הבדלים בין גרסאות בדף "שער היחוד והאמונה - פרק ב'"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "==צילום דפוס התניא==" ב־"") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
| − | '''פרק ב'''' של [[שער היחוד והאמונה]] מסביר את | + | '''פרק ב'''' של [[שער היחוד והאמונה]] מסביר את סיבת הטעות של אלו [[כפירה|הכופרים]] ב[[השגחה פרטית]]. הפרק מסביר שטעותם נובעת מכך שהם מדמים בריאת '''יש מאין''' לבריאת '''יש מיש''', וזו היא טעות חמורה. |
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
| − | + | פרק ב' מהווה סטיה מסויימת (מעין מאמר המוסגר) ואינו חלק מרצף ביאור עניין יחוד ה'. בפרק זה מבאר הרבי כיצד מה שביאר לעיל (בפרק א') מאפשר להבין את עניין ההשגחה הפרטית (שאינו קשור ישירות לעניין יחוד ה') גם בשכל - ולא להשען על האמונה בלבד. לאחר מכן (בפרק ג') חוזר הרבי לביאור יחוד ה'. | |
| + | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{פרק תניא|פרק=ב|טקסט הפרק={{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ב'}}}} | {{פרק תניא|פרק=ב|טקסט הפרק={{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ב'}}}} | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
| − | + | רבינו הזקן מבאר בסברא פשוטה את הסיבה לטעות הנפוצה, שלעולם יש מציאות עצמאית: הוא מבאר, שהטעות נובעת מדימוי בריאת העולם למציאות כפי '''שאנחנו''' מכירים אותה (לאחר הבריאה). אנו נוטים לשכוח, שאומן ההופך צורתו של חפץ מגולם לצורה לא עושה דבר חדש (שהרי מציאות החומר קיימת, והאומן רק שינה את צורתו), ואין זה דומה כלל לבריאה יש מאין. ומאחר ובריאה יש מאין כל מציאותה הוא רק הכח האלוקי המהווה אותה, ברור שכל הפרטים ופרטי הפרטים שבבריאה מושגחים מלמעלה בכל רגע ממש. | |
גרסה מ־05:18, 20 באוקטובר 2019
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ב' של שער היחוד והאמונה מסביר את סיבת הטעות של אלו הכופרים בהשגחה פרטית. הפרק מסביר שטעותם נובעת מכך שהם מדמים בריאת יש מאין לבריאת יש מיש, וזו היא טעות חמורה.
תוכן עניינים
מבוא לפרק
פרק ב' מהווה סטיה מסויימת (מעין מאמר המוסגר) ואינו חלק מרצף ביאור עניין יחוד ה'. בפרק זה מבאר הרבי כיצד מה שביאר לעיל (בפרק א') מאפשר להבין את עניין ההשגחה הפרטית (שאינו קשור ישירות לעניין יחוד ה') גם בשכל - ולא להשען על האמונה בלבד. לאחר מכן (בפרק ג') חוזר הרבי לביאור יחוד ה'.
גוף הפרק
| פרק ב |
|---|
| פרק ב והנה מכאן תשובת המינים וגילוי שורש טעותם הכופרים בהשגחה פרטית ובאותות ומופתי התורה, שטועים בדמיונם הכוזב שמדמין מעשה ה' עושה שמים וארץ למעשה אנוש ותחבולותיו, כי כאשר יצא לצורף כלי שוב אין הכלי צריך לידי הצורף, כי אף שידיו מסולקות הימנו והולך לו בשוק הכלי קיים בתבניתו וצלמו ממש כאשר יצא מידי הצורף, כך מדמין הסכלים האלו מעשה שמים וארץ. אך טח מראות עיניהם ההבדל הגדול, שבין מעשה אנוש ותחבולותיו שהוא יש מיש רק שמשנה הצורה והתמונה מתמונת חתיכת כסף לתמונת כלי, למעשה שמים וארץ שהוא יש מאין והוא פלא גדול יותר מקריעת ים סוף על דרך משל שהוליך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה ויבקעו המים ונצבו כמו נד וכחומה ואילו הפסיק ה' את הרוח כרגע היו המים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם ולא קמו כחומה בלי ספק, אף שהטבע הזה במים גם כן נברא ומחודש יש מאין, שהרי חומת אבנים נצבת מעצמה בלי רוח רק שטבע המים אינו כן, וכ"ש וק"ו בבריאת יש מאין שהיא למעלה מהטבע והפלא ופלא יותר מקריעת ים סוף, על אחת כמה וכמה שבהסתלקות כח הבורא מן הנברא חס וחלילה ישוב הנברא לאין ואפס ממש, אלא צריך להיות כח הפועל בנפעל תמיד להחיותו ולקיימו, והן הן בחינת אותיות הדבור מעשרה מאמרות שבהם נבראו, ועל זה נאמר ואתה מחיה את כולם אל תקרי מחיה אלא מהוה דהיינו יש מאין ואתה הן בחינת האותיות מאל"ף ועד תי"ו, והה"א היא ה' מוצאות הפה מקור האותיות, ואף שאין לו דמות הגוף הרי מקרא מלא דבר הכתוב וידבר ה' ויאמר ה' והיא בחינת התגלות הכ"ב אותיות עליונות לנביאים ומתלבשות בשכלם והשגתם במראה הנבואה וגם במחשבתם ודיבורם כמ"ש רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני, וכמ"ש האר"י ז"ל [בשער הנבואה], וכעין זה היא התלבשות האותיות בברואים כדכתיב בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, רק שהיא על ידי השתלשלות רבות ועצומות עד שיורדות לעשיה גופנית משא"כ השגת הנביאי' היא באצילות המתלבשת בעולם הבריאה: |
סיכום הפרק
רבינו הזקן מבאר בסברא פשוטה את הסיבה לטעות הנפוצה, שלעולם יש מציאות עצמאית: הוא מבאר, שהטעות נובעת מדימוי בריאת העולם למציאות כפי שאנחנו מכירים אותה (לאחר הבריאה). אנו נוטים לשכוח, שאומן ההופך צורתו של חפץ מגולם לצורה לא עושה דבר חדש (שהרי מציאות החומר קיימת, והאומן רק שינה את צורתו), ואין זה דומה כלל לבריאה יש מאין. ומאחר ובריאה יש מאין כל מציאותה הוא רק הכח האלוקי המהווה אותה, ברור שכל הפרטים ופרטי הפרטים שבבריאה מושגחים מלמעלה בכל רגע ממש.
מושגים יסודיים בפרק
| הקודם: פרק א' |
פרקי שער היחוד והאמונה | הבא: פרק ג' |
