עבודת התפילה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: ביטול קישורים לדפי פירושונים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:עבודת התפילה - בנימין קלֶעצקֶר.jpg|ממוזער|250px|חסיד מתפלל. איור שלום פייגין]] | |||
[[קובץ:1 (דרייזין).jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד מתפלל]] | |||
'''עבודת התפילה''' היא מושג מרכזי ב[[תנועת החסידות]] בכלל וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, המציין את החשיבות המיוחדת של ה[[תפילה]] ב[[עבודת ה']], ואת התפילה לפי הדרכות [[תורת החסידות]]: הכנה ממושכת לתפילה ו[[התבוננות]] לפניה, וכן שימת לב ל[[פירוש המילות בתפילה|פירוש כל מילה בתפילה]], במתינות ובחיות, וכן השפעתה של התפילה על תיקון ה[[מידות]] וזיכוך ה[[נפש הבהמית]]. | |||
==חשיבותה== | ==חשיבותה== | ||
גרסה אחרונה מ־23:48, 27 באוגוסט 2024
.jpg)
עבודת התפילה היא מושג מרכזי בתנועת החסידות בכלל ובחסידות חב"ד בפרט, המציין את החשיבות המיוחדת של התפילה בעבודת ה', ואת התפילה לפי הדרכות תורת החסידות: הכנה ממושכת לתפילה והתבוננות לפניה, וכן שימת לב לפירוש כל מילה בתפילה, במתינות ובחיות, וכן השפעתה של התפילה על תיקון המידות וזיכוך הנפש הבהמית.
חשיבותה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעולם החסידי בכלל ובחסידות חב"ד בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה לעבודת ה', ובמרכזה - עבודת התפילה. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"[1].
הבעש"ט הגדיר[2] את מטרת התפילה כהכרה ומודעות בטוב הנפעל מלמעלה גם בזמני צער העוברים על המתפלל, (כפי שהשריון של 'קמצא' (ראה אודותיו בערך צב) נוצר מעצמו), בדרך זו הוא הסביר את המחלוקת בגמרא[3] בסדר הקדימה בתפילת שמונה עשרה - האם יש לסדר את שבחיו של הקב"ה לפני התפילה או אחרי התפילה, להסבר הבעש"ט הדעות אינן חולקות אחת לשניה, משום שמשתיהן ניתן להגיע להכרה בטוב בעתות צער, אף כשלא מסדרים את שבחיו של הקב"ה ניתן להתפלל מתוך אמונה פשוטה.
אדמוה"ז חידש שהדרך להגיע לאהבה ויראה לה' היא דוקא על ידי התבוננות באופן של חכמה בינה ודעת[4] - לסדר את שבחיו של הקב"ה לפני התפילה, וזו הדרך הרצויה בעבודת התפילה[5].
באמצעות התפילה פועלים יחוד ודבקות עם הקב"ה[6], בתורת החסידות ביארו את שורש המילה תפילה והקבילו אותה למונח התלמודי 'התופל כלי חרס'.
מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא[7]. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזה[8].
בעקבות כך, עבודת התפילה נהפכה ליסוד תורת החסידות ובמילא להתבטאויות חריפות מצד רבותינו נשיאנו לאלו שאינם מתפללים באריכות[9]. לכן גם עיקר התנגדות היצר הרע בימינו אלו הוא דווקא על עבודת התפילה[10].
בחסידות מודגש, שהדרישה להתפלל באריכות היא מכל אחד ואחד ולא רק לאנשי מעלה[11].
אופנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחב"ד ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו כן על ההתבוננות בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת טבילה במקווה טהרה, נתינת צדקה ולימוד החסידות.
הרבי הורה בהזדמנות מסויימת ללמוד פרק מספר התניא כל בוקר, קודם תפילת שחרית[12].
לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד מאמרי חסידות חב"ד, והתבוננות לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן.
הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק מהנלמד פעולה למעשה, שתגרום לו להשתנות לטובה ולפעול בעצמו התקרבות לבוראו.
בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי פנימיות התורה שהיא תורת החסידות.
נוהגים לנגן ניגון חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ההתבוננות במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל[13]. הרבי הורה שבדורנו יש להתפלל מתוך שירה[14]. מנהג החסידים לבכות בזמן התפילה וכל המרבה לבכות בתפילה, הוא בעל מדריגה גבוהה יותר. אך יש צורך באמירת תהלים קודם התפילה, בכדי שהדמעות יהיו אמיתיות[15].
בחב"ד עבודת התפילה הודגשה דווקא באריכות הזמן[16], וכך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן.
בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום השבת קודש בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר[17]
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב חס"ד הלברשטם מספר שפעמים רבות הרבי לא התפלל יחד עם הציבור אלא רק היה מראה כלפי חוץ כך, ולאחמ"כ כשחזר לבית התפלל בחדרו באריכות יתירה (שחרית באורך של כשלוש וחצי שעות)[דרוש מקור].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ארגון 'לחלוחית גאולתית', ספר עבודת התפילה בדור השביעי (ב' חלקים), תשפ"ב
- הבידוד של ה'עובדים' המתבוננים, שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 34
- בפאריז ראיתי כמה מהם מתפללים באריכות, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1919 עמוד 28
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מאות כתבות תוכן בנושא 'עבודת התפילה' במשנת חסידות חב"ד ליובאוויטש, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- למה כדאי להאריך בתפילה?
אתר בית חב"ד - הרב ישעיהו גולדברג, עבודת התפילה בדור השביעי דרך תמים שבט תשע"ז (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- הרב יעקב אלטיין, עבודת התפילה בחייו ובמשנתו של רבנו הזקן, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
- יחידות האדמו"ר מתולדות אהרן אצל הרבי, העוסקת בעניין עבודת התפילה באתר ישיבה
- גליון נושא: עבודת התפילה, בטאון ישיבת תומכי תמימים נוף הגליל
- פאנל על 'עבודת התפילה' שנערך בצפת על ידי ארגון 'לחלוחית גאולתית' בתשע"ט
- פאנל על 'עבודת התפילה' שנערך בשכונת קראון הייטס בתשרי תשפ"ב על ידי ארגון 'לחלוחית גאולתית'',
- מאות ציטוטים ומקורות על 'עבודת התפילה', באתר 'לחלוחית גאולתית'
- שייכות עבודת התפילה לכל אחד, והסדר שבזה קובץ הערות התמימים ואנ"ש צפת גליון קנח, עמוד 114
- הוידאו המלא של הפאנל ההיסטורי 'תבוא לפניך תפילתי' עם גדולי המשפיעים, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- הרב הרצל: מי שיכול להשקיע באריכות התפילה – שלא יעלה חזן
- ר' מענדל: "אותו רבי שתובע 'מבצעים' תובע להתפלל באריכות"
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מסכת חולין דף י"ח עמוד ב'.
- ↑ כתר שם טוב אות צח [בהוצאת קה"ת, תשפ"א - ע' יג, ג-ד].
- ↑ ברכות לב, סע"א. וע"ז – ע"ז ז, ב.
- ↑ תניא פרק ג'.
- ↑ וראה גם בעלון נפלאות מס' 284 עמ' 11 ואילך בביאור מאמר הבעש"ט וחידושו של אדה"ז בהתבוננות דוקא שחודרת בפנימיות.
- ↑ נתבאר בתורה אור עט, ג (עפ"י משניות כלים פ"ג מ"ה), בת עין ד"ה "זאת חקת התורה", ופרי צדיק מאמר קדושת השבת ב (עפ"י משניות סוטה פ"ג מ"ד ) ועוד.
- ↑ 'ענין ירידת הנשמה היא בשביל העבודה האלוקית, לברר ולזכך את המידות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא רק על ידי העבודה בתפילה'. הקדמה לקונטרס התפילה
- ↑ ראה ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד.
- ↑ לדוגמא בספר השיחות ת"ש, עמוד 165: 'מי שעוסק ב'השכלה' של חסידות בלבד ואינו עוסק ב'עבודת התפילה' [לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות] – הנו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפים'. וכן באגרות קודש הרבי הריי"צ, חלק י' עמוד ש"צ: 'אבא [הרש"ב] הוציא במיוחד 2 קונטרסים, שבהם הוא מודיע ברורות, שאלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז.. והוא מזהיר שאין לשמוע [חסידות] מאחד כזה.. הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות'. ועוד.
- ↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חלק ט' עמוד קע"ה.
- ↑ ספר השיחות תש"ב עמוד 133. מאמר דיבור המתחיל 'מים רבים' תשכ"ה. וראה ליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 224: "יש טוענים אשר מצד מעמדם ומצבם אינם שייכים לעבודת התפילה.. הרי סיפור זה הוא מופת חותך, אשר גם הפשוטים בידיעה והשגה, הנה כאשר יתבוננו אשר בכל נברא ונברא (ש'בדבר השם שמים נעשו') ישנו ה'אחד', הנה בהתבוננות זו עצמה יכולים להתפלל ארבעים שנה רצופות".
- ↑ בשיחת שבת פרשת אחרי תשמ"ט: "מנהג טוב של חסידים (בדורות שלפני זה, וגם בדורנו) - ללמוד פרק תניא בכל יום (קודם תפילת הבוקר). וכדאי לפרסם ולחזק מנהג זה - שבקיומו, מקיימים מצוות עשה מהתורה, לימוד תורה שבעל פה, ולפלא שמנהג זה אינו מפורסם, אף שגם בדורנו היו חסידים שנהגו כן, כפי שראיתי בעצמי אצל חסידים בדורנו".
- ↑ ספר השיחות תש"ב עמוד 134.
- ↑ דבר מלכות בשלח.
- ↑ ליקוטי דיבורים חלק ג' (מתורגם) עמוד 699.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ה' עמוד 289.
- ↑ ממכתב הרבי לתמים (אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפילה במצבו, בימי השבת קודש והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי הישיבה, וגם להעיר ככתבו במכתבו, מקונטרס התפילה בזה".