הבדלים בין גרסאות בדף "חוזר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(129 גרסאות ביניים של 50 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''חוזר''' הינו הכינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר|מאמריו]] של ה[[אדמו"ר]] בראש, לשבת במוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון.  
+
{{לעריכה}}
 +
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|300px|החוזר הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]] בעת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים חסידים המאזינים לחזרה ו[[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב]]
 +
 
 +
'''חוזר''' הוא כינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "לתעד בזיכרון" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי או ה[[אדמו"ר]] שנאמרו במהלך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב לאחר מכן  (במסמך המכונה "[[הנחה]]").
  
 
== החזרה בדורות עברו ==
 
== החזרה בדורות עברו ==
בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל [[הרבי]], כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה”אותיות” שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.  
+
בדורות עברו, נהגו [[רבותינו נשיאנו]] לומר מאמר מדי דבר וחג, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות החוזרים שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.
 +
 
 +
באחד המאמרים שאמר [[הרבי הריי"צ]], ציטט פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' [[חאטשע פייגין]] אמר לחוזר ר' [[יצחק הנדל]] לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.
 +
 
 +
== החזרה בדורנו ==
 +
{{להשלים}}
 +
ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] לכתוב את השיחות שאמר הרבי. לאחר המאמר [[באתי לגני]] שאמר הרבי בעת קבלת נשיאותו, חשבו החסידים שכפי שנהגו כל הרביים לכתוב את המאמרים שאמרו בעצמם נוסף על ה"[[הנחה|הנחות]]" שכתבו החסידים, גם הרבי יכתוב את המאמר בעצמו. אולם הרבי לא כתב, וציווה על ר' יואל לכתוב את ההנחה בעצמו, אותה [[מוגה|הגיה]] הרבי לקראת [[י"א ניסן]] באותה השנה.
 +
 
 +
בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[ועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]].
 +
 
 +
היות ובשונה מהנהוג בדורות הקודמים הרבי לא כתב את הדברים בעצמו ולא נהגו להיכנס אל חדרו ולחזור בפניו על המאמר כפי שזכרו החסידים על מנת שהרבי יתקן ויוסיף ביאור בדברים, אפילו חל איסור על הקלטת השיחות, כך שהיה הכרח על החוזרים לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. גם לאחר [[תשי"ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]]. פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.
 +
 
 +
לאחר שהתחיל ר' יואל לערוך את [[ספר הערכים]] בהוראת הרבי, נשאר לו פחות זמן להקדיש לכתיבת השיחות. בעקבות זאת קרא הרב חודקוב למשרדו בשנת תשכ"ו את הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[שלמה זרחי]] [[שלום בער לויטין]] [[אפרים פיקרסקי]] וביקש מהם בשם הרבי שיסייעו לר' יואל בעריכת השיחות. הוועד שהקימו נקרא על ידם בשם [[ועד הנחות התמימים]]{{הערה|[[תחיינו]] גליון 2 עמוד 19}}.
 +
 
 +
הרבי התייחס למינויים בהתוועדות והורה להם לבוא ולעמוד על יד ר' יואל בהתוועדויות.
 +
 
 +
מביניהם נשאר הרב [[יהודה לייב שפירא]] החוזר במשך שנים ארוכות, ואף היה ה'מניח' של כרכים י-יד ב[[לקוטי שיחות]].
  
== החזרה בדורנו ==
+
ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים [[ועד הנחות בלה"ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]].
תחילת דרכה של החזרה בדורנו, החלה ע"י הרב [[יואל כהן]] שמיד אחר אמירת ה[[מאמר]] הראשון, [[באתי לגני]] [[תשי"א]], עסק בהנחה, הביאה לכ"ק אדמו"ר שליט"א להגהה, ועסק בהפצתה, אליו נוספו עוד מספר [[תמים|תמימים]], שיחד יסדו את [[ועד להפצת חסידות]], שלימים שינה את שמו ל[[ועד להפצת שיחות]].
 
  
בימות החול הוקלטו רוב שיחותיו ומאמריו של הרבי, אך ב[[שבת]], מכיון שאי אפשר להקליט, היו קבוצת חסידים שנקראו "חוזרים" או "מניחים" ש'הקליטו' את השיחות והמאמרים בראשם. קבוצה זו הייתה נקראת [[ועד הנחות התמימים]]. במשך השנים, כשהרבי החל להגיע את השיחות ל[[גיליון כפר חב"ד]] קם עוד גוף שכתב הנחות מהשיחות שנקרא [[ועד הנחות בלה"ק]].
+
לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] - הייתה ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"[[בלתי מוגה]]".
  
לפעמים היה [[מוגה|מגיה]] האדמו"ר את ה[[הנחה]] ואז הייתה יוצאת ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] כ"מוגה" וכאשר לא היה מגיה האדמו"ר את השיחה או המאמר, אלו יצאו כ[[בלתי מוגה]].
+
===אופי החזרה בדורנו===
 +
עיקר החידוש של בדורנו התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות [[חסידות חב"ד]] "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי ה[[דא"ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]] ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.
  
עיקר החידוש של “[[דור השביעי]]” התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויו”ט. כך ישנו מכל שנות חסידות חב”ד “ספר המאמרים”, המכיל את מאמרי ה[[דא"ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות|בהתוועדויות]] ארוכות, שרוב זמנן תפסו שיחות-קודש הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.
+
מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר.
  
הקושי התבטא בתוכן ובסגנון המחודש, וגם בהיקף שלא היה לו אח וריע: התועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו”מאמר”. מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר; ואם הייתה זו שבת הסמוכה ליום-טוב -צאו וחשבו מה קשה הייתה מלאכת ה”חוזרים” במוצאי-החג.  
+
כאשר מתעתקים (תהליך כתיבת המלל בהתאמה לנשמע מהקלטת שמע) את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.
  
כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדוייק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגעו גם לתשעים עמודים.
+
במשך רוב השנים התקיימה רק חזרה אחת בראשות ר' יואל, אולם בשנים האחרונות החלו לקיים שלוש חזרות בו זמנית במקביל: באידיש, אנגלית ועברית{{הבהרה|מי חזר מה? ג'ייקוסון ר יואל ועוד מי?}}.
  
 
== חוזרים אצל רבותינו נשיאנו ==
 
== חוזרים אצל רבותינו נשיאנו ==
  
=== חוזרים מתקופת כ"ק אדמו"ר הרש"ב ===
+
{{טורים|תוכן=
 +
=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===
 +
* [[אדמו"ר הצמח צדק]].
 +
* הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]]
 +
* הרב [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]]
 +
* הרב [[מאיר זלמן מינוביטש]].
 +
* הרב [[אפרים שמחה מבינשקוביץ]].
 +
* הרב [[חיים שלום מקרופקא]].
 +
* הרב [[פנחס רייזעס]].
 +
 
 +
=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] ===
 +
 
 +
* הרב [[משה שלמה מפאריטש]].
 +
*הרב [[נחום מסטרדוב]].
 +
 
 +
=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ===
 +
 
 +
* הרב [[נחום מסטרדוב]].
 +
* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]
 +
* הרב [[דובער אשכנזי|דובער אשכנזי (קאליסקר)]].
 +
* הרב [[איסר בער גילרסון]]
 +
 
 +
=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]] ===
 +
 
 +
* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]].
 +
* הרב [[איסר בער גילרסון]].
  
* הרב [[ישראל נח "הקטן"]]
+
=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ===
* הרב [[משולם זוסיא קוראטין]] (המכונה "ר' שילם")
+
* הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (מכונה "ר' שילם"). שימש כחוזר ראשי
* הרב [[אליהו (ייכיל) סימפסאהן]]
+
* הרב [[ישראל נח חצקביץ|ישראל נח "הקטן" חצקביץ]]
 +
* הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]]
 +
* הרב [[מרדכי חפץ]]
 +
* הרב [[אלתר שימחוביץ]]
 +
* הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר)
 +
* הרב [[יעקב לנדא]]
  
 
=== חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ ===
 
=== חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ ===
  
 +
* הרב [[שמואל זלמנוב]] - ה'חוזר' הראשי.
 
* הרב [[דובער גרפינקל]]
 
* הרב [[דובער גרפינקל]]
 
* הרב [[יחזקאל פייגין]]
 
* הרב [[יחזקאל פייגין]]
 
* הרב [[יהודה עבער]]
 
* הרב [[יהודה עבער]]
 +
* הרב [[יהושע קארף]]
 +
* הרב [[מרדכי מנטליק]]
 +
* הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]]
 +
* הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]
  
=== חוזרים מתקופת אדמו"ר שליט"א ===
+
=== חוזרים של הרבי ===
  
* הרב [[יואל כהן]]
+
* הרב [[יואל כהן]] - החוזר הראשי
 +
* הרב [[יוסף וינברג]]
 
* הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]
 
* הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]
 
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]
 
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]
* הרב [[מנחם דאברוסקין]]
+
* הרב [[מנחם דוב דוברוסקין]]
 
* הרב [[דוד פלדמן]]
 
* הרב [[דוד פלדמן]]
 +
* הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]
 +
* הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]]
 +
* הרב [[סימון ג'יקובסון]]
 +
* הרב [[דוד אולידורט]]
 +
* הרב [[אליעזר ברוד]]
 +
* הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]]
 +
* הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]
 +
* הרב [[יוסף יצחק כץ]]
 +
* הרב [[ישראל פרידמן]]
 +
* הרב [[אברהם שמטוב]]
 +
* הרב [[ישראל לבקובסקי]]
 +
* הרב [[לייבל שפירא]]
 +
* הרב [[אברהם ברוך גרליצקי]]
 +
* הרב [[נתן וולף]]
 +
* הרב [[דוד פישר]]
 +
* הרב [[שלמה זרחי]]
 +
* הרב [[נחום גרינוולד]]
 +
* הרב [[נחמן שפירא]]
 +
* הרב [[יוסף קרסיק]]
 +
* הרב [[יוסף הכט]]
 +
* הרב [[אפרים פיקארסקי]]
 +
* הרב [[שלום דובער לויטין]]
 +
* הרב [[צבי גרינבלאט]] היה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי{{מקור}}
 +
}}
 +
 +
==ראו גם==
 +
*[[הנחה]]
  
 
== לקריאה נוספת ==
 
== לקריאה נוספת ==
 +
*[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב אדמו"ר הריי"צ מקיץ שנת [[תרצ"ט]] ל"אחד מחתניו הרבנים" ([[מנחם מענדל הורנשטיין]])
 +
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
*
 +
*[https://col.org.il/news/132509 מיהו ה"חוזר"? מה תפקידו, ומי הרבי שבזמנו החלה ה"חזרה"?] {{Col}}
 +
*[https://col.org.il/news/50033 הנתונים נחשפים: 11,000 שעות של דברי אלוקים חיים{{col}}]
  
*[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] מקיץ שנת [[תרצ"ט]] ל"אחד מחתניו הרבנים".
+
{{הערות שוליים}}
+
[[קטגוריה:חוזרים|*]]
[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
+
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

גרסה אחרונה מ־04:19, 4 במרץ 2024

מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
החוזר הראשי של הרבי, הרב יואל כהן בעת החזרה בזאל הגדול, כשמסביבו נראים חסידים המאזינים לחזרה והמניח הרב דוד פלדמן שמעלה את השיחה על הכתב

חוזר הוא כינוי שניתן לחסיד שלקח על עצמו את התפקיד "לתעד בזיכרון" את שיחותיו ומאמריו של הרבי או האדמו"ר שנאמרו במהלך השבת, ובמוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב לאחר מכן (במסמך המכונה "הנחה").

החזרה בדורות עברו[עריכה]

בדורות עברו, נהגו רבותינו נשיאנו לומר מאמר מדי דבר וחג, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות החוזרים שיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.

באחד המאמרים שאמר הרבי הריי"צ, ציטט פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' חאטשע פייגין אמר לחוזר ר' יצחק הנדל לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.

החזרה בדורנו[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב יואל כהן, שהחל לכתוב עוד קודם קבלת הנשיאות של הרבי לכתוב את השיחות שאמר הרבי. לאחר המאמר באתי לגני שאמר הרבי בעת קבלת נשיאותו, חשבו החסידים שכפי שנהגו כל הרביים לכתוב את המאמרים שאמרו בעצמם נוסף על ה"הנחות" שכתבו החסידים, גם הרבי יכתוב את המאמר בעצמו. אולם הרבי לא כתב, וציווה על ר' יואל לכתוב את ההנחה בעצמו, אותה הגיה הרבי לקראת י"א ניסן באותה השנה.

בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים בועד להפצת חסידות, ומאוחר יותר נקרא ועד להפצת שיחות.

היות ובשונה מהנהוג בדורות הקודמים הרבי לא כתב את הדברים בעצמו ולא נהגו להיכנס אל חדרו ולחזור בפניו על המאמר כפי שזכרו החסידים על מנת שהרבי יתקן ויוסיף ביאור בדברים, אפילו חל איסור על הקלטת השיחות, כך שהיה הכרח על החוזרים לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. גם לאחר תשי"ט כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מההתוועדויות בשבתות וימים טובים. פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.

לאחר שהתחיל ר' יואל לערוך את ספר הערכים בהוראת הרבי, נשאר לו פחות זמן להקדיש לכתיבת השיחות. בעקבות זאת קרא הרב חודקוב למשרדו בשנת תשכ"ו את הרבנים יהודה לייב שפירא, שלמה זרחי שלום בער לויטין אפרים פיקרסקי וביקש מהם בשם הרבי שיסייעו לר' יואל בעריכת השיחות. הוועד שהקימו נקרא על ידם בשם ועד הנחות התמימים[1].

הרבי התייחס למינויים בהתוועדות והורה להם לבוא ולעמוד על יד ר' יואל בהתוועדויות.

מביניהם נשאר הרב יהודה לייב שפירא החוזר במשך שנים ארוכות, ואף היה ה'מניח' של כרכים י-יד בלקוטי שיחות.

בחודש ניסן תשמ"א הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים ועד הנחות בלה"ק, שתפקידו היה להניח את השיחות בלשון הקודש.

לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה מגיה את ההנחה - הייתה השיחה או המאמר יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"בלתי מוגה".

אופי החזרה בדורנו[עריכה]

עיקר החידוש של בדורנו התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות חסידות חב"ד "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי הדא"ח מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.

מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר.

כאשר מתעתקים (תהליך כתיבת המלל בהתאמה לנשמע מהקלטת שמע) את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.

במשך רוב השנים התקיימה רק חזרה אחת בראשות ר' יואל, אולם בשנים האחרונות החלו לקיים שלוש חזרות בו זמנית במקביל: באידיש, אנגלית ועברית[דרושה הבהרה].

חוזרים אצל רבותינו נשיאנו[עריכה]

חוזרים מתקופת אדמו"ר הזקן

חוזרים מתקופת אדמו"ר האמצעי

חוזרים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק

חוזרים מתקופת אדמו"ר המהר"ש

חוזרים מתקופת אדמו"ר הרש"ב

חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ

חוזרים של הרבי

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. תחיינו גליון 2 עמוד 19