פורטל:אישי חב"ד/הידעת?/קטעי הידעת?

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
1 החסיד שמואל דובער מבוריסוב בא לליובאוויטש לשאול את אדמו"ר הצמח צדק ענין מסובך בדא"ח. אמר לו הצמח צדק שישאל שאלה זו את החסיד רבי זלמן קרלבניק, שהיתה לו השגה מועטת בחסידות אולם היה מאריך בתפילה ואומר תהילים בבכייה. ואכן רבי זלמן הסביר לו את הענין בטוב טעם ודעת, כששאלו רבי שמואל דובער על כך, אמר לו רבי זלמן: "התחנכתי אצל דודי שהיה מחסידי אדמו"ר הזקן כי העיקר הוא שעבוד הלב, וממילא באה גם ההשגה בחסידות!" עריכה | תבנית | שיחה
2 על החסיד רבי משה וילנקר, שהיה ידוע כ"חסיד פנימי", אמר אדמו"ר האמצעי: אצל רבי משה, משועבדים גם הרגלים להשגת אלקות. לפני הסתלקותו אמר ר' משה על עצמו, שביכולתו לתת דין וחשבון על על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו בעשר השנים האחרונות. עריכה | תבנית | שיחה
3 החסיד רבי יקותיאל ליעפלי היה מתחילה בעל כשרונות חלשים ביותר, והוא הגיע לאדמו"ר הזקן בעת שאדמו"ר הזקן היה מלובש בתפילין דרבינו תם, קפץ מהחלון אל חלון חדרו שבקומה השניה, וזעק במרירות: רבי חיתכו לי את החלל השמאלי שבו שוכן היצר הרע, ורבינו הזקן הגיב: רבונו של עולם, ואתה מחיה את כולם כתיב. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, והתהפך לאיש אחר בהשכלה ובעבודה. עריכה | תבנית | שיחה
4
הרב החסידי מנחם צבי ריבקין עם העגיל באוזנו הימנית

הרבי מהר"ש נתן לחסיד ר' יחיאל נתן ריבקין 'עגיל' כדי שיענוד באוזנו של בנו. החסיד היה אביו של הרב מנחם צבי ריבקין, לאחר ששיכל את כל ילדיו בטרם עת נסע לרבי המהר"ש לבקש את ברכתו לזרעא חיא וקיימא. הרבי מהר"ש בירכו בבן, ונתן לו עגיל שיענוד לבנו הנולד כסגולה לאריכות ימים.

עריכה | תבנית | שיחה
5 החסיד רבי משה שלמה מפאריטש נחלה אנוש באמצע חייו ואדמו"ר האמצעי לא הסכים לברכו בברכה לרפואה שלמה. רק כעבור שנתיים, בל"ג בעומר תקע"ו נאות הרבי לברכו, והוא נרפא מיד.

כשנפטר אדמו"ר האמצעי, בשנת תקפ"ח, עבר ר' משה שלמה והתיישב ליד קברו בעיירה ניעזין, ואדמו"ר הצמח צדק היה שולח לו מידי חודש כסף למחייתו.

עריכה | תבנית | שיחה
6 הרב שמואל בצלאל שעפטיל - הידוע בכינויו 'הרשב"ץ' - זכה לראות בחייו שישה מרבותינו נשיאינו, בהיותו בחור צעיר זכה לראות את אדמו"ר הזקן, ובעת זקנתו היה המלמד של הרבי הריי"צ, נפטר בט"ו סיון תרס"ה. עריכה | תבנית | שיחה
7 החסיד ר' פרץ חן זכה לראות ששה מנשיאי חב"ד. ראה את אדמו"ר הזקן בזקנותו, כשהוא - ר' פרץ - צעיר לימים, וראה את אדמו"ר הריי"צ בצעירותו כשהוא - ר' פרץ - זקן מופלג. עריכה | תבנית | שיחה
8 לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נהגו כל בניו באדמו"רות בעיירות שונות, חוץ מבנו הבכור ר' ברוך שלום שנהיה לחסיד של אחיו הצעיר ביותר - אדמו"ר המהר"ש. עריכה | תבנית | שיחה
9 כשהרבנית מנוחה רחל נסעה לארץ ישראל, אמרה לגיסה ובן-דוד הרבי הצמח צדק שהיא מפחדת מטיפות הגשמים. אמר לה הצמח צדק: מה הבעיה, אפשר ללכת גם בין הטיפות. מאז, מעולם לא נגעו בה טיפות הגשם. עריכה | תבנית | שיחה
10 החסיד ר' משה מייזליש שימש כמרגל במלחמת נפוליאון לטובת רוסיה, על פי בקשת אדמו"ר הזקן שרצה שרוסיה תנצח. במסגרת תפקידו יצא לו להפגש מספר פעמים עם נפוליון. באחד הפעמים עלה חשדו של נפוליאון שר' משה מרגל. ניגש אליו נפוליון ומיד הניח את ידו על ליבו של ר' משה כדי לבדוק את פעימות הלב. ר' משה שמר על קור רוח והכחיש זאת מיד. לימים סיפר ר' משה, שהדרכתו של האדמו"ר הזקן, שלימדם איך להשליט את המוח על הלב, הצילה את חייו. עריכה | תבנית | שיחה
11 אדמו"ר האמצעי הזהיר את גדולי המשכילים, חסידי אדמו"ר הזקן; ר' משה וילנקר ור' יחזקאל דרויער, לבל יסעו לר' אהרן מסטרשלה ואם יסעו - אמר להם - "תינטל מהם מהותם". בפועל קשתה עליהם מצווה זו ולמרות אזהרת אדמו"ר האמצעי, נסעו לר' אהרן והחלו ללמוד את תורתו. בעקבות כך "פגעה" בהם הבטחת אדמו"ר האמצעי.

ר' משה וילנקר חזר בסוף לאדמו"ר האמצעי ואמר לו שהוא מעדיף להסתלק מן העולם ואכן כעבור חצי שנה נסתלק. ר' יחזקאל דרויער לא חזר לאדמו"ר האמצעי והפך ליהודי רגיל ופשוט. במשך כל הזמן הי' צועק: "ריבונו של עולם, היכן הוא חצקל?!". כלומר: היכן הוא אני כפי שהייתי בעבר?

עריכה | תבנית | שיחה
12 ר' ישראל אריה לייב - אחיו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, היה פרופסור למתמטיקה וחיבר חיבורים במקצוע זה. לאחר פטירתו ביקש הרבי מפרופסור פסח רוזנבלום לערוך כתבים אלו להדפסה. חוברת זו הודפסה עם פענוחים שרובם הם מהרבי עצמו. עריכה | תבנית | שיחה
13 החסיד ר' אברהם וינגרטן רשם רשימות רבות מההתוועדויות שנערכו ב-770 בין השנים תש"ה - תש"י. הרשימות הוחזקו בידיו עד לפטירתו בשנת תש"ס. לאחר מכן הועברו לבנו שמסרם לעריכה לר' יוסף יצחק קעלר. רוב הרשימות לא הודפסו כלל עד היום, אך חלקם הודפס בספרים ניצוצי אור ושיחות קודש קודם הנשיאות. הרשימות כוללות; אלפי סיפורים, שיחות ואמרות מאדמו"ר הריי"צ, מכ"ק אדמו"ר שליט"א ומעשרות חסידים מאותה תקופה. כמו כן, יש בו ביאורים מר' שמואל לויטין על ספר התניא ועל מאמרי חסידות ומכתבים ורשימות שהעתיק מגנזי חסידים. עריכה | תבנית | שיחה
14 על דבר זה שכתב "העמיס עליו" כו' ראיתי שכתוב נתנו לו את המלאכה של רידוד בצק המצות והשיההו מעט יותר מהרגיל וההמשך תואם למה שנכתב בספר עריכה | תבנית | שיחה
15 בתקופה שרבי אהרן מקרלין ואדמו"ר הזקן היו אצל המגיד ממזריטש, אמר פעם ר' אהרן מקרלין בלחש את שיר השירים. לפתע נכנס משרתו של המגיד ממזריטש וביקש מר' אהרן מקרלין שיפסיק, כיון שאמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים וזה מפריע למנוחת המגיד ממזריטש. עריכה | תבנית | שיחה
16 את הספר "אמרי בינה" (אחד הספרים העמוקים ביותר בתורת החסידות) כתב אדמו"ר האמצעי עבור החסיד ר' יקותיאל ליעפלי, שהיה נחשב לפשוט בידיעת הנגלה שבתורה. אדמו"ר הרש"ב התבטא על ר' יקותיאל כי הוא "מופת חי" על הנאמר "יגעת ומצאת". עריכה | תבנית | שיחה
17 החסיד הרב אייזיק מהומיל נפטר ביום כ"ו אייר תרי"ז. בשנת תרנ"ז, ארבעים שנה לאחר פטירתו, הוצרכו להעבירו ממקום קבורתו, וכשפתחו תלמידיו את הקבר לאחר תענית וטבילה מצאו את גופו שלם. עריכה | תבנית | שיחה
18
-
הוספה
19
-
הוספה
20
-
הוספה
21
-
הוספה
22
-
הוספה
23
-
הוספה
24
-
הוספה
25
-
הוספה
26
-
הוספה
27
-
הוספה
28
-
הוספה
29
-
הוספה
30
-
הוספה