תהלים קי"ב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תהילים קי"ב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהלים קי"ב
הַלְלוּ יָ-הּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה'

א: הַלְלוּ יָ-הּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד.

ב: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ.

ג: הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.

ד: זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק.

ה: טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט.

ו: כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק.

ז: מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה'.

ח: סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו.

ט: פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד.

י: רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.

תהלים קי"ב הוא המזמור ה-112 בספר תהילים.

תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכותרת המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק נאמר: "גם זה המזמור נאמר בא"ב, בכל פסוק שני אותיות ובשני אחרונים שלוש, ומספר על מידות טובות שיבור לו אדם והיאך יתן צדקה, ושכרו – שלא יצטרך לבריות". רש"י בביאורו על פרק קי"א מציין על הקשר שבין שני המזמורים[1], והחילוק ביניהם שמזמור זה מספר בשבחו של צדיק, ואילו מזמור קי"א מדבר בשבחו של הקב"ה.

המזמור בנוי מעשרה פסוקים המסודרים באקרוסטיכון של אותיות האל"ף בי"ת, והלשון שלו מזכירה לשונות דומים הנאמרים בפרק א' של ספר משלי.

המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה 'הַלְלוּ-יָהּ'.[2]


בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • דור ישרים יבורך – הדרך לזכות בדור ישרים יבורך הוא על ידי שמחדירים בתלמידים ובילדים את ההרגשה שהתורה היא 'דבר השם', את קדושת התורה, וניצול כל רגע פנוי ללימוד התורה ובמיוחד הקדשת השעות הראשונות ללימודי קודש בלבד[3], ודבר זה הוא בעיקר בידי נשי ישראל[4].
  • 'גיבור בארץ יהיה זרעו – הגבורה המוזכרת כאן היא מעין 'גבורות גשמים', שהוא ענין גבורה שבחסד, לחלק את השפע לחלקים רבים שהמקבל יקבל אותה כראוי, וזהו הקשר להמשך הפסוק 'דור ישרים יבורך', שסדר ההשפעה אליהם צריך להיות דווקא במידה לפי ערך המקבל, ועל ידי זה זוכים ל'דור ישרים יבורך'[5].
  • וצדקתנו עומדת לעד – חז"ל מפרשים פסוק זה על מי שקונה ספרים ומשאילם לאחרים, ויש בזה נפקא מינה להלכה, לפי שיטת אדמו"ר הזקן שמעשר כספים אינו מן התורה, וממילא אפשר להשתמש בזה גם עבור הדפסת ספרים, אך למעשה הבהרה זו מיותרת כיון שכל הנתינה צריכה להיות בשמחה, לא צריך בזה שום הגבלה, ובפרט שבצדקה תלויה הגאולה[6].
  • פיזר נתן לאביונים – על ידי הפיזור לצדקה, ההמשכה מגיעה למטה ביותר, עד שמתוסף אצל האדם לא רק מ'עץ החיים', אלא גם מ'אילן המוות', היות שזדונות נעשים כזכויות, וזה מה שכתוב 'יש מפזר ונוסף עוד', שמתווסף לו לא רק מהקדושה, אלא אפילו מהצד של היפך הקדושה[7].

בניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ניגון אשרי איש (י"א ניסן)

לקראת יום הולדתו ה-111 של הרבי בי"א ניסן ה'תשע"ג, הולחנו מספר ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים את הניגון שהולחן על ידי ר' בערל פאשטער (בפעם השניה ברצף, לאחר שגם בשנה הקודמת נבחר הניגון שלו) על המילים "אשרי איש ירא את ה'".

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תהלים עם פירוש תהלות מנחם, חלק ה' עמוד מה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הסתרהמזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ

הערות שוליים

  1. שניהם כוללים עשרה פסוקים, שניהם בנויים מאקרוסטיכון ויש להם את אותה פתיחה.
  2. עשרת המזמורים: תהילים ק"ו, קי"א, קי"ב, קי"ג, קל"ה, קמ"ו, קמ"ז, קמ"ח, קמ"ט, ק"נ
  3. משיחת חג הפורים ה'תשט"ז.
  4. שיחת י"ט כסלו התשכ"א.
  5. משיחות יום ב' דחג הסוכות ה'תשכ"ג.
  6. משיחת ח"י אלול ה'תשכ"ב.
  7. ד"ה רני ושמחי ה'תשכ"ז. לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 302. ד"ה פזר נתן לאביונים ה'תשח"י. שיחת שבת פרשת וישב ה'תשח"י.
משובים קודמים
משוב על הערך