תומכי תמימים בני ברק: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←היסטוריה: עריכה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←היסטוריה: , קידוד קישורים) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
בשנים עברו, כאשר עלתה ההצעה של עסקני חב"ד להקים ישיבת תומכי תמימים בבני ברק, שלל זאת הרבי{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/ | בשנים עברו, כאשר עלתה ההצעה של עסקני חב"ד להקים ישיבת תומכי תמימים בבני ברק, שלל זאת הרבי{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיד]: "האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?".}}, ורק בשנים מאוחרות יותר על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים, הוקמה הישיבה. | ||
תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרא). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים. | תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרא). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב אייזנבך שימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק. | ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב אייזנבך שימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק. | ||
במקומו מונה הרב [[יוסף יצחק קפלן]], ששימש עד אז כ[[משגיח]] בישיבה. | במקומו מונה הרב [[יוסף יצחק קפלן]], ששימש עד אז כ[[משגיח]] בישיבה. | ||
בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום. | בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום. | ||
בשנת הלימודים [[תשע"ב]] התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה. | בשנת הלימודים [[תשע"ב]] התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה. | ||
ב[[כ"ט חשון]] [[תשע"ט]] פרצה שריפה בישיבה, שכילתה מספר מבנים מהמתחם, והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה. | |||
==צוות הישיבה== | ==צוות הישיבה== | ||
גרסה מ־20:14, 28 במרץ 2022
| תומכי תמימים בני ברק | |
|---|---|
 אולם הלימודים בישיבה (אלול תש"ע) | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | תשנ"ה |
| מיקום | רח' ברוט 11 בני ברק |
| מייסד | הרב שלמה רוזנברג |
| ראש הישיבה | הרב בנימין קופרמן |
| מספר תלמידים | 150 |
ישיבת תומכי תמימים בני ברק נוסדה על ידי הרב שלמה רוזנברג בשנת תשנ"ה.
בתחילה הוקמה הישיבה הקטנה ולאחר שנתיים נפתחה הישיבה הגדולה. שתי הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב חנניה יוסף אייזנבך ששימש בתפקידו עד לשנת תשס"ג, אז החליף אותו הרב יוסף יצחק קפלן. בשנת תשס"ה מונה במקום הרב קפלן הרב בנימין קופרמן שמשמש כראש הישיבה עד היום.
היסטוריה
בשנים עברו, כאשר עלתה ההצעה של עסקני חב"ד להקים ישיבת תומכי תמימים בבני ברק, שלל זאת הרבי[1], ורק בשנים מאוחרות יותר על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים, הוקמה הישיבה.
תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין חסידות נדבורנא (ברחוב עזרא). בשנת תשס"ד עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.
ראש הישיבה הראשון היה הרב חנניה יוסף אייזנבך, הרב אייזנבך שימש בתפקידו עד לשנת תשס"ג, אז עבר על פי הוראתו של הרב משה יהודה לייב לנדא לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק.
במקומו מונה הרב יוסף יצחק קפלן, ששימש עד אז כמשגיח בישיבה.
בשנת תשס"ה עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב בנימין קופרמן שמשמש כראש הישיבה עד היום.
בשנת הלימודים תשע"ב התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה.
בכ"ט חשון תשע"ט פרצה שריפה בישיבה, שכילתה מספר מבנים מהמתחם, והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה.
צוות הישיבה
- ראש הישיבה - הרב בנימין קופרמן
- מנהל רוחני - לוי יצחק רוזנברג
- משגיח ראשי ומשפיע ראשי - הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ
- משגיח - הרב מנחם מענדל זלמנוביץ
- הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ
- הרב מרדכי גולדשמיד
- הרב לוי יצחק וילהלם
- הרב ישראל ויינפלד
- הרב נחום הכהן כהן (ר"מ בכיתת תקשורת)
- הרב שמואל גרינוולד
- הרב מנחם מענדל כץ
- הרב יוסף דובער קסטל
- הרב שניאור זלמן דוברוסקין
- הרב אליעזר גולכובסקי
- הרב שמעיה גרינוולד
- הרב מ"מ זלמנוביץ'
- הרב אלחנן קופרמן
- הת' ישראל קופרמן
- הרב שניאור זלמן גולדברג
- הרב יצחק גרינוולד
- הרב יוסף יצחק כ"ץ
- הרב נחום הכהן כהן
- הרב אליעזר גלוכובסקי
- הרב יוסף דובער קסטל
- הרב שניאור זלמן דוברוסקין
- הרב אלחנן קופרמן
- הרב אברהם גרשוני
- הרב שניאור זלמן גולדברג
צוות בעבר
- ר' דוד פלדמן (כפר חב"ד).
- ר' דוד זילברשטרום.
- ר' פנחס שניאור סלפושניק.
- ר' עוזיאל משה אסולין.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיד: "האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?".