תהלים ז'

פסוקי מזמור תהילים ז' שִׁגָּיוֹן לְדָוִד
א שִׁגָּיוֹן, לְדָוִד:אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ, בֶּן יְמִינִי. ב ה' אֱלֹקָי, בְּךָ חָסִיתִי; הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי, וְהַצִּילֵנִי. ג פֶּן-יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי; פֹּרֵק, וְאֵין מַצִּיל. ד ה' אֱלֹקַי, אִם עָשִׂיתִי זֹאת; אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי. ה אִם גָּמַלְתִּי, שׁוֹלְמִי רָע; וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם. ו יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי, וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי; וּכְבוֹדִי, לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה. ז קוּמָה ה', בְּאַפֶּךָ הִנָּשֵׂא, בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי; וְעוּרָה אֵלַי, מִשְׁפָּט צִוִּיתָ. ח וַעֲדַת לְאֻמִּים, תְּסוֹבְבֶךָּ; וְעָלֶיהָ, לַמָּרוֹם שׁוּבָה. ט ה', יָדִין עַמִּים: שָׁפְטֵנִי ה'; כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי. י יִגְמָר נָא רַע, רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק; וּבֹחֵן לִבּוֹת, וּכְלָיוֹת אֱלֹקִים צַדִּיק. יא מָגִנִּי עַל-אֱלֹקִים; מוֹשִׁיעַ, יִשְׁרֵי לֵב. יב אֱלֹקִים, שׁוֹפֵט צַדִּיק; וְקֵל, זֹעֵם בְּכָל יוֹם. יג אִם לֹא יָשׁוּב, חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ; קַשְׁתּוֹ דָרַךְ, וַיְכוֹנְנֶהָ. יד וְלוֹ, הֵכִין כְּלֵי מָוֶת; חִצָּיו, לְדֹלְקִים יִפְעָל. טו הִנֵּה יְחַבֶּל-אָוֶן; וְהָרָה עָמָל, וְיָלַד שָׁקֶר. טז בּוֹר כָּרָה, וַיַּחְפְּרֵהוּ; וַיִּפֹּל, בְּשַׁחַת יִפְעָל. יז יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ; וְעַל קָדְקֳדוֹ, חֲמָסוֹ יֵרֵד. יח אוֹדֶה ה' כְּצִדְקוֹ; וַאֲזַמְּרָה, שֵׁם ה' עֶלְיוֹן.

שִׁגָּיוֹן לְדָוִד, הוא פרק ז' (ע"ע) מספר תהילים (פרק ז' גם במספור של תרגום השבעים), ופותח במילים אלה.

המילה "שִׁגָּיוֹן", מופיעה בצורתה זאת בפעם היחידה בכל התנ"ך. בספר חבקוק מופיעה המילה, פעם נוספת, בהטיית רבים - "שִׁגְיֹנֽוֹת". נדירותה של המילה, הביאה לכך שהתקבלו מספר פירושים אודות משמעותה.

1. שיגיון הוא כלי נגינה, כמו: "מָחֲלַת" , "הַשְּׁמִינִית" , או "הַגִּתִּית" .
2. שיגיון לשון מִשְׁגֶּה - שְׁגָגָה.
3. שיגיון הוא הֶלְחֵם של שתי מילים: הִגָּיוֹן + שִׁגָּעוֹן.

ע"פ ספרו של אדמו"ר האמצעי המילה שגיון היא מלשון שיגעון