יהודה לייב רסקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שלמה מטוסוב והרב לייבל רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו

הרב יהודה לייב רסקין (ט' טבת תרצ"גי"ב באייר תשס"ד) היה משלוחי הרבי למדינת מרוקו, שם שימש כשליח 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי באלמא אטא בירת קזחסטן. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת מרוקו.

תולדות חיים

נולד ביום ט' טבת תרצ"ג לאביו הרב יעקב יוסף ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש.

בגיל שנה[2], עברה המשפחה להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש.

הם היו אז חמישה אחים, והתחנכו ללכת בדרכי התורה והחסידות עד מסירות נפש. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר מלמד שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.

כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת.

מלחמת העולם השנייה

מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' באלול תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע".

הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו לתחנת הרכבת. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול והמצור על העיר הושלם.

אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בעתות חירום אלה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים.

מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע לאלמא אטא בירת קזחסטן, בה חשב ר' יעקב יוסף יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה.

לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא אטא. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.

כעבור שנים פגשו בעיר את רבי לוי יצחק שניאורסון, שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו.

למד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד משנת תש"ה עד שנת תש"ו. לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מרוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים ולאחר נדודים הגיעו לפוקינג שם למד בישיבת תומכי תמימים פוקינג משנת תש"ז עד תש"ט

בארץ ישראל

לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט.

לאחר עלייתם, לייבל שהיה בחור עדיין, נכנס ללמוד עד שנת תשי"ג בישיבות אחי תמימים תל אביב ותומכי תמימים לוד תחת הדרכתו של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

אצל הרבי

לקראת חודש תשרי תשי"ד זכה להגיע לרבי בפעם הראשונה, ותחת צל האמונה הסתופף עד חתונתו בשנת תש"כ עם זוגתו מרת האדא רייזל[3], בתו של החסיד ר' חיים הלל אזימוב. גם פגישתו עם רעייתו לעתיד הייתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי.

לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת תומכי תמימים נוארק. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה 'מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ליחידות שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה.

למחרת נקרא ר' לייבל לחדרו של הרב חודקוב, וזה אמר לו: "טוב עשית שלא השבת, משום שאצל הרבי שמורה הצעה אחרת עבורך, ולכן אם יפנו אליך שוב, אמור להם שתחשוב על כך".

באסרו חג שבועות תש"כ, שוב קרא לו הרב חדקוב ואמר לו: "מכיון שאמרת שאתה מחכה להוראה מלמעלה, הריני מודיע לך שהרבי מעוניין שתיסע בשליחותו לאחת המדינות בצפון אפריקה - תוניס או מרוקו. האם אתה מסכים?" ר' לייב השיב כחייל נאמן: "בוודאי שאני מסכים".

בו במקום לחץ הרב חדקוב על האינטרקום שקישרו עם חדרו של הרבי, ובנוכחותו אמר: "הוא נמצא כאן, והוא מקבל על עצמו".

דקות אחדות לאחר מכן יצא הרבי מחדרו ונסע לאוהל.

בשליחות במרוקו

בשנת תשי"ט שלח הרבי את הרב רסקין לשליחות לעיר קזבלנקה שבמרוקו. זמן קצר לאחר חתונתו שהתקיימה בצרפת, נסע ר' לייבל עם זוגתו לקזלבנקה. אז החלה שליחותו במרוקו במשך ארבעים וארבע שנה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז 'ופרצת' ליובאוויטש, וניהל את מוסד 'בית רבקה'.

הנקודה המרכזית בשליחותו בה השקיע את מיטב כוחותיו, הייתה לקשר את אלפי היהודים במרוקו לנשיא הדור ונביאו.

אחד המבצעים הבולטים שערך, היה מבצע הפצת תמונות של הרבי. את המבצע הזה החל כבר בשנות הכפ"ים.

בואו של הרב יהודה לייב רסקין למרוקו, שינה את אופי הפעילות במרוקו. אם בעשור הראשון מאז הקמת המוסדות, הפעילות התמקדה במסגרות לימודיות פורמליות, כמו מוסדות החינוך ופעילות סביב בתי הכנסת, ויחד עם הרבנים ומנהלי הקהילות, הרי הרב רסקין פתח בשנים הבאות עוד חזית ושמה: ופרצת. באותן שנים, הרבי מינף את הפעילות החב"דית וכינה את הפעילות החדשה "ופרצת", כשהכוונה לפעילות בלתי פורמלית, מחוץ למוסדות החינוך שנבנו בכל מקום עד אותן שנים.

הרב רסקין חולל מהפכת יהדות תוססת וצבעונית, אשר לבשה צורות שונות עם הזמן בהתאם למבצעים עליהם הכריז הרבי, ולפי יוזמות חדשות שהרב רסקין יזם מפעם לפעם. גם עבור הרב רסקין עצמו היתה זו חזית נוספת, כי בחיי היום־יום עשה רבות בניהול "בית רבקה" יחד עם תבלחט"א רעייתו, וזו היתה עבודתו הסדירה, אך בחגים ובעת הצורך פעל בלהט חסידי בפרויקטים חדשניים של 'ופרצת'; החל מהפצת תמונות הרבי בכל מקום במרוקו, דרך הדפסת תניא בערבית וכלה במעמדי סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם, בקזבלנקה ובמקומות אחרים, כל זאת בנוסף להשתלבותו בפעילות השלוחים האחרים בקזבלנקה. כל הפעולות נעשו בשיתוף פעולה הדדי עם השליח הרב שלום איידלמן ובגיבוי ותמיכת מנהל המוסדות הרב שלמה מטוסוב. בפעולותיו שם הרב רסקין את הדגש על העשייה ביד רמה, בהתלהבות ועם מרץ חסידי בלתי נדלה[4].

פטירתו

בתחילת שנת תשס"ג חלה ובאמצע תשס"ד היה מאושפז בבית רפואה במונטריאול שבקנדה.

ביום ראשון בערב, אור לי"ב באייר תשס"ד, נלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה ומייסרת.

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
  2. אבל בכרטיס לספר החסידים כתב שנולד בלנינגרד
  3. נולדה בט"ו בסיוון תרח"ץ.
  4. חב"ד במרוקו וחב"ד אינפו
חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)