רב הונא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רב הונא
ציון רב הונא בטבריה
דור דור שלישי לאמוראי בבל
בית מדרש ישיבת סורא
רבותיו רב, שמואל
חבריו רב יהודה, רב נחמן

האמורא האלוקי רב הונא בבלאה, הוא סתם רב הונא שבש"ס [1].

תולדות[עריכה]

רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא רב [2].

היה חבירו של רב כהנא הראשון, ורב אמי ורב אסי כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של רבי אבא בר רב הונא, שנודע בשם רבה בר רב הונא [3]. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא[4].

חכם גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו רבא, ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא [5].

רב חסדא מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול' [6].

בתחילה היה רב הונא עני מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות יין לקידוש, מישכן את חגורתו לקנות יין ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת רב, ברכו שיהיה מכוסה בבגדי משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את בגדי המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של רב בפשיטות [7]. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים [8] כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו שמואל - ואילך [9].

תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה [10]. היה מאריך בשיעוריו מאוד[11].

אמרותיו[עריכה]

  • "אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו". [12].
  • "אמר רב הונא[13] היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת, מונה ששת ימים[14] ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם[15] ומר - חייא בר רב - סבר כאדם הראשון[16]"

מפרש הבעל שם טוב[17]: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה ספירות, ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.

העבודה של שבת היא תפילה, והעבודה של ימי החול היא תורה. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר רש"י מיום ששם אל לבו שכחתו, ואחר כך משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם קבלת עול מלכות שמים, שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד תורה לשמה, אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל עבודת הבירורים, ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.

תלמידיו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. רש"י ברכות דף מו, עמוד א.
  2. מסכת שבת דף סו, עמוד ב.
  3. יוחסין
  4. ירושלמי, הובא בתוס' מועד קטן כה, א, ד"ה ור' חייא.
  5. מועד קטן דף כח, עמוד א.
  6. בבא בתרא דף קכה, עמוד ב ורשב"ם שם.
  7. מגילה דף כז, עמוד ב.
  8. כתובות דף קו, עמוד א.
  9. סדר הדורות בשם איגרת רשג.
  10. כתובות דף קו, א.
  11. כתובות פ"ו.
  12. ברכות דף ו, עמוד ב.
  13. מסכת שבת ס"ט ע"ב.
  14. מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.
  15. ימי חול נמנו תחלה - רש"י.
  16. שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.
  17. כתר שם טוב הוספות.
  18. יבמות סד, ע"ב.