בית הר"מ נחלת הר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ח]], נפתח במקביל במתחם הישיבה, תכנית לימוד לתלמידי ישיבה קטנה. החל פסקו הלימודים לתלמידי ישיבה גדולה במקום והישיבה משמשת כישיבה קטנה בלבד. | בחודש [[אלול]] [[תשמ"ח]], נפתח במקביל במתחם הישיבה, תכנית לימוד לתלמידי ישיבה קטנה. החל פסקו הלימודים לתלמידי ישיבה גדולה במקום והישיבה משמשת כישיבה קטנה בלבד. | ||
במתחם | במתחם לא פועל מקום לשינה עבור התלמידים, ואלו הולכים לאכול וללון בביתם{{הערה| להעיר כי ביחידות לתלמידי הישיבות והתלמידים השלוחים שיחיו (התוועדויות תשמ"ט ח"א ע' 287), אומר הרבי שמ"ש שצ"ל "הוי גולה למקום תורה", שייך גם למי שלומד בישיבה שנמצאת בעיר שהוריו דרים, והוא אוכל ויושן בביתם. יעויי"ש.}}. | ||
נכון לשנת [[תשפ"א]], לומדים בישיבה כ-60 בחורים. | נכון לשנת [[תשפ"א]], לומדים בישיבה כ-60 בחורים. | ||
גרסה מ־01:18, 2 באפריל 2021
ישיבת בית הר"מ הינה ישיבה קטנה השוכנת במרכז נחלת הר חב"ד. בין השנים תשמ"ד-תשמ"ז שמשמה הישיבה כמכינה לישיבה גדול.
זכתה הישיבה, והיא מעוטרת בתואר המפואר "בנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".
היסטוריה
בין השנים תשמ"ד-תשמ"ז היוותה הישיבה כ"מכינה" לישיבה גדולה בראשות הרב בנימין זאב סגל, והרב מאיר צבי גרוזמן, המשגיח בישיבה היה הרב אליהו וילהלם. המשפיע בישיבה היה הרב שלמה זלמן לנדא והרב יוסף יצחק גנזבורג שימש כר"מ בנגלה. הישיבה הייתה שייכת לרשת ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש בהנהלת הרב אפרים וולף.
לאחר תקופה התמזגה הישיבה עם ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד בסוף שנת תשמ"ט.
בחודש אלול תשמ"ח, נפתח במקביל במתחם הישיבה, תכנית לימוד לתלמידי ישיבה קטנה. החל פסקו הלימודים לתלמידי ישיבה גדולה במקום והישיבה משמשת כישיבה קטנה בלבד.
במתחם לא פועל מקום לשינה עבור התלמידים, ואלו הולכים לאכול וללון בביתם[1].
נכון לשנת תשפ"א, לומדים בישיבה כ-60 בחורים.
הנהלת הישיבה
- ראש הישיבה - הרב שלום בער כהן
- מנהל רוחני - הרב נתן וולף
- משגיח - הרב יששכר דב וולף
- משפיע - הרב יוסף יצחק גנזבורג
- ר"מ - הרב אברהם פלדמן
- ר"מ ומשגיח - הרב אבינועם ניסים תעיזי
- משפיע - הרב ישראל שלום גולדיאן
- ר"מ - בחסידות הרב אברהם אלטער הבר
- ר"מ - בחסידות הרב שמואל כהן
- ↑ להעיר כי ביחידות לתלמידי הישיבות והתלמידים השלוחים שיחיו (התוועדויות תשמ"ט ח"א ע' 287), אומר הרבי שמ"ש שצ"ל "הוי גולה למקום תורה", שייך גם למי שלומד בישיבה שנמצאת בעיר שהוריו דרים, והוא אוכל ויושן בביתם. יעויי"ש.