תומכי תמימים קווינס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 25: שורה 25:
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה ממוקמת בעיר וועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה ממוקמת בעיר וועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.


בנין [[בית הכנסת]] נבנה בשנת [[תרע"ו]] (1916), ושימש במשך שנים כמקום תפילה ללמעלה מאלף מתפללים, אך במשך השנים הקהילה הלכה והתדלדלה, ורבים מיהודי הקהילה נטשו את המקום, ומלבד מנין מצומצם עמד [[בית הכנסת]] שומם וריק. בשנת [[תשס"ו]] הועברה הבעלות על המקום לידי ר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש שבברוקלין, אבל הישיבה לא החזיקה זמן רב.
בנין [[בית הכנסת]] נבנה בשנת [[תרע"ו]] (1916), ושימש במשך שנים כמקום תפילה ללמעלה מאלף מתפללים, אך במשך השנים הקהילה הלכה והתדלדלה, ורבים מיהודי הקהילה נטשו את המקום, ומלבד מנין מצומצם עמד [[בית הכנסת]] שומם וריק. בשנת [[תשס"ו]] נחתם חוזה על המקום עם ר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש שבברוקלין, אחרי כמה שנים פרצה שריפה בבנין הישיבה ואנשי המקום לא נתנו להם להמשיך שם.


כאשר נוסדה המתיבתא בחודש [[אלול]] [[תש"ע]] התקיימו הלימודים בבית הכנסת העתיק. ובמשך הזמן עבר הבנין שיפוץ נרחב, וכן נבנה במקום [[מקווה|מקווה טהרה]] מפואר.
כאשר נוסדה המתיבתא בחודש [[אלול]] [[תש"ע]] התקיימו הלימודים בבית הכנסת העתיק. ובמשך הזמן עבר הבנין שיפוץ נרחב, וכן נבנה במקום [[מקווה|מקווה טהרה]] מפואר.

גרסה מ־05:46, 23 ביולי 2017

תומכי תמימים קווינס
[[קובץ:|250px]]
בנין הישיבה
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד חודש אלול תש"ע
מיקום קווינס, ניו יורק
מייסד הרב מנחם מנדל הנדל
ראש הישיבה הרב מנחם מענדל שארף
מנהל גשמי הרב מנחם מענדל ברוך
מספר תלמידים 80
קובץ הערות לאפשה לה
בנין הישיבה בקווינס

תומכי תמימים קווינס נוסדה בחודש אלול תש"ע, ונכון לשנת תשע"ג מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

וועסט ניו יארק, ניו ג'רזי

מבנה הישיבה בוועסט ניו יארק

הישיבה נוסדה באלול תש"ע תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה ממוקמת בעיר וועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מקראון הייטס), בבית כנסת עתיק וגדול.

בנין בית הכנסת נבנה בשנת תרע"ו (1916), ושימש במשך שנים כמקום תפילה ללמעלה מאלף מתפללים, אך במשך השנים הקהילה הלכה והתדלדלה, ורבים מיהודי הקהילה נטשו את המקום, ומלבד מנין מצומצם עמד בית הכנסת שומם וריק. בשנת תשס"ו נחתם חוזה על המקום עם ר' שניאור זלמן הרצל שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש שבברוקלין, אחרי כמה שנים פרצה שריפה בבנין הישיבה ואנשי המקום לא נתנו להם להמשיך שם.

כאשר נוסדה המתיבתא בחודש אלול תש"ע התקיימו הלימודים בבית הכנסת העתיק. ובמשך הזמן עבר הבנין שיפוץ נרחב, וכן נבנה במקום מקווה טהרה מפואר.

הישיבה נפתחה עם שיעור אחד בלבד, אך עם השנים הלכה והתפתחה, עד שבשנת תשע"ג הגיע מספר התלמידים בישיבה למעל ל-60 תלמידים. רוב התלמידים בישיבה, הינם בוגרי התלמוד תורה 'אור מנחם קראון הייטס'.

קווינס

הרב יצחק שפרינגר נושא דברים בטקס חנוכת הבית לבנין החדש. ראש הישיבה, הרב מנחם מענדל שארף עומד בצד שמאל

לקראת שנת הלימודים תשע"ב הצליחו מנהלי הישיבה לאתר בנין שהתאים יותר לצרכי הישיבה בקווינס שבניו יורק, והישיבה עברה למקומה החדש. הבנין ששימש בעבר את ישיבת "חפץ חיים", וענה במדוייק על צרכי הישיבה כיון שהוא כולל זאל מרווח, כיתות לימוד, חדר אוכל, מקווה פנימיה וחדר אוצר הספרים. (את עלות השיפוצים לקח על עצמו הנגיד ר' יוסי פופאק).

בה' אלול תשע"א התקיימה חנוכת הבית של מבנה הישיבה החדש, במעמד הרבנים חברי הבית דין צדק קראון הייטס, הרב אהרן יעקב שווי והרב יוסף ישעיה ברוין, חברי הוועד הרוחני של הישיבה, השלוחים לאזור הרב אהרן חן והרב אלי בלוך. בסמיכות לזמן זה קיבלה הנהלת הישביה אישור מהנהלת תומכי תמימים המרכזית 770 שהישיבה תהיה סניף של רשת ישיבות תומכי תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשע"ד הכריזה הנהלת הישיבה על פתיחת ישיבה גדולה, בסיגייט (ברוקלין), ובשנת הלימודים תשע"ה עברה הישיבה למשכנה הקבוע בהרי הפוקונוס שבפנסליבניה.

צוות הישיבה

תמונת מחזור של הישיבה, בשנה השניה

התלמידים השלוחים בישיבה

  • תשע"א: הת' מנחם מנדל נאטיק, הת' לו"י ליבעראוו, הת' מענדל לוין, והת' יוסי נדלר.
  • תשע"ב: הת' לו"י ליבעראוו, הת' מענדל לוין, הת' יענקל סאמיועלס, הת' דובער שארף, הת' יואל הורוויץ, והת' מנחם מנדל טלעשבסקי.
  • תשע"ג: הת' אברהם משה דייס, והת' שלום דובער נימני.
  • תשע"ד: הת' יעקב ווילאנסקי, הת' גבריאל אברהם שווי, הת' אייזיק טוריק, הת' שמחה קארפ, הת' מנחם מענדל הכהן בארנשטיין, הת' לוי פאול, הת' אברהם משה דייס, והת'יואל וואגל.
  • תשע"ה:הת' יעקב ווילאנסקי, הת' גבריאל אברהם שווי, הת' שמחה קארפ, הת'יואל וואגל, הת' אליהו לנדא, הת' ישראל קאגאן, הת' שמואל סג"ל, הת' מענדל גינסבערג, והת' מנחם מענדל רייצעס.
  • תשע"ו:הת' שמאי איידעלמאן, הת' מנחם מענדל אלקיים,הת' מענדל גינסבערג, הת' מנחם מענדל הלוי (הלוי),הת' יאיר גאולה כהן הכהן הת' אליהו שמעון סג"ל לנדא, הת' מנחם מענדל קאגן, והת' מנחם מענדל רייצעס.

הוצאה לאור

בישיבה פועלת מערכת הערות, והיא מוציאה לאור מזמן לזמן קובץ בשם לאפשה לה - על שם קריאתו הידועה של הרבי שעל כל יהודי מוטל החיוב "לאפשה לה", כלומר, לחדש בתורה.

הקבצים שיצאו לאור: ג' תמוז תשע"בתשרי תשע"ג • י"א ניסן תשע"גועוד ועוד...

כמו כן הישיבה מוציאה מידי חודש (לערך) קובץ בעניני גאולה ומשיח, הקובץ נערך במתכונת של שיעורים, בשנת תשע"ג כתב וערך את הקובץ הת' אלחנן דוב גרליק.

קישורים חיצוניים