מלך המשיח
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
מלך המשיח הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי הקב"ה להביא את העולם לתכליתו ושלימותו בגאולה האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל.
חסידי חב"ד כמו יהודים רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא הרבי מליובאוויטש, בקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי הרבי נמצא מתאים להגדרה ההלכתית של חזקת משיח ברמב"ם. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.
המשיח בתורה
התורה מעידה שעתיד הקב"ה להוציא ולגאול את בני ישראל מגלותם ולהשיבם לארצם:
וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ.
— דברים ל, ג-ה
פשטות לשון הפסוק אין במשמעותו שגאולה זו תיעשה על ידי המשיח [1] אמנם בנבואת משה רבינו[2] בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים:
אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.
— במדבר כד, יז-יח
פסוק זה דרשו אותו חז"ל[דרוש מקור: תנחומה ישן ו. ירושלמי תענית ד,ה. דברים רבה א, יז. רמב"ם הלכות מלכים יא, א.] על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: דוד המלך ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ואכן הרבה מהמפרשים פרשו פשט הכתובים כולו על מלך המשיח.[3] אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך.[4] גם רש"י מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" הוא נבואה על מלך המשיח. ויש שפירשו על הגאולה העתידה אמנם פירשו הכתובים על כלל ישראל ולא על אישיותו של מלך המשיח.[5]
הרמב"ם בספרו ההלכתי משנה תורה מביא פסוק זה ומפרשו כדרשת חז"ל גם על מלך המשיח וממנו למד שהכופר באישיותו של מלך המשיח הוא חולק על דברי התורה ונבואתו של משה רבינו והרי הוא כופר ואפיקורס [דרושה הבהרה] אמנם מכיון שפסוק זה בפרשת בלעם נאמר בדרך משל וחידה ואין הייעוד כתוב בו במפורש לכן הביא אף הפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" שבו כתוב במפורש אודות הגאולה וקיבוץ גלויות.[6]
מקור נוסף נמצא בתורה[7]
לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.
פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט יהודה.[8]
(אמנם הרמב"ם לא הביא פסוק זה לפי שבפסוק "אראנו ולא עתה וגו'" מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם[דרוש מקור] (ראה להלן))
המשיח בדברי הנביאים
אמנם דברי הנביאים "מלאים מדבר זה"[9] - פסוקים רבים בדבריהם מנבאים את הגאולה העתידה ואת קיומה על ידי מלך המשיח. אחד המקומות הבולטים לכך שבו מתואר אישיותו ופעולתיו הוא בנבואת הנביא ישעיהו:
וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת ה'; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו...וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד.
— ישעיהו י"א פסוקים א'-ה' ו-י'.
.
גם בנבואות הנביא ירמיהו מוצאים אנו נבואה מפורשת עליו:
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ.
— ירמיהו כ"ג ה.
בדברי חז"ל
שיטת רבי הלל
בגמרא[10] מובאת שיטת התנא רבי הלל שטען "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו" הגמרא מביאה את דברי התנא ר' יוסף שהתרעם על כך ביותר ואמר שרא ליה מריה [דרושה הבהרה] רש"י מפרש את דברי רבי הלל ש"אין משיח": "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" לדעת רש"י לא ביטל רבי הלל את הגאולה כי אם טען שלא תעשה על ידי המשיח. וזאת משום שטען שיעודי הגאולה כבר התקיימו במלך חזקיהו [דרושה הבהרה] [11]
יש שביארו לפי זה את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי יחזקאל ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד "כבוד ה' יראה עליהם".[12]
יש מהראשונים[13] שביארו את דברי רבי הלל שכוונתו לשלול את הגאולה עצמה שלא יזכו בה כלל.
אמנם ישנם המבארים דברי רבי הלל שלא עלתה על דעתו שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרבי הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה.[דרושה הבהרה]
אמנם לאחרי פסק הרמב"ם שכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס.
מקור המונח משיח
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם בשמן המשחה, כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה[14]. כך נקרא בתורה[15] הכהן הגדול "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"[16]. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו שאול, דוד ושלמה, ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"[17], ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו כורש מלך פרס[18]: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את בית המקדש השני[19]. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה[20]. האברבנאל מוסיף כי משיח ראשי תיבות: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח[21]. אדמו"ר הזקן אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים[22].
שמותיו
שמו של משיח נברא קודם בריאת העולם[23], "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון[24]". המדרש[25] מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר[26] כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא[27], כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי המזבח ועל אבן השתייה.
במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים למשיח[28]: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד[29], אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק[30], מנחם[31] מענדל[32].
מעלותיו של המשיח
נשמתו
נשמתו של משיח[33], היא נשמה כללית, שניצוץ ממנה קיים אצל כל יהודי. נשמת משיח בשפת הקבלה היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת יחידה הכללית של עם ישראל[34], הכוללת ממילא את כל נשמות ישראל - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי. ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל עם ישראל[35].
עוד מובא[36] כי בנשמת משיח מאירה בחינתו של אדם הראשון קודם שחטא בחטא עץ הדעת, ובגאולה תאיר הארה רוחנית זו לכל יהודי.
דרגתו
מלך המשיח מרומם מאברהם אבינו, מנושא ממשה רבינו וגבוה ממלאכי השרת[37].
הלב של עם ישראל
מלך המשיח - ככל מלך, הוא הלב של כל עם ישראל[38], שבלעדיו לא ייתכן קיומו של עם ישראל, "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"[39], ואם הוא לא קיים בעולמנו החומרי, הרי ח"ו אין קיום לעם ישראל.
יחוסו
| ערך מורחב – מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך |
למלך המשיח יחוס מכובד[40], הוא מזרע יהודה[41] ותמר[42], מנשה[43] ודן[44], הוא צאצא ישיר לנחשון בן עמינדב, לרות, אשת נינו, ולעמה מואב[45], דוד[46] ושלמה המלך[47], וזורבבל בן שאלתיאל[48].
[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]
- מזכרים או מנקבות
בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע דוד המלך מזכרים או מנקבות; באחרונים משמע שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן[49]; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות[50].
- מזרע שלמה
|
| ערך מורחב – משיח מזרע שלמה |
הרמב"ם כותב[51] שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ[52] (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".
בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב[53]. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים דדוד אלא יואש - שהוא מזרע שלמה[54], לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.
מדברי הרבי מלך המשיח[55] משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע שלמה.
ענווה
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא הענווה; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומשה רבינו ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים[56].
לידתו
במהלך חורבן בית המקדש בתשעה באב, נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי[57], זמן עיבורו החל בעשרה בטבת[58]. אמנם, אין הכוונה דווקא ללידה כפשוטה, אלא למצב בו מוכן המשיח להתגלות, ולגאול את עם ישראל[59].
חכמתו
על מלך המשיח נאמר[60] "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה.. רוח דעתויראת ה'", הרמב"ם כותב[61] כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר משלמה" עליו נאמר[62] "ויחכם מכל אדם", כלומר שבנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.
משיח בזמן הגלות
משיח בכל דור
|
| ערך מורחב – משיח שבכל דור |
בפירושו למגילת רות[63] מציין רבי עובדיה מברטנורא ש: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת חתם סופר[64]: "ומיום שחרב בית המקדש מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין[65] כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".
בכל דור היה משוער בקרב אנשי הדור מיהו הראוי להיות משיח של דורם - כך כותב ה'שדי חמד'[66]. הרבי מבאר[67] שנשיא הדור (הנשיא של תורת החסידות[68]) הוא המשיח שבדור.
בדורנו, מאמינים חסידי חב"ד כי הראוי להיות משיח, הוא הרבי מליובאוויטש. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על מספר התבטאויות של הרבי בעצמו, כשאחד מהם הוא הקביעה, כי המשיח הוא ממלא מקומו של אדמו"ר הריי"צ[69], עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"[70].
הנהגה מלכותית
הרמב"ם בתיאור סימני המשיח עוד בזמן הגלות כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ובהכרח דבריו אלו אינם מתייחסים למלך במשמעות הפשוטה אלא לאדם המתנהג כמלך בזמן הגלות. כפי שבנוגע לבר כוכבא מכנה אותו הרמב"ם "בן כוזיבא המלך" למרות שלא היה לו דין של מלך[71].
פעולותיו
בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן הגאולה.
- על כל העמים - משפטים נ"ב.
- 'בונה מקדש במקומו[72]' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות בית המקדש השלישי על ידו, בונה מלך המשיח את מקדש מעט העיקרי שבדורו, שהוא מעין בית המקדש, ואף יתחבר אליו בעתיד; 770[73].
מקום שהותו
בהיותו בגלות, נמצא מלך המשיח בפתחה של רומי[74], שם הוא ממתין לגאול את ישראל.
האברבנאל מבאר[75] שהפסוק "הנה מלכך יבוא לך" מוכיח שהמשיח יבוא מחוץ לארץ, וכך מפרש בזוהר[76] "מכיוון שעד עתה אינו במקומו אלא בנכר".
הרבי הזכיר פעמים רבות את העובדה שמקומו של המשיח קודם שגואל את ישראל הוא בחוץ לארץ. לדוגמה[77]: "...שמשיח יבוא מחוץ לארץ, יחד עם רוב מנין ורוב בנין של בני ישראל שנמצאים בחוץ לארץ..."
חיים נצחיים
|
| ערך מורחב – חיים נצחיים במלך המשיח |
למלך המשיח יש חיים נצחיים, הרמב"ן[78] כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"[79], ואף "לא יטעום טעם מיתה"[80], כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"[81].
בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנציים, כיוון שחיי משיח בן דוד מגיעים מ"אין סוף", לעומת חיי משיח בן יוסף, שאינם נצחיים[82], ודוד מלכא משיחא, שחייו שאולים מאדם הראשון[83].
בתלמוד[84] מובא שלפני גילוי משיח בן דוד שואלו הקדוש ברוך הוא: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, דוד המלך [85]: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".
המשיח בהלכה
|
| ערכים מורחבים – בחזקת משיח, משיח ודאי |
הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו של המשיח: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה בחזקת שהוא משיח"
.
התגלותו
התגלותו של מלך המשיח היא תהליך המתרחש במספר שלבים[86]. השלב הראשון הוא התגלות מציאותו בתור מלך המשיח בהתגלות זו שהיא השלב העיקרי ביותר בביאת משיח משיח מודיע לעם ישראל שהוא בא לגאול אותם [87] קודמות להתגלות זו מאורעות שמימיים בעולם המורים על ההתגלות הקרובה. ההתגלות השנייה היא התגלות מציאותו לעין כל על ידי פעולותיו. כדי שיתפרסם שמו של המשיח ויקבל העולם את מלכותו מלך המשיח מתחיל את פעולותיו בענייני צדק ויושר בקנה מידה עולמי[88]. בשלב השלישי תיהי' ההתגלות המושלמת לעין כל שזה יקרה ביחד עם שלימות הגאולה. מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'[89], וכל עם ישראל יענה לו 'שלום עליכם'.
מעשיו של מלך המשיח
עם גילויו של מלך המשיח, הוא יעשה התוועדות לכל השבים בקיבוץ גלויות[90].
בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני הקדוש ברוך הוא[91], יוריד את המן ויעלה את המים מהבאר - כמו משה רבינו, הגואל הראשון[92].
משיח ילמד תורה עם כל עם ישראל[93]; הלימוד יהי' באופן של ראיה, הוא יראה להם את מהות התורה, ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם[94]. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו[95].
מלך המשיח יתקן את אומות העולם לעבוד את ה' ביחד, שנאמר[96]: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".
בהשפעתו של המשיח על האומות, ישנם שני שלבים[97]: שלב הראשון, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה, ובשלב השני ישפיע אלוקות על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'.
משיח מהחיים או מהמתים
הגמרא[98]: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם צדיקים שבמיתתם קרויים חיים.
- "אמר רב, אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות".
מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן האמוראים עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מהצדיקים החיים בעולם בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.
גם בפירושו של רש"י הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ברבינו הקדוש ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת רבינו הקדוש ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש בנשיאות ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו יסורים. אם כי לשונו של רש"י הוא "ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל", ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי חזקיה, מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל. ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא [99] תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים. אולם להלכה, כפי משמעות דברי הרמב"ם[100] אין מקום למשיח מן המתים כיון שמדובר במלך שיעשה פעולות הכנה עוד בזמן הגלות, לפני שיגאל את עם ישראל.
האמונה במשיח
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה[101]) היא חובה על כל אחד מישראל. אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת[102]. וכפי שמבארו הרמב"ם בפירושו על המשניות[103]שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק.[104] ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך בטחון גמור בביאתו המידית.[105]
ועל זה אמרו חז"ל[106]: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו גורמים להרחיק את האמונה בביאתו, הן האמונה בכלל - שכשעובר הקץ שחישב ולפועל לא הגיע, הוא מאבד את האמונה.[דרוש מקור: נראה שכן הוא הפי' ברש"י על הגמ' ויל"ע] וכן מאבד את האמונה בביאתו בכל זמן - שמכוון שהגביל לביאתו זמן לא יאמין שיבוא קודם לזמן זה.[107]
האמונה בביאת המשיח כוללת לא רק את האמונה בביאתו לגאול את עם ישראל מגלותו כי אם האמונה במציאותו כמלך מבית דוד שיחזיר המלוכה והמשפטים לישראל וקיום המצוות יהיו בימיו בשלמותם.[108]
יסודה
האמונה בביאת המשיח מיוסדת על נבואת הנביאים, (שכל ספריהם מלאים מדבר זה[102]) על נבואת משה רבינו, על עדות התורה וכן היא חלק מ'מצוות' התורה. (מצוות ערי מקלט ששלימותה תהיה בביאת המשיח). ותוקף ומעלה בכל אחת מהם, המעלה בנבואת משה ובעדות התורה על נבואת הנביאים היא שהתאמתות נבואת הנביאים אצלנו היא על פי האותות והמופתים שעשו[109] בשונה מהתורה ומשה רבינו שנבואתו התאמתה בהחלטיות אצל כל ישראל "שכל ישראל עדים" לנבואתו כשהם עצמם ראו אותו במתן תורה עולה ומדבר עם אלקים.[110]
נבואת נביא מצד עצמה היא בעלת שינוי, כגון במקרה שישנם חטאים ביכולתם לגרום לביטול הנבואה (גם כשהנבואה נאמרה לציבור שאינה בטילה הרי זה רק גזירת ה' שלא תבטל כדי להבחין בין נביא אמת לשקר) אבל דברי התורה אינם בטילים לפי שהם למעלה מהזמן. האמונה במשיח הינה חלק מעדות התורה. אמנם יש חומרה בדברי נביא על התורה שהעובר על דברי הנביא חייב מיתה ללא שינוי בתוכן הנבואה. משאין כן בדברי התורה שישנם עבירות חמורות וקלות והעונשים עליהם שונים.
אמנם ביאת המשיח היא גם חלק ממצוות התורה, הנצחיות שבמצוות היא החזקה ביותר, שכן בתורה אף שהיא נצחית (שלא כנבואה ש"מצד עצמה" שייך בה שינויים) עדיין שייך לפרש דבריה ברוחניות שלא כפשוטן. אמנם מצוות התורה המפרשן שלא כפשוטן הרי הוא כופר ואפיקורס ולכן אדם אשר יפרש את יעודי הגאולה שלא כפשוטן הרי הוא אפיקורס.[111]
כמו"כ חומרת האמונה היא גם מצד תוכנה של הגאולה שהיא האמונה בנצחיות התורה - שיבוא זמן שקיום המצוות יהיה בשלמות נצחיותה היא לא רק שציוויה לא ישתנו, אלא שגם יגיע זמן שקיומה בפועל יהיה בשלימות.[112]
מעיקרי הדת
הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה[113] הרמב"ם[102] מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מי"ג עיקרים אמנם ישנם החולקים עליו[114] ולטענתם אין סיבה שאמונה זו תהיה יסוד הדת אף שגם הם מודים שהחולק עליה הוא "כופר" ככופר בשאר דברי התורה.
יש שביארו[115] שיטתו של הרמב"ם בכמה אופנים א. ימות המשיח הוא פרט ב"שכר ועונש" שהוא אחד מי"ג העיקרים. ב. היות והי"ג עיקרים עניינם לשלול הטוענים בראיות נגד ההשגחה העליונה בראותם צדיק שרע לו ורשע שטוב לו (קובלים על חוסר צדק) לכן באה העיקר השנים עשר (והשלש עשר - תחיית המתים) להשלים האמונה בהשגחה. ג. היות והאמונה במשיח מיוסדת גם על פסוקי התורה גם נבואת משה רבינו וגם היא נבואת כל הנביאים לכן היא עיקר התורה שהכופר בה כופר בכל התורה כולה.[116]
הרבי מבאר - שטעמו של הרמב"ם הוא שמכיוון שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא עיקר בדת.[117] טענתם של החולקים הוא מהשיטה של רבי הלל המובאת לעיל ש"אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה" ואף שאין ההלכה כמותו שחלקו עליו והסובר כן היום הוא כופר כדברי הרמב"ם, אמנם אם האמונה במשיח הוא עיקר התורה והחולק עליה דינו כ"כופר" איך צטטו את החולק על זה ובתואר 'רבי'.
ישנם המבארים שגם לפירושים דלעיל שרבי הלל שלל את בוא המשיח, שאף שטעותו הייתה בעיקרי הדת בכל אופן לא היה לו דין כופר מכיוון שטעותו נבעה מתוך דרשת הפסוקים שטעה בדרשתם ממילא אנוס הוא. ואין דינו כ"חולק" על עיקרי האמונה שהוא "כופר".[118]
אמנם לפי המבארים דברי רבי הלל שלא עלתה על דעתו שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא ב'זכות' ישראל שאבדו זכויותיהם בזמן חזקיהו כמובא לעיל אין כלל ראיה או קושיה מדבריו.[115]
האמונה בביאת המשיח אינה נמנית עם המצוות לפי שהיא מצווה כללית שעניינה קיום כל המצוות בשלימות[117][דרושה הבהרה]
הוכחות וחיזוק האמונה
הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח
|
| ערך מורחב – הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח |
הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.
עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
לקריאה נוספת
- שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי ומיכאל פרידמן, מלך המשיח - ליקוט בנושא "אישיותו של מלך המשיח", מכון אורו של משיח צפת, תשנ"ו.
קישורים חיצונים
- הרב גרשון אבצן, האם משיח יכול לבוא מן המתים?
- הרב שלום דובער וולף, סקירה תורנית: משיח שבכל דור
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 הערה 16 שבמשנה תורה לרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה א) משמע שמפסוק זה למדים גם פרט זה וראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.
- ↑ תרגום יונתן, רמב"ן בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב"ם על הפסוק
- ↑ אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על 'מלך המשיח ורק בנביאים.)
- ↑ חזקוני ספורנו ועוד
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 114
- ↑ בראשית מט, י.
- ↑ בראשית רבה (?) רש"י, רמב"ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.
- ↑ לשון הרמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה א'
- ↑ סנהדרין צט, א
- ↑ שו"ת הרדב"ז חלק ד תשובה א'רנח ובספר העיקרים בתחילתו.
- ↑ חידושי הר"ן סנהדרין שם. הובא בלקוטי שיחות שם.
- ↑ ראה חידושי יד רמ"ה בגמ' שם
- ↑ ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 201.
- ↑ ויקרא פרק ד, ג
- ↑ במדבר פרק לה, כה
- ↑ שמואל א כד, ו
- ↑ ישעיהו פרק מה, א
- ↑ כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".
- ↑ ישעיהו סא, א
- ↑ דון יצחק אברבנאל בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמ' 110.
- ↑ פרקי דרבי אליעזר פרק ג'.
- ↑ אגרא דכלא, צירופי בראשית.
- ↑ מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.
- ↑ מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.
- ↑ ילקוט הראובני בראשית א' ב'.
- ↑ חלקם נתבאר בספר נצח ישראל להמהר"ל.
- ↑ הרמב"ם באגרת תימן.
- ↑ "ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א הערה 67).
- ↑ פ"י דסנהדרין. בדפוסים של תלמוד בבלי שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)
- ↑ "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם" - ספה"ש תנש"א חלק א' עמ' 14.
- ↑ ראה גם בקונטרס עניינה של תורת החסידות, משיחת י"ט כסלו תשכ"ו, אות ה' ואילך.
- ↑ רמ"ז לזח"ב מ, ב.
- ↑ לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.
- ↑ ר' הלל מפאריטש, פלח הרימון על חומש ויקרא דף תק"ה.
- ↑ מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא
- ↑ רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו
- ↑ לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, התוועדויות תשמ"ו חלק ג' עמ' 191
- ↑ ילקוט מעם לועז, תהילים, ח"א, עמ' רע"ג.
- ↑ ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.
- ↑ בראשית רבה, פ"ה, א.
- ↑ במדבר רבה, י"ד, א'
- ↑ ילקוט שם.
- ↑ במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, מסכת סנהדרין, צ"ג, ב'.
- ↑ רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.
- ↑ ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, אדר תשס"ג - ברשימתו של התמימים מנחם מענדל פלדמן.
- ↑ מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.
- ↑ ליקוט בעניין במכתבי שואל לר' חיים קנייבסקי.
- ↑ בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.
- ↑ פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, אגרת תימן פ"ג, ספר המצוות מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.
- ↑ ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.
- ↑ ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.
- ↑ ימות המשיח בהלכה במקומו.
- ↑ ליקוטי שיחות חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א
- ↑ ע"פ היום יום לא' אב, ועוד.
- ↑ אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.
- ↑ ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 230.
- ↑ שם חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה ב'דבר מלכות' לפרשת ואתחנן הע' 93
- ↑ ישעיהו יא, ב
- ↑ הלכות תשובה ט, ב
- ↑ מלכים א' ה, יא
- ↑ ?.
- ↑ חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.
- ↑ פרשת דברים, אות י"ג.
- ↑ פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.
- ↑ ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' עמ' 470.
- ↑ ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' עמ' 472.
- ↑ שיחות קודש - תשנ"ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.
- ↑ ובדורנו - נשיא דורנו, צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.
- ↑ (ע"פ) הוספת הרבי בתי"ק עלי שיחת שבת פרשת תזו"מ, ו' אייר תנש"א.
- ↑ רמב"ם, בסימני משיח וודאי.
- ↑ נתבאר בארוכה בקונטרס בית רבינו שבבבל הערה 35, וראה שם הערה 37.
- ↑ מס' סנהדרין?.
- ↑ ישועות משיחו עיון ראשון פרק ג'
- ↑ ח"ג, ס"ט, א'
- ↑ שיחת י"ט כסלו ה'תשט"ז, בלתי מוגה
- ↑ כתבי הרמב"ן חלק א' עמ' שכ"ה.
- ↑ ברכת שמואל עה"ת, חומש בראשית, פ"ב פ' סט"ז.
- ↑ אוצר המדרשים (אייזנשטיין), ב, י'.
- ↑ מדרש "אותיות דרבי עקיבא" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.
- ↑ תורת חיים לאדמו"ר האמצעי, פרשת ויחי דף ק"ו
- ↑ ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על דוד המלך כי אם על נינו, מלך המשיח. מאמרי אדמו"ר הזקן - נביאים, ד"ה "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".
- ↑ מסכת סוכה, נ"ב.).
- ↑ תהילים, כ"א, ה'
- ↑ ראה שיחת שבת פרשת תולדות ה'תשנ"ב
- ↑ כמו שהרבי מוכיח בקונטרס בית רבינו שהמדרש בשעה שמלך המשיח בא" מדבר על זמן קודם לגאולה
- ↑ ראה לדוגמה שיחת שבת פרשת משפטים ה'תשנ"ב
- ↑ תוי"ט בסוף מסכת עוקצין
- ↑ לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 241.
- ↑ מדרש תהילים.
- ↑ קהלת רבה, א, ט, א.
- ↑ ראה רמב"ם סוף הלכות מלכים, היום יום א' מנחם אב, ועוד.
- ↑ תורת מנחם חלק ט"ז עמ' 139.
- ↑ אלא עניין המלכות. שיחת שבת בראשית תשמ"ב, התוועדויות חלק ב' עמ' 292
- ↑ צפני' ג', ט'.
- ↑ משיחת הרבי ליקוטי שיחות חלק י"א ע' 283
- ↑ סנהדרין צח, ב.
- ↑ עירובין מג, א.
- ↑ פי"א מהלכות מלכים.
- ↑ הפסוק הראשון שהביא הרמב"ם בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואח"כ מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114 באתר אוצר 770 וראה שו"ת חת"ם סופר חלק יורה דעה סימן שנ"ו וראה שיחת הרבי, לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17 באתר אוצר 770
- ↑ 102.0 102.1 102.2 רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם
- ↑ סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'
- ↑ בית אלקים למבי"ט שער היסודות פרק חמישים
- ↑ שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה' סי' ח וראה קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך.
- ↑ סנהדרין צז, ב
- ↑ פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם
- ↑ לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר באתר אוצר 770
- ↑ משנה תורה לרמב"ם פרק ח מהלכות יסודי התורה
- ↑ לקוטי שיחות חלק יח עמוד 279 הערה 57
- ↑ לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114 ואילך
- ↑ ראהלקוטי שיחות חלק יח עמוד 277 סעיף ט ואילך.
- ↑ האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר באתר אוצר 770 וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש
- ↑ שו"ת חת"ם סופר שם, ספר העקרים בתחילתו.
- ↑ 115.0 115.1 ראש אמנה לאברבנאל פרק שלישי הספק החמישי ובפרק הארבע עשר
- ↑ ראה בחתם סופר שם משמע שגם הוא מודה לטעם זה.
- ↑ 117.0 117.1 לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר באתר אוצר 770
- ↑ שו"ת הרדב"ז חלק ד תשובה א'רנח ובעיקרים בתחילתו והעיקרים עצמו חלק על זה וס"ל שאילו היה זה עיקר והוא אינו מאמין בו היה דינו ככופר. ובלקוטי שיחות חלק לד הערה 42 מציין שכמו"כ האומר שמשיח לא יבוא ח"ו מפני שגרם החטא שאינו כופר שהרי אינו חולק על הנבואה אמנם מצד גדר המצווה שבמשיח כופר הוא עיין שם.
- ↑ לקו"ש חלק חי עמוד 273 ואילך ובמצויין שם בשם ה'קרית ספר' וכן בספר בית אלקים למביט שער היסודות פרקים חמישים ואחת ואילך