הבדלים בין גרסאות בדף "יהודה לייב רסקין"
פערד של הרבי (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ביום [[ט' טבת]] [[תרצ"ג]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש. | נולד ביום [[ט' טבת]] [[תרצ"ג]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש. | ||
| − | בגיל שנה{{הערה|אבל | + | בגיל שנה{{הערה|אבל בכרטיס ל[[ספר החסידים]] כתב שנולד ב[[לנינגרד]]}}, עברה המשפחה להתגורר ב[[לנינגרד]] בה גרו אז רבים מ[[אנ"ש]]. |
הם היו אז חמישה אחים. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר [[מלמד]] שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש. | הם היו אז חמישה אחים. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר [[מלמד]] שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו. | כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו. | ||
| − | למד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] משנת [[תש"ה]] עד שנת [[תש"ו]], וב[[פוקינג]] משנת [[תש"ז]] עד [[תש"ט]] | + | למד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] משנת [[תש"ה]] עד שנת [[תש"ו]], וב[[פוקינג]] משנת [[תש"ז]] עד [[תש"ט]] |
===בארץ ישראל=== | ===בארץ ישראל=== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
===אצל הרבי=== | ===אצל הרבי=== | ||
| − | לקראת [[חודש תשרי]] [[תשי"ד]] זכה להגיע [[הרבי|לרבי]] בפעם הראשונה | + | לקראת [[חודש תשרי]] [[תשי"ד]] זכה להגיע [[הרבי|לרבי]] בפעם הראשונה, ותחת צל האמונה הסתופף עד חתונתו בשנת [[תש"כ]] עם זוגתו מרת האדא רייזל{{הערה|נולדה ב[[ט"ו בסיוון]] [[תרח"ץ]].}}, בתו של החסיד ר' [[חיים הלל אזימוב]]. גם פגישתו עם רעייתו לעתיד הייתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי. |
לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה 'מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ל[[יחידות]] שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה. | לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה 'מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ל[[יחידות]] שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה. | ||
גרסה מ־04:08, 14 באפריל 2022
הרב יהודה לייב רסקין (ט' טבת תרצ"ג – י"ב באייר תשס"ד) היה משלוחי הרבי למדינת מרוקו, שם שימש כשליח 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי באלמא אטא בירת קזחסטן. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת מרוקו.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד ביום ט' טבת תרצ"ג לאביו הרב יעקב יוסף ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש.
בגיל שנה[2], עברה המשפחה להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש.
הם היו אז חמישה אחים. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר מלמד שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.
כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח"ו לחלל את השבת.
באווירה מסירות נפש גדל לייבל הצעיר - והיא זו שנתנה לו את הכוחות לעמוד שנים ארוכות בשליחות הרבי במרוקו הרחוקה.
מלחמת העולם השנייה
מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' באלול תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע".
הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו ל'ווגזל'. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול.
אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בעתות חירום אלה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים.
מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע לאלמא אטא בירת קזחסטן. האב ר' יעקב יוסף קיווה שבאלמא אטא יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה.
לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא-אטא. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.
כעבור שנים פגשו בעיר את רבי לוי יצחק שניאורסון, שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו.
למד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד משנת תש"ה עד שנת תש"ו, ובפוקינג משנת תש"ז עד תש"ט
בארץ ישראל
לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מרוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט.
לאחר עלייתם, לייבל שהיה בחור עדיין, נכנס ללמוד עד שנת תשי"ג בישיבת תומכי תמימים לוד תחת הדרכתו של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
אצל הרבי
לקראת חודש תשרי תשי"ד זכה להגיע לרבי בפעם הראשונה, ותחת צל האמונה הסתופף עד חתונתו בשנת תש"כ עם זוגתו מרת האדא רייזל[3], בתו של החסיד ר' חיים הלל אזימוב. גם פגישתו עם רעייתו לעתיד הייתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי.
לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת תומכי תמימים נוארק. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה 'מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ליחידות שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה.
למחרת נקרא ר' לייבל לחדרו של הרב חודקוב, וזה אמר לו: "טוב עשית שלא השבת, משום שאצל הרבי שמורה הצעה אחרת עבורך, ולכן אם יפנו אליך שוב, אמור להם שתחשוב על כך".
באסרו חג שבועות תש"כ, שוב קרא לו הרב חדקוב ואמר לו: "מכיון שאמרת שאתה מחכה להוראה מלמעלה, הריני מודיע לך שהרבי מעוניין שתיסע בשליחותו לאחת המדינות בצפון אפריקה - תוניס או מרוקו. האם אתה מסכים?" ר' לייב השיב כחייל נאמן: "בוודאי שאני מסכים".
בו במקום לחץ הרב חדקוב על האינטרקום שקישרו עם חדרו של הרבי, ובנוכחותו אמר: "הוא נמצא כאן, והוא מקבל על עצמו".
דקות אחדות לאחר מכן יצא הרבי מחדרו ונסע לאוהל.
בשליחות במרוקו
בשנת תשי"ט שלח הרבי את הרב רסקין לשליחות לעיר קזבלנקה שבמרוקו. זמן קצר לאחר חתונתו שהתקיימה בצרפת, נסע ר' לייבל עם זוגתו לקזלבנקה. אז החלה שליחותו במרוקו במשך ארבעים וארבע שנה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז 'ופרצת' ליובאוויטש, וניהל את מוסד 'בית רבקה'.
הנקודה המרכזית בשליחותו בה השקיע את מיטב כוחותיו, הייתה לקשר את אלפי היהודים במרוקו לנשיא הדור ונביאו.
אחד המבצעים הבולטים שערך, היה מבצע הפצת תמונות של הרבי. את המבצע הזה החל כבר בשנות הכפ"ים.
פטירתו
בתחילת שנת תשס"ג חלה ובאמצע תשס"ד היה מאושפז בבית רפואה במונטריאול שבקנדה.
ביום ראשון בערב, אור לי"ב באייר תשס"ד, נלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה ומייסרת.
משפחתו
- בנו, הרב יצחק רסקין - שליח הרבי בוורמונט
- בנו, הרב מנחם מענדל רסקין - משלוחי הרבי במונטריאול
- בנו, הרב צבי הירש רסקין - מנהל מתיבתא-חב"ד במונטריאול
- בתו, מרת אסתר שפערלין - מונטריאול
- בתו, מרת חנה וילנסקי - שליחה בפורטלנד
- בתו מרת דבוניה, רעיית הרב יהודה ארייה ליב קארף - משלוחי הרבי בקליפורניה
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: טו, ל, לא, לב, נד. ופעילותו שזורה לכל אורך הספר.
קישורים חיצוניים
- 60 שנה למהפכת "ופרצת" במרוקו • סקירה מיוחדת, הסופר החב"די ר' שניאור זלמן ברגר ב
- בצאת הרב רסקין למרוקו ● מתוך חב"ד במרוקו - באתר
כ"ז חשוון תשע"ז - ירושה של ראש השנה - הרב רסקין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- אברכים, אתם חייבים לצאת לשליחות!
הערות שוליים
- ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
- ↑ אבל בכרטיס לספר החסידים כתב שנולד בלנינגרד
- ↑ נולדה בט"ו בסיוון תרח"ץ.
| חברי האו"ם החסידי |
|---|
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
