תהלים קי"ג

תהלים קי"ג הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה'
א: הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'. ב: יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. ג: מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'. ד: רָם עַל כָּל גּוֹיִם ה' עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ. ה: מִי כַּה' אֱ-לֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת. ו: הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. ז: מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן. ח: לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ. ט: מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ יָ-הּ.

תהלים קי"ג הוא המזמור ה-113 בספר תהילים, והוא המזמור הפותח את תפילת הלל.

תוכן המזמור

בכותרת המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק נאמר: "בו יסופר נפלאות מיציאת מצרים".

המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה 'הַלְלוּ-יָהּ', והוא המזמור הפותח את תפילת הלל. את פסוק ב' נוהגים לומר כמענה לקריאה לזימון בברכת המזון, ופסוקים ב-ד נכללים בנוסח התפילה באמירת פסוקי דזמרה.

בחסידות

• כללות שיעור התהילים – מזמור זה פותח את שיעור התהילים היומי כפי שנחלק לימי החודש, לתאריך כ"ד בחודש. שיעור זה כולל את כל מזמורי התהילים הנכללים באמירת הלל, ולא רק 'חצי הלל' אלא הלל שלם, ומכך ניתן ללמוד הוראה שיהודי צריך להודות לה' בכל רגע, על עצם הזכות שיש לו לבצע את השליחות האלוקית 'לעשות לו יתברך דירה בתחתונים'.
• יהי שם ה' מבורך – לשון הפסוק הוא בכתיב חסר דווקא, ובזוהר מסופר שהראו בחלום לרבי יצחק כפתורא שהוא לשון 'מב' – ענין של קושי ודין, שם מ"ב של אנא בכח, נעשה 'רך' – שמורה על המתקת הדינים, וזהו הענין גם בכללות עבודת השם, שהמניעות והעיכובים שיש לאדם בעבודתו, אינם בשביל ההסתר עצמו, אלא כדי שהאדם יתגבר עליהם ויגלה את האלוקות, וזהו הקשר לחלום שבשעת השינה שמחבר ב' הופכים יחד, כך גם הענין של 'מברך' הוא לחבר את הדין והחסד, את ההעלם והגילוי גם יחד.
• רם על כל גוים ה' על השמים כבודו – הטעות של אומות העולם היא שהקב"ה כל כך מרומם, שהעיסוק בעניני התחתונים היא 'השפלה' כלפיו, ולכן רק על השמים כבודו, ואילו בעולם כאן למטה – הוא לא שורה. אך האמת היא שהתהוות הבריאה כולה אינה באופן של עילה ועלול אלא באופן של יש מאין, ואין כלפיו הבדל בין השמים ובין הארץ, ולכן מסיים הפסוק "המשפילי לראות בשמים ובארץ", שכלפיו יתברך השמים והארץ בהשוואה אחת בבחינת השפלה לגביו.
• מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון – אביון הוא במדריגה תחתונה יותר מ'דל', שתאב לכל דבר, ולכן ביחס לדל נאמר 'עפר' וביחס לאביון נאמר 'אשפות', וכדי לזכות שהקב"ה ירומם את האדם צריך גם הוא לנהוג באותה מידה, להשפיע לא רק למי שהוא בבחינת דל, אלא לתמוך ולסייע גם למי שהוא בבחינת אביון.
• אם הבנים שמחה – הבינה היא ה'אמא' של המידות, כי היא המקור להם, וכל בחינות החדווה והשמחה בעולמות תלויים בה. ובלשון הזוהר נאמר על כך "כל חידו וכל חדווה", כי עוסק הן בחדווה שמצד החסדים והן בחדווה שמצד הגבורות, וההוראה מכך בעבודת השם שצריכה להיות שמחה בכל המצבים, גם במצב של חסדים וגם במצב של גבורות, ועל ידי זה מבטלים גם את הענינים שמצד הגבורות.

בניגוני חב"ד

ערך מורחב – יהי שם ה'

לקראת יום הולדתו ה-112 של הרבי בי"א ניסן ה'תשע"ד, הולחנו מספר ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים את הניגון שהולחן על ידי ר' אהרן בלסופסקי על המילים "יהי שם ה'".

לקריאה נוספת

• תהלים עם פירוש תהלות מנחם, חלק ה' עמוד נו

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק