תומכי תמימים בית שמש (קטנה)
| תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (ישיבה קטנה) | |
|---|---|
 תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה י"ג תמוז ה'תש"פ. | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | אלול תשע"ו |
| מיקום | בן עזאי 4, שכונת יפה נוף, בית שמש |
| ראש הישיבה | הרב משה לידר |
| משגיח ראשי | הרב יונתן מנחם אנקווה |
| מנהל גשמי | ר' חיים שארף |
| מספר תלמידים | כ-150 תמימים |
| ספר פלפולים | שער הפלפול |
| קובץ הערות | הערות התמימים ואנ"ש, מאה ועשרים - הערות וביאורים |
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש היא ישיבה קטנה שפועלת בעיר בית שמש. הישיבה נוסדה על ידי הרב הרב משה לידר והרב שניאור זלמן אודרמן כמנהל הגשמי בשנת תשע"ו בעיר ראשון לציון, ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים תשע"ח ומנהלה הגשמי מאז הוא הרב שניאור לידר מנכ"ל מוסדות ופרצת.
תולדות הישיבה
הישיבה הוקמה בחודש אלול תשע"ו בעיר ראשון לציון על ידי הרב משה לידר העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים תשע"ח עברה הישיבה למתחם ישיבת תומכי תמימים בית שמש הישנה, בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן. לאחר המעבר למתחם בבית שמש חידשה ההנהלה את צוות הישיבה שאליהם הצטרפו חלק מרבני הישיבה הקודמת[1].
בשנים תשע"ח - תשע"ט הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם "הישיבה של הרבי", שהופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץ.
בתקופת מגפת הקורונה יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם הישיבה הגדולה בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את תומכי תמימים לכל בית[2]. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה[3][4]. האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ד החליטה הנהלת הישיבה על פתיחת מתיבתא כהכנה לישיבה המיועדת לתלמידים בכיתה ח' המעוניינים להתכונן כראוי ללימודים בישיבה, המתיבתא ממוקמת בביתר עילית.
לישיבה קיים וועד מנהל אשר מגשר בין ההנהלה הרוחנית והגשמית של כלל המוסדות בהם: הישיבה הקטנה והגדולה, המתיבתא, התיכון והסמינר, הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, את"ה, יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים[5].
לקראת שנת הלימודים תשפ"ב נבנה זאל גדול ומרווח עקב התרחבות הישיבה.
לקראת י' שבט תשפ"ג הושלמה בניית מקווה חדש ומפואר בתוך שטח הישיבה.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ד החלה בניית קומת פנימייה חדשה אשר תשמש לקליטה של 30 בחורים נוספים לישיבה.
נכון לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ד מונה הישיבה כ-150 תמימים.
הנהגות מיוחדות
התוועדויות ויומי דפגרא
בישיבה מודגשת החיות המיוחדת בהתוועדויות הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שמובאים מחוץ לכותלי הישיבה.
בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה.
בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של יומא דפגרא או תאריך חסידי, והחזירה לעולם את המושג פורים בישיבה ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד המוקדש ברובו למבצעים אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה.
שיעורים ומבצעים מיוחדים
מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:
- ממוצע של המבחנים במקצועות: גמרא גירסא, גאולה ומשיח וחסידות מעל 80. והשתתפות קבועה בשיעורי רמב"ם[6] המתקיימים בישיבה מדי יום וציון מעל 80 במבחן השבועי שיתקיים על החומר הנלמד בשיעורי רמב"ם ועל מאמר נבחר.
- מסלול של הגמרא לעיון: מבחנים בעל-פה על המסכת לעיון בהם נדרש הבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות[7].
ישנו גם מבצע עשר דקות בו מתגמלים תמימים המשקיעים ולומדים באופן מלא בעשר דקות הראשונות של כל סדר או שיעור בישיבה.
הרב אליהו אמויאל פתח בישיבה את מועדון התפילה המיועד לתת דגש על עבודת התפילה של כל תמים בישיבה ומחוצה לה, התוכנית זוכה לתאוצה והתלהבות בקרב הבחורים.
בישיבה פרוייקט ייחודי של לימוד תורה בשבתות חופשה, מטרת הפרוייקט הוא לקיים את הוראותו של הרבי כך שבכל זמן יהיה לתמים את הצורך והרצון ללימוד תורה בפרט בזמנים בהם הוא לא נמצא ברשות הישיבה[דרוש מקור].
שיטה לימודית
לימוד הגמרא לעיון בישיבה שונה משאר הישיבות, בכך שהתלמידים מחולקים לכיתות על פי רמתם הלימודית, וכך יכול התלמיד להתקדם ביתר קלות, כשהוא מוצא עצמו ברמה המקבילה שאר תלמידי הכיתה. בכדי לעקוב אחר התקדמות התלמידים מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו נבחנת מחדש התאמתו של כל תלמיד לכיתתו.
בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבה ניתן מענה לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד פרטני.
בישיבה קיים 'קאך' מיוחד על לימודי ההלכה ומלבד הסדר הרגיל ישנו מבצע ללימוד מקיף של 'הלכה למעשה', שיעורי העשרה וידע ומבצעים לעיתים תכופות. בסוף שנת הלימודים תשפ"ג אף התקיים מבחן מקיף וכוללני על החומר הנלמד שבסופו מעל לשישים תלמידים השקיעו וקיבלו תעודת הכשרה מיוחדת.
בישיבה ניתן מקום וערך מיוחד ללימוד ענייני גאולה ומשיח ועל הנושא מתקיימים מבצעים וקורסים רבים אשר נותנים לתלמיד הסתכלות רחבה על שיחותיו של הרבי על הגאולה.
שיטה חינוכית
הישיבה נמנעת מקנסות כספיים ודוגלת בחינוך באמצעות שיח עם התלמידים. במידת הצורך תיתכן הרחקת תלמיד מהישיבה לזמן מוגבל או זימון הורים.
בהתאם לגישתה החינוכית, ישנו שיח פתוח בין ההנהלה ותלמידי הישיבה, והתלמידים מעורבים במגוון החלטות שהישיבה מקבלת.
ישנם מספר נושאים עליהם מושם דגש מיוחד בישיבה: ביניהם שמירת הזמנים, הנהגת התלמידים בבית, הזהירות משימוש באינטרנט ובכליו ובפרט בזמני החופשות, ההכנות לקראת הנסיעה לרבי ועוד.
צוות הישיבה
הנהלת הישיבה
- הרב משה לידר - ראש הישיבה
- הרב שניאור לידר - מנהל כללי
- הרב יונתן מנחם אנקווה - משגיח שיעור ב' ו - ג' ומשגיח ראשי
- הרב אליהו אמויאל - משגיח שיעור א' ומשפיע שיעור ב'.
ר"מים בגמרא עיונא וגירסא
שיעור א':
- הרב אליהו קטורזה - רמה א'
- הרב מנשה אמיתי - רמה ב'
- הרב נועם בן חמו - רמה ג'
- הרב אברהם חיים מעטוף - מורה עזר.
שיעור ב' וג':
- הרב שלום דובער מיפעי - רמה א'
- הרב חנניה כהן - רמה ב'
- הרב לוי יצחק שניאורסון - רמה ג'
- הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ד'
- הרב מנחם מענדל כהן - רמה ה'
- הרב יוסף יצחק גינדי - מורה עזר.
- הרב שלום דובער מישולובין - מורה עזר.
משפיעים ור"מים לפי שיעורים
שיעור א':
- הרב שלום בער קטורזה - משפיע.
- הרב שלמה רוזנבלט - משפיע.
שיעור ב':
- הרב מענדי מקלר - משפיע.
- הרב אליהו אמויאל.
- הרב יצחק איתן מזרחי - משיב בהלכה ובגאומ"ש.
שיעור ג':
- הרב משה לידר - משפיע.
- הרב חיים דוד וילהלם - משפיע.
- הרב ישראל בר כוכבא - משיב בהלכה ובגאומ"ש.
- הרב שניאור זלמן גליס- משיב בהלכה ובגאומ"ש.
הנהלה גשמית
- ר' חיים שארף - מנהל גשמי
- ר' מנחם מענדל אנגל - חבר הנהלה גשמית
- ר' גרשון פקטור - מזכיר ראשי
- ר' צבי לוין - מזכיר משנה
- ר' מענדי ערנטרוי - עובד מטבח
יועצים
- ר' יעקב סגל - יועץ חינוכי
- ר' זאב רייניץ - יועץ
רבני הישיבה בעבר
- הרב שלום דובער וולפא - משפיע ראשי - תשע"ח - תש"פ
- הרב זושא פויזנר - משפיע ראשי - תש"פ - תשפ"א
- הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר"מ ומשפיע - תשע"ו - תשע"ט
- הרב ישראל יצחק זלמנוב (לוד) - ר"מ, משפיע ומנהל חינוכי תשע"ז - תשפ"ב
- הרב ישראל גדסי - משגיח - תשע"ט - תשפ"ב
- הרב שי שמעון כהן - ר"מ, משיב בהלכה תשע"ט - תשפ"ב
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תמימים קום - בלוג הישיבה (הקישור אינו פעיל, א' תמוז (בדר"ח) תשפ"ב, ימות המשיח)
הערות התמימים ואנ"ש, ישיבת קטנה תות"ל בית שמש.
הערות שוליים
- ↑ תומכי תמימים בית שמש
- ↑ בפרשת תצא י"ד אלול תנש"א מורה הרבי להקים בכל בית "מעין ישיבת תומכי תמימים".
- ↑ האתר דרכו הועברו השיעורים, רבי 24.
- ↑ "תומכי תמימים בכל בית" • הצצה מאחורי הקלעים
.
- ↑ יו"ר הוועד הוא הרב שניאור זלמן לידר. המזכיר הוא הרב יונתן מנחם אנקווה. חברי הוועד הם הרבנים: משה לידר, ישראל נחמן לרנר, שלמה רוזנבלט, חיים מרטון, משה קורנוויץ, אליהו אמויאל, חיים דוד וילהלם, מנחם מענדל פרידמן ומנחם מענדל טאלער.
- ↑ ג' פרקים ופרק אחד ליום.
- ↑ בשנת תשפ"ב סיימו 16 מתלמידי הישיבה את מסכת שבת לאחר שנבחנו באופן מלא[דרוש מקור].