הבדלים בין גרסאות בדף "יום טוב שני של גלויות"
מ (←בגאולה: תקלדה) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (41 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ישראל]], לכל אחד מה[[ | + | '''יום טוב שני של גלויות''' הוא היום הנוסף שמוסיפים [[יהודים]] תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי [[ישראל]], לכל אחד מה[[יום טוב|ימים הטובים]]. |
==הסבר הלכתי== | ==הסבר הלכתי== | ||
| − | בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] מקדשת את החודש על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים | + | בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש. |
| − | לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין. | + | לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}. |
| − | במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם. | + | במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}. |
| − | + | [[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}. | |
| + | |||
| + | [[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}. | ||
| + | |||
| + | [[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב}}. | ||
==בזמן הגלות== | ==בזמן הגלות== | ||
| − | גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את | + | גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמא - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}. |
| + | |||
===הסבר החסידות=== | ===הסבר החסידות=== | ||
| − | ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[חורבן בית ראשון]]: | + | ב[[תורת החסידות]] מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה [[רוחנית]] שנולדה ב[[גלות]] שבעקבות [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]: |
| − | בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על | + | בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי [[רוחני]] גבוה. בזמן [[בית ראשון]] היו ל[[בני ישראל]] [[נשמות]] גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'. |
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים. | אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת ב[[ארץ הקודש]], עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת ל[[נשמה|נשמות]] גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים. | ||
| − | == | + | ==הלכות היום== |
| − | ב[[ | + | ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"א ע' 307.}} "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)". |
| + | |||
| + | ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.}}. | ||
| + | |||
| + | ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו{{הערה|ומה שכתוב "'''ובפרט''' שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.}} ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב{{הערה|[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל] באתר הלכ"ה.}}. | ||
| − | + | למעשה, חלק מרבני חב"ד{{הערה|הרב [[אייזיק לנדא]], הרב [[ישראל יוסף הענדל]] ועוד.}} פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל. | |
| − | |||
| − | + | כיום התפשט המנהג{{הערה|וכן מורים הרב הענדל, הרב [[משה הבלין]] ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב [[יוסף ישעיהו ברוין]]). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב [[לוי יצחק רסקין]])}} אצל בני ארץ ישראל ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי{{הערה|ישנה עדות שבשנת [[תש"ז]] הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה ה[[ר"ד]] מסעודת יום א' ד[[חג הסוכות]] תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור".}}. וכן בשנת [[תש"ל]] [[עליה לתורה|העלו לתורה]] את הרב [[יצחק ידגר]] (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך ב[[המלך במסיבו]] מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי. | |
| − | + | על פי הוראת [[הרבי]], [[חסידי חב"ד]] בעיר [[אילת]] חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום ש[[אילת]] אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה. | |
| + | |||
| + | ==בגאולה== | ||
| + | החתם סופר כותב{{הערה|שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.}} אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286. דברי משיח [[תש"נ]] ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה.}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[יום טוב]] | *[[יום טוב]] | ||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2998 בגאולה יחגגו יום אחד]''' [[אינטרנט|באתר]] {{חב"ד בישראל}} | ||
| + | *[http://halacha.co/%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95/ '''בן חו"ל שבא לארץ ישראל]''' לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה | ||
| + | |||
| + | {{חגים וזמנים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:09, 25 ביולי 2023
יום טוב שני של גלויות הוא היום הנוסף שמוסיפים יהודים תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי ישראל, לכל אחד מהימים הטובים.
תוכן עניינים
הסבר הלכתי[עריכה]
בימי בית המקדש הייתה הסנהדרין מקדשת את החודש על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים (ניסן, אב, אלול, תשרי, כסלו, אדר ואייר) הועברה על ידי שלוחי בית הדין[1].
במקומות שהיו מרוחקים מירושלים, היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו חז"ל שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם[2].
יום כיפור - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ופיקוח נפש הוא שיצומו במשך יומיים[3].
ראש השנה - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום[4].
שבועות - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג הפסח כך ששלוחי בית דין היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות[5].
בזמן הגלות[עריכה]
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו[6].
הסבר החסידות[עריכה]
בתורת החסידות מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה רוחנית שנולדה בגלות שבעקבות חורבן בית ראשון:
בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי רוחני גבוה. בזמן בית ראשון היו לבני ישראל נשמות גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.
אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת בארץ הקודש, עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת לנשמות גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.
הלכות היום[עריכה]
בשולחן ערוך, מהדורה שנייה, כותב אדמו"ר הזקן[7]: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". כמו כן כותב הרבי[8] "מנהגנו בפועל וגם בפשיטות שינהג כמנהג המקום שבא לשם ובפרט שבא עם ב"ב, וה"ה להיפך בן חו"ל שנסע עם ב"ב לאה"ק ת"ו נוהג כמנהג ארץ ישראל ומובן שהנ"ל הוא אפי' באם קס"ד לחזור לאחר זמן למקום שבא משם (כי באם נסע על מנת להשתקע, מאי קמ"ל)".
ולאידך כותב הרבי בכמה מכתבים[9]: שבני ארץ ישראל הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה אדמו"ר הרש"ב[10].
ישנם המיישבים שהמכתב הראשון הוא רק באם מגיע עם אשתו ובני ביתו[11] ושאר המכתבים הוא לאנשים שרוצים להגיע ללא ב"ב[12].
למעשה, חלק מרבני חב"ד[13] פוסקים מקומות שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.
כיום התפשט המנהג[14] אצל בני ארץ ישראל שנוסעים לרבי לחודש החגים שחוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי[15]. וכן בשנת תש"ל העלו לתורה את הרב יצחק ידגר (תושב ארץ ישראל) ביום טוב שני ומיד הרבי שאל על כך והוא ענה שהוא כאן על דעת הרבי, והרבי סימן שזה בסדר (מפיו)}}. אך בהמלך במסיבו מובא שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, והרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.
על פי הוראת הרבי, חסידי חב"ד בעיר אילת חוגגים יום טוב שני של גלויות בהצנע, משום שאילת אינה ממקום ששלוחי בית דין הגיעו לשם. ומשכך, ע"פ ההלכה שמקום ששלוחי ב"ד לא הגיעו לשם עורכים יום טוב שני מפני הספק, כן גם באילת יש לנהוג במנהגי יום טוב שני. אך מפני המחלוקת הרבי ביקש שזה יהיה בצנעה.
בגאולה[עריכה]
החתם סופר כותב[16] אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה[17].
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- בגאולה יחגגו יום אחד באתר
- בן חו"ל שבא לארץ ישראל לענין יו"ט שני של גלויות, מכון הלכ"ה
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
הערות שוליים
- ↑ משנה ראש השנה דף כב עמוד א. רמב"ם הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט
- ↑ ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא
- ↑ ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.
- ↑ ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.
- ↑ שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שם פ"ג הי"ב
- ↑ רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמא - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).
- ↑ סימן א' סעיף ח'
- ↑ לקוטי שיחות חי"א ע' 307.
- ↑ אגרות קודש ח"ד עמ' רמד, ח"ז עמ' קסח, ח"י עמ' שפו.
- ↑ אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו.
- ↑ ומה שכתוב "ובפרט שמגיע עם בני ביתו", הוא לאו דווקא, והכוונה היא שדווקא כשמגיע עם בני ביתו יש לשמור על יום טוב שני.
- ↑ דין בן חו"ל הבא לארץ ישראל באתר הלכ"ה.
- ↑ הרב אייזיק לנדא, הרב ישראל יוסף הענדל ועוד.
- ↑ וכן מורים הרב הענדל, הרב משה הבלין ועוד רבים מרבני חב"ד. אמנם יש המורים שיש לשמור יום טוב אחד מלבד איסור מלאכה שבו יש להיזהר גם ביום השני (הרב יוסף ישעיהו ברוין). ויש המחלקים בין הבחורים המגיעים לביקור קצר עם כרטיס חזור לארץ ישראל שחייבים ביום טוב אחד, לבין המגיעים לזמן ארוך (כגון בחורי הקבוצה) שעליהם לחגוג יום טוב שני (הרב לוי יצחק רסקין)
- ↑ ישנה עדות שבשנת תש"ז הרבי אמר שהבחורים צריכים לחגוג יומיים מאחר שהם באים על דעת הרבי. וכן הרב משה סלונים מעיד שהרבי הורה לו כן (תשורה פארסט - תשע"ט). אך ראה הר"ד מסעודת יום א' דחג הסוכות תשכ"א, שהרבי ענה על שאלת הרבנים בענין זה "הרי דעתם לחזור".
- ↑ שו"ת חת"ס חאו"ח סו"ס קמה.
- ↑ דברי משיח תשמ"ט ח"א עמ' 286. דברי משיח תש"נ ח"ד עמ' 92. שיחת ליל ב' דחג השבועות תנש"א לקהל שחזרו מהתהלוכה.
