תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)
שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף
פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
ישיבת תומכי תמימים בית שמש היא ישיבה שנפתחה בעיר בית שמש, הישיבה הייתה קיימת כ12 שנה אלול תשס"ב - תשע"ד.
תולדות הישיבה
ישיבת תומכי תמימים בעיר בית שמש נפתחה בחודש אלול תשס”ב.
מנהל הישיבה הרב זאב רייניץ עסק בחינוך במסגרת ישיבות חב”ד בארה”ק. בשלב מסויים חש צורך להקים ישיבה בה בחורים ירגישו כמו בבית. “ש’תומכי תמימים’ תהיה הבית של הבחורים”.
הוא שאל על כך את הרבי מלך המשיח, והתשובה המופלאה ב”אגרות קודש” לא הותירה מקום לספק מה עליו לעשות: “ויהי רצון שתהי’ הפתיחה וההתחלה בשעה טובה ומוצלחת ולהמשיך ההצלחה והברכה בכל עניני גן ישראל הגשמיים והרוחניים, אשר הא בהא תליא. וגן ישראל יתאים לשמו להעמיד אילנות טובים נושאים פירות טובים ויקויים בהם הכתוב, יבא דודי (זה הקב”ה) לגנו דירה לו יתברך, על ידי השפעה טובה על חניכיו בהתמדה ושקידה בלימוד תורתנו תורת חיים וקיום מצוותי’ בהידור באור וחום חסידותי. וזכות כל המשתדלים והמסייעים בזה והמדריכים בראשם וכדרשת רז”ל על הכתוב ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד תעמוד להם ולכל בני ביתם שי’ בהמצטרך להם בגשמיות וברוחניות”.
היה זה חודש סיוון, וכבר היה קשה להשיג בחורים לשנת הלימודים הבאה, שכן למעשה ההרשמות לישיבות כבר היו סגורות מזמן, אבל הרב זלמן נוטיק אמר שאם הרבי מורה לפתוח ישיבה ונותן ברכה לעניין, בוודאי שיהיו גם בחורים ואין מה לחשוש.
ימי בראשית
למעשה הישיבה נפתחה בביתו של הרב רייניץ. הלימודים התקיימו באחד מבתי הכנסת של חב”ד, והבחורים שוכנו בגן ילדים בתנאים מחפירים. חלק מהבחורים נאלצו לחזור הביתה לישון.
בתוך מספר ימים הצלחו להתארגן ולעבור למקום החדש.
באמצע השנה החליטה לפתע העירייה להרוס בחצר מבנה שהיה בנוי מתקופת הישיבה הקודמת. כעת היו חייבים לחפש מקומות נוספים אך לא מצאו מקום.
בשבוע שלפני תשעה באב, חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, מצאו יהודי שהסכים להשכיר מבנה גדול בתוך הקריה החרדית בבית שמש. כמה ימים לאחר מכן הוא הודיע שהחוזה בטל ומבוטל. הוא סיפר שהופעלו עליו איומים והוא נאלץ לבטל את החוזה.
בערב תשעה באב הייתה לר' רייניץ פגישה עם ראש העיר מר דניאל ועקנין. הפגישה נקבעה שלשה חודשים קודם לכן. בין היתר הועלתה בפגישה פרשת הצרות שנעשו לישיבה וכו’. ראש העיר היה מופתע וסיפר לראשונה כי הוא עצמו למד ב”תומכי תמימים” ב’פרדס’ במשך ארבע שנים, ומשם הוא יודע שכיום כבר אין ‘מתנגדים’... ראש העיר הפליג וסיפר את זכרונותיו, והוסיף כי הוא שמח שבעירו ישנה ישיבה חב”דית.
בסיום הפגישה נכנס סגן ראש העיר והודיע כי הם מקצים שטח לבית הספר, שטח לבית הכנסת ושטח נוסף גם לישיבה.
גם לאחר קבלת המגרש היו בעיות נוספות. בזמן הקצר שנותר לא הספקו להשיג קרוואנים. חיפשו מקום חילופי, אך לא מצאו. ואז הגענו לימים האחרונים לפני תחילת הזמן, ומחוסר ברירה החלטו להעתיק את הישיבה למקום אחר בארץ ישראל. כל התנאים וההסכמים כבר נחתמו, אבל כמו תמיד, כתבו על כך לרבי לפני ההחלטה הסופית. זכו לקבל מכתב ארוך ונוקב מהרבי שהמילים הברורות שלו הם ‘לא לעקור ממקומו משום שיהיה נזק רוחני, והרווח הגשמי יילך ויתמעט’.
כמו תמיד הישועה הגיעה ברגע האחרון כאשר היו בטוחים שאין עוד מה לעשות. בדרך-לא-דרך נודע שיש חב”דניק מחו”ל שרכש וילה גדולה בבית שמש. בעל הבית הסכים להשכיר את המקום עד שיכנסו לשטח שקבלו מהעירייה.
באמצע שנת תשס"ח (לאחר חג הפסח) נסגרה הישיבה בעקבות קשיים כלכלכליים והתמימים שלמדו בה עברו ללמוד בישיבות אחרות בארץ הקודש.
לקראת שנת הלימודים תשס"ט פתח אותה שוב - משגיח הישיבה הרב יחיאל יהודה קופצ'יק - בעקבות פניות רבות של הורים שבניהם לא הצליחו להתקבל לישיבות אחרות.
ראש הישיבה עד סגירתה הרב יצחק מאיר סגל נענה לבקשת הרב קופצ'יק להמשיך בתפקידו כראש הישיבה אבל הרב זאב רייניץ ששימש כמנהל הישיבה הודיע כי הוא אינו יכול להמשיך בתפקיד מנהל הישיבה ובחודש סיון תשס"ח לקח על עצמו הרב שלמה רוזנברג[1] את האחריות הגשמית על הישיבה.
לקראת שנת הלימודים תשע"א, בעקבות חילוקי דיעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, עזבו משפחת רוזנברג את הישיבה, והישיבה נסגרה שוב אל לאחר חודש תשרי נכנסו לניהול הגשמי ארגון מקומי והמקום ניצל מסגירה ברגע האחרון[2].
לקראת שנת הלימודית תשע"ה התפטרו כל צוות הישיבה מתפקידהם[3] והישיבה נסגרה סופית.
לאחר שלוש שנים בשנת תשע"ח עברה לעיר ישיבת חב"ד ראשון לציון בראשות הרב משה לידר.
צוות הישיבה נכון לשנת תשס"ח
- מנהל הישיבה: הרב זאב רייניץ.
- ראש הישיבה: הרב יצחק מאיר סגל.
- משפיעים: הרב חננאל קוט. הרב יחיאל יהודה קופצי'ק.