פנחס מקוריץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף פנחס שפירא)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הציון של ר' פנחס

רבי פנחס שפירא (מכונה ר' פנחס מקוריץ) נולד בשקלוב בשנת תפ"ו, לאביו רבי אברהם אבא, נצר ממשפחת רבי נתן שפירא, בעל "מגלה עמוקות". ר' פנחס בצעירותו התנגד בחריפות לתורת החסידות.

עקב סיבות מסוימות עברה משפחתו לפלך ווהלין החסידי. אביו שהיה מתנגד החל להכיר את החסידות מקרוב, והפך להיות מתלמידיו של הבעל שם טוב. הבן הלך בעקבות אביו, והפך לאחד החסידים הידועים מאותה תקופה.

רבי פנחס ישב זמן ממושך בקוריץ. אחר כך התיישב באוסטראה.

בן המלך החולה[עריכה]

דרכו של המגיד ממזריטש הייתה לומר דברי חסידות ברבים. רבי פינחס מקוריץ חלק עליו וסבר, כי דברים רמים ונישאים כאלה אין לאומרם לפני כל אדם[1]. פעם אחת מצא רבי פינחס ברחוב כמה דפים כתובים, וכשהרימם נוכח כי כתובים עליהם דברי-תורתו של המגיד. חשב הצדיק בליבו: הנה, זו התוצאה של חוסר זהירות בדברים נעלים כאלה.

ראה זאת אדמו"ר הזקן, והשמיע באוזני רבי פינחס משל:

"בן מלך חלה, והרופאים נלאו למצוא מזור למחלתו. לבסוף אמרו, שיש אבן יקרה ונדירה, שאם יכתשוה לאבקה וישקו ממנה את בן-המלך - יחלים. החלו הכול לחפש אחר האבן, ונתברר שזו האבן המפארת את כתר המלך, שאין כמותה בכתרי כל המלכים. חסו השרים על הכתר, ובפרט שמחלת הבן החמירה עד שהיה ספק אם יוכל לבלוע את התרופה. באו ושאלו את פי המלך. אמר המלך: יקר הוא הכתר, ויקרה היא האבן המפארת אותו, אבל כל זה הוא כאין וכאפס לעומת ערכו של בן-המלך. כדאי לכתוש את האבן אפילו על הספק - אולי טיפה אחת תיכנס ותצילו.

סיים אדמו"ר הזקן: יקרים הם דברי החסידות, שמקורם בכתר ה'; אבל כאשר עם-ישראל בסכנה, צריך לשפוך את דברי החסידות - אולי טיפה אחת תיכנס ותושיע.

כאשר היה אדמו"ר הזקן במזריטש, הוא קיבל מתורתו[2].

האמת והשקר[עריכה]

מסופר כי פעם בא אדמו"ר הזקן לרבי פנחס מקוריץ, אמר לו רבי פנחס ששבע שנים עמל לדעת מה הוא שקר, שבע שנים עמל להרחיק את השקר, ורק אחר כך עבד שבע שנים נוספות לקנות לעצמו את דרך האמת. אמר לו אדמו"ר הזקן, שדרך זו קשה מאוד והוא שייך למלאכים ויחידי סגולה, אולם אני סובר שצריכים מקודם לשנות את מידת האמת וממילא ירחיק את השקר כיתרון האור מן החושך.

רבי פנחס מאוסטילא אמר ששני הדרכים האלו מרומזים בקריאת שמע, שכתוב "וראיתם אותו וזכרתם", ורק אחר כך כתוב "ולא תתורו", לרמז על דרכו של אדמו"ר הזקן, לעבוד על עשה טוב לפני סור מרע, ואילו דרכו של הרה"ק מקאריץ גם כן מרומז בק"ש, שאחרי ולא תתורו כתוב למען תזכרו ועשיתם, דהיינו עשה טוב אחר סור מרע. ולכן איתא כאן בתרגום יונתן ותיהוון קדישין היה כמלאכיא, שדרך זו שייכת למלאכים, ויחידי סגולה.

תורתו[עריכה]

אין ספר שחיבר הרבי מקוריץ. לפי המסורת שרד ספר גדול שכתב בכתב ידו, אולם קבלה הייתה בידי צאצאי רבי פנחס, המדפיסים הנודעים מסלאוויטא, שלא להדפיס את הספר.

עיקרי תורתו וסיפורי צדיקים הקשורים בו מכונסים בספר מדרש פנחס (ח"א - וורשה תרל"ו, ח"ב - לובלין תר"ס), שנכתב על ידי תלמידיו; ובספר "מדרש פנחס החדש" (וורשה תר"ע).

קטעים מתורתו נדפסו כנספחים בספרים שונים: לקוטים של ר' פנחס ב"נר ישראל" להמגיד מקוזניץ. נדפסו כקונטרס מיוחד "לקוטי שושנים" (טשרנוביץ תרי"ח); בספר "נופת צופים", לבוב תרכ"ה; קונטרס מיוחד בשם "דברים נחמדים" (טשרנוביץ תרי"ח); בקובץ "גאולת ישראל" (לבוב תרכ"ד).

בשנת תשס"ג (2003) הודפסו בבני ברק שני כרכים הכוללים מתורתו ותולדותיו בצירוף מפתחות ונספחים, בשם "אמרי פנחס השלם".

פטירתו[עריכה]

בשנת תקנ"א עזב רבי פנחס את אוסטראה על מנת לעלות לארץ ישראל, אולם בדרכו התעכב בשיפיטובקה, בה חלה ונפטר בי' אלול.

שאלת מקום קבורתו[עריכה]

בשנות השמונים פרסמו השלטונות הקומוניסטיים צו הריסה לבית הקברות בשיפיטובקה, בעקבות זאת העבירו רבים את מצבות זקניהם לבית העלמין החדש בעיר. מאז, הופיעה בבית העלמין החדש מצבה עם השם רבי פחס בן מרדכי, ורבים טעו לחשוב כי הוא רבי פנחס הנ"ל. ציונו המקורי של ר' פנחס ב"ר אברהם אבא נותר במקומו הישן בחצרו של תושב גוי שאף הצר את תנאי הגישה למקום.

אך בעקבות טיעונם של כמה, ביניהם הד"ר המפורסם מירושלים ר' גדליה מזל שנמנה על צאצאיו של ר' פנחס, ופנייתו לגוף האחראי -הוקם במקום אוהל והציבור החל לפקוד את המקום.[3]

הערות שוליים

  1. למרות שהיה תלמידו
  2. ספר השיחות תש"ח.
  3. ראה [www.umanshalom.co.il קברי צדיקים בשפיטובקה]]