התפילה ב-770

תפילה בכינוס השלוחים תש"פ. צילום א' מחב"ד.

סדרי התפילה ב-770 נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת התפילה ברוב בתי הכנסת החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.

מעלת התפילות במקום

תפלת שחרית בחודש תשרי תש"פ, "במנין של הרבי". צילום: א' מחב"ד.

התפילה בחסידות חב"ד בכלל הינה חוט השדרה של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד 770 במיוחד.

כשנכנס אדמו"ר הריי"צ בפעם הראשונה ל-770, דבר ראשון נכנס לבית הכנסת הזאל הקטן ואמר: יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם פנימיות, עם עבודה אמתית פנימית ותענוג). באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ולעבודת התפילה בדרך חסידות חב"ד. הרבי מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא נשמה כללית שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל), לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים".

770 הוא בית הכנסת של הרבי בעשר שנים האחרונות של דור הששי ובדור השביעי, מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי החסידים בעבר הוא "בית המקדש שלנו" בזמן הגלות. וכמו שביאר הרבי בארוכה בקונטרס בית רבינו שבבבל.

בשל כך, הרבי ייחס להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל.

מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מכ"ד תשרי תש"ח לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.

סדר התפילה ב-770

סדר התפילה בבית הכנסת 770 התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי גבאי בית הכנסת 770, ובעלי התפילה.

במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה בעלי תפילה מפורסמים מהם בשבתות ומהם בחגים ובימים נוראים.

ההנהגה בתפלות ב-770 נעתקת לקהילות רבות חב"ד ולבתי חב"ד ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין זאת הרבי לטובה.

להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפילתם מהווה חלק מההווי בבית חיינו.

החל מי"א ניסן תשל"ב נהוג שבשעה שהרבי נכנס ויוצא מתפילה הקהל מנגן בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה.

השתתפות הרבי בתפילות

הרבי, תשמ"ה. יוצא לזאל הקטן לשמוע את קריאת התורה בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה

הרבי הריי"צ בשל מצבו הבריאותי מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב770 והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו בדירתו. כאשר היה מגיע להתפלל בזאל הקטן היה יושב סמוך לארון הקודש מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע.

עד תשמ"ח התפלל הרבי בציבור בימי חול בעיקר תפלות מנחה ערבית ובימי הקריאה היה מגיע מקריאת התורה עד סיום התפילה.

בשבת ויום טוב על תשמ"ח התפלל מנחה בערב שבת בזאל הקטן, קבלת שבת ושחרית בזאל הגדול, מנחה כאשר היה התוועדות היית התפילה בזאל הגדול, כאשר לא היית התוועדות בזאל הקטן. ערבית מוצאי שבת בזאל הקטן.

בימי החול בשנים בהם התפלל הרבי בזאל הקטן את תפילות מנחה וערבית, היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם בקריאת התורה שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. בשבתות וימים טובים נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן.

כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל הזאל הגדול, הרבי החל להתפלל שם את תפילות השבתות, הימים טובים והצומות, בעוד שאת התפילות בימי החול ובמוצאי שבת המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן.

בעיתים מסויימים עשו לרבי מבנין מיוחד בגן עדן התחתון, במיוחד לאחר כ"ז אדר תשנ"ב.

מקום הרבי בתפילה

המקום של הרבי, כסלו תש"פ.

מקומם הקבוע של רבותינו נשיאינו בבית הכנסת הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת^{[דרוש מקור: לעיין בספר התולדות אדהרש"ב שם מספר אדמו"ר הריי"צ על השינוי בתרנ"ד, וכן בשיחות הרבי (להוסיף המראה מקום.)]}.

בשנת תשמ"ח בשנת האבילות על הרבנית חיה מושקא התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב פרזידנט 1304. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן).

בעקבות פטירת הרבנית החל הרבי ללהתוועד מדי שבת בשעה אחת וחצי. בסיום ההתוועדות היה הרבי מתפלל את תפילת מנחה על בימת ההתוועדיות.

במשך השנים לא היה מקומו של הרבי בזאל הגדול מוגבה, למעט חודש תשרי, וכאשר התפלל הרבי בזאל הגדול באופן חריג נפרש על מקומו שטיח. עם תחילת שנת תש"נ והתקבעות הנוהג לפיו הרבי מתפלל בזאל הגדול, הועמדה בימה קבועה על מקומו של הרבי.

הרבי עובר לפני העמוד

בשנת האבילות אחרי פטירת אביו הרב לוי יצחק שניאורסון בכ' מנחם אב תש"ד התפלל הרבי לפני העמוד וקרא בתורה במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן.

בשנת האבלות אחרי אמו הרבנית חנה, התפלל הרבי לפני העמוד ביומיים-שלמה של "השבעה" בביתה ב-1418 פרזדינט, וכל השנה התפלל לפני העמוד ב-770.

בשנת תשמ"ח בשנת האבילות על הרבנית חיה מושקא התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב פרזידנט 1304. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן).

ימים שהרבי עובר לפני העמוד:

ו' תשרי: יום ההילולא של הרבנית חנה.

יו"ד שבט: יום ההילולא של הרבי הריי"צ.

כ"ב שבט: יום ההילולא של הרבנית חי'ה מושקא

כ' מנחם אב: יום ההילולא של אביו הרב לוי יצחק

בימים שהרבי עבר לפני התיבה בדרך כלל מפני ריבוי הקהל התפלל בזאל הגדול.

אמירת קדיש

ימים שהרבי נוהג לומר קדיש:

ערב ר"ה אחרי סבו הרב מאיר שלמה יאנובסקי.

יום ב' דר"ה אחרי גשתו הרבנית שיינא וגיסו הרב מנחם מענדל אורנשטיין.

י"ג אייר, יום הילולא של אחיו ר' ישראל ארי'ה ליב.

הזכות להתפלל במחיצת הרבי

בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות^{[דרוש מקור]}, דוגמא להשפעה באופן של סובב כאשר נמצאים במחיצת צדיק בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה.

מספרים שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות באמונה, אמר לו הרבי תבוא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות.

מנהג 770

בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג בית הכנסת של הרבי. הדבר קיבל גיבוי מהרבי מספר פעמים, ואף במכתב קרא להנהגה זו "נקודת ההתקשרות לרבותינו נשיאינו" והוסיף ש"שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר":

כאשר מספר חסידי חב"ד בירושלים, ראו לנכון לנהוג לשנות מנהג בהגבהת התורה שהיה נהוג עד אז למנהג בית הכנסת של הרבי, הרב שלמה יוסף זוין לא ראה נכונה את השינוי ממנהג המקום, וכתב על כך לרבי, הרבי השיב לו במכתב מיוחד:

במ"ש אודות מנהגי הגבה וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם לאה"ק ת"ו. אבל הבעיא עתה - האם יש לנגוע בנקודת ההתקשרות של מי שהוא לרבותינו נשיאינו, אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.

ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל (סוכה לב סוף ע"ב) מהדר כו' הואיל דנפיק מפומי' - אף שבודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהי' דוקא תרי וחד, אלא רק
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דנפק מפומי', ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכש"כ בנדו"ד, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמרז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהי' ה"ז מחליש העמדה שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

תפלה בימי חול

תפילת מנחה ב-770, תמוז תש"פ. צילום: א' מחב"ד.

הרבי מתפלל במנין שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מהחסידים והתמימים בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא המנין של הרבי. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.

• תפלת שחרית מתקיימת בשעה 10 בבוקר.

בתחילת התפילה מנגנים "שיבנה בית המקדש", בימי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון ב"שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ו"אך צדיקים".

לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן השיעור היומי בתהלים.

לאחר מכן מוכרז פתגם ההיום יום היומי, וקטע בעניני גאולה ומשיח.

בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.

• תפילת מנחה מתקיימת בשעה 3:15.

בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.

• תפילת ערבית מתקיימת בחורף בשעה 6:45 , ובקיץ בשעה 9:30.

בימי תענית בה"ב, התפילה מתקיימת בסוף הצום.

תפילת שבת

בערב שבת נהג הרבי להתפלל בזאל הקטן, במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות לזאל הגדול.

קבלת שבת

קבלת שבת בדרך כלל מתחיל כ25-29 דקות לאחר השקיעה.

הרב שלמה לייב אברמוביץ, בשנת ? שאל את הרבי רשות לנגן בלכה דודי, והתחיל בניגון השלם שאח"כ שחציו השני חובר למילות הכרזת יחי,

לעיתים הרבי עודד את השירה בתנועות בידו הקדושה.

כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות יחי אחר לכה דודי.

ביציאה מתפילת השבת הרבי נוהג לומר לגבאים גוט שבת.

שחרית ומוסף

התפילה מתחילה בשעה 10, לבד משבת מברכים שאמירת תהלים מתחילה ב 8:30 והתפילה ב 10:30

נוהגים לנגן ב:

• האדרת והאמונה, על פי בקשת ר' זלמן יפה מהרבי
• א-ל אדון.
• בקדושה בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"
• בקדושה בתפילת מוסף בקטע המתחיל "הוא אלוקינו", מנגנים את ניגון הוא אלוקינו.

אחרי קריאת התורה (בשבת מברכים אחרי ברכת החודש), מכריז הגבאי את פתגם היום יום של אותו היום.

תפילת המנחה

התפילה מתחילה 35/39 דקות קודם השקיעה.

בשבתות הקיץ מיד אחרי התפילה אומרים פרקי אבות, הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.

לאחר התפילה מתקיים סדר ניגונים ולאחריו חזרת דא"ח עד זמן צאת השבת, שאז מתפללים ערבית.

בעלי תפילה

• הרב שמעון הרץ, בליל שבת ולפעמים בשחרית של שבת
• הרב נחום קפלינסקי, בעיקר בתפילת מנחה בשבת.
• הרב מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס) ו"בתפילת גשם" ו"בתפילת טל".
• הרב שלמה לייב אברמוביץ, קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את המנגינה של יחי אדוננו שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט).
• הרב לוי גאייר

בימים נוראים

בהנהגת הרבי, כל תפילה בימים הנוראים מתחילה בניגון "אבינו מלכנו". לבד אם חל בשבת.

קודם תפילה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.

בעלי תפילה בימים נוראים

• הרב שניאור זלמן דוכמן

• הרב יוסף וינברג, במיוחד במוצאי שבת סליחות, ובימים נוראים

• הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן

• הרב מרדכי צבי ברקוביץ

• הרב אלעזר קעניג, בתשרי בשנות הסמ"ך והעיינ'ס

• הרב שמואל זלמנוב

חיבר את מנגנת ניגון ר' לוי יצחק אביו של הרבי, עם פיוט היום תאמצנו

• הרב משה לברטוב

• הרב מרדכי דב טלישבסקי

• הרב משה טלישבסקי, היה מתפלל בשבתות

ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך בתפילה היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.

• הרב אליהו איידלמן

הרב איידלמן הינו מלמד תשב"ר בחינוך על טהרת הקודש אהלי תורה. בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מה"ימים נוראים" תשע"ט נאות לבקשת הגבאים להתפלל גם "בימים נוראים".

• הרב יעקב הרצוג.

מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ביום כיפור.

• הרב אהרן לאשק, בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך.

בשמני עצרת שמחת תורה

בליל שמיני עצרת אחר התפילה נוהג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות קידוש ולהתוועד כהכנה להקפות.

סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים אתה הראת.

מנהגים שונים במהלך שמחת תורה:

• כשפותחים הארון נוהגים לנגן את "ניגון אנא עבדא".

בעלי תפילה

• הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, שמחת תורה היה מתפלל בעמוד היה לו יארצייט
• הרב ישראל דוכמן (בן ר' זלמן), שמחת תורה

קריאת התורה

ערך מורחב – ספרי תורה ב-770

בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו וספר תורה של הרבי. ועוד.

סדר ברכת כהנים בבית הכנסת

המנהג בבית המדרש שהכהנים נושאים כפיים באופן אותו כותב אדמו"ר הזקן בסידורו "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכיפורים".

בשעת נשיאת כפיים נהג הרבי לרדת מבימת התפלה שלו, והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את הציבור.

הכהנים יורדים לאחר הקדיש שלם, הרבי נוהג לומר להם "ישר כח כהן".

מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד בארץ הקודש, שבה נוהגים לישא כפיים בכל שבת, אך חלק מקהילות חב"ד נוהגים רק ביום טוב כפי המנהג ב-770.

חשיבות נשיאת כפיים ב-770

במכתב מיום כ"ה תשרי תש"ח, כותב הרב לר' יעקב הכהן כץ שאף שמצות נשיאת כפיים היא בבית כנסת במקומו של הכהן, הנה המשנה מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים בבית המקדש שהיא נעלית
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין באין ערוך מאשר נשיאת כפיים "במדינה", מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת ביטול גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך אור אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת הגלות כאשר חסיד מגיע לבית המדרש של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים בבית מדרש אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה.

קישורים חיצוניים

• ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, ראש השנה תשע"ז