דוד פישר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד פישר

ר' שמואל חיים דוד פישר (יליד שנת תש"ח, 1947) הינו רב בית כנסת בשכונת קראון הייטס ואיש עסקים חב"די.

בעבר היה מראשי העסקנים לביסוס והרחבת שכונת קראון הייטס ופוטר מתפקידו בשל אי-סדר בכספים שהיו תחת ידיו.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בט"ו תשרי תש"ח לאביו ר' שמשון פישר[1] ולאמו מרת חיה שרה, ונקרא על שם זקנו מצד אביו ר' חיים דוד פישר ועל שם זקנו מצד אמו ר' שמואל חיים מילר.

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית, היה חבר בועד הנחות התמימים, ורשם באופן סדיר רבים מהשיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי באותן שנים, כשחלקם שוחזרו מתוך כתביו בלבד בהיעדר 'הנחות' אחרות.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת גיטל בת ר' אברהם מאיר זרחי[2], התיישב בקראון הייטס, שלח ידו בעסקים וראה ברכה במעשה ידיו.

בשנת תשל"א היה יחד עם ר' שלום דובער חייקין נציגם של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד לבחינת תלמידים מעוניינים להתקבל ללמוד בישיבה.

עסקנות ונידוי[עריכה]

בעקבות ההגירה השלילית משכונת קראון הייטס ופעולותיו של הרבי למניעת הבריחה, הוקם ועד לרכישת בתים וביסוס השכונה, והוא הועמד בראש הועד לצד העסקנים ר' מענדל שמטוב, ר' נחום פינסון, ומייסדי הועד הרב חייקל חאנין והרב צבי שטיינמיץ. בנוסף, בחברת הבת שהקים לצורך רכישת בניני המגורים בפינות הרחובות, פעלו תחתיו העסקנים ר' זלמן יהודה דייטש, ר' שמשון סטאק, ור' יצחק גורביץ.

לצורך רכישת הבניינים ופעילות הועד, הורה הרבי שכל אחד מתושבי השכונה יראה לעצמו זכות וחובה להפקיד סכומי כסף גדולים בידי הועד, מתוך מטרה שברבות השנים יוחזר כסף זה בתוספת הרווחים שיצטברו ממכירת הבתים. רבים מתושבי שכונת קראון הייטס לקחו לצורך כך הלוואות גדולות ואף נכנסו לחובות לצורך זה, והפקידו את הכספים בידי הועד.

אך אף שהועד רשם הצלחה רבה בפינוי דירות המגורים ורכש כארבעים בנינים, רובו של הכסף לא הוחזר, ובשנת תשמ"ו תושבים ממורמרים פנו אל חברי בית דין צדק קראון הייטס ותבעו אותו לדין תורה. כאשר נמנע מלהתייחס לקריאות בית הדין, התייחס לכך הרבי ברבים, ואמר ש"כספים כאלו [שניתנים לטובת הציבור, כביכול בתנאי שיעשו כרצונו של בעל הכסף] אינם אפילו מקליפת נוגה (ופשיטא שאינם מצד הקדושה), ובמילא, אסור להשתמש בכספים אלו עבור ענייני קדושה!"[3]. לאחר-מכן הוטל עליו נידוי ע"י בי"ד צדק קראון הייטס[4], הוא פוטר מראשות הועד, ונאלץ לעזוב את גבולות ארצות הברית וקבע את מגוריו בירושלים.

החזרה לקראון הייטס[עריכה]

בשנת תשס"ה בעקבות מערכת לחצים מאסיבית, הגיע להסכם עם ועד הקהל[5] ועם הרב אברהם אזדבא במסגרתו הוסר החרם שהוטל עליו על ידי הרב יהודה קלמן מארלאו הרב אברהם אזדבא והרב אברהם יוסף העלער. אך רבים טוענים כי לסיכומים אלו אין כל תוקף, היות והכספים בפועל לא הושבו לבעליהם, מלבד מעטים שהוחזר להם סכומים מזעריים, ומי שביטל את החרם היה רב בודד מתוך הרכב בית הדין, ועל-פי החלטת הבי"ד כדי לבטל החלטה של הבי"ד צריך שכל הרכב בי"ד יבטל את ההחלטה[6].

לאחר ביטול החרם, חזר להתיישב בקראון הייטס, וייסד בית כנסת בו משמש כרב.

כיום מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב"ד בארה"ק, תחת קרן חסדי שמשון[7].

משפחתו[עריכה]

בניו:

בנותיו:

  • בתו, מרת נחמה דינה, אשת ר' מנחם מענדל בריקמן - שליחי הרבי בירושלים.
  • בתו, מרת ברכה, אשת ר' מנחם וולף.
  • בתו, מרת שולמית
  • בתו, מרת חיה שרה אשת ר' יונתן זאב רוזנבאום
  • בתו, מרת בתיה יענטא, אשת הרב שניאור זלמן דייטש - שליח הרבי במינסק, רוסיה הלבנה
  • בתו, מרת רבקה, אשת ר' חיים מאיר זלמנוב.
  • בתו, מרת רחל דאבע רייזע, אשת ר' שרגא פייביש מרוזוב.
  • בתו, מרת דבורה לאה, אשת ר' שלמה דוד כ"ץ.
  • בתו, מרת חנה, אשת ר' יוסף יצחק צוויבל.

הערות שוליים