - נעשה סדר קבוע ותמידי בעבודתו, עד ש"אם הפסח נמצא טריפה - לא עלה לו עד שמביא אחר". היינו, שגם כאשר מגיע למסקנה שביחס למעמדו ומצבו האמיתי אין עבודתו נחשבת לעלייה - צריך להתקרב לקב"ה באופן אחר לגמרי, שלא בערך כלל לגבי עבודתו הקודמת, למעליותא{{הערה|עבודת התשובה, להפוך את ה"אחר" לקדושה.}} ובפרט ע"י ההוספה במצוות הצדקה, ו"המברך מתברך בברכתו של הקב"ה", כל הנ"ל לא יתקיים רק במחשבה או בדיבור ("ונשלמה פרים שפתינו") אלא יחדור בעולם המעשה בפועל, עי"ז שתיכף ומיד ממש נעשית הגאולה, ואז נקריב את הפסח כפשוטו ממש, ונעלה לרגל לבית המקדש השלישי. | ||
== | == ראו גם == | ||
* [[דבר מלכות ערב פסח (א')]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjXzlpWjRqcmlWdDg/view?usp=sharing&resourcekey=0-pqd3clp5cfe3uiVUruo0HQ מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1dv-473dxZr3WATnCwdior1XX7a8J4aYvOFPNlMIIqVM/edit?usp=drive_link גרסת טקסט]''' | |||
* השיחה | |||
{{שיחות הדבר מלכות}} | {{שיחות הדבר מלכות}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:35, 16 ביולי 2023
המונח "דבר מלכות ערב פסח" מפנה לכאן. לערך העוסק בר"ד אור לי"ד ניסן אחרי מכירת חמץ, ראו דבר מלכות ערב פסח (א').
| " | ולהעיר, שהמעלה ד"שמיני" מודגשת גם בחג הפסח (נוסף לכך שבשניהם מודגש הדילוג למעלה מהעולם) – ששמיני של פסח (בחו"ל) שייך במיוחד (יותר משאר ימי הפסח) להגאולה העתידה לבוא ע"י משיח צדקנו, שלכן מפטירין בנבואת הגאולה "ויצא חוטר מגזע ישי וגו'", ואוכלים "סעודת משיח", כידוע ומפורסם המנהג המקובל מהבעש"ט. | " |
– אות ד' | ||
דבר מלכות ערב פסח (ב') הינו שיחה שאמר הרבי בערב פסח אחרי מנחה, י"ד ניסן תנש"א.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
תוכן השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המעלה המיוחדת בקביעות שנת תנש"א - שפסח חל בשבת (בפ' שמיני, שמתברכת משבת הגדול) - שב' המעלות מתחברים: הדרגא שלמעלה מהעולם (פסח, מלשון "דילוג ופסיחה") נמשכת[1] וחודרת בשלימות העולם (שבת, שמביאה "מנוחה") עד שהופכת ומשנה את טבע העולם וגדריו, שזה מורה על המשכת הבלי גבול בגבול.
והענין בזה בעבודת האדם:
שנוסף על העילוי והשלימות דעבודת הצדיקים, באופן ישר ומסודר "תמידין כסדרם" שזהו שלימות שמצד גדרי הבריאה[2], נתווסף בעבודה גם השלימות דעבודת התשובה, באופן של הוספה ודילוג לגבי סדר הבריאה, "מוספין כהלכתם" שלמעלה מגדרי הבריאה[3], שיהיה בגאולה.
והתוכן הפנימי בעבודה המיוחדת בערב פסח:
"קרבן פסח" מורה על הקירוב להקב"ה באופן של דילוג ופסיחה, ו"סדר" קרבן פסח הוא, שהדילוג וקפיצה בעילוי אחר עילוי - נעשה סדר קבוע ותמידי בעבודתו, עד ש"אם הפסח נמצא טריפה - לא עלה לו עד שמביא אחר". היינו, שגם כאשר מגיע למסקנה שביחס למעמדו ומצבו האמיתי אין עבודתו נחשבת לעלייה - צריך להתקרב לקב"ה באופן אחר לגמרי, שלא בערך כלל לגבי עבודתו הקודמת, למעליותא[4] ובפרט ע"י ההוספה במצוות הצדקה, ו"המברך מתברך בברכתו של הקב"ה", כל הנ"ל לא יתקיים רק במחשבה או בדיבור ("ונשלמה פרים שפתינו") אלא יחדור בעולם המעשה בפועל, עי"ז שתיכף ומיד ממש נעשית הגאולה, ואז נקריב את הפסח כפשוטו ממש, ונעלה לרגל לבית המקדש השלישי.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השיחה: מוגה (לשון הקודש) • גרסת טקסט
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |