אילפא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אילפא היה אמורא תלמידו של רבי יהודה הנשיא, חברו של רבי יוחנן.

מדריגתו של אילפא[עריכה]

אילפא, היה תלמיד רבי[1], והתבטא על עצמו: שכל מאן שכתוב בברייתות של רבי חייא ורבי אושעיא, יכול הוא לפשוט ולהוכיח מדברי המשנה[2], מסביר אדמו"ר האמצעי[3] שענין "פשיטנא ליה", היינו שימצא דבר זה מופשט לבירור דבר מן המשנה, שיוציא לאור דבר זה מן העלם דברי המשנה, עד שיתברר שאין כל חדש בברייתא זו של רבי חייא ורבי אושעיא, כי ימצא הלכה זו במשנה.

הסבר הדבר הוא, כי שרש הברייתות נכללים במשנה בהעלם, וכמו שחיות האייברים החיצוניים נכללים ונגררים אחר חיות פנימיות האברים, כמו למשל הלב, וריאה וכבד וכדומה.

הסבר שמו[עריכה]

לכך היה שמו "אילפא" לשון אולפנא[4] תרגום של המילה "לימוד", כמו שכתוב וכל בניך למודי הויה, ואילפא זה היה שרשו מנשמת רבי שקיבל איש מפי איש עד הזוגות מאנשי כנסת הגדולה עד משה רבינו שמסר לנו את התורה, ולכך היה בקי ומבין במקור של חסד עליון שנדרש בהלכות, דמשנה להביא זה בגילוי בהלכות דברייתות מתוך המשנה, דבר שלא היה ביכולת לשום חכם אחר אחר זולתו.

כך גם כותב אדמו"ר הזקן[5], ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כמשל ההשפעה מרב לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא.

ועל כן אין הגילוי אור אין סוף כל כך בדיני הברייתא כמו בהמשנה שהוא גילוי אור אין סוף ממש. אבל בהברייתא הוא בהסתר קצת כנ"ל במשל שההשפעה למקבל צריך להיות על ידי הסתר והעלם. וכן אנו רואים גם כן בחוש שהטעמים של דיני המשנה נגלים ומבוארים יותר מטעמים של הדינים שבברייתות, וכדוגמא, דין המשנה הראשונה במסכת סוכה, בדין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, קל למצוא הטעם של דין זה[6]. מה שאין כן סוכת גנב"ך[7] ורקב"ש קשה יותר למצוא כל כך הטעם של דין זה[8].

לפיכך נקראת המשנה מלכתא והברייתא פלגש. כמשל המלך עם המלכה שהם דרים תדיר יחד, בשונה מפלגשו שהולך אליה בצנעה ולא בגילוי, וגם היחוד אינו בתדירא רק באקראי. כמו כן, במשנה אור אין סוף מאיר שם בחינת גילוי ובתדירות כידוע, שהתגלות אור אין סוף הוא בחכמה, לפיכך נקראת המשנה מלכתא. אבל ברייתא היא בחינת השפעה שמחוץ לגוף, שם אין הגילוי כל כך רק על ידי הסתר ולבוש וצנעא, על כן נקרא פלגשים שהיחוד בצנעא ובאקראי.

הערות שוליים

  1. ראה תענית כד, א. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא חלק א' ע' קטו.
  2. ראה תענית כא, א.
  3. תורת חיים שמות ח"א, פרשת שמות, ואלה שמות בני ישראל, טו, א.
  4. ראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא חלק א' ע' קטז.
  5. אדמו"ר הזקן ליקוטי תורה, שיר השירים מא ב.
  6. בגמרא דף ב' מובאים על כך שלושה טעמים שונים.
  7. ראשי תיבות: גוים, נשים, וכו' (שפטורים מסוכה.)
  8. ראה סוכה ו' ע"ב