תהלים ד'

תהלים ד' לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד
א: לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד. ב: בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱ-לֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי. ג: בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה. ד: וּדְעוּ כִּי הִפְלָה ה' חָסִיד לוֹ ה' יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו. ה: רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה. ו: זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל ה'. ז: רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה'. ח: נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ. ט: בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה ה' לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי.

תהלים ד' הוא המזמור הרביעי בתהלים. מזמור זה כולל תחינה של אדם המושמץ ונרדף ללא עוול בכפו הנמצא במצוקה מתמדת. בספר התהילים זהו המזמור הראשון המתחיל בנגינה.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הרביעית ביום ההולדת ה-3, ועד ליום ההולדת ה-4.

תוכן

בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "מוסר לאדם שלא ילבין פני חבירו ושלא יאמר רכילות ולשון הרע ושלא יקבלנו. ולא יקנא אם רואה שהרשעים מצליחים בעולם הזה, רק ישמח ויאמר אם למכעיסיו כך וכו'".

בתפילה

• לפי חלק מהנוסחאות, פסוק ה' נאמר שלוש פעמים, כחלק מקריאת שמע שעל המיטה.
• לפי מנהג חב"ד, לאחר תפילת ערבית של ליל יום כיפור נוהגים לומר את ארבעת הפרקים הראשונים שבתהילים כסגולה להינצל מטומאת קרי, ועל פי קבלה יש לכוון בשעת קריאת שם ה' במזמורים אלו כאילו הוא מנוקד בניקוד של המילה 'ברית'.

בתורת החסידות

• רגזו ואל תחטאו - חז"ל לומדים מפסוק זה שאדם צריך 'להרגיז יצר טוב על יצר הרע', כאשר יש 'רגזו' - אזי יהיה 'ואל תחטאו', ועם זאת, לא כל אדם בדרגת צדיק (התקשרות באלוקות שלמעלה מהכוחות הפרטיים) שיכול לשלוט על היצר הרע, ולכן הגמרא שם אומרת 'אי אזיל מוטב' אבל אם לא - צריך להוסיף ולהתעסק בלימוד התורה (שכל) שתציל אותו שזוהי דרגת הבינוני, ומי שגם זה לא מועיל לו, עבודתו היא העבודה בקריאת שמע (מידות), ומי שאפילו זה לא מועיל לו, 'יזכיר לו יום המיתה', הדרגה הנמוכה של יראה תתאה בלבד.
• אמרו בלבבכם על משכבכם - בהלכה מופיע שמי שלא יכול לכוון כראוי, שיתפלל אפילו על מיטתו, ומכך מוכח שעיקר התפילה היא תפילת לחש, כוונת ומחשבת הלב מתוך ביטול מוחלט, שמציאות המתפלל אינה נרגשת כלל עד שאפילו הוא עצמו אינו שומע את קולו, וזהו התוכן של כל התפילה.

בנגינה החב"דית

ערך מורחב – זבחו זבחי צדק

על המילים "זבחו זבחי צדק ובטחו אל ה', רבים אומרים לי מי יראנו טוב", ישנו ניגון חבד"י בלחן של החסיד ר' שמואל זלמנוב, ניגון שי"ח בספר הניגונים.

קישורים חיצוניים

• צילום הפרק בתהילים 'אוהל יוסף יצחק'