הבדלים בין גרסאות בדף "פורטל:אישי חב"ד"
(שחזור. נימוק בשיחת פורטל:אישי חב"ד/נשי וידידי חב"ד) |
(ביטול גרסה 255771 של קרייזי אבאוט משיח (שיחה)) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|רבני חב"ד|{{שם הדף המלא}}/רבני חב"ד}} | {{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|רבני חב"ד|{{שם הדף המלא}}/רבני חב"ד}} | ||
{{{{שם הדף המלא}}/רבני חב"ד}} | {{{{שם הדף המלא}}/רבני חב"ד}} | ||
| + | {{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
| + | |||
| + | {{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|נשי וידידי חב"ד|{{שם הדף המלא}}/נשי וידידי חב"ד}} | ||
| + | {{{{שם הדף המלא}}/נשי וידידי חב"ד}} | ||
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | {{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
גרסה מ־06:24, 30 באוגוסט 2016
באנציקלופדיה החב"דית חב"דפדיה אלפי ערכים העוסקים בדמויות ההוד של תנועת החסידות הכללית וחסידות חב"ד בפרט. החל מגדולי החסידות - תלמידי הבעל שם טוב והרב המגיד ממזריטש, וחצרות חסידיות רבות ומפוארות שהסתעפו מהם, ממשיך בחסידי ותלמידי רבותינו נשיאינו אדמו"רי חב"ד עד לגדולי החסידות בזמננו. תיאורים ומאפיינים תוארו החסידים ומשנתם מהם משכילים, עובדי ה', רבנים ושלוחים.
בחסידות חב"ד בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של חסידים גדולים בתורה ובעבודת ה', שמותיהם שגורים בפי חסידי הדורות הבאים, וסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. גם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, ואף ניגונים שחברו חסידים בעלי מנגנים, מושרים בהתוועדויות חסידיים ומעוררים לעבודת ה'.
תשומת-לב רבה נתונה לסיפורי החסידים, על גדולתם בתורה וביראת ה', על הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד, על היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה' על-פי דרך החסידות. הפורטל שלפניכם מרכז את ערכי האישים של חב"דפדיה בהתאם לדורות בהם חיו, השתייכותם ופעולותיהם.
 |
רבי מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד. נולד ביום ראשון, כ"ט באלול תקמ"ט בעיר ליאזני, לשלום שכנא ודבורה לאה אלטשולער. הוא נכדו של אדמו"ר הזקן וחתנו של אדמו"ר האמצעי. הסתלק ביום י"ג בניסן תרכ"ו ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.
חסידי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק:
מיכאל בלינער • שמעון מנשה חייקין • לייב חיטריק • שניאור זלמן שמוטקין • יוסף יהודה לייב משיוף • ברוך מרדכי אטינגר • נחמיה בירך מדוברובנה • לוי יצחק זלמנסון
תלמידי הבעל שם טוב:
פנחס שפירא • מנחם מענדל מויטבסק • יעקב יוסף כ"ץ • דוד לייקס • ברוך • אברהם גרשון מקיטוב • מנחם נחום מצ'רנוביל
תלמידי המגיד ממזריטש:
אברהם הרופא • דייטשל • ברוך ממז'יבוז • לוי יצחק מברדיטשוב • משולם זוסיא מאניפולי • חיים וואלפער • אלימלך מליז'נסק
חסידי קאפוסט:
חיים מאיר הילמן • יוסף רוזין • דובער אפרת • נחום טוביה מפירטין • אברהם לובנוב
 |
החסיד רבי יקותיאל ליעפלי היה מתחילה בעל כשרונות חלשים ביותר, והוא הגיע לאדמו"ר הזקן בעת שאדמו"ר הזקן היה מלובש בתפילין דרבינו תם, קפץ מהחלון אל חלון חדרו שבקומה השניה, וזעק במרירות: רבי חיתכו לי את החלל השמאלי שבו שוכן היצר הרע, ורבינו הזקן הגיב: רבונו של עולם, ואתה מחיה את כולם כתיב. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, והתהפך לאיש אחר בהשכלה ובעבודה.
| |
| קבוצת רבנים שהגיעו לרבי לרגל חג המו"צים בתמונה משותפת ב-770
שורה ראשונה מימין לשמאל: ר' יצחק מאיר הרץ, ר' יצחק יהודה ירוסלבסקי, ר' זלמן גוראריה, ר' יצחק הנדל, ר' אברהם אזדאבא, ר' צבי יהודה פוגלמן. שורה שניה מימין לשמאל: ר' עזריאל זעליג שארפשטיין, ר' יוסף יצחק בלומנפלד, ר' נחמן סודק ר' יוסף יצחק וולוסוב, ר' יוסף הכט, הרב יהודה קלמן מארלו, ר' דוד מאיר דרוקמן, ר' ישעיהו הרצל, ר' דוד שוחט, ר' יוחנן גוראריה, ר' מנחם מענדל גלוכובסקי. שורה שלישית מימין לשמאל: ר' זושא זליברשטיין, ?, ר' אברהם פייגלשטוק, ר' יוסף יצחק פייגלשטוק, ר' שלום איידלמן, ר' לוי יצחק רסקין, ר' ישראל יוסף הנדל, ר' לייזר ריבקין, ר' יוסף קרסיק, ר' יוסף קרמר, ?. |
סמיכה לרבנות
בהתוועדות כ"ד טבת בשנת תשי"ב עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות בש"ס ופוסקים ויקבלו סמיכה להוראה עוד לפני חתונתם, היות שלעיתים מתעורר צורך בשאלת רב יש צורך שיהיה כל אחד רב בביתו.
בשנת תשל"ו חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת תשל"ט הורה לשלוחים לארץ הקודש שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות. פעם אמר הרבי לבחור ביחידות (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות.
בשמחת-תורה תשל"ו ביאר הרבי בהרחבה את ההכרח בקבלת הסמיכה להוראה, והוסיף כי לאחר קבלתה יש להמשיך בלימוד לקבלת הסמכה לדיינות.
בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש
בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש נוסד בשנת תשל"ו כגוף המאגד את רבני חב"ד.
הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה בחודש מנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.
במשך השנים עבר בית הדין שיינוים בהרכבו, כיום בית הדין מונה שבעה מרבני חב"ד.
מכון הלכה חב"ד
מכון הלכה - חב"ד הינו מוקד הלכתי חב"די המופעל על ידי רבנים ומורי הוראה בקהילות חב"ד בארץ הקודש, המעניק מענה לשאלות הלכתיות פרקטיות של חסידי חב"ד. המכון מתהדר בנגישות שלו לציבור ובתשובות מהירות לשואלים.
כיום משתתפים במכון למעלה מ - 40 רבני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש.
רבני חב"ד בעבר:
שאול דב זיסלין • שמואל לויטין • יהודה קלמן מארלו • אהרון יעקב שווי • שניאור זלמן גרליק • לוי ביסטריצקי • אברהם חיים נאה • שלום דובער ליפשיץ • לרשימה המלאה •
רבני חב"ד בהווה:
יצחק יהודה ירוסלבסקי • טוביה בלוי • עזריאל חייקין • יוסף שמחה גינזבורג • מאיר אשכנזי • לרשימה המלאה •
רבנים החתומים על פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח:
מנחם מענדל גלוכובסקי • מאיר גרינברג • יוסף יצחק ווילשאנסקי • דוד חנזין • שלמה זלמן לבקיבקר • צבי אלימלך טורנהיים מלווקע • אהרן רוזנפלד • לרשימה המלאה •
- כתבו ערכים מבוקשים בנושא אישי חב"ד. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים או זקוקים להשלמה.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא אישי חב"ד שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו איורים ותמונות המצוינים בתמונות ואיורים מבוקשים.
- כתבו, שפרו ואתרו ערכים נבחרים, הוסיפו "תמונה נבחרת" או קטעים חדשים ל"הידעת?". ערכים נבחרים, תמונות נבחרות וקטעי הידעת? מוצגים דרך קבע בעמוד הראשי של הפורטל.
| רשימת הערכים המבוקשים | |||
|---|---|---|---|
|
