שמואל דובער ליפקין מבוריסוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ר' שמואל דובער (ליפקין) מבוריסוב, (תקס"ח - תרמ"ט), מגדולי חסידי חב"ד, והיה מקושר לארבעה נשיאים: הרבי האמצעי, הרבי הצמח צדק, הרבי המהר"ש והרבי הרש"ב.

הרבי הרש"ב היה קורא לו "הרשד"ם".

תולדותיו[עריכה]

נולד לערך בשנת תקס"ח וגדל והתחנך בביתו של המשפיע ר' מרדכי מהורודוק, ותודות לר' מרדכי נשאר חסיד ולא נהפך למתנגד.

בגיל 12 שלחוהו ללמוד במינסק, ובהיותו ילד מחונן ומתמיד, התקבל שם לישיבה בקלות רבה, ואף דאגו לו לימים בביתו של אחד מבעלי הבתים ומקום ללון.

במינס למד ארבע שנים בהתמדה גדולה, וכאשר חזר לביתו - בכפר סמוך לבוריסוב - עבר דרך צ'אשניק והתגורר מספר שבועות אצל דודו העשיר, עד להתחלת היריד אז אביו הגיע ואספו.

נשא לאשה את בת דודו (מצ'אשניק), וחמש שנים אחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו ללא דאגות פרנסה. בתקופה זו התקשר לר' מרדכי מהורודוק שהשפיע על אורח חייו.

במשך חייו היה שקוע בלימוד התורה, בעבד את ה' והתעסקות בצרכי החסידים הרוחניים.

באחת ההזדמנויות אמר לו הרבי האמצעי כי חב"ד היא השכלה, הבנה והעמקה, "הארעווע וועסט דו זיין א חסיד" (תרגום חופשי:כשתתייגע תהיה חסיד).

ר' שמואל דובער האריך ימים בברכת הרבי האמצעי וזכה לראות בחייו ארבעה דורות של נשיאי חב"ד, הרבי האמצעי, הרבי הצמח צדק, הרבי מהר"ש והרבי הרש"ב.

נפטר בשנת תרמ"ט.

ר' שמואל דובער הניח אחריו הרבה כתבי יד, מהם הנחות על מאמרי הרבי הצמח צדק והרבי מהר"ש, אשר שמע בעצמו.

בין כתבי היד נמצאים גם דרושים שלו עצמו, ביאורים והסברים ארוכים ומסודרים[דרושה הבהרה][1].

אצל הרבי האמצעי[עריכה]

ר' שמואל דובער סיפר אשר בתקופת היותו בצ'אשניק נעשתה התעוררות גדולה בין האברכים לנסוע לליובאוויטש לרבי האמצעי, אבל המשפיע ר' מרדכי (מהורודוק) מנע אותם מללכת מכיון שהיה זה בתקופת המלשינות על הרבי האמצעי והוא ישב אז במאסר, אין זה זמן מתאים ללכת לליובאוויטש.

אחרי מספר שבועות התפרסמה ידיעה אשר הרבי האמצעי עתיד לנסוע לבקר את ציון אביו, אדמו"ר הזקן בהאדיטש, ונסיעתו תעבור דרך הערים זלאבין והומיל. כעשרה אברכים ובחורים, יחד עם ר' שמואל דובער, החליטו לנסוע בחשאי אל אחת מהערים המיועדות, ובאחד הלילות בחודש מנחם אב עזבו בהיחבא את צ'אשניק לעבר העיר זלאבין. בעיר כבר היו מאות אורחים מערי הסביבה, שבאו לקבל את פני הרבי.

הרבי שהה במלון בסמוך לעיר יום אחד, ומפני טורח הדרך לא אמר דא"ח, ולא קיבל אנשים ליחידות. ר' שמואל מצא חן בעיני המשמש, ר' מאיר צבי, וזה הרשה לו לעזור במלאכות פשוטות, כמו להביא מים וכדומה. בערב הצליח לשמוע את הרבי מתפלל תפילת ערבית בחדרו, וכשהמשמש הכניס לרבי כוס קפה הצליח לראות את פניו.

אצל הרבי הצמח צדק[עריכה]

בשנת תקצ"ב כשהיה הרבי הצמח צדק בעיר מינסק נסע ר' מרדכי מהורודוק עם מספר אברכים ור' שמואל דובער לקבל את פני הרבי. אז ראה בפעם הראשונה את הרבי הצמח צדק. בשנת תקצ"ד נסע בפעם הראשונה לליובאויטש, אך כעבור שבועיים נאלץ לעזוב את העיירה, ומסבות שונות לא יכל לנסוע שוב עד חודש אלול שנת תקצ"ו. בפעם השניה ישב בליובאויטש עד חודש ניסן תקצ"ז.

בשנים אלו היה בשנות השלושים המקודמות של חייו, וכבר אז יצא שמו בין החסידים, וזכה לקירובים מיוחדים מהרבי.

ר'חנוך הנדל קוגל מספר שבשנת תר"ג, כשבא הרבי הצמח צדק מפטרבורג לביתו, היה ר' שמואל דובער מהעומדים בשורה הראשונה של זקני החסידים שיצאו לקבל פניו.

לימוד משנה כמו בגן עדן התחתון[עריכה]

פעם נוספת שהיה בליובאוויטש הייתה בשמחת תורה שנת תרי"ד. ביתו של הרבי עמד במקום שהיה אחר כך ה"אולם הגדול" של ישיבת "תומכי תמימים", ובחצר עמד בית נוסף בו דר הרבי מהר"ש.

ר' שמואל דובער נרדם במנין שליד חדרו של הרבי, ובאמצע הקיץ משנתו וראה את הרבי הולך לבית הרבי מהר"ש וקורא לו לבוא אתו, שכן אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד אתו משנה במסכת סוכה כפי שלומדים בגן עדן התחתון. ר' שמואל דובער שמע את התחלת המשנה ופירושה ונרדם שוב[2].

אצל הרבי המהר"ש[עריכה]

כשנפטר הרבי הצמח צדק אמר ר' שמואל דובער לר' שמואל גרונם: "כולם הרי הם בניו של הרבי, כולם אהובים, כולם גבורים וכולם קדושים. אך דבר אחד ברצוני לספר לך, ואתה תעשה כפי הבנתך":

ר' שמואל דובער סיפר שבאחת הפעמים שהיה בליובאוויטש אמר הרבי הצמח צדק מאמר דא"ח, והתעוררה לו קושיא מספר "עץ חיים". בסיום ההתוועדות כשה'חוזרים' חזרו על דברי הרבי מההתוועדות שאל את השאלה, אך אף אחד לא ידע לענות. הוא ניסה שוב אצל ילדי הרבי הצמח צדק, המהרי"לקאפוסט), הרחש"זליאדי) ועוד, וכל אחד ענה תשובה אחרת. כשראה שהאור בבית הרבי מהר"ש עדיין דולק, הסתקרן לדעת מה עושה הוא בשעה זו, ומכיוון שהחלונות היו גבוהים, טיפס על הקיר החיצוני ונכנס פנימה לתוך החדר, שם ראה את הרבי מהר"ש מעיין ב"עץ חיים" באותו מקום המוקשה לו[3].

הרבי מהר"ש כתב לר' שמואל דובער, שיהיה לו בן יחיד ובירכו שיראה בשמחת נכדיו, וכך היה[4].

אצל הרבי הרש"ב[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

  1. התמים, חוברת ה, ע' צט
  2. "לקוטי דיבורים" כרך א עמוד ט
  3. ככל הנראה ר' שמואל דוד רצה להראות בסיפור זה את היות הרבי מהר"ש מיועד להמשך שושלת נשיאי חב"ד.
  4. אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק ב' ע' קעא