קידוש החודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תנודות הירח והשינוי באזורים הנצפים - אנימציה המורכבת מצילומים שבוצעו במשך חודש

קידוש החודש על פי הראיה הוא מעמד שהתקיים בתקופות בהן היו בישראל בית דין סמוכים - מידי חודש. במעמד זה היו מקדשים וקובעים את תאריך ראש החודש לפי עדות ראיה של שני עדים שראו את הירח בהתחדשותה.

במקרא[עריכה]

המצווה הראשונה שנאמרה על ידי הקב"ה לישראל היא מצוות קידוש החודש[1]:

י.png ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה[2] י.png

מוסבר במפרשים שבציווי זה אמר הקב"ה עד עתה אני חישבתי חשבונות וקבעתי בעצמי ראשי חדשים מעכשיו אני מצווה עליכם לקדש ולקבוע ראשי חדשים, ועל המילה 'זה' מובא שהראה ה' למשה ירח ואמר לו "כזה ראה וקדש".

בזמן חז"ל[עריכה]

כת הצדוקים, כפרו בתורה שבעל פה, והסבירו את הפסוק "ממחרת השבת תספרו" כפשוטו שצריך להתחיל לספור ספירת העומר דווקא במוצאי שבת ממש, היו מנסים לסדר שיום טוב הראשון של פסח יחול בשבת וכך לשיטתם יקיימו את המצווה, לצורך כך היו לעיתים רבות שולחים עדי שקר להעיד על ראיית הלבנה, לצורך קביעת ראש חודש בחשבון שיסתדר עם שיטתם.

על החכמים היה נדרש זהירות וחכמה רבה לחקור את העדים ולהצליב את העדות כדי לוודאות שאינה שיקרית, מהסיבה ההיא היה בידי החכמים כבר אז חשבונות מדויקים של סיבובי הירח והכוכבים אשר לפיהן יכלו לדעת מתי אמורה להראות הירח, ואף שעל פי התורה צריך הדבר להעשות על ידי עדות ולא על ידי חישוב היו נעזרים בחשבונות מפני השקרנים.

לאחר קבלת העדות וקביעת החודש, היו בית דין שולחים שליחים לכל עיירות ישראל להודיע על התאריך על מנת שידעו את תאריכי המועדים בחודש הקרוב, ולכן ראש השנה נחגג יומיים, כי לא היה ניתן להודיע לכולם על תאריך ה - ראש חודש.

לאחר תום תקופת הרבנים המוסמכים ברצף של מוסמך אחר מוסמך עד משה רבינו, הפסיקו לקדש את החודש על פי עדות ראיה[3] והחלו לקדש על פי חשבון שערך כבר בתקופת האמוראים (בדור החמישי) הלל הנשיא, על פי חשבון זה נקבעים עד היום תאריכי תחילת החודשים וממילא גם תאריכי חגי ומועדי ישראל.

כללים בחישוב[עריכה]

קידוש החודש היא סוגייה סבוכה וחשובה בתורת ישראל, ופרטים רבים בה, כיצד לחקור את העדים, וכיצד לערוך את החשבונות במקרה הצורך, ובפרט בהתחשב בנסיונם של הצדוקים להטעות את בית הדין, וכן הטקס עצמו של קידוש החודש, לא היה דבר של מה בכך בתקופות הקדומות.

ישנם כללים רבים לפיהם עורכים את החשבונות ומובאים בארוכה בהלכות קידוש החודש בספר החזקה לרמב"ם, כללים אלה נוצרו או מפסוקים ומצוות מסוימות או מחשבונות אסטרונומיות.

לא אד"ו ראש[עריכה]

אחד הכללים הידועים והבסיסים הוא "לא אד"ו ראש", דהיינו - היום הראשון של ראש השנה לא יכול לחול בימים א' ד' ו', ועל דרך זה ישנו הכלל "לא בד"ו פסח" שיומו הראשון של פסח אינו חל בימים ב' ד' ו'.

בחסידות כלל זה מוסבר על פי פנימיות הענינים, מכיון שיומו הראשון של ראש השנה הוא זמן של 'דינא קשיא' (דינים קשים), ויום א' הוא כנגד ספירת החסד, יום ד' הוא כנגד ספירת הנצח שהוא גם בקו הימין של חסד, וביום ו' הוא זמן של המתקת הדינים[4].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • אתר קידוש החודש לרמב"ם - ספר הלכות קידוש החודש לרמב"ם מבואר ע"י מצגות דנמיות בגרפיקה תלת מימדית

הערות שוליים

  1. רש"י על הפסוק הראשון בתורה: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל.
  2. שמות יב, א.
  3. ואין כל קשר לביטול הסנהדרין, רמב"ן ספר המצוות, מצוות עשה קנג.
  4. אגרות קודש הרבי, חלק ב' עמ' שפה