פורטל:אישי חב"ד/ערך נבחר/גלריה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוסף ערכים נבחרים של פורטל אישי חב"ד

לעריכת תקצירי הערכים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

הרב חיים אשכנזי

הרב חיים אשכנזי שימש כרבה של קהילת חב"ד בתל אביב, משגיח ומשפיע בישיבות חב"ד לוד ואור יהודה וחבר באגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. לרב אשכנזי היה טור בשבועון בית משיח.

הרב חיים אשכנזי נולד ביום כ"ג באייר שנת תש"ט לרב משה ומרת דבורה אשכנזי, בתל אביב. בילדותו למד ב'חדר' בני תמימים תל אביב. בשנת תשי"ח, על פי הוראת הרבי, הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו שבברזיל, שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם.

הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר ג' בתמוז תשנ"ד, בעקבות הצורך לחיזוק האמונה ברבי כמלך המשיח, החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב כתבות המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר, אלה התפרסמו בשבועון בית משיח.

הרב אשכנזי נפטר באור ליום י"ג בניסן שנת תש"ע. היה זה כששהה בביתו לאחר שחזר מ"שבת אחדות" (התשיעית) לתלמידי התמימים שהתקיימה ביישוב גבעת ושינגטון לקראת י"א בניסן. במהלך השבת אף התוועד רבות ונאם. מסע ההלוויה יצא מביתו ברחוב שדרות' רוטשילד 82 בתל אביב, עבר דרך בית הכנסת חב"ד "נחלת בנימין" בתל אביב, בו כיהן כרב, המשיך לשיכון חב"ד בלוד והסתיים ב'הר המנוחות' בירושלים, שם מנוחתו כבוד.


2

המשפיע ר' מענדל פוטערפאס

הרב מנחם מענדל פוטרפס (ידוע גם בכינויו: ר' מענדל. כ' תשרי תרס"ח-ד' תמוז תשנ"ה) היה חסיד ומקושר לרבותינו נשיאינו, איש מסירות נפש, הקים מוסדות רבים מאחורי מסך הברזל, ומשנת תשל"א שימש כמשפיע ומחנך בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

הפך למושג ולסמל עוד בחייו, ניהל במסירות נפש את הישיבות המחתרתיות על אף רדיפות אנשי הנ.ק.וו.ד, פיקד וניהל על מבצע 'יציאת רוסיה תש"ו' בתום מלחמת העולם השנייה, וישב שנים ארוכות בגלות קשה בסיביר. לאחר יציאתו מרוסיה, ייסד מוסדות חינוך על טהרת הקודש בלונדון, ובשנת תשל"א מונה בהוראת הרבי לשמש כמשפיע המרכזי של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, וזכה להעמיד דורות של תמימים מקושרים ומסורים בלב ונפש לרבי.

ר' מענדל נולד בכ' תשרי תרס"ח בעיירה פלעשניץ ברוסיה הלבנה, לאביו מנחם מענדל ולאמו מריאשא, הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מנעוועל, היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' חנוך הענדל קוגל. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.

לקראת חודש תשרי תשנ"ה היה בדרכו לנסוע לרבי, כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו עד לפטירתו, בד' תמוז תשנ"ה, ושם מנוחתו כבוד.

לאחר פטירתו, פורסמו בשבועון בית משיח, מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית. הרב חיים לוי יצחק גינזבורג כתב סדרה ארוכה של זכרונות מהתוועדיותיו, כתבות אלו לוקטו על ידי אליהו וולף לספר בשם ר' מענדל. הרב גינזבורג הוציא ספר לילדים ובו סיפורים לדמותו וסיפורים מפיו.


3

הרב יהודה קלמן מארלאו

הרב יהודה קלמן מארלאו היה רבה של שכונת קראון הייטס בברוקלין, מהמובילים הבולטים של האמונה ברבי מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז. כונה על ידי הרבי "אביר שבאבירים". נפטר בכ' בסיוון תש"ס לאחר שמונה חודשים של סבל וייסורים ממושכים כשהוא בגיל 68.

הרב יהודה קלמן מארלו נולד בי' באדר א' ה'תרצ"ב בפרנקפורט דמיין שבגרמניה, לאביו ר' אברהם יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער, ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.

לאחר חודש תשרי תש"ס, חש הרב עייפות מוזרה. בתחילה חשב כי מדובר בעייפות מצטברת, אולם לאחר כמה שבועות הבין שמדובר במשהו הרבה יותר חמור. הוא הלך לבדיקות רפואויות, שם התברר שמדובר בגידול סרטני שמתפשט סמוך למוח. מיד נקבע לרב תור לניתוח להסרת הגידול.

הניתוח נקבע לז' בכסלו, לילה לפני הניתוח אושפז הרב בבית הרפואה, למעקב אחר מצבו הרפואי. את אותו לילה ניצל הרב ללימוד הט"ז על הלכות חנוכה בעיון. הוא התעמק בלימודו עד שלא הבחין כלל בחתנו הרב שכטר שנכנס ויצא מהחדר בכל חצי שעה.

לאחר הניתוח הראשון, כאשר חזר לבית הרפואה, כתב מכתב לרבי והכניסו לאגרות קודש. במכתבו ביקש הרב ברכה שלא יפול לנטל על בני משפחתו בימי חוליו.

ואכן מצבו החל להתייצב. חודשיים אחר כך שוב תקפה אותו המחלה, והפעם בצורה הרבה יותר קשה. והוא נפל למשכב. בערב י' בשבט תש"ס הייתה הופעתו האחרונה בציבור (באירוע לכבוד חמשים שנה לנשיאות הרבי באולם 'אהלי תורה', שבו נאם נאום ארוך במיוחד כארבעים וחמש דקות). לאחר י' בשבט שוב לא היה יכול לצאת מביתו, והתמימים היו מארגנים לו את המנינים בביתו. ומאז מצבו של הרב לא השתפר, ובמשך לאחר שמונה חודשים סבל ייסורים ממושכים, אף הוסיפו לו את השם 'חיים'.

בחודשים האחרונים לימי חוליו, קהילת אנ"ש ברחבי תבל ובמיוחד קהילת אנ"ש של קראון הייטס הרבו בתפילות לרפואתו, ועל-פי הצעתו של חבר הבד"צ, הרב אברהם אזדבא, הוסיפו בלימוד הלכות שבת לזכותו.

בליל שישי, כ' בסיוון תש"ס הגיע לבית הרפואה לקבלת טיפול רפואי. תוך כדי הטיפול, דקות ספורות לאחר חצות ליל שישי, לקה הרב בהתקף לב, ממנו לא קם.


4

פורטל:אישי חב"ד/ערך נבחר/4

5

פורטל:אישי חב"ד/ערך נבחר/5

6

פורטל:אישי חב"ד/ערך נבחר/6

7

פורטל:אישי חב"ד/ערך נבחר/7

8

פורטל:אישי חב"ד/ערך נבחר/8

9

פורטל:אישי חב"ד/ערך נבחר/9

10

פורטל:אישי חב"ד/ערך נבחר/10

11

פורטל:אישי חב"ד/ערך נבחר/11

12

פורטל:אישי חב"ד/ערך נבחר/12

13

פורטל:אישי חב"ד/ערך נבחר/13