אתרוג קלבריה

הרבי בוחן אתרוגים מקלבריה במעמד חלוקת ד' מינים בגן עדן התחתון (תנש"א)

מטעי האתרוגים בכפר חב"ד

חסידי חב"ד מקפידים לברך בנטילת ארבעת המינים על אתרוגי קלבריה, או בשעת הדחק על אתרוגים שצמחו משתילים של זן זה. אתרוגים אלו גדלים במחוז קלבריה שבדרום-מזרח איטליה. אתרוגים אלו נקראים גם בשם "אתרוגי יאנווע".

אתרוגים אלו מתייחדים בכשרותם המהודרת, והם אינם מורכבים כלל. על פי המסורת באתרוגים אלו השתמשו בני ישראל כאשר הצטוו במדבר על מצוות נטילת ארבעת המינים.

מעלתם של אתרוגי קלבריה

אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.

גם שו"ת חתם סופר מעיד על תכונה זו, ומעיר כי מסורת על כשרות האתרוג חזקה מהסמנים: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. על כן אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן". כך גם כתב בעל המשנה ברורה, כי אין לסמוך על הסימנים בלבד מבלי מסורת כשרות.

מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם: הרבי מביא באיגרות קודש את מאמר אדמו"ר הזקן כי שאמר הקב"ה למשה רבנו "ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'" - היה צורך לקיים את המצווה בהידור ובאופן המובחר ביותר, וכיוון שנאמר "משמני הארץ יהיה מושבך" - ועל כך פירשו חכמים כי זו איטליה של יוון, הושיבו שלוחים על ענן ושלחום להביא אתרוגים מהמקום בו גדלים הפירות המובחרים ביותר - מקלבריה. משום כך נהגו חסידי חב"ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלבריה, כפי המובא בספר המנהגים: "קבלה בידינו מאדמו"ר הזקן - בעל התניא והשולחן ערוך - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו".

חב"ד ואתרוגי קלבריה

במשך הדורות השתדלו נשיאי חב"ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: "מנהג חסידי חב"ד לקחת ארבעת המינים את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם 'קאלאבער' ע"ש מקום גידולם, או בשם 'יאנובער' ע"ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך כ"ק מו"ח אדמו"ר"תבנית:אג"ק חלק ג עמ'רפ.

הרב ישראל ג'ייקובסון היה סוחר אתרוגים, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי היה לקחת 'גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב^{[דרוש מקור]}. מסחר זה עבר בהמשך לחתנו ר' מרדכי דוב אלטיין ולצאצאיו.

בעיות שהתעוררו בכשרות האתרוגים

בראשית שנות היודי"ם התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים: עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים, ולפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - מראה המתאים לפירות המטופחים היטב. התופעה עוררה חשד אצל מספר אנשים, שמיהרו לכתוב על כך לרבי.

איזכור ראשון לחששות הללו נמצאת במכתב מחורף שנת תשי"ג אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב מרדכי פרלוב שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: "מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוות דעתי... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא - הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר...".

מכתב נוסף שלח רבו של כפר חב"ד הרב שניאור זלמן גרליק. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה.

בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' ישראל ג'יקובסון - שהיה בקי בענינייני אתרוגי קלבריה - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו. כשהגיע ר' ישראל לאיטליה החל לברר אודות דרך גידול האתרוגים, ואסף מידע שהיה אלול לאמת את החששות. לבסוף, הגיע ר' ישראל למסקנה כי אכן מטעים רבים באיטליה החלו לגדל את פרדסיהם בשיטת ההרכבה, ומכאן ולהבא יש להיזהר ולבדוק אחר כל משלוח אתרוגים מקלבריה.

כשדיווח על כך ר' ישראל לרבי, הורה הרבי כי מעתה ואילך לקיחת האתרוגים תתבצע רק ממטעים שיוכשרו ויבדקו על ידי רבני המקום.

פרדסי אתרוגים בכפר חב"ד

בכפר חב"ד ניטעו פרדסי אתרוגים בשנים הראשונות להקמתו. בשנת תשט"ו הגיע יהודי מכפר חסידים, ביודעו שכפר חב"ד הוא ישוב דתי-חסידי, והציע לתושבים לקנות שתילי אתרוגים. מספר חסידים קנו, ביניהם ר' אליהו ריבקין ור' לייב פרמן. המוכר עזר לטעת את האתרוגים, והלך לאחר שיעץ כמה עצות בנוגע לגידול אתרוגים. אז לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית.

הרבי מורה על העברת השתילים לארץ ישראל

במקביל לאותה תקופה, התגלה עניין ההרכבה של אתרוגי קלבריה.

ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה.

בסביבות קיץ תשט"ז הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה בפתח תקווה על מנת שיקלטו בארץ, במעמד בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני חב"ד בעת ההיא - הרב שניאור זלמן גרליק - רבו של כפר חב"ד, הרב דוד חנזין והרב אברהם פריז.

הרב אלבוים בישר לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט"ז אייר תשט"ז כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ועם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה לכפר חב"ד כי "שם צוה ה' את הברכה עד העולם".

בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם שמואל גרליק שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה.

כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב"ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. ולמרות שאין להם את מעלת "משמני הארץ יהיה מושבך", אך הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל.

ראשיתך מצער

מגדלי האתרוגים בכפר חב"ד עברו נסיונות ומשברים קשים מאוד בדרך ליצירת פרדסים גדולים הנותנים פרנסה לבעליהם.

כאמור, האתרוג הינו פרי הדר, אך דרך הגידול שלו שונה בתכלית מגידלוי 'אחיו' ההדרים משום השימוש הפוטנציאלי בו - כחלק מארבעת המינים.

בשנת תשכ"ג נסע ר' אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וביחידות נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים.

הרב ריבקין נסע לארץ ישראל מיד לאחר חג הסוכות, ובבואו ארצה הזמין שני עדים - הרב מרדכי אשכנזי והרב משה סלונים, ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתלו בקרקע הפרדס. מאתרוג זה צמחו ארבעה עצים. את שאר העצים ייבש, ומאז האתרוגים בפרדסו הנם מגזע אתרוג קלבריה עליו בירך הרבי.

בשנת תנש"א נסע הרב משה נפרסטק לרבי, הוא הכניס לרבי מכתב בו כתב שכיוון שהשנה היא שנת 'אראנו נפלאות' וישנו השנה 'שטורעם' מיוחד בנושא זה של נפלאות, ועל כן, באם אפשר לקבל את האתרוג של הרבי על מנת לזכות ממנו את אנ"ש.

הרב נפרסטק לא זכה למענה, ואחר חג הסוכות חזר לארץ. ימים ספורים לאחר מכן, קיבל טלפון מהמזכירות בשעה 2:00 בלילה. על הקו היה המזכיר שבישר לרב נפרסטק כי יצאה תשובה מהרבי לתת להם את שני האתרוגים שהרבי השתמש בהם בחג השתא.

כיום כל פרדס האתרוגים של ר' משה נפרסטק ור' אלעזר גורליק הוא מגזע אתרוג שבירך עליו הרבי.

נתינת האתרוג לרבי

ערך מורחב – חלוקת ארבעת המינים

משלחת מכפר חב"ד מוסרת לרבי אתרוגים מהפרדס

הרב אליהו ריבקין שלח לרבי אתרוג מידי שנה עוד משנת תשי"ט. הרבי אז הגיב שלאתרוג זה כל הסימנים של אתרוג בלתי מורכב.

בכל שנה מונתה משלחת מכובדת שנסעה להגיש לרבי את האתרוגים. ועד כפר חב"ד היה קונה אתרוג מכל פרדס, ובנוסף לכך כל פרדס היה שולח את אתרוגו המובחר לרבי. את האתרוגים שהוועד קנה היו מניחים בקופסאות עשויות עץ אותן ייצרה המחלקה לנגרות בבית ספר למלאכה. הקופסאות החדשות יוצרו כל שנה בעיצוב שונה ומחודש מהשנים הקודמות.

הרב שמעון בקרמן, שכיהן שנים רבות כחבר וועד הכפר, זכה במשך כמה שנים להגיש את האתרוג לרבי. הפעם הראשונה שהצטרף למשלחת הייתה בשנת תשכ"ו, ומשנת תשל"ו ואילך הגיש את האתרוג לרבי כל שנה.

הרבי היה אומר ברכה ושיחה קצרה בעת קבלת האתרוגים.

עד שנת תשל"ח התקיים המעמד בחדר הרבי. מאז, הוא התקיים במבואה אליו המכונת גן עדן התחתון'.

קישורים חיצוניים

• להחליף "עוזי" ב"פנטום" ● כתי"ק לסוכות מענה הרבי אודות נטילת אתרוגי קלבריה דוקא
• מגדל האתרוגים: ראיון עם הרב נחום לוריא, ראיון עם אחד ממנהלי פרדסי האתרוגים בכפר חב"ד
• מנחם לזר, אתרוג על פי 2 עדים, הבעייתיות והכשרות על אתרוגים מקלבריה, בתוך עלון מרכז רבני אירופה תשרי תשע"ז
• אתרוגי קלבריא ואתרוגי ארץ ישראל - סקירה על אתרוגי קלבריה, שיעורו של הספרן שלום דובער לוין
• הרב משה רוזנבלט, הכשרות והברכה: הרצאה מקיפה על אתרוגי קלבריה (שיעור מוקלט - שעה וחצי)
• הרב מנשה לאופר, אתרוגי קלברייה לארץ הקודש - בתוך גליון התקשרות פרשת וילך ה'תש"פ
• הרב משה רוזנבלט, אתרוגי קבריה בימינו - הסיפור ה(לא?) מורכב של אתרוגי קלבריה, מכון הידור מצווה ערב חג הסוכות ה'תשפ"א
• סוחרי האתרוגים, בתוך גליון 'ואנוהו', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב

הערות שוליים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.