תבנית:ערך הדבר מלכות השבועי

"	וכשם שזה צריך להיות בנוגע ללימוד התורה שלו עצמו, כמו"כ צריך להיות בנוגע לעבודה של "והעמידו תלמידים הרבה", כולל – להקהיל קהילות בשבת ללמוד בהם תורה – שזה צריך להיות באופן של הליכה אמיתית, באופן של חידוש אמיתי.	"
– אות י"ד, תרגום מאידית

דבר מלכות לך לך היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת לך לך, י"א חשון תשנ"ב, והוגהה על ידי הרבי ביידיש.

השיחה עוסקת בהוראה הנצחית של "לך לך" - הכנה למתן תורה, וכן על הציווי "לך לך...אל הארץ" - כניסה לארץ ישראל, העומדים וקיימים בכל דור.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

השיחה בקצרהעריכה

שבת פרשת לך לך היא שבת כללית כי בה מתחילים לקרוא בתורה על אברהם אבינו - היהודי הראשון, ועל ההציווים והבריתות שה' כרת עמו. דברים אלו מבטאים את תוכן כללות התורה והיהדות: אברהם אבינו התחיל את התקופה של ההכנה למתן תורה, זאת בעיקר בציווי ה' אליו "לך לך". ההוראה החוזרת בכל שנה מהציווי לאברהם שהיה הכנה למתן תורה הוא, מכיון שבכל יום יש שוב מתן תורה בדרגה עליונה יותר משל יום האתמול, לכן צריך לעשות בכל יום שוב הכנה - למתן התורה העליון יותר.

בעומק יותר: הצורך ב"לך לך" כל יום מחדש, נצרך בשביל שלימות המתן תורה^[1]. כך גם לגבי הציווי "לך לך...אל הארץ" - כניסה לארץ ישראל: כשה' נתן לאברהם את ארץ ישראל, הוא לא נתן לו רק את ארץ שבעה עמים (בה מחזיקים אנו כיום), אלא גם את ארץ שלוש אומות^[2] - אותם לא כבשנו בפועל עד היום. ולכן כל עוד לא מחזיקים בפועל בארץ ג' עמים, חסר גם בשלימות של העמים שכן כבשנו.

וזוהי ההוראה לפועל ב"לך לך...אל הארץ". שהיות ועוד לא כבשנו את ארץ ג' עמים, נמצאים עדין באמצע קנין הארץ. ובמיוחד עכשיו, שנמצאים בדור האחרון לגלות והראשון לגאולה, שצריכים להתכונן לירושת ארץ ג' עמים - "לך...אל ארצך". באותו אופן יש לומר לבאר גם את הציווי "לך לך" - הכנה למתן תורה, שהשלימות במתן תורה תהיה רק בתורה חדשה מאתי תצא בימות המשיח, ולכן אנו אוחזים עדיין בשלבי ההכנה לקבלת התורה וצריכים להתכונן אליה בעבודה של לך לך. ענין מתן תורה הוא חיבור עליונים ותחתונים, ענין שהחל בציווי "לך לך". תוכן זה מודגש במצות מילה של אברהם, שבו מתבטאת החדרת האור האלוקי בגוף הגשמי. וזהו גם התוכן של קנין הארץ על ידי אברהם, דירה לה' בארץ הגשמית.

המעשה הוא העיקר: יש להתכונן ("לך לך") לגאולה, לשלימות קנין ארץ ישראל, ושלימות פעולת מתן תורה. ג' הארצות שנירש לעתיד רומזים לג' מוחין, ומוחין בעצם, שלמעלה משייכות למידות. ומכך ההוראה שעלינו ללמוד תורה באופן השייך לג' המוחין. ובנוגע לפועל: גילוי כוחות נעלמים בלימוד התורה לעצמנו ולזולת, ולימוד פנימיות התורה.

קישורים חיצונייםעריכה

השיחה: מוגה (אידיש) • תרגום ללשון הקודש • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
גליון מדקדקים על השיחה

הערות שוליים

↑ זאת אומרת, שה"לך לך" שבכל יום, אינו רק הכנה למתן תורה, אלא הוא מוכרח לשלימות הכלליתך של ה"מתן תורה".
↑ קיני קניזי וקדמוני

ראה גםעריכה

תורה חדשה מאיתי תצא

[1] זאת אומרת, שה"לך לך" שבכל יום, אינו רק הכנה למתן תורה, אלא הוא מוכרח לשלימות הכלליתך של ה"מתן תורה".

[2] קיני קניזי וקדמוני

[1]

[2]

שיחות הדבר מלכות
בראשית	בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי
שמות	שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל
ויקרא	ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי
במדבר	במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי
דברים	דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה
הוספות	יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח