תומכי תמימים בית שמש (קטנה): הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
[[קובץ:סמל ערוך.jpg|ממוזער|250px|לוגו הועד]]
[[קובץ:סמל ערוך.jpg|ממוזער|250px|לוגו הועד]]
[[קובץ:התוועדות בית שמש.png|ממוזער|250px|כנס סיום הרמב"ם בישיבה]]
[[קובץ:התוועדות בית שמש.png|ממוזער|250px|כנס סיום הרמב"ם בישיבה]]
'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש''' היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב שמעון ויצהנדלר ראש ישיבת תות"ל ראשון לציון גדולה ושם את הרב [[משה לידר]] כראש הישיבה ואת הרב שניאור זלמן אודרמן כמנהל הגשמי בשנת [[תשע"ו]] בעיר [[ראשון לציון]], ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]].
'''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש''' היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב הרב [[משה לידר]] והרב שניאור זלמן אודרמן כמנהל הגשמי בשנת [[תשע"ו]] בעיר [[ראשון לציון]], ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]].


==תולדות הישיבה==
==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשע"ו]] בעיר [[ראשון לציון]] על ידי הרב [[משה לידר]] תחת הנהלת תות"ל ראשון לציון גדולה בניהול של הרב שמעון שיחי' ויצהנדלר העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש הישנה]], בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשע"ו]] בעיר [[ראשון לציון]] על ידי הרב [[משה לידר]] העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש הישנה]], בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.


לאחר המעבר למתחם בעיר [[בית שמש]] חידשה ההנהלה את צוות הישיבה שאליהם הצטרפו חלק מרבני הישיבה הקודמת{{הערה|[[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]]}}, והביאו לשמש כמשגיח את הרב [[יונתן מנחם אנקווה]] ואף ה[[משפיע]] הראשי של הישיבה היה ר' [[שלום דובער וולפא]] למשך כשנתיים, שעזב בעקבות מצבו הרפואי{{הערה|בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש. במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ו[[שלימות הארץ]]. לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב [[זושא פויזנר]] אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".}}.
לאחר המעבר למתחם בעיר [[בית שמש]] חידשה ההנהלה את צוות הישיבה שאליהם הצטרפו חלק מרבני הישיבה הקודמת{{הערה|[[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]]}}, והביאו לשמש כמשגיח את הרב [[יונתן מנחם אנקווה]] ואף ה[[משפיע]] הראשי של הישיבה היה ר' [[שלום דובער וולפא]] למשך כשנתיים, שעזב בעקבות מצבו הרפואי{{הערה|בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש. במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ו[[שלימות הארץ]]. לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב [[זושא פויזנר]] אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".}}.
שורה 44: שורה 44:


נכון לפתיחת שנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-140 [[תמימים]].
נכון לפתיחת שנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-140 [[תמימים]].
את קו הישיבה מנחה משפיעו של הרב לידר ומנהלה הרוחני של הישיבה הרב חיים אלתר בנציון שיחי' פרישמן מנהל מוסדות חב"ד בת ים וחבר האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה.
בנוסף, הנהלת הישיבה מעודדת את הענין הקדוש של ביטול הצומות בימות המשיח ((שבהם נמצאים עכשיו - משיחת יחידות כללית מוצאי י"ט כ' כסלו ה'תשנ"ב) (וראה דבר מלכות בלק ושיחת י' טבת לקוטי שיחות חלק ט"ו)).
בקשר לכך מקיימת הישיבה סעודות עם דגים בשר יין נרגילות בירות ופיצוחים לרוב.
בימי החגים: ג' תשרי (בדירת הישיבה בתשרי) י' בטבת, וי"ז תמוז ותשעה באב (כל א' בביתו הוא).


==הוועד המנהל==
==הוועד המנהל==
זמן קצר לפני פתיחת הישיבה בשנת [[תשע"ו]], עקב חילוקי דעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, הוחלט כי יוקם ועד המקשר בין ההנהלה הרוחנית שבראשה עמדו הרב לידר והרב זלמנוב לבין ההנהלה הכללית שבראשה עמדו הרב אודרמן והרב דינרי שמדי תקופה יפגשו ויחליטו החלטות משותפות הנוגעות לישיבה.
זמן קצר לפני פתיחת הישיבה בשנת [[תשע"ו]], עקב חילוקי דעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, הוחלט כי יוקם ועד המקשר בין ההנהלה הרוחנית שבראשה עמדו הרב לידר והרב זלמנוב לבין ההנהלה הכללית שבראשה עמדו הרב אודרמן והרב דינרי שמדי תקופה יפגשו ויחליטו החלטות משותפות הנוגעות לישיבה.


שורה 62: שורה 55:


בשנת [[תש"פ]] בעיצומה של [[מגפת הקורונה]] החליט הוועד על מערך לימודים ביתי שפעל בהצלחה רבה, בשנת [[תשפ"ב]] החליט על הפרדת הישיבה הגדולה מהישיבה הקטנה, חידוש ובחירת צוות, פירוז ההנהלה גשמית, הרחבת מבני הישיבה וה[[זאל]] ועוד.
בשנת [[תש"פ]] בעיצומה של [[מגפת הקורונה]] החליט הוועד על מערך לימודים ביתי שפעל בהצלחה רבה, בשנת [[תשפ"ב]] החליט על הפרדת הישיבה הגדולה מהישיבה הקטנה, חידוש ובחירת צוות, פירוז ההנהלה גשמית, הרחבת מבני הישיבה וה[[זאל]] ועוד.
לקראת שנת ה'תשפ"ג החליט הרב ישראל יצחק זלמנוב בהכוונתו של הרבי שליט"א מלך המשיח לעזוב את תפקידו כר"מ ומנהל הרוחני של הישיבה לאחר שהרב לידר ושאר ההנהלה לא הקשיבה לו בתור המנהל הרוחני ועשתה ככל העולה על רוחה


==הנהגות מיוחדות==
==הנהגות מיוחדות==
=== התוועדויות ויומי דפגרא ===
=== התוועדויות ויומי דפגרא ===
בישיבה מודגשת החיות המיוחדת ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שהובאו מחוץ לכותלי הישיבה כגון יום שני בערב "פינת החי" (וקיים) לחיזוק האמונה והפצה ברבי שליט"א מלך המשיח כנהוג ב770 וכן במוצאי חג ג' בתמוז חאפלת הגאולה עם בירות פיצוחים ונרגילות ששם מתוודעים ההנהלה והמשפיעים על הצורך בדגלוני משיח בכבוע בחליפה על צורך לצאת להדבקות והדגלות כל לילה ועם זאת לקום לסדרים בזמן . גם לאחר ההתוועדויות ביום החסידי עצמו שורה גם בלימודים אווירה חגיגית ומיוחדת וישנם ארוחות משובחות ומיוחדות עם שפע של 'כיד המלך'.
בישיבה מודגשת החיות המיוחדת ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שמובאים מחוץ לכותלי הישיבה.
 
עוד נהוג בישיבה לשים דגש על הפרטים הקטנים: הכנה ראויה לטיסה לרבי שליט"א מלך המשיח ומעודדת ומחייבת את התמימים חיילי בית דוד לעבור בחלוקת שטרות הדולרים לצדקה לברכה והצלחה מידי יום ראשון מידו הק' של הרבי שליט"א מלך המשיח, התוועדויות לימי החסידים ולתאריכים מיוחדים, לימוד מיוחד לפני כל מאורע חסידי, סדר השכם בתאריכים חסידיים ועוד עניינים הנוגעים ל'לחיות עם הזמן'.


בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה.
בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה.
שורה 76: שורה 66:
=== שיעורים ומבצעים מיוחדים ===
=== שיעורים ומבצעים מיוחדים ===
מדי שבוע מתקיימים מספר שיעורים מיוחדים: שיעור דבר מלכות מיוחד שמתקיים בביתו של ראש הישיבה [[משה לידר|הרב לידר]] (לשיעור א' ולשיעור ב') ושיעור לקוטי שיחות באידיש מיוחד שמתקיים בבית הרב מישולובין. זאת בנוסף לשיעורים שמתקיימים בכל יום חול מחוץ לסדרים: שיעור בשורת הגאולה, שיעור רמב"ם, סדר דבר מלכות וסדר לקוטי שיחות שעליהם גם יש מבצעים מיוחדים שהם כוללים השתתפות בכל סדר וסדר ומבחנים על החומר הנלמד פעם בשבוע,  
מדי שבוע מתקיימים מספר שיעורים מיוחדים: שיעור דבר מלכות מיוחד שמתקיים בביתו של ראש הישיבה [[משה לידר|הרב לידר]] (לשיעור א' ולשיעור ב') ושיעור לקוטי שיחות באידיש מיוחד שמתקיים בבית הרב מישולובין. זאת בנוסף לשיעורים שמתקיימים בכל יום חול מחוץ לסדרים: שיעור בשורת הגאולה, שיעור רמב"ם, סדר דבר מלכות וסדר לקוטי שיחות שעליהם גם יש מבצעים מיוחדים שהם כוללים השתתפות בכל סדר וסדר ומבחנים על החומר הנלמד פעם בשבוע,  
פעמיים בשבוע מתקיימים שני שיעורים בנושא משיח וגאולה אחד על טרור משיחי ב770 נגד אנטים והשני על זריקת ושריפת ספרי זי"ע.
השיעורים נמסרים על ידי ראש הישיבה הרב משה לידר.


בנוסף, מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:
בנוסף, מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:
3,768

עריכות