ליל הסדר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{בעבודה מתמשכת}}
 '''ליל הסדר''', הנקרא גם - בפסוק - ליל שימורים, הוא ליל יום טוב הראשון - ובחו"ל גם השני - של פסח. בלילה זו ישנם ארבעה מצוות מהתורה 1.[[סיפור יציאת מצרים]] 2. אכילת [[קרבן הפסח]] 3. [[אכילת מצה]] 4. [[אכילת מרור]] לכמה שיטות אף אמירת הלל. מלבד זאת ישנם גם [[מצוות מדרבנן]] כ[[ד' כוסות]] וכאכילת מרור בזמן הזה, ומנהגים רבים נוספים כ[[הסיבה]] אכילת מאכלים מטובלים ועוד.
@@ שורה 139: / שורה 140: @@
 אין אומרים "חסל סידור פסח", בגלל שבחב"ד לא נגמר הפסח, אלא הוא נמשך באופן תמידי.
 ==ארבעת הכוסות==
 {{ערך מורחב|ארבע כוסות}}
+{{להשלים}}
+==אחרי הסדר==
+אין נוהגים לומר [[שיר השירים]] אחר הסדר. הרבי כותב: {{ציטוטון|שיש נוהגים לומר ולקרות שיר השירים.. בזמנים מסויימים במשך השנה. ולפי מנהג חב"ד - שאין אומרים זה.. מלבד יוצא מן הכלל שיש נוהגים לומר שיר השירים בליל הסדר, ובפרט בליל שני - כפי שנהג [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אאמו"ר]]}}.
+משנת [[תשי"א]] עד שנת [[תש"ל]], לאחר הסדר (בלילה השני), היה הרבי נוהג להתוועד (כמובן - בלא שתיית "לחיים") בבית הכנסת.
+חייב אדם לעסוק כל הלילה בהלכות פסח וב[[יציאת מצרים]] ולספר על הנסים והנפלאות שעשה [[הקדוש ברוך הוא]] לאבותינו, עד שתחטפנו שינה.אדמו"ר הריי"M סיפר שכאשר היינו אברכים,  היו בליל פסח ערים כל הלילה. בליל פסח השערים פתוחים, ואפשר לקבל בו הרבה.
+נוהגים לקרות בלילה זו רק פרשת "שמע" וברכת "המפיל", אבל לא שאר דברים שנוהגים לקרות בשאר לילות - כי לילה זה הוא לילה המשומר מן המזיקין (בחוץ לארץ בלילה השני קוראים [[קריאת שמע שעל המיטה]] כרגיל כמו בכל יום טוב).
 ==אכילה ושתייה לאחר אפיקומן==
-==סיפור יציאת מצרים==
+{{להשלים}}
 ==בתורת החסידות==
 [[הרבי]] מסביר שסדר ההגדה נכתב בצורה כזאת כדי לענות על שאלות הילד, היא פותחת ב"הא לחמה עניה" כדי לענות על הסיבה שבגללה יש עוד גאולה אחרי גאולת מצרים, והוא מפני שעדיין אנחנו נמצאים בגלות, אולם גאולת מצרים היא פתחה את הפתח לגאולות שאחריה, נקודה שמורחבת בהמשך ההגדה, שגאולת מצרים יכלה להיות האחרונה, אולם מכיוון שלא זכינו והיינו שקועים בטומאה "ויוציאנו ה' משם ביד חזקה" כנגד מידת הדין, הסיבה גם שהיינו שקועים בטומאה ובמצרים היא מפני שהמצרים "וירעו אותנו, נהיו רעים שלנו.