תהלים כ"ב
לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד
|
---|
א: לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד: |
"לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד" הוא המשפט הפותח בפרק כ"ב שבתהלים, מזמור שהתוכן שלו עוסק בקינה ותפילה על הצרות ובהבטחה שכאשר תבוא הישועה יהיה אפשר להודות לה' ולקיים את הנדרים. נוהגים לכלול פסוקים מתוך המזמור כחלק מתפילת שחרית בפסוקי דזמרה לאחר שירת הים ובקטע 'ובא לציון'. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לומר מזמור זה בפורים.
על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה יחד עם פרקים כ' וס"ט[1], והוא נמנה גם עם קבוצת המזמורים שנוהגים לומר בשעה שאשה כורעת ללדת[2].
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הכ"ב ביום ההולדת ה-21, ועד ליום ההולדת ה-22.
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "יתפלל כל יחיד אל אריכת הגלות מעגמת הלב, מה שהיינו מקדם במעלה עליונה ועכשיו בשפלות, ולנדור נדרים[3] בצרותיו".
על פי פירוש המלבי"ם, החלק הראשון של המזמור (עד פסוק ט"ז) דוד מתפלל כביכול מתוך זמן הגלות כשישראל במצב של תכלית השפלות כאילו ה' עזב אותם ואינו מקבל את תפילותיהם, ומספוק י"ז עד סוף המזמור מתפלל מתוך התחדשות והתחזקות בבטחון בה' שמציל ומושיע את ישראל, כמו 'כוכב השחר' שמציין את עליית האור ממזרח, המאיר מתוך החושך.
זו הסיבה שהפסוק פותח שזוהי השירה של 'איילת השחר', כלומר הנקודה הגבולית שבים האור והחושך, בין הצרה והתשועה, ובין היאוש והבטחון - שהאור מפציע מתוך החושך דווקא.
ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
חז"ל מייחסים את התפילה מלבד לדוד המלך (המופיע במזמור במפורש), גם לאסתר המלכה:
"ותעמד בחצר בית המלך הפנימית" (אסתר ה, א) – אמר רבי לוי: כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה. אמרה "אלי אלי למה עזבתני?" (תהלים כב, ב) שמא אתה דן על שוגג כמזיד ועל אונס כרצון, או שמא על שקראתיו כלב שנאמר "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי" (פסוק כא) חזרה וקראתו אריה שנאמר "הושיעני מפי אריה" (פסוק כב)
— מסכת מגילה טו,ב
אמר רב אסי: למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הנסים
— מסכת יומא כט, א
בנוסח התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לדעת הגר"א ולמנהג הפרושים, אומרים מזמור זה בפורים כ'שיר של יום'.
כמה מהפסוקים במזמור משולבים בתפילת שחרית של יום חול.
- פסוק ד' נאמר בפתיחת 'ובא לציון'[4].
- פסוק כ"ט נאמר לאחר אמירת שירת הים בסיום פסוקי דזמרה.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- למנצח על איילת השחר - אור השחר בוקע מתוך החושך דווקא, והוא עצמו לשון 'שחרות' וחושך, כי הנס הגדול יותר הוא שהחושך עצמו נהפך לאור, ולכן דווקא אסתר נמשלה לשחר ולא מרדכי, כי אסתר היא מלשון הסתר פנים וכך גם היה הנס בפועל, שאצל אסתר היה הנס מלובש לחלוטין בתוך הטבע[5].
- ואתה קדוש יושב תהלות ישראל - הבעל שם טוב נהג לגרום לשאול יהודים למצבם כדי לגרום להם להודות לה', באומרו שהפרנסה של הקב"ה היא שהוא 'יושב' על 'תהלות ישראל' שמשבחים אותו[6].
- יושב תהלות ישראל - כמו שהאדם משפיל את קומתו כאשר יושב, כך גם כאשר בני ישראל מהללים את הקב"ה במידותיו, הם גורמים לכך שהוא ישפיל את עצמו למטה ויתגלה באמצעות מידותיו[7].
- ואנכי תולעת ולא איש - אדם לא צריך להתגאות אפילו אם עובד השם בכל כוחו, כי יתבונן בכך שגם התולעת עובדת את ה' בכל כוחה[8].
- ואנכי תולעת - בפרי עץ חיים מופיע ש'עולת' תמיד הם אותיות 'תולע', ו'להקריב' אותיות 'להרקיב', וכמו שהתולעת גורמת 'ביטול' וריקבון אפילו בעץ החזק, כך גם כאשר האדם יהיה בבחינת ביטול הוא יכול לגרש ולהפריד יניקת החיצונים[9].
- הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי - חרב הוא לשון יובש וחורבן, שלא יהיה מניעות לעבודת השם, 'ומיד כלב יחידתי' הם המקיפים דקליפה שיש להם תוקף ועזות[10].
בניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – ניגון בך בטחו |
בפי חסידי חב"ד השתמר ניגון חסידי על פסוקים ה-ו במזמור "בך בטחו אבותינו . . אליך זעקו ונמלטו", ניגון שמקורו הוא בחסידות דאקשיץ והגיע לחב"ד אחרי שר' יוחנן גורדון שר אותו בפני הרבי[11], לניגון אף ביצוע של שולי רנד מתוך סדרת 'צמאה' בעיבוד של נאור כרמי ועקיבא תורג'מן.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק
- יהל אור - פרק כ"ב, באתר ספריית ליובאוויטש
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד.
- ↑ על פי הוראות אדמו"ר הצמח צדק לבניו בשעת לידת אדמו"ר מהר"ש. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 20.
- ↑ פסוק כ"ג ופסוק כ"ו.
- ↑ וכן בתפילת ערבית של מוצאי שבת.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 335 ואילך.
- ↑ הובא והתבאר בלקוטי שיחות חלק ז' עמוד 134, ספר המאמרים אידיש עמוד 138. ועוד.
- ↑ לקוטי תורה פרשת קדושים כט, ב-ג.
- ↑ צוואת הריב"ש סי"ב.
- ↑ לקוטי תורה חוקת נז, ב.
- ↑ ספר המאמרים תרפ"ג עמוד קמז. וראה גם לקוטי תורה כי תבוא מג, ד.
- ↑ הניגון להאזנה מתוך קלטות ניחו"ח מתוך אתר בית חב"ד
מזמורי ספר תהלים | |
---|---|
|