מנחם מענדל וולף: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־13:18, 17 באוגוסט 2023

הרב מני^[1] מנחם מענדל וולף (יליד שנת תש"ה) הינו מנהל סניף קה"ת בארץ הקודש, וסניף המרכז לעניני חינוך.

תולדות חיים

נולד בירושלים בכ"ב אלול תש"ה לאביו הרב אפרים וולף ואמו מרת פסיה. עד שנת תשי"ג למד במוסדות חב"ד בירושלים, בהיותו בגיל שמונה, עברה משפחתו להתגורר בלוד^[2], והוא עבר ללמוד בתלמוד תורה בכפר חב"ד.

בצעירותו, למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, בשנת תשכ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

מכיוון שהקבוצה בתשכ"ה הייתה של כמה חודשים בודדים, הוא הגיש בקשה נוספת ונסע שוב לקבוצה לשנה שלימה אצל הרבי בשנת תשכ"ח מניסן תשכ"ח ועד לניסן תשכ"ט. דבר נדיר כשלעצמו.

במהלך שהותו במחיצת הרבי כתב יומן מפורט מהנהגותיו של הרבי, יומנים אלו התפרסמו במהלך השנים בתשורות שיצאו לאור לשמחות פרטיות במשפחתו.

בשנת תשכ"ט הוריו של הרב וולף נסעו לרבי לקראת י"ט כסלו, ובמהלך הביקור הציע להם הרב בנימין קליין לשדך את גיסתו (בתו של הרב מרדכי שוסטרמן) עם בנם. לפני נסיעתם נכנסו בני הזוג וולף ליחידות אצל הרבי, והרבי שאל אותם לגבי השידוך של בנם, והם סיפרו לרבי על ההצעה של הרב בנימין קליין, הרבי התייחס בחיוב להצעה ואז התברר שזו הצעה של הרבי,

בין השידוך לחתונה, לאחר חג הפסח תשכ"ט נסע הרב וולף לארץ הקודש, כשלפני יציאתו הרב חודוקוב מסר לו מספר הוראות. בהיותו בשדה תעופה התקשר שוב למשרד המזכירות על מנת להבהיר לעצמו את ההוראות שקיבל, כשבאמצע השיחה הרבי עלה על הקו והורה לו למסור את תוכן השיחה שנאמרה בהתוועדות באחרון של פסח בנושא האיסור למכור בתים לגויים (שנאמרה בקשר עם הבריחה הגדולה מקראון הייטס) ולחזור על תוכנה בפני תושבי ארץ הקודש, היות והדבר נוגע גם להם^[3].

שנה לאחר מכן התקיימה בבארא פארק חתונתו של מני וולף עם פייגל שוסטרמן, בט"ו כסלו תש"ל^[4].

לאחר חתונתם התגוררו בני הזוג מספר חודשים בקראון הייטס^[5], ולאחר מכן נסעו בהוראת הרבי לארץ והתיישבו בנחלת הר חב"ד בקריית מלאכי.

פעילות ציבורית

עם התיישבותו בארץ הקודש, מונה הרב וולף בהסכמת הרב חודוקוב ובהשפעת אביו, כמחליפו של סבו הרב אברהם פריז בניהול סניף קה"ת בארץ הקודש, והחל לעסוק בהפצת ספרי קה"ת, ובניהול עניני הסניף.

בשנת תשמ"א יזם את הקמת מכון ועד הנחות בלה"ק שיעסוק בתרגום דברי הרבי ללשון הקודש לטובת חסידי חב"ד שאינם שולטים בשפת האידיש, ומעוניינים להבין את דברי הרבי הנאמרים בשעת ההתוועדויות. מכון זה התפתח בעידודו ובהכוונתו, וכיום הוא נחשב למכון ההוצאה לאור העיקרי של תורת הרבי.

במהלך השנים אסף חומר רב ומגוון, ויצר ארכיון תמונות נדיר מתולדות היישוב החב"די בארץ הקודש, מזקני החסידים, ותמונות נדירות של הרבי, בשנת תשע"א מכר את הארכיון לרב דוד זקליקובסקי, מנהל 'ארכיון ליובאוויטש'^[6].

כיום הרב וולף מנהל את הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש (כשלצדו בהנהלה הרב שייע סגל), ונושא בתואר 'מנהל סניף המרכז לעניני חינוך בארץ הקודש'.

משפחתו

בניו:

הרב אליהו וולף - סופר חב"די ושליח הרבי ברשת החינוך אור אבנר.
הרב זושא וולף - מנכ"ל חברת jem בישראל.
הרב לוי יצחק וולף - מנהל ישיבת חזון אליהו, ושליח הרבי בתל אביב.
הרב בנימין וולף ע"ה - שליח הרבי בהנובר, גרמניה.
הרב אברהם וולף - שליח הרבי במצפה עדי, עמק יזרעאל.
הרב שלום דובער וולף - ר"מ ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת וסופר חב"די.

חתניו:

ר' מנחם מענדל הלפרין - מירון.
ר' עזריאל מוזיקנט - נחלת הר חב"ד.
ר' דוד סלאווין - כפר חב"ד.
בתו מרת חיה מושקא, רעיית הרב יצחק קפלן - משלוחי הרבי באשדוד.
הרב ישראל אריה ליב רבינוביץ - שליח הרבי באשקלון.

לקריאה נוספת

מרגלי החרש של הרבי, שבועון כפר חב"ד, גליון 1910 עמוד 22

קישורים חיצוניים

יומני תשכ"ה של הרב וולף: תשרי, חשון, כסלו, טבת, שבט, אדר ראשון, אדר שני. אתר יומנים מבית חיינו.
אוסף הצילומים המיתולוגי של מני וולף נמכר לארכיון ליובאוויטש - אתר שטורעם.

הערות שוליים

↑ בראשונה שמו המקורי היה מנחם מענדל וכינויו מני ולאחר שביתו התחתנה עם מנחם מענדל הלפרין ולפי הוראת הרבי במקרה כזה או החתן או החותן מוסיף שם הפך את הכינוי לשמו הרשמי ומאז שמו כאמור מני מנחם מענדל
↑ בעקבות התמנותו של אביו ארבע שנים קודם לכן למנהל הישיבה.
↑ אמו של הרב וולף, העניקה לרבי מתנה כ'דמי שדכנות' על חלקו בשידוך של בנם
↑ [https://col.org.il/news/101429
↑ בי' שבט תש"ל שחל ביום שישי באותה שנה, נערך סיום ספר תורה של משיח, ובמוצאי שבת נערך השידור הראשון מ-770 לארץ הקודש, במהלכו סיפר הרב וולף בקצרה את אירועי סיום כתיבת הספר תורה. כתוצאה מזה הוקם בהמשך מרכז שידורי חב"ד בניהולו של חיים ברוך הלברשטאם.
↑ דיווח באתר שטורעם.

[1] בראשונה שמו המקורי היה מנחם מענדל וכינויו מני ולאחר שביתו התחתנה עם מנחם מענדל הלפרין ולפי הוראת הרבי במקרה כזה או החתן או החותן מוסיף שם הפך את הכינוי לשמו הרשמי ומאז שמו כאמור מני מנחם מענדל

[2] בעקבות התמנותו של אביו ארבע שנים קודם לכן למנהל הישיבה.

[3] אמו של הרב וולף, העניקה לרבי מתנה כ'דמי שדכנות' על חלקו בשידוך של בנם

[4] [https://col.org.il/news/101429

[5] בי' שבט תש"ל שחל ביום שישי באותה שנה, נערך סיום ספר תורה של משיח, ובמוצאי שבת נערך השידור הראשון מ-770 לארץ הקודש, במהלכו סיפר הרב וולף בקצרה את אירועי סיום כתיבת הספר תורה. כתוצאה מזה הוקם בהמשך מרכז שידורי חב"ד בניהולו של חיים ברוך הלברשטאם.

[6] דיווח באתר שטורעם.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשכ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
-מכיוון שהקבוצה בתשכ"ה הייתה של כמה חודשים בודדים, הוא הגיש בקשה נוספת ונסע שוב לקבוצה לשנה שלימה אצל הרבי בשנת תשכ"ח מניסן תשכ"ח ועד לניסן תשכ"ט. דבר נדיר כשלעצמו.
+מכיוון שהקבוצה ב[[תשכ"ה]] הייתה של כמה חודשים בודדים, הוא הגיש בקשה נוספת ונסע שוב לקבוצה לשנה שלימה אצל הרבי בשנת תשכ"ח מניסן [[תשכ"ח]] ועד לניסן תשכ"ט. דבר נדיר כשלעצמו.
 במהלך שהותו במחיצת [[הרבי]] כתב יומן מפורט מהנהגותיו של הרבי, יומנים אלו התפרסמו במהלך השנים בתשורות שיצאו לאור לשמחות פרטיות במשפחתו.
-בשנת [[תשכ"ט]] הוריו של הרב וולף [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] לקראת [[י"ט כסלו]], ובמהלך הביקור הציע להם הרב [[בנימין קליין]] לשדך את גיסתו (בתו של הרב [[מרדכי שוסטרמן]]) עם בנם. לפני נסיעתם נכנסו בני הזוג וולף ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], והרבי שאל אותם לגבי השידוך של בנם, והם סיפרו לרבי על ההצעה של הרב בנימין קליין, הרבי התייחס בחיוב להצעה ואז התברר שזו הצעה של הרבי, שנה לאחר מכן התקיימה בבארא פארק חתונתו של מני וולף עם פייגל שוסטרמן, ב[[ט"ו כסלו]] תש"ל{{הערה|אמו של הרב וולף, העניקה לרבי מתנה כ'דמי שדכנות' על חלקו בשידוך של בנם.}}.
+בשנת [[תשכ"ט]] הוריו של הרב וולף [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] לקראת [[י"ט כסלו]], ובמהלך הביקור הציע להם הרב [[בנימין קליין]] לשדך את גיסתו (בתו של הרב [[מרדכי שוסטרמן]]) עם בנם. לפני נסיעתם נכנסו בני הזוג וולף ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], והרבי שאל אותם לגבי השידוך של בנם, והם סיפרו לרבי על ההצעה של הרב בנימין קליין, הרבי התייחס בחיוב להצעה ואז התברר שזו הצעה של הרבי,
+בין השידוך לחתונה, לאחר [[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] נסע הרב וולף לארץ הקודש, כשלפני יציאתו הרב [[חודוקוב]] מסר לו מספר הוראות. בהיותו בשדה תעופה התקשר שוב למשרד המזכירות על מנת להבהיר לעצמו את ההוראות שקיבל, כשבאמצע השיחה הרבי עלה על הקו והורה לו למסור את תוכן השיחה שנאמרה ב[[התוועדות]] ב[[אחרון של פסח]] בנושא האיסור למכור בתים לגויים (שנאמרה בקשר עם [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]) ולחזור על תוכנה בפני תושבי ארץ הקודש, היות והדבר נוגע גם להם{{הערה|אמו של הרב וולף, העניקה לרבי מתנה כ'דמי שדכנות' על חלקו בשידוך של בנם}}.
+שנה לאחר מכן התקיימה בבארא פארק חתונתו של מני וולף עם פייגל שוסטרמן, ב[[ט"ו כסלו]] תש"ל{{הערה|[https://col.org.il/news/101429}}.
-בין השידוך לחתונה, לאחר [[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] נסע הרב וולף לארץ הקודש, כשלפני יציאתו הרב [[חודוקוב]] מסר לו מספר הוראות. בהיותו בשדה תעופה התקשר שוב למשרד המזכירות על מנת להבהיר לעצמו את ההוראות שקיבל, כשבאמצע השיחה הרבי עלה על הקו והורה לו למסור את תוכן השיחה שנאמרה ב[[התוועדות]] ב[[אחרון של פסח]] בנושא האיסור למכור בתים לגויים (שנאמרה בקשר עם [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]) ולחזור על תוכנה בפני תושבי ארץ הקודש, היות והדבר נוגע גם להם.
 לאחר חתונתם התגוררו בני הזוג מספר חודשים ב[[קראון הייטס]]{{הערה|בי' שבט [[תש"ל]] שחל ביום שישי באותה שנה, נערך סיום [[ספר תורה של משיח]], וב[[מוצאי שבת]] נערך השידור הראשון מ-[[770]] לארץ הקודש, במהלכו סיפר הרב וולף בקצרה את אירועי סיום כתיבת הספר תורה. כתוצאה מזה הוקם בהמשך [[מרכז שידורי חב"ד]] בניהולו של [[חיים ברוך הלברשטאם]].}}, ולאחר מכן נסעו בהוראת הרבי לארץ והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]].