מבצע יום הולדת
מבצע יום הולדת הוא מבצע עליו הכריז הרבי בכ"ה אדר תשמ"ח זמן קצר לאחר סיום ה'שלושים' להסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, ובקשר עם תאריך יום הולדתה של הרבנית.
| מבצעי הרבי |
|---|
| עשרת המבצעים |
| תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל |
| מבצעים שונים |
| מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה |
היסטורית המבצע
יום ההולדת של היהודי הינו בעל חשיבות רבה. בספר היום יום - בתאריך י"א ניסן יום הולדתו של הרבי - כותב הרבי "ביום ההולדת על האדם להתבודד, ולהעלות זיכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה-ישוב ויתקנם".
במשך השנים התפרסמו כמה מהמנהגים השייכים ליום הולדת[1], והרבי הסביר שסיבת התגלות המנהגים דווקא בדורנו הוא בגלל קרבתנו לימות המשיח[2], וכן כדי לסיים את הבירורים האחרונים בעניני הרשות[3].
בכ"ה באדר תשמ"ח[4] יצא הרבי בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ביום ההולדת יוסיפו בתורה תפילה צדקה והוספה - שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.
במהלך התקופה שלאחר מכן ניצלו החסידים כל הזדמנות לעורר על מבצע יום הולדת, כמה מתלמידי התמימים התעוררו לערוך מודעה ולפרסם בעתונים את המבצע לקהל הרחב כפי הוראת הרבי בשיחת כ"ה אדר. הרב דוד רסקין הכניס את הטקסט של המודעה לרבי והרבי הגיה את המודעה ועשה בה כמה תיקונים והערות. המודעה פורסמה בעיתון אלגעמיינער זשורנאל.
לאחר ההגהה של המודעה הורה הרבי שיתרגמו את המודעה ללשון הקודש ובשפת המדינה באנגלית. הרב טוביה בלוי תירגם את המודעה לעברית ופורסמה בעיתון "המודיע" בל"ג בעומר תשמ"ח.
הרב יהושע מצגר שהיה אז אחראי על הדפסת המודעות באנגלית בעיתון ניו יורק טיימס, ערך את המודעה שהודפסה באלגעמיינער מחדש בסגנון המתאים לקוראי הניו יורק טיימס והמודעה הוכנסה שוב לרבי להגהה לפני ההדפסה.
הרב יוסף יצחק גוטניק שמימן את הדפסת המודעה באלגעמיינער, כתב לרבי בתחילת אייר ושאל האם לפרסם מודעה גם בעיתון מעריב על המבצע והרבי ענה "לא"[5].
בל"ג בעומר תשמ"ח כתב הרב גוטניק לרבי שהוא הדפיס את המודעה בניו יורק טיימס ובאלגעמיינער ושהיא נמסרה גם לדפוס בעיתון המודיע. על זה ענה הרבי: "הנני לוקח זאת מיד להציון"[6].
הרב שאול אליטוב ביקש מהרבי בשנת תשד"מ להיכנס ליחידות ביום הולדתו הרבי השיב לו על כך שקיום מנהגי יום ההולדת ייחשב לו ככניסה ליחידות[7].
מנהגי יום ההולדת
בהקשר לכך עורר הרבי בשיחת אחרון של פסח תשמ"ח על יישום של מספר מנהגים מיוחדים ביום זה:
א. לעלות לתורה ביום השבת שלפני יום ההולדת, וכשיום -ההולדת חל ביום הקריאה - גם ביום-הולדת עצמו[8].
ב. להוסיף בנתינת צדקה לפני תפילת שחרית ומנחה, וכשיום ההולדת חל בשבת או יום טוב - ליתן בערב שבת או יום טוב (ומה טוב - גם לאחריו).
ג. להוסיף בתפילה - בכונת התפילה, התבוננות בגדולת הא-ל וכו', וכן באמירת (ספר) תהלים (על כל פנים ספר אחד).
ד. ללמוד המזמור תהלים החדש שמתחיל לומר ביום ההולדת - בהתאם למספר שנותיו.
ה. להוסיף שיעור נוסף בתורת הנגלה ובתורת החסידות - נוסף על השיעורים הקבועים, שלושת השיעורים בחומש תהלים ותניא השווים לכל נפש, ושיעור היומי ברמב"ם.
ו. ללמוד מאמר דא"ח (=דברי אלוקים חיים) בעל פה (כולו או חלקו), ולחזור אותו בחבורה (ברבים) ביום ההולדת עצמו, או בהזדמנות הקרובה, ובפרט ביום השבת-קודש שלאחריו (בזמן סעודה שלישית)[9]. .
ז. להוסיף בפעולה על הזולת - הפצת התורה והמעינות חוצה, מתוך אהבת ישראל.
ח. להתבודד ולעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם והצריכים תיקון ותשובה ישוב ויתקנם, כלומר, להתבונן באופן הנהגתו בשנה שעברה, ולקבל החלטת טובות לשנה הבאה עלינו לטובה.
ט. לקבל על עצמו זהירות נוספת או הידור נוסף בענין פרטי (לפי ערכו, כמובן), כמו בראש השנה.
י. לערוך התוועדות של שמחה עם בני-ביתו, חבריו וידידיו - שבח והודיה להקב"ה (ובאם אפשר לברך-"שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש), מתוך שמחה של-תורה ושמחה של מצוה.
כאשר תאריך יום ההולדת לא ידוע
כשלא ידוע התאריך המדוייק של יום ההולדת, הורה הרבי שיש לציין את יום ההולדת ולקיים את מנהגי יום ההולדת בתאריך משוער הסמוך ליום ההולדת[10].
כאשר יום ההולדת חל בשבת
במענה לחסידים שכתבו לרבי שיום ההולדת שלהם יחול בשבת, כתב הרבי שיקדימו ויקיימו את המנהגים שלא ניתן לקיים בשבת ביום שישי, וזאת על פי מעשי הקב"ה בבריאת העולם שאת המלאכה שהיה אמור לעשות בשבת כפל ועשה ביום שישי[11].
מנהגים נוספים
באופן פרטי הורה הרבי לכמה מהחסידים להקדיש זמן ביום ההולדת לצייר את פניו של הרבי[12].
כשהרב חודוקוב שאל את הרבי בשם אחד החסידים בנוגע להליכה לאוהל בימי חנוכה בקשר עם יום ההולדת, השיב הרבי שלא ילך קודם חנוכה, אלא ילך ביום ההולדת עצמו[13].
בשנים שהרבי קיבל ליחידות פרטית, הרבי קיבל חסידים ליחידות פעם בשנה בקשר עם יום הולדתם. כמו כן חסידים רבים נוהגים לכתוב פ"נ וכיו"ב לרבי בקשר עם יום הולדתם.
השלמת מנהגי יום ההולדת
לכמה וכמה מהחסידים הורה הרבי להשלים את קיום מנהגי יום ההולדת גם כשעברו שבועיים ויותר לאחר יום ההולדת.
קיום עבור אנשים אחרים
בשיחת י"ח אלול תשמ"ב הורה הרבי שהורים לילדים קטנים יקיימו עבורם את מנהגי יום הולדת לזכות התינוק[14].
מנהגי יום הולדת לנפטר
על פי הוראת הרבי, יש עניין בנהיגת מנהגי יום הולדת גם עבור נשמות הנפטרים, ונוהגים בקשר לימי ההולדת שלהם רק את המנהגים שאפשר לנהוג גם במקרה כזה[15]. במקרה כזה ציין הרבי מנהגי יום הולדת לילד שנפטר: צדקה בסכום המתאים לגימטריא של שמו, ועריכת התוועדות חסידית[16].
ראו גם
לקריאה נוספת
- זה כן היום שלך, פעולותיו של שליח הרבי באשקלון הרב מנחם מענדל ליברמן במבצע יום הולדת, שבועון כפר חב"ד גליון 1850 עמוד 36
קישורים חיצוניים
- קובץ יום הולדת בהוצאת ועד אברכי אנ"ש צפת
- מנהגי יום הולדת וסקירה על "יום הולדת מן התורה"
- הפן הרוחני של אירוע יום ההולדת משיחות הרבי אודות יום הולדת - אתר הגאולה
- גדולה עוגה שמקרבת - סקירה על פעילות מבצע יום הולדת בקיבוצים
(הקישור אינו פעיל, ג' בסיוון ה'תשפ"ד) - מנהגי יום הולדת באתר צעירי חב"ד
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, בירורי הלכה ומנהג בקשר עם מנהגי יום הולדת מתוך גליון התקשרות.
- הרב ראובן פבזנר, מנהגי יום הולדת במגזין התקשרות מספר 766
- הגהות הרבי על כתבה בקשר למבצע יום הולדת, בתוך תשורה מנישואי משפחת גרינברג, סיון תשע"ט (עמוד 30)
- רבי יומי: מבצע יום הולדת
- מבצע יום הולדת, בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א
הערות שוליים
- ↑ ביניהם: בטאון חב"ד שבט תשט"ז. ספר המנהגים עמוד 81. לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86. ועוד.
- ↑ שיחת שבת פרשת וירא כ"ף מר-חשון תש"מ.
- ↑ שיחת אחרון של פסח תשמ"ח.
- ↑ נדפס בדברי משיח כ"ה אדר תשמ"ח, סעיף ד' ואילך.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריד.
- ↑ סקירה אודות מבצע יום הולדת, תשורה משמחת הנישואין של ר' מנחם מענדל הרצל (ג' ניסן תשפ"א), עמוד ס.
- ↑ מנחם כהנא, עשינו קולע ויצאנו בריקודים, שבועון בית משיח, כ"ד טבת תשפ"ד, גליון 1392 עמוד 30.
- ↑ לרב אפרים פיקרסקי שיום הולדתו י' באב חל בחלק מהשנים ביום התענית (כאשר תשעה באב נדחה), הורה הרבי ביחידות להשתדל לקבל עלייה לתורה בקשר עם יום ההולדת מראש (ולא לעלות ביום ההולדת עצמו, שהוא יום התענית).
- ↑ ראו קובץ הערות וביאורים בתורת הרבי גליון קל"ד עמוד 79 (ובהנסמן שם), שעיקר הדיוק הוא ללמוד את המאמר ביום ההולדת עצמו, ואילו חזרת המאמר יכולה להיות גם בימים שאחרי זה.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריז.
- ↑ יום הולדת שחל בשבת, 'הכתב והמכתב' גליון 'התקשרות' שבת בראשית תש"פ.
- ↑ יחידות מיום ט' חשון תשי"ב, אז הורה הרבי לצייר פני הרב "למשך ט"ו רגעים".
- ↑ עטרת זקנים, עמוד 54.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 2190. מהלשון שם משמע שקיום המנהגים שייך רק מיום ההולדת הראשון, אך לא ביום הלידה עצמה. וראו לקט התייחסויות הרבי לזה - עליון ליובאוויטש 411.
- ↑ הוספה בקונטרס ועד הנחות בלה"ק לשבת פרשת שלח תשע"ה.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות רלו.