תהלים ס"א

תהילים ס"א לַמְנַצֵּחַ עַל-נְגִינַת לְדָוִד
א: לַמְנַצֵּחַ עַל-נְגִינַת לְדָוִד. ב: שִׁמְעָה אֱ-לֹהִים, רִנָּתִי; הַקְשִׁיבָה, תְּפִלָּתִי. ג: מִקְצֵה הָאָרֶץ, אֵלֶיךָ אֶקְרָא - בַּעֲטֹף לִבִּי; בְּצוּר-יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי. ד: כִּי-הָיִיתָ מַחְסֶה לִי; מִגְדַּל-עֹז, מִפְּנֵי אוֹיֵב. ה: אָגוּרָה בְאָהָלְךָ, עוֹלָמִים; אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה. ו: כִּי-אַתָּה אֱ-לֹהִים, שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי; נָתַתָּ יְרֻשַּׁת, יִרְאֵי שְׁמֶךָ. ז: יָמִים עַל-יְמֵי-מֶלֶךְ תּוֹסִיף; שְׁנוֹתָיו, כְּמוֹ-דֹר וָדֹר. ח: יֵשֵׁב עוֹלָם, לִפְנֵי אֱ-לֹהִים; חֶסֶד וֶאֱמֶת, מַן יִנְצְרֻהוּ. ט: כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד - לְשַׁלְּמִי נְדָרַי, יוֹם יוֹם.

תהילים ס"א הוא המזמור ה-61 בספר תהילים.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"א ביום ההולדת ה-60, ועד ליום ההולדת ה-61.

תוכן המזמור

בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "זאת התפילה אמר דוד כשהיה בורח מפני שאול. וכל מחשבותיו ובקשתו היה להאריך לו ימים, לא בשביל תאוות עולם הזה, רק להתעסק ביראת השם כל ימיו".

שלושת הפסוקים הראשונים הם מעין הקדמה הכוללת בקשה שהתפילה תתקבל.

בחסידות

• מקצה הארץ אליך אקרא - 'ארץ' רומז לגשמיות והארציות הנחותה, ו'קצה הארץ' הוא הקצה התחתון ביותר של מיצר הגלות, ודווקא משם בוקעת הקריאה 'אליך', הקב"ה בעצמו כפי שהוא למעלה מכל כינוי או תואר, ודווקא קריאה זו מן המיצר ביכולתה להביא את הגילוי אור הנעלה.
• אגורה באהלך עולמים - הגמרא ביבמות מבארת שכוונת הפסוק היה שעל ידי שלומדים את תורתו של האדם בעולם הזה אחר פטירתו שפיו דובבות בקבר וכך הוא 'חי' בשני העולמות יחדיו, בעולם העליון ובעולם הזה, ובחסידות מוסבר על סיום הפסוק 'אחסה בסתר כנפיך סלה, שדווקא על ידי ההמשכה של המצוות בעולם הזה, יש נצחיות לחיות האלוקית.
• ימים על ימי מלך תוסיף - מזמור זה קשור עם תחילת שנת הס"א, לאחר שאדם יצא מגדר כרת, והדבר רמוז במילה 'ימי' שהיא בגימטריא 60, והכוונה ב'מלך' היא על כל אחד מישראל.
• חסד ואמת מן ינצרוהו - על יסוד דברי המדרש. שהקב"ה סירב לברוא את העולם בלי עניים ועשירים כדי שיהיה מי ש'ישמור' ויקיים את מידת החסד, מוסבר בחסידות שהעשירים צריכים להתבונן בכך שכל המציאות שיש עני זה כדי שלעשיר יהיה על מי לרחם, וזה עצמו צריך לעורר אצלו בושה. זהו גם הפסוק המובא בחסידות כיסוד לכך שסדר ההשתלשלות כולו הוא בבחינת משפיע ומקבל.
• לשלמי נדרי יום יום - הסדר במזמור הוא שקודם הקב"ה נותן ליהודי מלמעלה אריכות ימים וכל המצטרך לו, ואזי בני ישראל משתמשים עם הכוחות שניתנו להם כדי למלא את הרצון האלוקי ולמלא את הרצון העליון בתכלית השלימות.

במוזיקה החסידית

לפסוק "יָמִים עַל-יְמֵי-מֶלֶךְ תּוֹסִיף; שְׁנוֹתָיו, כְּמוֹ-דֹר וָדֹר" ישנם מספר לחנים חסידיים, כשאת הנפוץ שבהם מקובל לשיר באירועים בעת כניסה או יציאה של אדמו"רים ודמויות רבניות חשובות. לפסוק קיים גם ביצוע של הזמר החסידי אברהם פריד.

ראו גם

• בצור ירום - סדרת ספרי ביאורים לתניא מאת הרב יורם אברג'ל

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק