אלימלך צוויבל: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם= הרב אלימלך צוויבל | |שם= הרב אלימלך צוויבל | ||
|תמונה=[[קובץ:אלימלך צוויבל.jpg]] | |תמונה=[[קובץ:אלימלך צוויבל.jpg|250px]] | ||
|כינוי=מיילך צוויבל | |כינוי=מיילך צוויבל | ||
|תיאור=[[חוזר]], [[משפיע]] ו[[מחנך]] | |תיאור=[[חוזר]], [[משפיע]] ו[[מחנך]] | ||
|תאריך לידה= [[י"ז אב]] [[תש"א]] | |תאריך לידה= [[י"ז אב]] [[תש"א]] | ||
|מקום לידה= | |מקום לידה= | ||
שורה 20: | שורה 20: | ||
נולד לאביו ר' צבי יעקב צוויבל מחסידי בובוב ב[[י"ז אב]] [[תש"א]], למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] אצל המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וזכה להימנות על תלמידי ה'[[קבוצה]]' הישראלית הראשונה שנסעה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצרו של הרבי ב-[[770]] בשנת [[תשכ"ב]] וקיבל יחד עם שאר חברי הקבוצה יחס מיוחד מהרבי. | נולד לאביו ר' צבי יעקב צוויבל מחסידי בובוב ב[[י"ז אב]] [[תש"א]], למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] אצל המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וזכה להימנות על תלמידי ה'[[קבוצה]]' הישראלית הראשונה שנסעה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצרו של הרבי ב-[[770]] בשנת [[תשכ"ב]] וקיבל יחד עם שאר חברי הקבוצה יחס מיוחד מהרבי. | ||
בזמן לימודיו ב-770 נמנה על חברי ה[[ועד להפצת שיחות]] והיה מה'[[חוזר | בזמן לימודיו ב-770 נמנה על חברי ה[[ועד להפצת שיחות]] והיה מה'[[חוזר]]ים' של תורת הרבי ומאוחר יותר הוא היה מגיה ה"לקוטי שיחות" קודם שנכנסו להגהה אצל הרבי. | ||
כשהגיע לפרקו, הרבי היה מעורב בשידוך שלו ואף כתב{{הערה|1= קובץ זיכרון לשלושים, ליקוט מענות קודש תשכ"ד-תשכ"ו.}} אודותו למדוברת, רעייתו מרת ליבא בת ר' [[שניאור זלמן בלסופסקי]] שהוא "אברך שתורתינו תורת חיים מדברת בשבחו - חסיד, ת"ח, ובעל מידות וכו'". | כשהגיע לפרקו, הרבי היה מעורב בשידוך שלו ואף כתב{{הערה|1= קובץ זיכרון לשלושים, ליקוט מענות קודש תשכ"ד-תשכ"ו.}} אודותו למדוברת, רעייתו מרת ליבא בת ר' [[שניאור זלמן בלסופסקי]] שהוא "אברך שתורתינו תורת חיים מדברת בשבחו - חסיד, ת"ח, ובעל מידות וכו'". | ||
לאחר נישואיו בחורף [[תשכ"ה]], החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים נווארק שלאחר מכן הפכה לישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], והשפעתו האישית על בחורים וידיעותיו הרחבות בחסידות הפכו אותו לדמות בלתי נפרדת מהנוף הישיבתי והוא שימש כ[[משפיע]] ראשי וכ[[ר"מ]] במשך למעלה מיובל שנים. במסגרת תפקידו בישיבה, היה הרוח החיה בהדפסת והפצת קבצי [[הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון]] שזכו לחביבות מיוחדת אצל הרבי{{הערה|1=ראו [http://www.yomanim.com/images/8/81/% | לאחר נישואיו בחורף [[תשכ"ה]], החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים נווארק שלאחר מכן הפכה לישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], והשפעתו האישית על בחורים וידיעותיו הרחבות בחסידות הפכו אותו לדמות בלתי נפרדת מהנוף הישיבתי והוא שימש כ[[משפיע]] ראשי וכ[[ר"מ]] במשך למעלה מיובל שנים. במסגרת תפקידו בישיבה, היה הרוח החיה בהדפסת והפצת קבצי [[הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון]] שזכו לחביבות מיוחדת אצל הרבי{{הערה|1=ראו [http://www.yomanim.com/images/8/81/סקירה_על_הקמת_%22הערות_התמימים_ואנ%22ש%22.pdf סקירה נרחבת בגליון 'התמים': '''האור שבהערות'''], אב תשס"ד.}}. | ||
במקביל לתפקידיו בישיבה, היה בין ראשי הרבנים החב"דיים בארצות הברית, והוא כיהן כחבר וועד הפועל של [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכן פעל במסגרת [[מכון חסידות מבוארת]] וכיהן כחבר צוות ההיגוי והעריכה. | במקביל לתפקידיו בישיבה, היה בין ראשי הרבנים החב"דיים בארצות הברית, והוא כיהן כחבר וועד הפועל של [[ועד רבני ליובאוויטש]], וכן פעל במסגרת [[מכון חסידות מבוארת]] וכיהן כחבר צוות ההיגוי והעריכה. | ||
שורה 58: | שורה 58: | ||
[[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מוריסטון]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מוריסטון]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]] |
גרסה מ־03:03, 22 באוקטובר 2021
הרב אלימלך צוויבל | |
---|---|
[[קובץ:|250px]] חוזר, משפיע ומחנך | |
מיילך צוויבל | |
לידה | י"ז אב תש"א |
פטירה | י"ט חשוון תשע"ז |
מקום פעילות | תומכי תמימים מוריסטון |
רבותיו | הרבי |
הרב אלימלך צוויבל (י"ז אב תש"א, 1941 - י"ט חשון תשע"ז) היה משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, חבר בוועד הפועל של ועד רבני ליובאוויטש, וחבר הועד להפצת שיחות ומערכת מכון חסידות מבוארת. שימש בעברו כחוזר ומניח של תורת הרבי.
תולדות חיים
נולד לאביו ר' צבי יעקב צוויבל מחסידי בובוב בי"ז אב תש"א, למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים לוד אצל המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן וזכה להימנות על תלמידי ה'קבוצה' הישראלית הראשונה שנסעה ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצרו של הרבי ב-770 בשנת תשכ"ב וקיבל יחד עם שאר חברי הקבוצה יחס מיוחד מהרבי.
בזמן לימודיו ב-770 נמנה על חברי הועד להפצת שיחות והיה מה'חוזרים' של תורת הרבי ומאוחר יותר הוא היה מגיה ה"לקוטי שיחות" קודם שנכנסו להגהה אצל הרבי.
כשהגיע לפרקו, הרבי היה מעורב בשידוך שלו ואף כתב[1] אודותו למדוברת, רעייתו מרת ליבא בת ר' שניאור זלמן בלסופסקי שהוא "אברך שתורתינו תורת חיים מדברת בשבחו - חסיד, ת"ח, ובעל מידות וכו'".
לאחר נישואיו בחורף תשכ"ה, החל לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים נווארק שלאחר מכן הפכה לישיבת תומכי תמימים מוריסטון, והשפעתו האישית על בחורים וידיעותיו הרחבות בחסידות הפכו אותו לדמות בלתי נפרדת מהנוף הישיבתי והוא שימש כמשפיע ראשי וכר"מ במשך למעלה מיובל שנים. במסגרת תפקידו בישיבה, היה הרוח החיה בהדפסת והפצת קבצי הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון שזכו לחביבות מיוחדת אצל הרבי[2].
במקביל לתפקידיו בישיבה, היה בין ראשי הרבנים החב"דיים בארצות הברית, והוא כיהן כחבר וועד הפועל של ועד רבני ליובאוויטש, וכן פעל במסגרת מכון חסידות מבוארת וכיהן כחבר צוות ההיגוי והעריכה.
נפטר בפתאומיות בגיל 75 בי"ט חשון תשע"ז.
משפחתו
- בנו, הרב משה צוויבל - קראון הייטס
- בנו, הרב יוסף יצחק צוויבל - קראון הייטס
- בנו, הרב אברהם צוויבל - שליח הרבי במדינת אורוגאן
- בנו, הרב מנחם מענדל צוויבל - שליח הרבי במדינת קאליפורניה
- חתנו, הרב מיכאל גוראריה - שליח הרבי ומו"צ בעיר סידני אוסטרליה
- חתנו, הרב בנציון אסטער - ר"מ בישיבת אור אלחנן חב"ד
- חתנו, הרב מנחם מענדל גולדברג - חבר הנהלת ישיבת תו"ת מאריסטאון
קישורים חיצוניים
- תולדות חייו על אתר anash.org
- אברהם רייניץ, הרגשתי שאני והרבי ביחד מאמר זכרון בתוך שבועון בית משיח כ"ד חשון תשע"ז
- מערכת שטורעם, שבעה סיפורים מהרב צוויבל - באתר שטורעם
- מיוחד בדרא ● בקיאות והעמקה בכל חלקי הנגלה והחסידות - באתר ג' סיוון תשע"ו
- קובץ זכרון, במלאת שלושים לפטירתו של הרב צוויבל
- "Interview With Expert on Jewish Philosophy and Mysticism"
- קובץ זיכרון לרגל יום היארצייט הראשון
הערות שוליים
- ↑ קובץ זיכרון לשלושים, ליקוט מענות קודש תשכ"ד-תשכ"ו.
- ↑ ראו סקירה נרחבת בגליון 'התמים': האור שבהערות, אב תשס"ד.