תהלים י"ט
|
א רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.
ב הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ.
ג שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה.
ד כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה.
ה אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ.
ו בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם.
ז כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת.
ח יִירְאוּ ה' כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל.
ט כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד.
י ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים.
יא עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר.
יב אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹהָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ.
יג מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה' רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם.
יג מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
יד הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם.
טו אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.
טז שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט.
יז הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ.
יח לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב.
יט נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה ה' עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא.
כא כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ.
כב יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ..
|
|
תהלים ל"ג הוא המזמור השלושים ושלושה בספר תהילים, והוא עוסק בגדולת השם כפי שהיא באה לידי ביטוי במעשה הבריאה, והרצון לדבוק בתורה.
מבנה המזמור ותוכנו
המזמור כולל עשרים ושניים פסוקים המחולקים לארבעה חלקים:
- פסוקים א'-ג': פניית המשורר המעודדת הודיה לה' על מעשה הבריאה.
- פסוקים ד'-י"א: דברי שבח לה', מידותיו, ומעשה הבריאה.
- פסוקים י"ב-י"ט: שבחם של בני ישראל שהקב"ה בחר דווקא בהם מכל האומות ומשגיח עליהם במיוחד.
- פסוקים כ'-כ"ב: בקשת קרבת ה' וחסדו.
המזמור בתפילה
על פי נוסח האריז"ל, מזמור ל"ג נבחר כמזמור השני ששורת המזמורים אותם מוסיפים בפסוקי דזמרה של תפילת שחרית של שבת, והוא מהווה המשך לתוכן המזמור שלפניו, העוסק אף הוא בבריאת העולם, שהינה אחד הטעמים העיקריים למצוות השבת, "כי בו שבת מכל מלאכתו". דבר זה בא לידי ביטוי גם בכל שמספר הפסוקים במזמור הוא כ"ב, כנגד כ"ב האותיות באמצעותן נברא העולם[1].
קשר מוסף בין המזמור ליום השבת, היא בפסוקים המזכירים את הגאולה העתידה: "בנבל עשור זמרו לו, שירו לו שיר חדש", מהן לומדים חז"ל אודות השירה בגאולה העתידה, שהיא עצמה בחינת 'יום שכולו שבת ומנוחה'[2].
בנוסף, קבוצת פסוקים מתוך המזמור[3] נכללת בקטע התפילה 'יהי כבוד' המלקט קטעי פסוקים ונאמר לאחר ברוך שאמר קודם אשרי יושבי ביתך.
הוראת הרבי
הרבי הורה כי בתהלוכת ל"ג בעומר יאמרו את המזמור יחד עם הילדים, וזאת בשל מספר המזמור, הקשור עם יום זה[4].
בתורת החסידות
פרק זה לוקה בחסר. אנא
תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט ב
דף השיחה.
הערות שוליים
- ↑ ואני תפילתי.
- ↑ ואני תפילתי.
- ↑ פסוקים ט-יא.
- ↑ אג"ק לבני ובנות ישראל מיום א' פ' בחוקותי תשמ"ט.