הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי יפה"
(תחלת עבודה, יושלם בקרוב בע"ה) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{דמות |
| + | |שם=מרדכי יפה | ||
| + | |תאריך לידה=ר"צ | ||
| + | |מקום לידה=פראג | ||
| + | |תאריך פטירה=[[ג' אדר]] ב' שע"ב | ||
| + | |מקום פעילות=בוהמיה ו[[פולין]] | ||
| + | |השתייכות= | ||
| + | |תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פוסק | ||
| + | |תפקידים נוספים=מפרש [[רש"י]] על התורה, ו[[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]] | ||
| + | |רבותיו=[[הרמ"א]] ו[[שלמה לוריא|המהרש"ל]] | ||
| + | |בני דורו= | ||
| + | }} | ||
| + | רבי '''מרדכי יפה''' (ה'ר"צ - [[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב) היה מחשובי רבני בוהמיה ו[[פולין]], רבן של פראג ופוזנא, מנושאי כלי ה[[שלחן ערוך]] ומחבר סדרת הספרים שנקראו בשם "הלבושים" (ומכונה על שמם '''הלבוש'''). | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 7: | שורה 19: | ||
בצעירותו למד אצל רבי [[משה איסרליש]] (הרמ"א), ואצל רבי [[שלמה לוריא]] (המהרש"ל) במדינת [[פולין]]{{הערה|הרמ"א היה רבה וראש ישיבתה של העיר קראקא, והמהרש"ל של לובלין.}}. | בצעירותו למד אצל רבי [[משה איסרליש]] (הרמ"א), ואצל רבי [[שלמה לוריא]] (המהרש"ל) במדינת [[פולין]]{{הערה|הרמ"א היה רבה וראש ישיבתה של העיר קראקא, והמהרש"ל של לובלין.}}. | ||
| − | לאחר נישואיו חזר לעיר הולדתו פראג, וייסד בה ישיבה, אך זו לא החזיקה מעמד זמן רב בעקבות גירוש היהודים מבוהמיה בשנת ה'שכ"א. בעקבות זאת עבר רבי מרדכי להתגורר במדינת [[איטליה]]. | + | לאחר [[נישואיו]] חזר לעיר הולדתו פראג, וייסד בה ישיבה, אך זו לא החזיקה מעמד זמן רב בעקבות גירוש היהודים מבוהמיה בשנת ה'שכ"א. בעקבות זאת עבר רבי מרדכי להתגורר במדינת [[איטליה]]. |
רבי מרדכי שהה באיטליה כעשר שנים, בערים מנטוכה וונציה, ובשנת ה'של"ב חזר ל[[פולין]]. בשנת ה'של"ח מונה לרבה של העיר הורודנה, בה התגורר עשר שנים, עד לשנת ה'שמ"ח אז עזב את העיר בעקבות מחלוקת שהיתה בה, ועבר ללובלין. בשנת ה'ש"נ עבר להתגורר בקרמניץ. | רבי מרדכי שהה באיטליה כעשר שנים, בערים מנטוכה וונציה, ובשנת ה'של"ב חזר ל[[פולין]]. בשנת ה'של"ח מונה לרבה של העיר הורודנה, בה התגורר עשר שנים, עד לשנת ה'שמ"ח אז עזב את העיר בעקבות מחלוקת שהיתה בה, ועבר ללובלין. בשנת ה'ש"נ עבר להתגורר בקרמניץ. | ||
| + | רבי מרדכי יפה קיים את ישיבתו בגרודנה ובה למדו גם את תורת הנסתר, נוסף על תורת הנגלה {{הערה|על פי האדמו"ר הריי"צ בספר הזכרונות פרק ס'}} | ||
בשנת ה'שנ"ב בעקבות זאת ש[[המהר"ל מפראג]] עזב את עירו{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' פרק צ"ב.}}, מונה רבי מרדכי לשמש כממלא מקומו. כאשר שב המהר"ל לעירו, מונה רבי מרדכי לשמש כרב העיר פוזנא שבפולין{{הערה|במשך השנים בהן עזב המהר"ל את פראג שהה במשך שנה אחת בעיר פוזנא, ראה ספר הזכרונות שם.}}, שם ייסד ישיבה גדולה. | בשנת ה'שנ"ב בעקבות זאת ש[[המהר"ל מפראג]] עזב את עירו{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' פרק צ"ב.}}, מונה רבי מרדכי לשמש כממלא מקומו. כאשר שב המהר"ל לעירו, מונה רבי מרדכי לשמש כרב העיר פוזנא שבפולין{{הערה|במשך השנים בהן עזב המהר"ל את פראג שהה במשך שנה אחת בעיר פוזנא, ראה ספר הזכרונות שם.}}, שם ייסד ישיבה גדולה. | ||
| שורה 15: | שורה 28: | ||
זמן קצר לפני הסתלקותו נסע שוב למדינת [[איטליה]] בכדי ללמוד את חכמת העיבור, אותה למד אצל רבי אברהם הספרדי. | זמן קצר לפני הסתלקותו נסע שוב למדינת [[איטליה]] בכדי ללמוד את חכמת העיבור, אותה למד אצל רבי אברהם הספרדי. | ||
| − | ב[[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב הסתלק רבי מרדכי בגיל שמונים ושתיים בעירו פוזנא{{הערה|ראה ספר הזכרונות חלק א' פרק ס'.}}. | + | ב[[ג' אדר]] ב' ה'שע"ב הסתלק רבי מרדכי בגיל שמונים ושתיים בעירו פוזנא{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'|ראה ספר הזכרונות חלק א' פרק ס'.}}. |
| + | |||
| + | הלבוש חלק על רבו [[הרמ"א]] שסבר שאסור ללמוד [[חכמות חיצוניות]] משום [[ביטול תורה]], וסבר שלימוד כזה מותר, ואף הוא עצמו השתלם רבות בלימודים אלו. | ||
| + | |||
| + | הלבוש היה גם מקובל גדל, ובישיבתו הוא לימד את תלמידיו קבלה{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | + | *בנו, ר' פרץ יפה (נפטר בשנת ה'ת"ז). | |
| + | *בנו, ר' אריה לייב יפה. | ||
| + | *חתנו, ר' שמואל וואל. | ||
| + | *חתנו, ר' יחיאל מיכל עפשטיין, רבה של העיר בריסק. | ||
| + | *חתנו, ר' בנימין וולף גינצבורג, רבה של מיינץ. | ||
| + | |||
| + | מצאצאיו היו רבי מרדכי מלכוביץ', והרב [[אברהם יצחק קוק]]. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| + | |||
| + | רבי מרדכי נודע בשם "בעל הלבושים", על שם עשרת ספריו אותם הוציא כל אחד בשם "לבוש...", עשרת הלבושים הם: | ||
| + | |||
| + | *'''לבוש התכלת''' - על [[שלחן ערוך]] אורח חיים עד הלכות [[שבת]]. | ||
| + | *'''לבוש החור''' - על [[שלחן ערוך]] אורח חיים מהלכות שבת עד סופו. | ||
| + | *'''לבוש עטרת זהב''' - על [[שלחן ערוך]] יורה דעה. | ||
| + | *'''לבוש הבוץ והארגמן''' - על [[שלחן ערוך]] אבן העזר. | ||
| + | *'''לבוש עיר שושן''' - על [[שלחן ערוך]] חושן משפט. | ||
| + | *'''לבוש האורה''' - חיבור על [[פירוש רש"י]] על התורה ועל פירוש הרא"ם על רש"י. | ||
| + | *'''לבוש פינת יקרת''' - פירוש על ספר [[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]]. | ||
| + | *'''לבוש אדר היקר''' - חיבור על הלכות [[קידוש החודש]] ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], ועל ספר "צורת הארץ" לרבי אברהם בן חייא הנשיא. | ||
| + | *'''לבושי אור יקרות''' - פירוש על חיבורו ה[[קבלה|קבלי]] של רבי [[מנחם רקנאטי]] על התורה. | ||
| + | *'''לבוש ששון ושמחה''' - דרשות, ספרו זה לא הודפס. | ||
| + | |||
| + | רבי מרדכי בהקדמתו לספרו מסביר מדוע היה מוכרח לכתוב את ספרו: הוא לא מסתפק בארבעת הטורים שחיבר רבי [[יעקב בן אשר]], משום שספר זה נכתב יותר מדי באריכות, גם חיבורו של רבי [[יוסף קארו]] - ה[[שלחן ערוך]] לא הספיק לו, משום שלא כתב את ההלכות בטעמיהן, ופסק כמעט תמיד כדעת ה[[רמב"ם]], לפעמים כנגד דעת האשכנזים. וגם חיבורו של [[הרמ"א]] - ההגהות על השלחן ערוך משום שגם הוא לא כתב הלכות בטעמיהן. | ||
| + | |||
| + | אם-כן, הסיבה בגללה כתב את ספריו הם בשל חסרון הטעמים שבשלחן ערוך{{הערה|עובדה המזכירה את שיטתו של [[אדמו"ר הזקן]] בעריכת [[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן|שלחנו]] שם הוא מביא תמיד את ההלכות בטעמיהן, ואכן פעמים רבות הוא מביא זאת בשם הלבוש.}}. | ||
==אצל רבותינו נשיאנו== | ==אצל רבותינו נשיאנו== | ||
| + | |||
| + | הלבוש מוזכר רבות ב[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ובקונטרס אחרון שלו, וכן ב[[שו"ת צמח צדק]] שאף דן בדבריו פעמים רבות{{הערה|ראה לדוגמא שו"ת צמח צדק יו"ד סימן קע"ב, וראה גם שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן י"ז.}}. | ||
| + | |||
| + | ב[[ספר הזכרונות]] מספר [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שם=ספר הזכרונות ס'}} שאביו של רבי [[יואל בעל שם]] מזמוטשץ, רבי ישראל יוסף, היה תלמידו המובהק של הלבוש, אך לא רצה ללמוד קבלה אצל רבו, ולפני הסתלקות הלבוש הורה לר' ישראל שאם ילמד קבלה ייוולד לו בן, ומזה נולד רבי יואל. | ||
| + | |||
| + | הלבוש משמש גם כמקור לענין המבואר רבות ב[[תורת החסידות]], ההבדל בין [[חג הפורים]] ל[[חג החנוכה]], שבחנוכה היתה הגזירה על קיום התורה והמצוות של [[בני ישראל]], ובפורים היתה הגזירה גם על הגוף{{הערה|לבוש אורח חיים סימן עת"ר, מובא בט"ז. ראה לדוגמא [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ח]] עמ' 118, מאמר ד"ה וקבל היהודים [[תשי"א]] הערה 79, ועוד.}}. | ||
| + | |||
| + | כמו-כן הלבוש היה הראשון שעורר על תקנת אמירת תהלים מדי יום{{הערה|אלא שעורר לומר לפני התפלה - ראה הקדמה ל[[תהלים אוהל יוסף יצחק]] (עמ' 3).}}. | ||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
| + | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:10, 31 באוקטובר 2023
| מרדכי יפה | |
|---|---|
| לידה | ר"צ |
| פראג | |
| פטירה | ג' אדר ב' שע"ב |
| מקום פעילות | בוהמיה ופולין |
| תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה, פוסק |
| תפקידים נוספים | מפרש רש"י על התורה, ומורה נבוכים לרמב"ם |
| רבותיו | הרמ"א והמהרש"ל |
רבי מרדכי יפה (ה'ר"צ - ג' אדר ב' ה'שע"ב) היה מחשובי רבני בוהמיה ופולין, רבן של פראג ופוזנא, מנושאי כלי השלחן ערוך ומחבר סדרת הספרים שנקראו בשם "הלבושים" (ומכונה על שמם הלבוש).
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
רבי מרדכי נולד בשנת ה'ר"צ בעיר פראג לאביו רבי אברהם יפה, רבה של מדינת בוהמיה, שהיה מצאצאיו של רש"י.
בצעירותו למד אצל רבי משה איסרליש (הרמ"א), ואצל רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) במדינת פולין[1].
לאחר נישואיו חזר לעיר הולדתו פראג, וייסד בה ישיבה, אך זו לא החזיקה מעמד זמן רב בעקבות גירוש היהודים מבוהמיה בשנת ה'שכ"א. בעקבות זאת עבר רבי מרדכי להתגורר במדינת איטליה.
רבי מרדכי שהה באיטליה כעשר שנים, בערים מנטוכה וונציה, ובשנת ה'של"ב חזר לפולין. בשנת ה'של"ח מונה לרבה של העיר הורודנה, בה התגורר עשר שנים, עד לשנת ה'שמ"ח אז עזב את העיר בעקבות מחלוקת שהיתה בה, ועבר ללובלין. בשנת ה'ש"נ עבר להתגורר בקרמניץ. רבי מרדכי יפה קיים את ישיבתו בגרודנה ובה למדו גם את תורת הנסתר, נוסף על תורת הנגלה [2]
בשנת ה'שנ"ב בעקבות זאת שהמהר"ל מפראג עזב את עירו[3], מונה רבי מרדכי לשמש כממלא מקומו. כאשר שב המהר"ל לעירו, מונה רבי מרדכי לשמש כרב העיר פוזנא שבפולין[4], שם ייסד ישיבה גדולה.
זמן קצר לפני הסתלקותו נסע שוב למדינת איטליה בכדי ללמוד את חכמת העיבור, אותה למד אצל רבי אברהם הספרדי.
בג' אדר ב' ה'שע"ב הסתלק רבי מרדכי בגיל שמונים ושתיים בעירו פוזנא[5].
הלבוש חלק על רבו הרמ"א שסבר שאסור ללמוד חכמות חיצוניות משום ביטול תורה, וסבר שלימוד כזה מותר, ואף הוא עצמו השתלם רבות בלימודים אלו.
הלבוש היה גם מקובל גדל, ובישיבתו הוא לימד את תלמידיו קבלה[5].
משפחתו[עריכה]
- בנו, ר' פרץ יפה (נפטר בשנת ה'ת"ז).
- בנו, ר' אריה לייב יפה.
- חתנו, ר' שמואל וואל.
- חתנו, ר' יחיאל מיכל עפשטיין, רבה של העיר בריסק.
- חתנו, ר' בנימין וולף גינצבורג, רבה של מיינץ.
מצאצאיו היו רבי מרדכי מלכוביץ', והרב אברהם יצחק קוק.
ספריו[עריכה]
רבי מרדכי נודע בשם "בעל הלבושים", על שם עשרת ספריו אותם הוציא כל אחד בשם "לבוש...", עשרת הלבושים הם:
- לבוש התכלת - על שלחן ערוך אורח חיים עד הלכות שבת.
- לבוש החור - על שלחן ערוך אורח חיים מהלכות שבת עד סופו.
- לבוש עטרת זהב - על שלחן ערוך יורה דעה.
- לבוש הבוץ והארגמן - על שלחן ערוך אבן העזר.
- לבוש עיר שושן - על שלחן ערוך חושן משפט.
- לבוש האורה - חיבור על פירוש רש"י על התורה ועל פירוש הרא"ם על רש"י.
- לבוש פינת יקרת - פירוש על ספר מורה נבוכים לרמב"ם.
- לבוש אדר היקר - חיבור על הלכות קידוש החודש במשנה תורה לרמב"ם, ועל ספר "צורת הארץ" לרבי אברהם בן חייא הנשיא.
- לבושי אור יקרות - פירוש על חיבורו הקבלי של רבי מנחם רקנאטי על התורה.
- לבוש ששון ושמחה - דרשות, ספרו זה לא הודפס.
רבי מרדכי בהקדמתו לספרו מסביר מדוע היה מוכרח לכתוב את ספרו: הוא לא מסתפק בארבעת הטורים שחיבר רבי יעקב בן אשר, משום שספר זה נכתב יותר מדי באריכות, גם חיבורו של רבי יוסף קארו - השלחן ערוך לא הספיק לו, משום שלא כתב את ההלכות בטעמיהן, ופסק כמעט תמיד כדעת הרמב"ם, לפעמים כנגד דעת האשכנזים. וגם חיבורו של הרמ"א - ההגהות על השלחן ערוך משום שגם הוא לא כתב הלכות בטעמיהן.
אם-כן, הסיבה בגללה כתב את ספריו הם בשל חסרון הטעמים שבשלחן ערוך[6].
אצל רבותינו נשיאנו[עריכה]
הלבוש מוזכר רבות בשלחן ערוך אדמו"ר הזקן ובקונטרס אחרון שלו, וכן בשו"ת צמח צדק שאף דן בדבריו פעמים רבות[7].
בספר הזכרונות מספר אדמו"ר הריי"צ[5] שאביו של רבי יואל בעל שם מזמוטשץ, רבי ישראל יוסף, היה תלמידו המובהק של הלבוש, אך לא רצה ללמוד קבלה אצל רבו, ולפני הסתלקות הלבוש הורה לר' ישראל שאם ילמד קבלה ייוולד לו בן, ומזה נולד רבי יואל.
הלבוש משמש גם כמקור לענין המבואר רבות בתורת החסידות, ההבדל בין חג הפורים לחג החנוכה, שבחנוכה היתה הגזירה על קיום התורה והמצוות של בני ישראל, ובפורים היתה הגזירה גם על הגוף[8].
כמו-כן הלבוש היה הראשון שעורר על תקנת אמירת תהלים מדי יום[9].
הערות שוליים
- ↑ הרמ"א היה רבה וראש ישיבתה של העיר קראקא, והמהרש"ל של לובלין.
- ↑ על פי האדמו"ר הריי"צ בספר הזכרונות פרק ס'
- ↑ ראה ספר הזכרונות לאדמו"ר הריי"צ חלק ב' פרק צ"ב.
- ↑ במשך השנים בהן עזב המהר"ל את פראג שהה במשך שנה אחת בעיר פוזנא, ראה ספר הזכרונות שם.
- ↑ 5.0 5.1 5.2 ראה ספר הזכרונות חלק א' פרק ס'.
- ↑ עובדה המזכירה את שיטתו של אדמו"ר הזקן בעריכת שלחנו שם הוא מביא תמיד את ההלכות בטעמיהן, ואכן פעמים רבות הוא מביא זאת בשם הלבוש.
- ↑ ראה לדוגמא שו"ת צמח צדק יו"ד סימן קע"ב, וראה גם שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן י"ז.
- ↑ לבוש אורח חיים סימן עת"ר, מובא בט"ז. ראה לדוגמא ספר המאמרים תש"ח עמ' 118, מאמר ד"ה וקבל היהודים תשי"א הערה 79, ועוד.
- ↑ אלא שעורר לומר לפני התפלה - ראה הקדמה לתהלים אוהל יוסף יצחק (עמ' 3).
